לחצו כאן – תרומה לשמואל

בענין גיורי צה"ל

וזה ברור שבמכתבו הראשון מרן זצוק"ל לא התכוון להתיר גיורים כאלה, אלא שכך היא המציאות שהביאו לפניו.

זה ברור שכבודו חושב שכולנו טיפשים גמורים.

אבל כאשר לא מתכוונים להתיר משהו, כותבים זאת במפורש, ולא נותנים הכשר גורף לכל גיורי צה"ל.
 
ואז הוא שולח את הבן שלו שיסביר בעצם את מה שהוא אמר מעיקרא, ורק אז נופל האסימון לכל הרבנים, שהם פשוט לא הבינו אחד את השני, וכולם אמרו אותו דבר כל הזמן.

אם תאזין לשיעורי הרב יצחק יוסף, תבין שזה לא המקרה היחיד. ובעצם כל מי שחלק על הרב עובדיה אי פעם לא הבין אותו, או שנעלמו ממנו דברי האחרונים, וכיו"ב.

ולכן מכתב החזרה מוסתר בקנאות עד עצם היום הזה, שהרי לא יתכן שהוא חזר בו והודה לחבריו האשכנזים כאשר כל הבעיה היא בהם ובחוסר ההבנה שלהם.
 
מה שיכתבתי את ההיסטוריה?
אתה בכלל לא יודע מה היה שם, ואתה מחליט מה היה, ואני שרק טוען לך מנין נקרא משכתב?

בשביל מה בכלל הדיון המיותר הזה, כאשר בשורה התחתונה הרב יצחק יוסף היה זמן רב אצל הרב שטרנבוך ולא הצליח לשכנע אותו, עד שחכם שלום הוזקק ללכת אליו בעצמו עם מכתב כתוב וחתום שחזר בו?

וכן לשכנע את הגרי"ש אלישיב (עם מכתב חתום) לקח 6 שעות שבהן חכם שלום עמד על רגליו?
 
כמו"כ ישנו קול עיקש, על שתדלנותו של הגר"ש כהן, (וגם על כך לא שמענו מעולם הכחשה).

הוא עצמו סיפר על זה, כפי שהבאתי. זה לא רק "קול עיקש". הרב שטרנבוך קלט במהירות את התמונה ולא רצה לשמוע אף אחד, רק לאחר רחמים ותחנונים נעתר (כי בפועל גם לאחר מכתב החזרה הוכשרו כל גיורי צה"ל וכנ"ל).
 
רק דוגמא קטנה עיין לעיל-
והנה מקום שלישי
פספסת את ההספד המרגש (ביום ראשון כ"ה חשון תשנ"ה) שהספידו הרב עובדיה:

צריך להוסיף עוד דבר

ה "מי שברך" הידוע לחיילי צה"ל, שהרב עובדיה היה מקפיד לאומרו בפתיחת ההיכל, וכן בכל בתי כנסיות הספרדים

ג"כ חיברו הרב גורן
 
הוא עצמו סיפר על זה, כפי שהבאתי. זה לא רק "קול עיקש". הרב שטרנבוך קלט במהירות את התמונה ולא רצה לשמוע אף אחד, רק לאחר רחמים ותחנונים נעתר (כי בפועל גם לאחר מכתב החזרה הוכשרו כל גיורי צה"ל וכנ"ל).

אני קצת עצל, יש ראיון/כתבה מסודרת באיזה עיתון ? (בקישור לא הצלחתי למצוא ידים ורגלים, אני קצת חלש בתחום).
 
כל זאת עשו מהר משום שהרבנים הבינו שמרן הגרע"י זצוק"ל דיבר על כל הגיורים.
ולכן היה צריך ללחוץ ולעשות פגישות מהירות לפני שיצא בזיון על כבוד התורה.
בשביל להעמיד דברים על דיוקם

המכתב של הרב עובדיה נכתב בתאריך ט' בשבט

ואילו המכתב ההבהרה שערך בנו זה היה בתאריך טז' אד"א

להוי אומר- מעל חודש .

כך שכל התירוצים שנאמרו פה - שלא היה זמן , ועד שהבינו והבהירו וכו' וכו'

לא נכון טכנית ומציאותית.

כי כל הסיפור הקשה שהיה וההתקפות בעיתון ומעמד הקריעה של הרב אלישיב וכו' עד ההבהרה הנ"ל - יותר מחודש ימים
 
בשביל להעמיד דברים על דיוקם

המכתב של הרב עובדיה נכתב בתאריך ט' בשבט

ואילו המכתב ההבהרה שערך בנו זה היה בתאריך טז' אד"א

להוי אומר- מעל חודש .


כך שכל התירוצים שנאמרו פה - שלא היה זמן , ועד שהבינו והבהירו וכו' וכו'

לא נכון טכנית ומציאותית.

כי כל הסיפור הקשה שהיה וההתקפות בעיתון ומעמד הקריעה של הרב אלישיב וכו' עד ההבהרה הנ"ל - יותר מחודש ימים

מנין לך הנתון הזה ?
 
אני לא יודע כמה יש כאלה, אבל העובדות הן שגדולי ישראל האשכנזים ראו זאת כסכנה קיומית לעם היהודי ורצו לצאת בכל תוקף נגד הרב עובדיה שהכשיר גיורים אלה באופן גורף.

במכתב ההבהרה אין היתר גורף לכולם, והוא חזר בו, אבל בפועל ההיתר נשאר היתר גורף (כי אף אחד לא יכול לבחון כליות ולב ולדעת אם המתגייר מתכוון באמת לשמור מצוות או לא), וגדולי ישראל שוכנעו רק לאחר תחנונים ארוכים מצידו של חכם שלום.
 
במכתב ההבהרה אין היתר גורף לכולם, והוא חזר בו, אבל בפועל ההיתר נשאר היתר גורף (כי אף אחד לא יכול לבחון כליות ולב ולדעת אם המתגייר מתכוון באמת לשמור מצוות או לא), וגדולי ישראל שוכנעו רק לאחר תחנונים ארוכים מצידו של חכם שלום.
הוא שכתבתי לעיל.
שבאמת במכתב ההבהרה אין שום שינוי וההיתר נשאר גורף.

פשוט הם סברו שמרן הגרע"י זצוק"ל מתיר גם אלה שהדיינים יודעים בוודאות שאין פיו וליבו שווים, ולכן מכתב "ההבהרה" יישב את ליבם.
אבל ההיתר הגורף נשאר.
 
הוא שכתבתי לעיל.
שבאמת במכתב ההבהרה אין שום שינוי וההיתר נשאר גורף.

פשוט הם סברו שמרן הגרע"י זצוק"ל מתיר גם אלה שהדיינים יודעים בוודאות שאין פיו וליבו שווים, ולכן מכתב "ההבהרה" יישב את ליבם.
אבל ההיתר הגורף נשאר.

תיקון קל: ההיתר הגורף הורה שאין שום ערעור על מה שקבעו הדיינים.
ומכתב ההבהרה מודיע, שבאם תיווצר בעייה, יבוטל הגיור למפרע. (כלומר, לא לסגור את העיניים כמו שבמכתב הראשון).
ואם הגענו לפחות לזה דיינו, כי מה ששומעי לקחו יעשו עם המכתב הראשון לבדו, לא יוכלו לעשות לאחר המכתב השני, ואכמ"ל.
 
אולי כבודו יתחיל ללמוד קצת הל' דיינות,
ולעבור על פסקי דין.
כתב סירוב זה כשאתה לא רוצה לבוא, אבל אחרי שבאת נגמר.
כאן הרב עובדיה לא בא מעולם לאף אחד, (באותה מידה שהרב גורן לא בא לאף אחד),
אבל הציבור מחליט את שלו בכל ענין שנוגע אליו (וה"ה האדם הפרטי), כי זה משפט שמגיע לפתחו ונוגע אליו.
וכמו שביארתי בארוכה.
למדתי קצת ועברתי קצת, ואין לי מושג מה אתה רוצה ממני
אין דבר כזה לשפוט אחרי שמיעת רק צד אחד, לא משנה מה הסיבה שלא שמעו את הצד השני, ואם זה באשמת הצד השני או לא
זוהי הלא תעשה של לא תשא שמע שוא, והוא שייך לא רק לדיינים בב"ד, כי אם לכל אחד (וכמ"ש הח"ח בפתיחה)
 
למדתי קצת ועברתי קצת, ואין לי מושג מה אתה רוצה ממני
אין דבר כזה לשפוט אחרי שמיעת רק צד אחד, לא משנה מה הסיבה שלא שמעו את הצד השני, ואם זה באשמת הצד השני או לא
זוהי הלא תעשה של לא תשא שמע שוא, והוא שייך לא רק לדיינים בב"ד, כי אם לכל אחד (וכמ"ש הח"ח בפתיחה)

אני בטח לא יודע מה אתה רוצה ממני.
כשיש ספר/פסק/אדם בעייתי,
מתייחסים אליו בהתאם... ע"פ הידוע לנו כרגע.
אתה לא שמעת את המזרחי, ולא שמעת את הציונות, ולא שמעת את עצניקי"ם, ולא שמעת את כל מי שאתה מתנגד אליו ולא מכניס את ספריו לביתך ולא מרשה לילדים שלך לקרא בהם, (וכן כל הרבנים שהינך מתנגד להם מבחינה אידיאלית, לא שאלת אותם ולא שמעת אותם), אבל פשוט שפטת אותם.
נכון, לא הוצאת עליהם פשקווילים, ולא שרפת את הספרים שלהם, אבל פשוט הרחקת אותם.
ואם ישאלו אותך למה, תשובתך בצידך "כי יש לי עליהם ביקורת". ועד שהיא לא תופרך כך תמשיך להתנהג.
ואם יעלה דיון בפורום מה הבעייה באחד מהם, תמשיך לצטט את דעותיך וידיעותיך ותדון ע"פ זה עד שלא תשמע אחרת.
יש מבין ? (אם עדיין לא, אז בא נעצור כאן).
 
ומכתב ההבהרה מודיע, שבאם תיווצר בעייה, יבוטל הגיור למפרע. (כלומר, לא לסגור את העיניים כמו שבמכתב הראשון).
ואם הגענו לפחות לזה דיינו, כי מה ששומעי לקחו יעשו עם המכתב הראשון לבדו, לא יוכלו לעשות לאחר המכתב השני, ואכמ"ל.
"הבעיה" שתווצר זה רק אם הדיינים יגידו שידעו בוודאות בשעת הגיור שלא היה פיו וליבם שווים.
 
נא קרא שנית את המכתב.
זה מה שכתוב.
"ואין ספק שאם יבואו לידינו כעת מקרי גיור שיוכיחו שהיתה אומדנא המוכחת שהייתה קבלת עול מצוות במרמה על דעת שלא לקבלה אלא מן השפה ולחןץ שנבטל את אישור הגיור" וכו
 
ראשי תחתית