ברכה על ההלל בראש חודש
- יוזם האשכול בני ברקי
- תאריך התחלה
- סטטוס
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,006
לא הבנתי, אם כן דעתו אז הוא עצמו מברך?
ואם כן, מדוע לציין למנהג חתנו?
ואם כן, מדוע לציין למנהג חתנו?
?
אבותיו מאר"צ ולא ממרוקו
תשובה נכונה. ופשוט.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,006
לא ידעתי מהיכן אבותיו. אם הכותב היה מתנסח באופן ברור, היה כותב בפשטות שהוא לא מברך כמנהג אבותיו אבל חתנו המרוקאי נוהג לברך וזה על דעתו.
אגב, זעפרני זה שם מבלבל, יש אותו בעיקר במרוקו. מישהו יודע האם מקורו בספרד? מקורות לזה?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,006
אגב, בכל רחבי צפון אפריקה (מרוקו תוניס אלג'יר וכו') בירכו על ההלל, וכמו כן גם צאצאי מגורשי ספרד המתגוררים באמסטרדם ולונדון.
אם מקורו בספרד, אז אבותיו בירכו על ההלל.
אם מקורו בספרד, אז אבותיו בירכו על ההלל.
חשבתי שיש כמה חילוקי מנהגים ובאזורנו הספרדים לא בירכו על ההלל.
אבל מצאתי כדבריך בדרך אר"ץ, שמביא מסידור עולת השחר אר"ץ תרע"ה שנדפסה בו ברכה על ההלל בר"ח. (ברור שמנהג המוסתערבים לא לברך כרמב"ם, וכך באר"ץ הקדמון, בדומה אגב למנהג פאס לפני בוא הקסטיליאנים)
חכם בן שושן
חבר קבוע
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 326
זעפראני מגיע היישר מחלאב, אביו של רבינו הגאב"ד עלה משם בעצמו ויש להם שורשים עמוקים בעיר הזו.
בנוגע לשלבים הקודמים לדעתי זה שם שמגיע ממגורשי ספרד, אם אינני טועה יש עיר בשם דומה באיזור ההוא...
גם הב"י בעצמו בירך על ההלל, וכתב זאת ב' פעמים בב"י
א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.
ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"
ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".
הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינן בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]
ב'- ראה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א על דברי הטור שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת- מביא הב"י כמה טעמים איך שרי לברך
ובאחד מהטעמים הביא דאפשר לברך כשם שמברכין על ההלל בראש חודש.
דסתם בפשיטות- דאחד מהטעמים דאפשר לברך על נר בבית הכנסת כמו שמברך על ההלל.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
חזק מאד.
ועיין בספר תרחם ציון להרב בן ציון הכהן, שהוכיח שלעומת הרמב''ם שהוא כמעט יחידי יש יותר משלושים ראשונים הסוברים לברך.
והאבסורד הגדול שיש כאלה שנוקטים היום שאסור לענות אמן על אשכנזי שמברך כי זה אמן יתומה, כי לרמב"ם זה ברכה לבטלה.
אבל טענה זו "בטלה מתוכה", משום- שהב"י עצמו בירך על ההלל, א"כ איך אפשר לומר שזה ברכה לבטלה, הרי הב"י גופיה לא חשש לברכה לבטלה
ומה שאנו לא מברכים על ההלל זה רק מפני המנהג שבא"י נהגו לא לברך, אבל מכאן ועד להגיד שזה אמן יתומה, זה תלוש מהמציאות כי הב"י להדיא לא חשש לרמב"ם ולא חשש לברכה לבטלה.
וא"כ- אדם ששומע אשכנזי או כל אחד אחר שנוהג לברך על ההלל, שיחשוב ששמע את הב"י מברך ולא יפחד לענות אמן
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
אכן, שו"ע אורח חיים - סימן תכב - (ב) וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין צבור. וי"א שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרוא את ההלל, (ואם בירך לגמור א"צ לחזור) (מרדכי פרק במה מדליקין ושבולי לקט) ; ולבסוף, יהללוך. והיחיד אין מברך עליו. ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל א"י וסביבותיה:
אני לא מכיר בר' עובדיה
אני יודע שבנו ר' יצחק אומר את זה
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
עי' יביע אומר ח"א (ס"ס כט) ויחו"ד (ח"ד סי' לא). ובעוד דוכתי.
א"כ
אז צע"ג על דבריו וכדכתבתי לעיל
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
נשתפכו ע"ז הרבה דיות.
אם יש לך תשובה עניינית ונקודתית על מה שטענתי אשמח לשמוע
כי את כל הדיו שנשפך שמעתי בע"פ בשיערי הרש"ל אך לגוף מה שטענתי לא שמעתי שום התייחסות
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
כמדומה שראיתי משיבין, שכשהיה בחו"ל בירך, וכשעלה לארץ לא בירך. ולכן בשו"ע כתב שהמנהג כהרמב"ם.
ברור שבא"י המנהג כהרמב"ם לא על זה תלונתי
אלא- שא"א לומר שיש כאן צד של "ברכה לבטלה", כי הב"י לא חשש לזה והוא בירך להוי אומר שלמרות שלרמב"ם זה ברכה לבטלה הב"י בירך
ועל זה אמרתי- שבא"י מה שלא מברכים זה רק מפני שנהגו כהרמב"ם אבל לא מפני חשש ברכה לבטלה
וא"כ- לברך ודאי שלא אברך כי המנהג כאן כהרמב"ם, אבל לענות אמן על מישהו שמברך, ודאי שאענה כי אין כאן צד של ברכה לבטלה
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
להבנתי סברת מרן הגרע"י היא שבחו"ל שיש מנהג יש לברך דבמקום מנהג ל"א סב"ל (וממילא סא"ל), אולם בא"י שהמנהג לא לברך ממילא חוזר הדין של ספק אמן לבטלה.
אבל אם הב"י גילה לנו שאין בעיה לברך כי לא חוששים לרמב"ם, א"כ אין כאן אפי' סב"ל, אלא אך ורק מנהג גרידא.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
בשו"ע לא פסק כך. וגילה לנו שלהלכה יש בעיה כי פוסקים כהרמב"ם.
פסק ופסק
עיין לעיל הביאו את לשון השו"ע שמברכים, אלא שהוסיף שבא"י המנהג שלא לברך
וכפי שאמרתי רק מפני המנהג
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
כתב יש ויש, וידוע שהלכה כויש.
אם היה כותב וי"א שלא לברך ניחא
אבל כאן כתב שכמו הי"א המנהג בא"י
להוי אומר שאם אתה לא בא"י אין הלכה כהרמב"ם
ובאמת הוא בירך כמו שכתב פעמיים בב"י.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
אכן כתב כך:
ויש אומרים שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל א"י וסביבותיה:
הוא אשר אמרתי
שכאן גילה להדיא שהי"א זה רק לא"י בלבד
להוי אומר שלא פסק את הרמב"ם אלא רק מנהג גרידא
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,348
ממש לא.
כתב יש ויש, והלכה כיש בתרא.
על זה הוסיף שזה דעת הרמב"ם ושגם כך המנהג.
אבל מצד כללי הפסיקה הלכה כויש בתרא גם בלא ההמשך.
- סטטוס