בין המחזורים של בית תפילה לסידורים יש גם לא מעט 'סתירות', אבל אכן לא דברים מהותיים כ"כ
בני תורה הספרדים צריכים סידור חדש!
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
היה ונברא. מרוב זעזוע אני זוכר בע"פ חלק מהלשונות מלפני מס' שנים (בחיי מרן זצ"ל): "ואטו כך הדרך לפסוק... ולפי"ז נוציא ש"ע חדש ונחלוק על כל גדולי האחרונים ע"פ ראשונים שנמצא". "וביבי"א לא ירד לכ"ז". ועוד כהנה וכהנה.
החידוש שם הוא שילוב של הרבה מנוסחאות מרוקו
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
זה לא כ''כ מהותי, אבל זה עדיין לא מדויק, ואם כבר 'מעירים' אז 'נעיר' על הכל 'על הדרך'
סתם אני נזכר בדוגמא, במחזור של בית תפילה לא (!) מופיעה כלל הפיוט 'אם אפס רובע הקן' במוסף של ראש השנה למרות שבנוסח ירושלמי אומרים אותו (ברוב הקהילות עכ''פ) ביום השני במקום (או בנוסף) ל''עת שערי רצון''
זה מהותי
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
לשים לב לכל הפרטים, שלא יהיו סתירות, ללכת בקו אחיד לכל האורך וכו',
ברוב הסידורים המצוים זה לא המצב, וחבל, כי הציבור בד'כ לא שם לב לכ''ז
ברוב הסידורים המצוים זה לא המצב, וחבל, כי הציבור בד'כ לא שם לב לכ''ז
מעולם לא ראיתי מי שנוהג כך, וגם בסידורים הישנים כמו חוקת עולם ותפילת ישרים זה לא מופיע.
מי נוהג כך?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
היום בהרבה מההבי''כ ירושלמי אומרים 'אם אפס רובע הקן' ביום השני,
אולי בית תפילה הולך לפי המנהג הישן או מנהג בבל,
האמת זה לא כ''כ נורא, כי הפיוט 'אם אפס' מופיע ב'סליחות' שבתחילת המחזור של ראש השנה
זה לא מופיע גם במחזורי ליוורנו וחוקת עולם.
איזה מחזור הוא הראשון שהדפיס זאת?
ולפי מה קבעת שכך נוהגים רוב הבתי"כ?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
לענ''ד לא צריך להוסיף את כל התפילות של ה'לשון חכמים' וכדו', זה מאוד מכביד
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן
הנה לך סלע מחלוקת:
התפילות בפתיחת ההיכל בימים נוראים.
לשם יחוד הארוך בספירת העומר (כמדומה שבבי"ת ישנו).
ועוד ועוד וכיו"ב.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
נכון
זה לא נוסח 'ירושלמי' אלא נוסח 'צפון אפריקה', שונה לגמרי
אין לי מושג
אבל היום זה נהוג בהרבה מאוד מקומות, שמתפללים 'ירושלמי'
זה לפי מה שאני ראיתי בעיני ב30 השנים אחרונות ... בהרבה מניינים בתי כנסת וישיבות
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
ברכי נפשי בערבית דראש חודש
תוכל לציין לכה"פ את הישיבות שנוהגים כך?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308
והשתא דאייתינן להכי, זו אחת הבעיות שיש ב'בית תפילה' ש'ברכי נפשי' מופיע רק בערבית, למרות שבד''כ לא נהוג לומר בערבית (חוץ ממרוקאים וכדו') ובשחרית הוא לא מופיע וצריך לדפדף כל התפילה בראש חודש
כללית, בראש חודש בבי"ת יש שם חיסרון, שאחרי ההלל אתה צריך לחזור לשחרית של חול כדי לומר את כל השיר של יום וכו', ואחר כך צריך לחזור שוב למוסף.
בסידור אי"מ ובעוד סידורים עשו מיד אחרי ההלל את כל מה שיש לומר עד מוסף, וזה מיקל מאוד.
דוגמא פיצית שעולה לי בראש:
באהבת עולם יש בסידורים שלוש זכירות לזכור: מעמר ה"ס, מרים הנביאה, ועמלק. ע"פ שער הכוונות, והובא במג"א סימן ס'. [וזכירת יצ"מ בויאמר]
במחזורים של אי"מ במהדורות הישנות הביאו את זכירת חטא העגל ע"פ סידור הרש"ש. במהדורות החדשות זה נכנס לכל הסידורים שם.
לאחרונה ראיתי שבסידור של עוז והדר כתבו זאת בפשטות.
ואני שואל, האם כל רעיון שנמצא בכל סידור נכנס?!
מהם גבולות הגזרה בכגון דא?! מה מכניסים ומה לא?!
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,308