בקשת מראי מקום שציין הילקוט יוסף

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.

מתוק מדבש

חבר ותיק
הצטרף
18/12/24
הודעות
1,316
בענין קטן שהגדיל בספירה כבר נשתפכו דיות רבות לבלי סוף.
בילקוט יוסף המצורף כותב שרבי עקיבא איגר
אמרי בינה,
והחזון איש
כולם כותבים שקטן שהגדיל בספירה לא מברך.
לא הביא מקורות בדבריהם, אבל חזר ע"ז כמה פעמים.
בעוניי לא הבנתי דבריו, ולא מצאתי בשום מקום שיכתבו כן בשמם.
מי יכול לסייע.
1747255901566.png
 
ספר ברכי יוסף על או"ח - סימן תפט
[כ] קטן שהגדיל תוך ימי העומר, וכן גר שנתגייר בתוך ימי העומר, וכן אונן לילה ויום שלם שלא נקבר עד אחר צאת הככבים, בלילה שניה כל הני מונים שאר ימים בלא ברכה. הרב מהר"ם מזרחי בשו"ת פרי הארץ ח"ג כ"י סי' ז':
 
מועד לכל חי - סימן ה
(ח) גר שנתגייר וקטן שהגדיל מונין בלא ברכה. ואם ביום אחד מנו בלא ברכה אז מונין שאר הימים בברכה, ברכי יוסף, ומשפט כתוב:
 
לא ביקשתי לחזור על המקורות שהביא מרן ביבי"א,
אני מתמקד בפוסקים שנתחדשו משום מה על ידי בנו בילקוט יוסף והמה
רע"א, אמרי בינה, חזו"א!!!!
ממש פלא פלאות איפה ראה דברים כאלו בספריהם ולא צין מקורם.
ואולי הבעיה בנו, אבל תעזרו לנו להבין איפה הטעות שלנו???
 
המתוק שאל על ג מ"מ ספציפיים.
הבנתי, ניסיתי להסביר את טעותו של הרב היקר @כהנא דמסייע לפום ריהטא לא שם לב וחשב שנקט כדוגמא את שלושתם ושכוונתו על כל המקורות בתמונה המצורפת. לפי תגובתו נראה יותר שראה את הכותרת והתמונה וזה גרם.
 
נחזור לנושא האשכול.

מישהו מכיר את המראי מקומות הללו של רעק"א, אמרי בינה וחזו"א?
 
מישהו מכיר את המראי מקומות הללו של רעק"א, אמרי בינה וחזו"א?
מכאן משמע [אם כי עדיין אפשר להתווכח] דהגר''ח קנייבסקי ההולך בדרך החזו''א ונאמן בפסקיו יותר מכולם אחז להיפך בדעתו.
דחינוך מהני למצוה דרבנן.
1747290862781.png
 
גם @בית ועד לחכמים ו@נוריאל עזרא ישמחו לעזור.
אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.
 
אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.
סיוע לדבריך...
בהמשך כתב וע"ע בזה ב...
1747293998393.png
 
אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.
יש"כ שמלמד זכות.
עכ"פ זה טעות חמורה מאוד שחוזרת ע"ע פעמיים. ומצוה לתקן.
 
אה"נ הערת מר נכונה, כי באמת הני פוסקים לא כתבו כן לגבי סה"ע
אכן, כוונת הרב יצחק לכאורה לדבריהם בענין קטן במ"א, ואה"נ לא לגבי סה"ע, ופשוט

אני אישית מסכים להערה, וסבור כי אכן רב עד מאוד המרחק בין הענינים, ופשוט, אך עכ"פ לכאורה זו כוונת הרב שליט"א

(אם כי אכן יש בכאן הערה גדולה, כי כמדומני שהחזון איש הורה שקטן שהגדיל יכול לברך, ואיני זכור כעת, ויתכן שאני טועה)
 
אה"נ הערת מר נכונה, כי באמת הני פוסקים לא כתבו כן לגבי סה"ע
אכן, כוונת הרב יצחק לכאורה לדבריהם בענין קטן במ"א, ואה"נ לא לגבי סה"ע, ופשוט

אני אישית מסכים להערה, וסבור כי אכן רב עד מאוד המרחק בין הענינים, ופשוט, אך עכ"פ לכאורה זו כוונת הרב שליט"א

(אם כי אכן יש בכאן הערה גדולה, כי כמדומני שהחזון איש הורה שקטן שהגדיל יכול לברך, ואיני זכור כעת, ויתכן שאני טועה)
יש הרבה מה לדון אם לדמות, ולכן רק כתב זאת בתור "ועוד עיין"
 
זה מעניין, שספר שיוצא בכ"כ הרבה מהדורות, ובכל זאת הטעויות הקריטיות לא מתוקנות.
אני יודע על כמה וכמה טעויות שתוקנו במהדורות היותר מאוחרות אחר ששלחו לו בנושא.
- אם אתה מעוניין תשלח למרן שליט"א את הטעויות שיש בילקו"י, ואני בטוח שיתוקן להבא.
 
זה כבר כתבו לעיל שזו טעות שנשתרבבה.

איזה יופי! טעות... טעויות... ממשיכים הלאה... קורה...

אבל כאשר הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א טעה בספרו "דברי שלום ואמת" טעות אחת ויחידה בכל חמשת הכרכים, טעות טכנית: העתיק מספר אחר שציטט את ר' חיים פלאג'י, ובטעות הכניס את כל הקטע בשם ר' חיים פלאג'י, כתב עליו הרב יצחק יוסף ש"בדה מליבו דברים בשם רבי חיים פלאג'י"... בדה מלבו!

וגם כאשר המחבר התנצל בענוות חן בפתח ספרו השני, "תודה לרב יצחק יוסף שהאיר את עיני"... כשהוא מבליג על העלבון והביזיון, שהוצג כשקרן ורמאי ובדאי בגלל טעות אחת, המשיך הרב יצחק להדפיס נוסח זה של "בדה מלבו" במהדורות הבאות וכן בעוד ספרים שהנוסח הועתק אליהם. וכן בכתבי תלמידיו, לאחר שהוברר מעבר לכל ספק שמדובר בטעות קלה שתוקנה.
 
איזה יופי! טעות... טעויות... ממשיכים הלאה... קורה...

אבל כאשר הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א טעה בספרו "דברי שלום ואמת" טעות אחת ויחידה בכל חמשת הכרכים, טעות טכנית: העתיק מספר אחר שציטט את ר' חיים פלאג'י, ובטעות הכניס את כל הקטע בשם ר' חיים פלאג'י, כתב עליו הרב יצחק יוסף ש"בדה מליבו דברים בשם רבי חיים פלאג'י"... בדה מלבו!

וגם כאשר המחבר התנצל בענוות חן בפתח ספרו השני, "תודה לרב יצחק יוסף שהאיר את עיני"... כשהוא מבליג על העלבון והביזיון, שהוצג כשקרן ורמאי ובדאי בגלל טעות אחת, המשיך הרב יצחק להדפיס נוסח זה של "בדה מלבו" במהדורות הבאות וכן בעוד ספרים שהנוסח הועתק אליהם. וכן בכתבי תלמידיו, לאחר שהוברר מעבר לכל ספק שמדובר בטעות קלה שתוקנה.
אגב, כמדומני שבית כנסת אור חביב של הרב יצחק יוסף, קרוי על שם ר' חביב טולידאנו זקנו של הרב שלמה טולידאנו בעל דברי שלום ואמת הנ"ל, והוא אף היה מוסר שיעורים בבית הכנסת
 
אבל כאשר הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א טעה בספרו "דברי שלום ואמת" טעות אחת ויחידה בכל חמשת הכרכים, טעות טכנית: העתיק מספר אחר שציטט את ר' חיים פלאג'י, ובטעות הכניס את כל הקטע בשם ר' חיים פלאג'י, כתב עליו הרב יצחק יוסף ש"בדה מליבו דברים בשם רבי חיים פלאג'י"... בדה מלבו!

וגם כאשר המחבר התנצל בענוות חן בפתח ספרו השני, "תודה לרב יצחק יוסף שהאיר את עיני"... כשהוא מבליג על העלבון והביזיון, שהוצג כשקרן ורמאי ובדאי בגלל טעות אחת, המשיך הרב יצחק להדפיס נוסח זה של "בדה מלבו" במהדורות הבאות וכן בעוד ספרים שהנוסח הועתק אליהם. וכן בכתבי תלמידיו, לאחר שהוברר מעבר לכל ספק שמדובר בטעות קלה שתוקנה.
אשמח עם תוכל להעלות את המקורות.
 
"בדה מליבו דברים בשם רבי חיים פלאג'י".
כשהוא מבליג על העלבון והביזיון,
וכרגיל כל דבר בשם הרב יצחק יוסף שליט"א אתם מגזימים ומנפחים את הדברים שלו...
אני לא רואה בהערה שום "עלבון" ושום "בזיון".

- נ.ב כתבתי לעיל מידיעה שכל הטעיוית שנשלחות למרן שליט"א מתוקנות במהדורות הבאות, אם אתה רוצה אתה יכול לשלוח לו מה שהמחבר התנצל בפתיח של חלק ב'. (דרך אגב לא מצאתי שם - אשמח עם כבודו יוכל להעלות זאת)

1749560341979.png
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית