קראת את הכתבה בעיתון משפחה?
"בדרך מרחוב הקבלן 45 מקום מושבו של מרן הגר"ע, לרחוב חנן 10 – ביתו של מרן הגרי"ש אלישיב, התברר לחכם שלום שהמכתב, מעשה פלאים, נלקח על ידי יד נעלמה בדרך אל המונית ונותר בבית מרן הגר"ע.
למרות זאת, המשיך חכם שלום אל הבית ברחוב חנן וביקש להיכנס מייד לבית מרן הגרי"ש אלישיב. הוא נעמד לפני הגרי"ש אלישיב, סירב לבקשתו לשבת על כיסא בסמוך אליו, ומסר עדות כי היה אצל הגר"ע יוסף וכי דעתו היא כדעת גדולי ישראל ומדובר בעלילה.
כשחכם שלום סיפר על המכתב, שאל הגרי"ש שאלה בת שתי מילים: "איפה המכתב?"
חכם שלום התקשר למי שהתקשר בש"ס ודרש במפגיע שהמכתב יגיע אליו בתוך שעה. כל אותה עת עמד חכם שלום על רגליו כשהוא מסרב לשבת, לאכול או לשתות אפילו כוס מים, ומדבר בכאב גדול בפני הגרי"ש אלישיב על הצורך הנחוץ למנוע מלחמה בין בני התורה. "תהיה כאן שפיכות דמים והלבנת פנים של גדולי ישראל", זעק, "אני לא אתן לזה לקרות", עמד על שלו, בעמידת רגליים כפשוטו.
חלפה שעה, המכתב לא הגיע ולכמה מהטלפונים הסלולריים נגמרה כנראה הבטרייה... חכם שלום כהן התעלם מכל המפריעים והשמיע קול ברור. הוא השאיר הודעה ברורה: "אם המכתב בחתימת הגר"ע יוסף לא יגיע לפה בתוך חצי שעה, אתפטר ממועצת חכמי התורה ואפרסם על כך הודעה בתקשורת".
לאחר מכן הגיע המכתב באמצעות קטנוע.