ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)

[כאחד העם]

כתב שכך המנהג, לא כתב שזה מכוחו של המנהג.

רק מכח מנהג
לכן אמרתי שצריך ללמוד ב"י, ולא להורות רק משו"ע
וכבר צעק המהרש"ל רבות על אלו שפוסקים מתוך שו"ע מבלי לעיין בב"י כמה תקלות יש תחת זה

 

[שמעון טרבלסי]

רק מכח מנהג
לכן אמרתי שצריך ללמוד ב"י, ולא להורות רק משו"ע
וכבר צעק המהרש"ל רבות על אלו שפוסקים מתוך שו"ע מבלי לעיין בב"י כמה תקלות יש תחת זה

אני מסביר לך מה ההבדל בין הב"י לשו"ע בענין זה, ואתה אומר לי שלא למדתי בית יוסף.
מיציתי דיון זה.

 

[כאחד העם]

מיציתי דיון זה.

גם אני מיציתי
וע"ז נאמר "והבוחר יבחר"
שני הצדדים והטענות הועלו ב"ה, כל אחד יכול עתה לראות את מה שהועלה, ויחליט.

 

[שמעון טרבלסי]

גם אני מיציתי
וע"ז נאמר "והבוחר יבחר"
שני הצדדים והטענות הועלו ב"ה, כל אחד יכול עתה לראות את מה שהועלה, ויחליט.

עכשיו הזמן שלך לפתוח את דברי בעלי הכללים הנ"ל ולהכיר את הכלל שלא הכרת.

 

[מרנן ורבנן]

עכשיו הזמן שלך לפתוח את דברי בעלי הכללים הנ"ל ולהכיר את הכלל שלא הכרת.

מיציתי דיון זה.

??

 

[רק תורה]

גם הב"י בעצמו בירך על ההלל, וכתב זאת ב' פעמים בב"י

א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.

ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"

ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".

הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינן בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]

ב'- ראה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א על דברי הטור שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת- מביא הב"י כמה טעמים איך שרי לברך

ובאחד מהטעמים הביא דאפשר לברך כשם שמברכין על ההלל בראש חודש.

דסתם בפשיטות- דאחד מהטעמים דאפשר לברך על נר בבית הכנסת כמו שמברך על ההלל.

כשמרן כותב שהמנהג בא"י כרמב"ם הוא מתכוון שקהילות המוסתערבים ימשיכו במנהגם?
כיצד קרה שהספרדים אולי לא הבינו כוונתו והחלו לחדול לברך?

 

[רק תורה]

לפי מה שכתבו בעלי הכללים שהב"י הוא ספר לכל הארצות, משא"כ השו"ע שהוא לא"י וגלילותיה. אתי שפיר. והב"י בכה"ג בכלל לא מגלה לנו על הכרעתו להלכה.

לפי הכנסת הגדולה השולחן ערוך לפי הכנסת הגדולה הוא למרוקו או צפו"א...
(עוד מונחים חשובים להבנת כללים מעין אלה - "ארץ ישראל" / "ארץ הצבי" - היא ארצנו, "ערי ערביסטאן" היינו ערי הערבים שבאימפריה העת'מאנית.)

אגב, כלל זה נזכר בהרבה מקומות בכנסת הגדולה. ולהלן עוד אזכור של "ארץ המערב", והוא רבי אברהם מונסון שהיה בזמן מהרח"ו שנהג כמנהג מרוקו, כ"כ בכנה"ג אה"ע לד

ובימי נערותי ראיתי לרב הגדול כמוהר"ר אברהם מונסון ז"ל, שהיה מארץ המערב, שהיו נוהגים כהרמב"ם לחתום "מקדש ישראל" לבד, שבירך ז' ברכות בנישואי בת הרב החסיד כמוהר"ר דוד הכהן ז"ל, וחתם "מקדש עמו ישראל" ולא אמר "ע"י חופה וקדושין". והיה שם הרב יחיאל בסאן ז"ל ולא ענה אמן אחריו, עד שחתם הוא עצמו "ע"י חופה וקדושין

לא פלא אם כן שחבירו של החיד"א רבי יוסף חיים אבן סאמון מהעיר פאס כותב (עדות ביהוסף ב יז): "ודבר זה מוחזק ומקויים אצלנו במערב יותר ויותר מכל העולם, לעשות כדברי מרן בש"ע בכל עניין".

ורבי יעקב אבן צור בשו"ת משפט וצדקה ביעקב שיש לנהוג כמרן אפילו כנגד "מאה פוסקים" (שו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"א יח, א). אוכפי הציטוט זה אהוב מאוד על מרן הרב עובדיה זצ"ל כנגד אלף פוסקים. ויש על קבלה זו של מרן הש"ע הרבה מאוד בספרי חכמי מרוקו. ובאמת שם אנו מוצאים הרבה חכמים שקיימו דברי הש"ע ממש - בשונה משאר הספרדים ואפילו בארץ ישראל, למשל היו הרבה שלא ברכו הנותן ליעף, נהגו כר"ת ממש (תורות אמת בירדוגו).

נמצא שבניגוד למה שחושבים רבים וטובים - לא פעם המלחמה של מרן הגר"ע להשליט את קבלת פסקי מרן - נגד המקובלים, או נגד המחמירים בכל מיני עניינים נגד מרן וכדו' - על כלל הספרדים ובני ע"מ - היא בעצם מלחמה על יישום מנהג צפו"א בארץ ישראל. דוק ותשכח דלא פעם חכמי ארץ ישראל כמהר"י נבון והחיד"א, למשל, קרובים הרבה יותר לבן איש חי מאשר למרן הגר"ע - הקרוב יותר לפסיקת חכמי צפו"א.

 

[כאחד העם]

עכשיו הזמן שלך לפתוח את דברי בעלי הכללים הנ"ל ולהכיר את הכלל שלא הכרת.

אני אזרום עם מה שכתבת

הב"י אומר- מי שגר בא"י אסור לו לברך כי זה ברכה לבטלה או לכה"פ סב"ל
אך אם הוא גר בחו"ל אזאי מותר לו לברך ואין ברכה לבטלה

דהיינו אני מסכם לפי שיטתך הברכה לבטלה משתנית ממקום למקום, ומאקלים אחד למשנהו, ומארץ לארץ.

נו, זה נראה לך רציני?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אני אזרום עם מה שכתבת

הב"י אומר- מי שגר בא"י אסור לו לברך כי זה ברכה לבטלה או לכה"פ סב"ל
אך אם הוא גר בחו"ל אזאי מותר לו לברך ואין ברכה לבטלה

דהיינו אני מסכם לפי שיטתך הברכה לבטלה משתנית ממקום למקום, ומאקלים אחד למשנהו, ומארץ לארץ.

נו, זה נראה לך רציני?

וכן יש להקשות על הגמ' שבמקומו של ר' יוסי הגלילי וכו'

 

[שמעון טרבלסי]

אני אזרום עם מה שכתבת

הב"י אומר- מי שגר בא"י אסור לו לברך כי זה ברכה לבטלה או לכה"פ סב"ל
אך אם הוא גר בחו"ל אזאי מותר לו לברך ואין ברכה לבטלה

דהיינו אני מסכם לפי שיטתך הברכה לבטלה משתנית ממקום למקום, ומאקלים אחד למשנהו, ומארץ לארץ.

נו, זה נראה לך רציני?

סב"ל במקום מנהג כפשוטו.

 

[מקור נאמן]

גם הב"י בעצמו בירך על ההלל, וכתב זאת ב' פעמים בב"י

א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.

ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"

ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".

הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינן בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]

לענ"ד זה לא נכון, מרן בב"י מעתיק דברי הראשונים שכתבו מנהגם (דהיינו הרא"ש והר"ן כתבו שמנהג מקומם לברך, והמ"מ כתב שמנהג מקומו שרק בציבור מברכים). אבל לא הכריע או העיד על מנהגו כלל.

 

[מקור נאמן]

ב'- ראה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א על דברי הטור שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת- מביא הב"י כמה טעמים איך שרי לברך

ובאחד מהטעמים הביא דאפשר לברך כשם שמברכין על ההלל בראש חודש.

דסתם בפשיטות- דאחד מהטעמים דאפשר לברך על נר בבית הכנסת כמו שמברך על ההלל.

הוא מעתיק דבר הריב"ש, אין כל זכר למנהג מרן עצמו

 

[כאחד העם]

הוא מעתיק דבר הריב"ש, אין כל זכר למנהג מרן עצמו

הוא מעתיק דברי הריב"ש שכיון שמברכים על ההלל א"כ מברכים גם על הדלקה בבית הכנסת

מנהג ספרד היה לברך כפי שרואים בראשונים, והב"י היה בספרד ומיוצאיה ונהג כמנהג ספרד
חבל סתם לדקלם בלי הבנה

 

[כאחד העם]

באתי לך כנה"ג שכותב את הכלל שאינך מכיר, תתחיל להכיר.

עתה אגיב נקודתית למה שהעלת

כל הכנסת הגדולה שהעלת, הוא נגדך אחת לאחת

א. כותב להדיא הכנה"ג שרק איפה שהב"י לא גילה דעתו לאיזה צד נוטה, א"כ אפי' שבשו"ע פסק כצד מסויים א"א לסמוך על זה.

בנדו"ד הוא איפכא- בב"י גילה דעתו בב' מקומות שמברכים ולא חוששים לרמב"ם.

ב. עוד כתב שם כשלא פסק בבית יוסף ההלכה אלא רק בספר הקצר דעתו לחייב רק בארץ המערב

בנדו"ד הוא איפכא- בב"י גילה להדיא את ההלכה ופסק דלא כהרמב"ם.



א"כ הכנסת הגדולה שהבאת- הוא ראיה עצומה לדברינו שכיון שבב"י הוא פסק שמברכים, א"כ זהו העיקר להלכה, כי רק היכא שהב"י לא גילה דעתו אז יש לחלק בין המקומות וכו', אך כאן שגילה לן בפשטות בחיבורו ב"י שמברכים, א"כ זהו העיקר להלכה, אלא שמתורת מנהג לא נברך וכדכתבתי כבר לעיל.

וברוך שהבאת לנו סיוע, אע"פ שגם בלי כנה"ג כתבנו את מה שכתבנו, מ"מ כתוספת חיזוק לדברינו יש גם את הכנה"ג, יישר כחך.

 

[מקור נאמן]

הוא מעתיק דברי הריב"ש שכיון שמברכים על ההלל א"כ מברכים גם על הדלקה בבית הכנסת

מנהג ספרד היה לברך כפי שרואים בראשונים, והב"י היה בספרד ומיוצאיה ונהג כמנהג ספרד
חבל סתם לדקלם בלי הבנה

הוא מעתיק עוד טעמים חוץ מהריב"ש. אי אפשר להביא ראיה מזה. ופשוט.

יכול להיות שאתה צודק שנהג כמנהג בני ספרד, אבל אין שום ראיה ממה שהביא דברי הראשונים בב"י. ולכן השגתי על מש"כ "ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג". זה פשוט טעות.

 

[רק תורה]

הוא מעתיק עוד טעמים חוץ מהריב"ש. אי אפשר להביא ראיה מזה. ופשוט.

יכול להיות שאתה צודק שנהג כמנהג בני ספרד, אבל אין שום ראיה ממה שהביא דברי הראשונים בב"י. ולכן השגתי על מש"כ "ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג". זה פשוט טעות.

אין שום טעם שסותר את הריב"ש ואין מקור בחז"ל שתקנו להדליק בבית הכנסת והוא בוודאי מנהג, וכבר הקשו כן הגר"א ושאר גדולי האחרונים

ומיהו פשוט שמרן ס"ל לברך על מנהג ונר של יום הכיפורים הוא תשובה ניצחת

 

[כאחד העם]

הוא מעתיק עוד טעמים חוץ מהריב"ש. אי אפשר להביא ראיה מזה. ופשוט.

ברור שיש עוד טעמים
אבל אחד הטעמים הוא הריב"ש
להוי אומר שהב"י נוקט שכיון שמברך על ההלל זה אחד הטעמים דשפיר דמי לברך על נר חנוכה בבית הכנסת
זה שיש עוד טעמים לא מגרע, אלא רק מוסיף

 

[מקור נאמן]

אין שום טעם שסותר את הריב"ש ואין מקור בחז"ל שתקנו להדליק בבית הכנסת והוא בוודאי מנהג, וכבר הקשו כן הגר"א ושאר גדולי האחרונים

ומיהו פשוט שמרן ס"ל לברך על מנהג ונר של יום הכיפורים הוא תשובה ניצחת

ממש לא הבנתי

 

[מקור נאמן]

ברור שיש עוד טעמים
אבל אחד הטעמים הוא הריב"ש
להוי אומר שהב"י נוקט שכיון שמברך על ההלל זה אחד הטעמים דשפיר דמי לברך על נר חנוכה בבית הכנסת
זה שיש עוד טעמים לא מגרע, אלא רק מוסיף

בית יוסף הקדמה - וזה משפט הספר ומעשהו ... ואם נמצא איזה דין מחודש בדברי איזה פוסק או מפרש ולא הביאו המחבר יביאנו ויבאר טעמו. נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבלי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונמקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בר צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטיב.

 

[רק תורה]

ממש לא הבנתי

כתבת שיש טעמים אחרים להדליק ולברך בבית הכנסת שאינם מבוססים על ברכה על מנהג, ועל זה כתבתי שאין טעמים אחרים בבית יוסף, כל הטעמים להדלקה בביה"כ הם נימוק למנהג...

בכל מקרה זה לא רלבנטי כי לפי מרן מברכים על נר יום הכיפורים שהוא מנהג