תורתם שווה משהו, משום שהם עסקו בתורת ה' כל ימיהם, והמיתו עצמם עליה בכל מצב, והיו קרובים לקב"ה וקיימו כל מצוותיו בדקדוק מתוך מחויבות עמוקה, והשתלמו בכל מידה טובה, בבין אדם למקום ובבין אדם לחברו.
אך בכל זאת, הדקדוקים שכתבו אינם בעלי ערך רב, זו דעתי ואני עומד עליה.
וכעת, אשאל אותך: הרי גם אתה יודע שהחזון איש לא למד כמו המהר"ם שיף, ורבי שמעון שקופ לא למד כמו הפני יהושע, ורבי חיים מבריסק לא למד כמו רבי יוסף ענגיל, והאור לציון לא למד כמו רבי חיים גריינימן, אז האם תורתם של כל אלו לא שווה לפי החולק עליו?
אז אפשר לנסות לשקר ולומר שבשורש השורשים כולם למדו אותו דבר ושאר סיסמאות נבובות, אך גישה יותר בוגרת היא שוודאי יש כאן כמה שיטות, וברור שכל שיטה חולקת על חברתה*, ולפי שיטת הלימוד שנראית לך הנכונה ביותר והקרובה לאמת - שיטות של רבים מגדולי ישראל לוקות בחוסר דיוק, אך עדיין אין זה מוריד ממעלתם מאומה, הם היו אנשים גדולים שהשקיעו את כל ימיהם בלימוד תורה, גם אם היו להם אי אלו טעויות בשיטת הלימוד.
*לא תמיד זה הכרחי, אך חלק מהשיטות ודאי חלוקות זו על זו.