ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)
- יוזם האשכול בני ברקי
- תאריך התחלה
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,353
לא הבנתי, אם כן דעתו אז הוא עצמו מברך?
ואם כן, מדוע לציין למנהג חתנו?
ואם כן, מדוע לציין למנהג חתנו?
?
אבותיו מאר"צ ולא ממרוקו
תשובה נכונה. ופשוט.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,353
לא ידעתי מהיכן אבותיו. אם הכותב היה מתנסח באופן ברור, היה כותב בפשטות שהוא לא מברך כמנהג אבותיו אבל חתנו המרוקאי נוהג לברך וזה על דעתו.
אגב, זעפרני זה שם מבלבל, יש אותו בעיקר במרוקו. מישהו יודע האם מקורו בספרד? מקורות לזה?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,353
אגב, בכל רחבי צפון אפריקה (מרוקו תוניס אלג'יר וכו') בירכו על ההלל, וכמו כן גם צאצאי מגורשי ספרד המתגוררים באמסטרדם ולונדון.
אם מקורו בספרד, אז אבותיו בירכו על ההלל.
אם מקורו בספרד, אז אבותיו בירכו על ההלל.
חשבתי שיש כמה חילוקי מנהגים ובאזורנו הספרדים לא בירכו על ההלל.
אבל מצאתי כדבריך בדרך אר"ץ, שמביא מסידור עולת השחר אר"ץ תרע"ה שנדפסה בו ברכה על ההלל בר"ח. (ברור שמנהג המוסתערבים לא לברך כרמב"ם, וכך באר"ץ הקדמון, בדומה אגב למנהג פאס לפני בוא הקסטיליאנים)
חכם בן שושן
חבר חדש
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 194
זעפראני מגיע היישר מחלאב, אביו של רבינו הגאב"ד עלה משם בעצמו ויש להם שורשים עמוקים בעיר הזו.
בנוגע לשלבים הקודמים לדעתי זה שם שמגיע ממגורשי ספרד, אם אינני טועה יש עיר בשם דומה באיזור ההוא...
גם הב"י בעצמו בירך על ההלל, וכתב זאת ב' פעמים בב"י
א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.
ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"
ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".
הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינן בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]
ב'- ראה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א על דברי הטור שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת- מביא הב"י כמה טעמים איך שרי לברך
ובאחד מהטעמים הביא דאפשר לברך כשם שמברכין על ההלל בראש חודש.
דסתם בפשיטות- דאחד מהטעמים דאפשר לברך על נר בבית הכנסת כמו שמברך על ההלל.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,209
חזק מאד.
ועיין בספר תרחם ציון להרב בן ציון הכהן, שהוכיח שלעומת הרמב''ם שהוא כמעט יחידי יש יותר משלושים ראשונים הסוברים לברך.
והאבסורד הגדול שיש כאלה שנוקטים היום שאסור לענות אמן על אשכנזי שמברך כי זה אמן יתומה, כי לרמב"ם זה ברכה לבטלה.
אבל טענה זו "בטלה מתוכה", משום- שהב"י עצמו בירך על ההלל, א"כ איך אפשר לומר שזה ברכה לבטלה, הרי הב"י גופיה לא חשש לברכה לבטלה
ומה שאנו לא מברכים על ההלל זה רק מפני המנהג שבא"י נהגו לא לברך, אבל מכאן ועד להגיד שזה אמן יתומה, זה תלוש מהמציאות כי הב"י להדיא לא חשש לרמב"ם ולא חשש לברכה לבטלה.
וא"כ- אדם ששומע אשכנזי או כל אחד אחר שנוהג לברך על ההלל, שיחשוב ששמע את הב"י מברך ולא יפחד לענות אמן
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,209
אכן, שו"ע אורח חיים - סימן תכב - (ב) וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין צבור. וי"א שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרוא את ההלל, (ואם בירך לגמור א"צ לחזור) (מרדכי פרק במה מדליקין ושבולי לקט) ; ולבסוף, יהללוך. והיחיד אין מברך עליו. ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל א"י וסביבותיה:
אני לא מכיר בר' עובדיה
אני יודע שבנו ר' יצחק אומר את זה
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 620
עי' יביע אומר ח"א (ס"ס כט) ויחו"ד (ח"ד סי' לא). ובעוד דוכתי.
א"כ
אז צע"ג על דבריו וכדכתבתי לעיל
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 620
נשתפכו ע"ז הרבה דיות.
אם יש לך תשובה עניינית ונקודתית על מה שטענתי אשמח לשמוע
כי את כל הדיו שנשפך שמעתי בע"פ בשיערי הרש"ל אך לגוף מה שטענתי לא שמעתי שום התייחסות
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 620
כמדומה שראיתי משיבין, שכשהיה בחו"ל בירך, וכשעלה לארץ לא בירך. ולכן בשו"ע כתב שהמנהג כהרמב"ם.
נושאים דומים:
- נעול
