אוסיף עוד פרט חשוב ונדבך רציני על דבריך הרב
@מתוק מדבש
בשו"ע ביור"ד להדיא נגד ר"ת סימן רסב סעיף ה'
וז"ל "אם נולד כשהיו
נראים ברקיע כוכבים קטנים מאוד
יש לסמוך על הכוכבים לספק למול למחרת וכו' ואע"פ
שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום".
כותב להדיא- אף אם הרקיע מזהיר כאור יום, אם ראית כוכבים קטנים זה לילה, וזמן זה שהרקיע עדיין מאיר לכה"פ 20 דקות אחרי השקיעה אפשר עדיין לקרוא לרקיע שהוא מואר, וע"ז כותב השו"ע שאם יש כוכבים קטנים זה לילה ולכן ימול למחרת
דלר"ת- רק אחרי 72 נגמר היום דאז הרקיע שחור לגמרי.
ולא רק במקום הזה כתב "כוכבים", אלא בעוד מקומות
סימן רלה סעיף א'- זמן קריאת שמע בלילה
משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ובב"י- ביאר שם בשם ר' יונה דמעיקר הדין צריך ג' כוכבים בינונים אלא מאי כיון שלא בקיאין להבדיל בין גדולים לבינוניים נקטינן קטנים.
סימן רמט סעיף ד'- אם קיבל עליו להתענות בער"ש צריך להתענות
עד צאת הכוכבים וכו'.
סימן רצג סעיף ב'- צריך לזהר מלעשות מלאכה
עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים, ובב"י שם מבואר דרק לענין צאת שבת הצריכו את הרצופים מדין תוספת שבת.
סימן תפט סעיף ב'- אם טעו ביום המעונן ובירכו על ספירת העומר וכו' והמדקדקים
אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות.
סימן תקסב סעיף א'- כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו
עד צאת הכוכבים אינו תענית.
וכן שם סעיף ב'- יש אומרים שמי שרגיל להתענות בעשרת ימי תשובה וכו' אין צריך להתענות
עד צאת הכוכבים.
וכן שם סעיף ג'- יחיד שקיבל עליו תענית סתם בערב שבת צריך להתענות
עד צאת הכוכבים.
וכן שם סעיף ד'- תענית חלום צריך להתענות
עד צאת הכוכבים.
סימן תרכד סעיף ב'- צריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאתו שימתינו מעט
אחר צאת הכוכבים.
וכן בחו"מ
סי' של"א סעיף א' ברמ"א- לא היה מנהג בעיר או שאמר להן אני שוכר אתכם כדין תורה חייבים לצאת מביתם בזריחת השמש ולעשות במלאכה
עד צאת הכוכבים.
כל המקומות הללו- לא מוזכר שום דבר מד' מילין ושום דבר מ- 72 דקות, כלום, רק כוכבים
ולא דיבר על איזה עין מסויימת או איזה צורך במיקרוסקופ, או איזה חוזה בכוכבים, אלא לכל אדם באשר הוא בכל המקומות אם ראה כוכבים הוא לילה בלי תנאים ובלי שעונים ובלי לספור דקות ומילים