בירור שיטת הלימוד ודרך העיון של רבינו מאיר מאזוז זצ"ל

[אשיר לכבודו]

בעקבות פטירתו ולכבוד סוף בין הזמנים
אני מציג הרהורי דברים שעלו לי אחר קריאת ספרו (דרכי העיון כמדומני)
אני יציג בזה כמה שאלות שיש לי כדרכה של תורה ואשמח שתלמידי כסא רחמים (המופלגים בתורה מאוד) יענו לי כדרכה של תורה
לפי מה שאני מבין גולת הכותרת של דרכו היא לימוד הפשט ודקדוק המילים להבין מה רש"י בא ליישב קושיית התוס' בשני מילים ואיך זה נכנס בלשון הגמ' ומה היתה ההו"א ומה המסקנא וכו' וכו'
ומעיר אני כדרכה של תורה
מי שלומד טוב בישיבות ליטאיות את הסוגיא הוא יודע שאי אפשר לדלג על השלב הזה של הפשט וזה דבר שאפשר להשיג גם בחברותא אם מעיינים טוב במהרש"א ובגדולי המפרשים שעמדו על החלק הזה שבסוגיא
ולענ"ד יש בשיטה זו קצת פספוס "ללב של הסוגיא"
אני אסביר: המעיין באוצר גאוני ספרד - שהרבה ממנו מגאוני תוניס - יראה שהגדולים שם לא למדו את הסוגיא כסוגיא אלא כשקלא וטריא, פחות מעיינים בראשונים בסוגיא, פחות משווים סוגיות אחת לשניה, אלא מתמקדים בשקו"ט וזהו
בישיבות יש דרך שבכל סוגיא יש נקודה שעליה סובב כל הסוגיא
נקודה זו לפעמים פרוסה בראשונים, בתוס' בסתירות בין הגמ', מי שלומד נשים נזיקין יודע שלפעמים הנקודה נמצאת בקצוה"ח או ברעק"א, נקודה זו היא הלב והסברא של הסוגיא.
ואם במועד עסקינן אז נקודה זו תהיה במג"א או בפרמ"ג, בכל סוגיא יש כמה צדדים ברורים של הבנה שבדרך כלל בישיבות מעמידים אותם ועליהם בנויה כל הסוגיא
דבר זה ניתן לראות בספריהם גם של רבותינו הספרדים חכמי טורקיה כדוגמת המשנה למלך ובשותי"ם של גאוני ספרד לדורותיהם
כמובן אני לא בא לשלול את הפשט אבל מה שאני מדבר זה אחרי כל הדקדוקים והפשט והמהרש"א אז מתחילים להבין את הסברא של הסוגיא
זה דבר שלפי מה שהבנתי לא שמים עליו דגש בכסא רחמים
וא"כ שואל אני מה הבשורה הגדולה שיש בדרך העיון הזו
אשמח אם יתקנו אותי ויעמידו אותי על טעותי

 

[כהנא דמסייע]

כ

פרסם באשכול 'רבי מאיר מאזוז זצ"ל'

21/4/25

עוד בענין אביו הגאון ר' מצליח מאזוז
סיפר לי תלמיד שלמד בישיבתו בחו''ל
שהיו לומדים מסכת שבועות. והיו מכינים את השיעור, ואחד מהמפרשים שהיו עוסקים בהם היה "אלפי יהודה" לר' יהודה נג'אר.
מצרף שני דיבורים ראשונים לדוגמא, ואת הכל המראי מקומות פתחו בפנים. תוס' רא''ש, תי' ע''פ תוס' בכתובות. רדב''ז, וכו'. כל עיין הוא קושיא ועיין אחר תירוץ.
להבנת הענין בעמוד הראשון יש עוד כמה וכמה דיבורים הרבה יותר ארוכים ומורכבים.

• כהנא דמסייע

• 

 

[אשיר לכבודו]

תסביר

 

[כהנא דמסייע]

תסביר

אינני תלמיד הישיבה. למדתי בישיבות ליטאיות.
אבל גישת חכמי תוניס איננה להתעלם מהסברא. אלא לבנות את הסברא מתוך הדברים וממה שכתוב. מתוך הדברים. ולא בצורה פילוסופית חיצונית.
בהפניה שהפניתי אם תקרא את השרשור תקבל כמה גוונים בתוך סגנון זה.

 

[אשיר לכבודו]

אינני תלמיד הישיבה. למדתי בישיבות ליטאיות.
אבל גישת חכמי תוניס איננה להתעלם מהסברא. אלא לבנות את הסברא מתוך הדברים וממה שכתוב. מתוך הדברים. ולא בצורה פילוסופית חיצונית.
בהפניה שהפניתי אם תקרא את השרשור תקבל כמה גוונים בתוך סגנון זה.

דוגמת ר' נחום פרצוביץ?

 

[גולתא דדהבא]

בעקבות פטירתו ולכבוד סוף בין הזמנים
אני מציג הרהורי דברים שעלו לי אחר קריאת ספרו (דרכי העיון כמדומני)
אני יציג בזה כמה שאלות שיש לי כדרכה של תורה ואשמח שתלמידי כסא רחמים (המופלגים בתורה מאוד) יענו לי כדרכה של תורה
לפי מה שאני מבין גולת הכותרת של דרכו היא לימוד הפשט ודקדוק המילים להבין מה רש"י בא ליישב קושיית התוס' בשני מילים ואיך זה נכנס בלשון הגמ' ומה היתה ההו"א ומה המסקנא וכו' וכו'
ומעיר אני כדרכה של תורה
מי שלומד טוב בישיבות ליטאיות את הסוגיא הוא יודע שאי אפשר לדלג על השלב הזה של הפשט וזה דבר שאפשר להשיג גם בחברותא אם מעיינים טוב במהרש"א ובגדולי המפרשים שעמדו על החלק הזה שבסוגיא
ולענ"ד יש בשיטה זו קצת פספוס "ללב של הסוגיא"
אני אסביר: המעיין באוצר גאוני ספרד - שהרבה ממנו מגאוני תוניס - יראה שהגדולים שם לא למדו את הסוגיא כסוגיא אלא כשקלא וטריא, פחות מעיינים בראשונים בסוגיא, פחות משווים סוגיות אחת לשניה, אלא מתמקדים בשקו"ט וזהו
בישיבות יש דרך שבכל סוגיא יש נקודה שעליה סובב כל הסוגיא
נקודה זו לפעמים פרוסה בראשונים, בתוס' בסתירות בין הגמ', מי שלומד נשים נזיקין יודע שלפעמים הנקודה נמצאת בקצוה"ח או ברעק"א, נקודה זו היא הלב והסברא של הסוגיא.
ואם במועד עסקינן אז נקודה זו תהיה במג"א או בפרמ"ג, בכל סוגיא יש כמה צדדים ברורים של הבנה שבדרך כלל בישיבות מעמידים אותם ועליהם בנויה כל הסוגיא
דבר זה ניתן לראות בספריהם גם של רבותינו הספרדים חכמי טורקיה כדוגמת המשנה למלך ובשותי"ם של גאוני ספרד לדורותיהם
כמובן אני לא בא לשלול את הפשט אבל מה שאני מדבר זה אחרי כל הדקדוקים והפשט והמהרש"א אז מתחילים להבין את הסברא של הסוגיא
זה דבר שלפי מה שהבנתי לא שמים עליו דגש בכסא רחמים
וא"כ שואל אני מה הבשורה הגדולה שיש בדרך העיון הזו
אשמח אם יתקנו אותי ויעמידו אותי על טעותי

מצטרף לשאלה. מעודי תמהתי ע"ז, ובפרט שלא הבנתי מה בסוף יוצא 'תכל'ס מסוגיא?

 

[אבן ירושלמית]

בעקבות פטירתו ולכבוד סוף בין הזמנים
אני מציג הרהורי דברים שעלו לי אחר קריאת ספרו (דרכי העיון כמדומני)
אני יציג בזה כמה שאלות שיש לי כדרכה של תורה ואשמח שתלמידי כסא רחמים (המופלגים בתורה מאוד) יענו לי כדרכה של תורה
לפי מה שאני מבין גולת הכותרת של דרכו היא לימוד הפשט ודקדוק המילים להבין מה רש"י בא ליישב קושיית התוס' בשני מילים ואיך זה נכנס בלשון הגמ' ומה היתה ההו"א ומה המסקנא וכו' וכו'
ומעיר אני כדרכה של תורה
מי שלומד טוב בישיבות ליטאיות את הסוגיא הוא יודע שאי אפשר לדלג על השלב הזה של הפשט וזה דבר שאפשר להשיג גם בחברותא אם מעיינים טוב במהרש"א ובגדולי המפרשים שעמדו על החלק הזה שבסוגיא
ולענ"ד יש בשיטה זו קצת פספוס "ללב של הסוגיא"
אני אסביר: המעיין באוצר גאוני ספרד - שהרבה ממנו מגאוני תוניס - יראה שהגדולים שם לא למדו את הסוגיא כסוגיא אלא כשקלא וטריא, פחות מעיינים בראשונים בסוגיא, פחות משווים סוגיות אחת לשניה, אלא מתמקדים בשקו"ט וזהו
בישיבות יש דרך שבכל סוגיא יש נקודה שעליה סובב כל הסוגיא
נקודה זו לפעמים פרוסה בראשונים, בתוס' בסתירות בין הגמ', מי שלומד נשים נזיקין יודע שלפעמים הנקודה נמצאת בקצוה"ח או ברעק"א, נקודה זו היא הלב והסברא של הסוגיא.
ואם במועד עסקינן אז נקודה זו תהיה במג"א או בפרמ"ג, בכל סוגיא יש כמה צדדים ברורים של הבנה שבדרך כלל בישיבות מעמידים אותם ועליהם בנויה כל הסוגיא
דבר זה ניתן לראות בספריהם גם של רבותינו הספרדים חכמי טורקיה כדוגמת המשנה למלך ובשותי"ם של גאוני ספרד לדורותיהם
כמובן אני לא בא לשלול את הפשט אבל מה שאני מדבר זה אחרי כל הדקדוקים והפשט והמהרש"א אז מתחילים להבין את הסברא של הסוגיא
זה דבר שלפי מה שהבנתי לא שמים עליו דגש בכסא רחמים
וא"כ שואל אני מה הבשורה הגדולה שיש בדרך העיון הזו
אשמח אם יתקנו אותי ויעמידו אותי על טעותי

לדעתי הבשורה הגדולה היא עיון אמיתי כדוגמת פני יהושע מהר"ם שיף ומהרש"א. הם מעיינים בתוך הסוגיה.

מבחינתם הלימוד עצמו אמור להיות על כל מילה ופחות על סוגיה כסוגיה.

כנראה שבדורות עברו כך למדו. אבל דרך זו היא ארוכה בלימוד וקצרה ביציאה מבית המדרש. ולכן גדולי הדור נמנו וגמרו לעבור לשיטה קלה יותר של קיטלוגים סברות ונקודה שעליה סובבת הסוגיא. בשביל שהמון (העם) הבחורים יקל עליהם ללמוד ולא ישליכו את התורה מאחרי גוום.

דרך הלימוד של הרב מאזוז אפשר כמעט לומר שהיא דרך לימוד אמיתית של יגיעה בתורה עד כלות הכוחות ועיון עמוק בפשט של חשבון הסוגיה. וכהיום אין לנו כח לחשבן סוגיות אלא אנחנו רוצים יותר לדעת בבקיאות המון ראשונים. ולפלפל עד שיוצא מאפינו בשביל הסיפוק העצמי שלנו.

לרב מאזוז ברוחב בינתו היה לו הכח בכל מקום לחפש פשט אמיתי וישר. ולכן הוא דגל בזה.

 

[אבן ירושלמית]

הדרך של הרב מאזוז נזנחה גם מהסיבה שהיום הישיבה היא יותר תיבת נח ולא כמקום שבא ללמד אותנו איך ללמוד.

אצל הרב מאזוז הישיבה היא כור היתוך שנועד ללמד את הבחור איך לומדים גמרא ואיך לומדים רש"י.

 

[אשיר לכבודו]

לדעתי הבשורה הגדולה היא עיון אמיתי כדוגמת פני יהושע מהר"ם שיף ומהרש"א. הם מעיינים בתוך הסוגיה.

מבחינתם הלימוד עצמו אמור להיות על כל מילה ופחות על סוגיה כסוגיה.

כנראה שבדורות עברו כך למדו. אבל דרך זו היא ארוכה בלימוד וקצרה ביציאה מבית המדרש. ולכן גדולי הדור נמנו וגמרו לעבור לשיטה קלה יותר של קיטלוגים סברות ונקודה שעליה סובבת הסוגיא. בשיל שהמון (העם) הבחורים יקל עליהם ללמוד ולא ישליכו את התורה מאחרי גוום.

דרך הלימוד של הרב מאזוז אפשר כמעט לומר שהיא דרך לימוד אמיתית של יגיעה בתורה עד כלות הכוחות ועיון עמוק בפשט של חשבון הסוגיה. וכהיום אין לנו כח לחשבן סוגיות אלא אנחנו רוצים יותר לדעת בבקיאות המון ראשונים. ולפלפל עד שיוצא מאפינו בשביל הסיפוק העצמי שלנו.

לרב מאזוז ברוחב בינתו היה לו הכח בכל מקום לחפש פשט אמיתי וישר. ולכן הוא דגל בזה.

פני יהושוע לומדים גם בישיבות
אמנם לא כל פני יהושוע אבל הפנ"י ידוע כאחד שמדבר בכל סוגיא סברות מרכזיות ועליו נשען הרבה מהלומדות בסוגיא
אבל מי שעמל גם בישיבות עושה את מה שעושים בכסא רחמים ומוסיף על זה עוד נקודות
דוגמא יש תוס' ששואלים קושיא
הפני יהושוע אומר שרש"י בלשונו מיישב קושיא זו נקרא את הרש"י שלש פעמים נדקדק
ובישיבות ירחיבו אח"כ שמח' רש"י ותוס' היא מח' בסיסית של הראשונים בסוגיא בכל ההבנה וירחיבו בגדר הדברים

 

[שמעון טרבלסי]

דוגמת ר' נחום פרצוביץ?

למיטב הבנתי ממש לא.
אלא כמו שהגדיר פותח האשכול.

 

[אבן ירושלמית]

פני יהושוע לומדים גם בישיבות
אמנם לא כל פני יהושוע אבל הפנ"י ידוע כאחד שמדבר בכל סוגיא סברות מרכזיות ועליו נשען הרבה מהלומדות בסוגיא
אבל מי שעמל גם בישיבות עושה את מה שעושים בכסא רחמים ומוסיף על זה עוד נקודות
דוגמא יש תוס' ששואלים קושיא
הפני יהושוע אומר שרש"י בלשונו מיישב קושיא זו נקרא את הרש"י שלש פעמים נדקדק
ובישיבות ירחיבו אח"כ שמח' רש"י ותוס' היא מח' בסיסית של הראשונים בסוגיא בכל ההבנה וירחיבו בגדר הדברים

לא לומדים את זה על הסדר.

אלא אחד מעיר ושניים ממשפחה.

פני יהושע זה ספר קשה מאד ומשמים. אין בו געשמאק ישיבתי. אלא עמל התורה באמת. בקיצור הוא לא לעצלנים.

 

[שמעון טרבלסי]

בעקבות פטירתו ולכבוד סוף בין הזמנים
אני מציג הרהורי דברים שעלו לי אחר קריאת ספרו (דרכי העיון כמדומני)
אני יציג בזה כמה שאלות שיש לי כדרכה של תורה ואשמח שתלמידי כסא רחמים (המופלגים בתורה מאוד) יענו לי כדרכה של תורה

אני קראתי את ספרו זה פעמיים, ובאמת שלא הבנתי משם כלל את שיטת לימודם.
לענ"ד הספר אינו מדריך כלל מהי דרך לימודם.
הספר כולל הסתעפויות רבות המרובות על העיקר, לדוגמאות של העיון. אבל לא עומד על לב הסוגיא מהו העיון התוניסאי.
אשמח למראי מקום בספר לדרך הלימוד שם.

 

[אשיר לכבודו]

אני קראתי את ספרו זה פעמיים, ובאמת שלא הבנתי משם כלל את שיטת לימודם.
לענ"ד הספר אינו מדריך כלל מהי דרך לימודם.
הספר כולל הסתעפויות רבות המרובות על העיקר, לדוגמאות של העיון. אבל לא עומד על לב הסוגיא מהו העיון התוניסאי.
אשמח למראי מקום בספר לדרך הלימוד שם.

הטבת לחדד את שאלתי
לדוגמא שם הוא מאריך להסביר את דברי הרש"ש במש"כ בב"מ (אולי פו: לא זוכר בדיוק) מכאן סתירה קצת לבעלי הגלגול והרבה תמהו עליו שכופר בגלגול והרב מאזוז הסביר את כוונתו באופן שאינו סותר את בעלי הגלגול וכתב שלא הבינו כוונתו
ולא הבנתי מה זה מראה על עומק שלא ידוע למי שלא הולך בדרך של חכמי תוניס?

 

[עשרה זהב]

לא לומדים את זה על הסדר.

אלא אחד מעיר ושניים ממשפחה.

פני יהושע זה ספר קשה מאד ומשמים. אין בו געשמאק ישיבתי. אלא עמל התורה באמת. בקיצור הוא לא לעצלנים.

דרך אגב, אני מכיר אחד שנתמנה לשמש כר"מ בישיבה (לא כס"ר), ומרן הגר"מ המליץ לו לעבור על כל דברי הפנ"י. זה היה בעיניי פלא.

 

[אבן ירושלמית]

אני קראתי את ספרו זה פעמיים, ובאמת שלא הבנתי משם כלל את שיטת לימודם.
לענ"ד הספר אינו מדריך כלל מהי דרך לימודם.
הספר כולל הסתעפויות רבות המרובות על העיקר, לדוגמאות של העיון. אבל לא עומד על לב הסוגיא מהו העיון התוניסאי.
אשמח למראי מקום בספר לדרך הלימוד שם.

העיקר הוא לדקדק בכל מילה.

אין סתם מילים בגמ' . אין סתם מילים ברש"י וכן בתוס'.
ובנוסף חשבון הסוגיות. כל שיטה היא בהכרח למדה ההיפך מהשנייה.

 

[כהנא דמסייע]

דוגמת ר' נחום פרצוביץ?

לא בדיוק. אבל די דומה. יותר דומה לחזון איש.
מבררים את פשט הסוגיא, מה ביאור המשנה אליבא דרש''י ומה אליבא דתוס' איך ניישב את רש''י מקושיות תוס'. ותוך כדי המהלך מתגלה המהלך של רש''י בסוגיא והמהלך של תוס' בסוגיא.

 

[אבן ירושלמית]

לא בדיוק. אבל די דומה. יותר דומה לחזון איש.
מבררים את פשט הסוגיא, מה ביאור המשנה אליבא דרש''י ומה אליבא דתוס' איך ניישב את רש''י מקושיות תוס'. ותוך כדי המהלך מתגלה המהלך של רש''י בסוגיא והמהלך של תוס' בסוגיא.

שיטת החזון איש היא שיטה שמאד מתאימה לרב מאזוז.

עצמאית ועמוקה מאד.

 

[שמעון טרבלסי]

העיקר הוא לדקדק בכל מילה.

אין סתם מילים בגמ' . אין סתם מילים ברש"י וכן בתוס'.
ובנוסף חשבון הסוגיות. כל שיטה היא בהכרח למדה ההיפך מהשנייה.

את השיטה אני מכיר, ביררתי אותה אצל כמה שלמדו שם.
רק ביקשתי אם מישהו יכול להראות לי את זה בספר דרכי העיון.

 

[אשיר לכבודו]

אוסיף ששערי דקדוקים בלשונות לא ננעלו
ואם נאריך בדקדוקים לעולם לא נגמור יש סוגיות שאם רוצים לברר מהי שיטת רש"י רק מלשונו אין שום הכרע

 

[אבן ירושלמית]

אוסיף ששערי דקדוקים בלשונות לא ננעלו
ואם נאריך בדקדוקים לעולם לא נגמור יש סוגיות שאם רוצים לברר מהי שיטת רש"י רק מלשונו אין שום הכרע

נראה לי שהוא כתב שגם לא לעשות מ'פול פיל ומפיל פול'

 

[כהנא דמסייע]

שיטת החזון איש היא שיטה שמאד מתאימה לרב מאזוז.

הוא באמת טוען ששיטת החזון איש ושיטת הלימוד שקיבל מאביו ומרבותיו היא ממש אותה שיטה בלי כל הבדל.
ואגב כך שמעתי בפירוש גם מהגאון ר' משה צדקה שאמר לי פה אל פה. אנחנו לומדים כמו חזון איש. להבין גוף הסוגיא בעיון.

 

[אשיר לכבודו]

לענ"ד לא דומה לחזו"א
החזו"א הקיף סוגיא עם כל הראשונים
אינו מרבה להסביר שקו"ט

 

[שמעון טרבלסי]

גם לענ"ד אינו דומה כלל לשיטת החזו"א, בשיטת הלימוד התוניסאי לא נכנסים כלל להגדרות.

 

[אבן ירושלמית]

החזו"א הסביר המון פעמים את הסוגיה בדרכו, אפילו שזה חולק על הדרך המקובלת.

 

[אשיר לכבודו]

הרב משה לוי הוא דוגמא להיקיף אבל הוא שאב גם מאשכנזים

 

[אבן ירושלמית]

הרב מאזוז בד"כ פחות מקיף, יותר כותב את דעתו.

 

[כהנא דמסייע]

אוסיף ששערי דקדוקים בלשונות לא ננעלו
ואם נאריך בדקדוקים לעולם לא נגמור יש סוגיות שאם רוצים לברר מהי שיטת רש"י רק מלשונו אין שום הכרע

אין הנקודה דקדוקים, אלא שימת לב לניגון של רש''י מה הוא בא לבטא באופן מדוייק.
יש לשון של התשב''ץ אין כרש''י לפרש הדברים על כוונת אומרם.
ואין כהרמב''ם לקרב את הדברים אל המושכל.
שימת הדגש על פירוש כוונת הדברים של אומרם. הוא דבר ייחודי שם.
אומר זאת גם כבוגר מיר,
שעיקר הלומד'ס הוא מהגמ' והראשונים עצמם
שם יש עוד מכבש בניגון של רש''י.
ואגב זה לא סותר לדעתי שאת החלק של קירוב הדברים אל המושכל מפתחים יותר בישיבות ליטאיות
בהגדרה ובהסברה.
והשילוב כדודמת הגר''מ לוי הוא שילוב מיוחד, שמשלב הסברה, ודייקנות, וסדר, צמודים זה לזה.

 

[שמעון טרבלסי]

הרב משה לוי הוא דוגמא להיקיף אבל הוא שאב גם מאשכנזים

לא "גם" מהאשכנזים אלא "בעיקר" מהאשכנזים.
הרב מזוז גם אמר זאת שהגיע לכס"ר כבר מלא.
ובמציאות אחרי תקופה קצרה בישיבה כבר מונה להיות ר"מ, כך שלא הספיק לינק משם את דרך הלימוד, אלא שדרך רבו (ר"י היישוב) היתה קרוב קצת לדרך הלימוד בכס"ר. אלא שהיתה מזוגה בהרבה משיטת הגר"ש שקאפ רבו.

 

[כהנא דמסייע]

לענ"ד לא דומה לחזו"א
החזו"א הקיף סוגיא עם כל הראשונים
אינו מרבה להסביר שקו"ט

לא מבין בבירורי הלכה הגר''מ מאזוז לא עושה כן?
ראה מאמרים בסוף המשנה ברורה כשתופס נושא ומברר מקיף כל הסוגיא.
ולדעתי אם תרצה לראות גוון מסויים של עיונו הוא בבירור מחלוקת רבינו תם ורש''י בתפילין נדפס בשו''ת בית נאמן

 

[שמעון טרבלסי]

אין הנקודה דקדוקים, אלא שימת לב לניגון של רש''י מה הוא בא לבטא באופן מדוייק.
יש לשון של התשב''ץ אין כרש''י לפרש הדברים על כוונת אומרם.
ואין כהרמב''ם לקרב את הדברים אל המושכל.
שימת הדגש על פירוש כוונת הדברים של אומרם. הוא דבר ייחודי שם.
אומר זאת גם כבוגר מיר,
שעיקר הלומד'ס הוא מהגמ' והראשונים עצמם
שם יש עוד מכבש בניגון של רש''י.
ואגב זה לא סותר לדעתי שאת החלק של קירוב הדברים אל המושכל מפתחים יותר בישיבות ליטאיות
בהגדרה ובהסברה.
והשילוב כדודמת הגר''מ לוי הוא שילוב מיוחד, שמשלב הסברה, ודייקנות, וסדר, צמודים זה לזה.

עיקר הלומד'ס מהגמ' האשונים ודאי.
השאלה האם מגיעים ללומד'ס או שנשארים בדקדוק.