בירור בעניין הדלקת נ"ח לבני ישיבות ספרדים

הצטרף
4/1/25
הודעות
30
הנה דעת מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א (עטרת שלמה סי' ע"ב, הו"ד בקובץ פסקי הלכה חנוכה עמ' כ"ח) שבני ישיבות ספרדים אמנם לא יברכו על ההדלקה אבל ידליקו בלא ברכה ויצאו מאחר החייב או ישתתפו בפרוטה. והוסיף בעטרת שלמה שם (עמ' תצ"ה) "ובמקום שכולם ספרדים ידליקו כולם בלא ברכה". ולכאו' יל"ע מה התועלת להדליק בלא ברכה כשאינו יוצא בברכה מאחר.
 
הנה דעת מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א (עטרת שלמה סי' ע"ב, הו"ד בקובץ פסקי הלכה חנוכה עמ' כ"ח) שבני ישיבות ספרדים אמנם לא יברכו על ההדלקה אבל ידליקו בלא ברכה ויצאו מאחר החייב או ישתתפו בפרוטה. והוסיף בעטרת שלמה שם (עמ' תצ"ה) "ובמקום שכולם ספרדים ידליקו כולם בלא ברכה". ולכאו' יל"ע מה התועלת להדליק בלא ברכה כשאינו יוצא בברכה מאחר.
דעת מרן הגאב"ד שם שיש סמך גם למברכים.
 
דעת מרן הגאב"ד שם שיש סמך גם למברכים.
רק אם מברכים קודם הדלקת אביהם, באופן שברכו קודם יצאו יד"ח. אבל עי"ש בעטרת שלמה (עמ' תצ"ח) שבדינים העולים כ' וז"ל "ואם ידליקו קודם הוריהם לכאורה יוכלו לברך לדעת המשנ"ב וצ"ע. והמנהג שאין מברכין אלא יוצאין בברכת האב".
 
מצוה ללא ברכה לא חשיבא?
וודאי חשיבא. אלא שאם יוצא בברכה מאחר קיים המצווה לכתחילה (אם לא מחמת מצווה בו וכו' שיש ספק באחרו' אם הוא גם על שומע כעונה), משא"כ כשלא יוצא בברכה שאז אולי עדיף שיסע לביתו וישמע הברכות מאביו.
 
ברכה לא מעכבת את המצוה [ברכות טו א. וראה תוספתא מגילה [ליברמן] ב ה, ורמב"ם ברכות יא ה-ו, ושם שחיטה א ב, וטוש"ע או"ח תרצב א]
המצוה היא פירסום הנס ממילא גם בלי ברכה מתקיים פירסום הנס ופשוט.
 
וודאי חשיבא. אלא שאם יוצא בברכה מאחר קיים המצווה לכתחילה (אם לא מחמת מצווה בו וכו' שיש ספק באחרו' אם הוא גם על שומע כעונה), משא"כ כשלא יוצא בברכה שאז אולי עדיף שיסע לביתו וישמע הברכות מאביו.
שיסע לביתו? ומה התועלת והלא אינו גר בביתו אלא ישן בישיבה ומקום החיוב א"כ הוא בישיבה.
וכי תימא שגם ישן בבית בימי החנוכה - תורה מה תהא עליה?
 
לכאו' יל"ע מה התועלת להדליק בלא ברכה כשאינו יוצא בברכה מאחר.
השכל הישר אומר להלדיק עם ברכה, ככה דעת רוה"פ, לבד הגרב"צ והגרע"י.
לכן לצאת יד"ח מרן הגריש"א הגרנ"ק החזו"א הגרח"ק השבט הלוי וכו' וכו' וכו'
מדליק בלי ברכה.
מה לא מובן.
 
השכל הישר אומר להלדיק עם ברכה, ככה דעת רוה"פ, לבד הגרב"צ והגרע"י.
🤣
אז מי זה רוב הפוסקים?!
אלה שני הפוסקים שיש לנו.
לך ברחוב ותשאל כל ספרדי באשר הוא.
או שהוא הולך לפי הגרב"צ/הבא"ח או שהוא הולך לפי הרב עובדיה!
 
אני לא מבין
רוב נקבע לפי עדות
מרון הגריש"א דעתו לא חשובה כי הוא אשכנזי?
לאן הגענו?????????
השבט הלוי אינו כלום???
גזענות איומה
 
אז מי זה רוב הפוסקים?!
אלה שני הפוסקים שיש לנו.
אילו כל פוסקי אשכנז.
אני חייב לומר משהו על כל הדיון פה: אין שום סיבה לחלק בין ספרדים לאשכנזים בהדלקת נר חנוכה. הדיון בנר חנוכה בישיבה הוא קצר ופשוט - אנחנו לא בטוחים מה נקרא מקום מושבו של בחור, אם הוא בישיבה או שהוא בבית הוריו.
אבל לתשובת לב - אם מקום מושבו ההלכתי הוא בבית הוריו - שום אשכנזי לא יכול להדליק בישיבה, זה בכלל לא משנה שהוא פוסק כמו הרמ"א -פה זה לא מקום מגוריו ואין לו שום התיר להדליק פה, על פי הרב עזרא עטיה הגרב"צ והרב עובדיה - אשכנזי שמדליק בישיבה יכול להדליק גם ברחוב, זה אותו דבר, אין לו שום היתר להדליק שם.

אין נושא שסובל משטחיות רבה כל כך, יש ויכוח על מקום המגורים ההלכתי של בחורי הישיבות, יש ויכוח שבכלל לא קשור אל השו"ע והרמ"א - ובגלל שזה מצטלם אותו דבר החליטו שזה אותה מחלוקת, זה לא, זה ממש לא.
הויכוח היכן מקום המגורים של בחורי הישיבות התחלק, באופן מקרי לגמרי בין פוסקי ספרד לפוסקי אשכנז, אבל הוא ויכוח השקפתי כמעט, סברתי ביסודו ותלוי באומד הדעת, ספרדי שרוצה לחשוש לסברתם של גדולי עולם כחזו"א הגריש"א והגרש"ז - יותר ממצופה לעשות כן, אין שום הלכה של קבלנו הוראות הגרב"צ והגרע"י.
ובכלל הנושא הזה ממש משתנה בין אדם לאדם, ישיבה וישיבה ודור ודור, לא הרי פורת יוסף העתיקה בה בחורים חזרו הביתה בשבע ולא היה סדר שלישי רוב הזמן, כהרי ישיבות זמנינו שיושנים בהם שלושה שבועות. לא הרי יש"ק כיש"ג, (האומדן שקבע הגרב"צ הוא להיכן בחור הולך כשהוא חולה, ביש"ג שלמדתי הרבה בחורים חולים נשארו בישיבה), לא הרי בחור פלוני כבחור אלמוני, זה מאוד מאוד אינדיבידואלי ומשתנה.
 
אוסיף ע"ד @חכם בן שושן כי ד' הגר"בצ אור העולם ופלאו שאף שלא מגיע לביתו נקרא סמוך כיון שחולה הולך לבית הוריו הוא חידוש עצום מאוד שהגאון הביא לו ראיה מאמה העבריה, והרחיק לכת להסביר דברי מרן רבו רבי עזרא עטיה זצוקלה"ה
כלומר, שיש כאן הרבה חידושים שתלוים באובנתא דליבא, ולא דברים מפורשים כלל
ומה לי פוסק ספרדי מה לי אשכנזי
 
אילו כל פוסקי אשכנז.
אני חייב לומר משהו על כל הדיון פה: אין שום סיבה לחלק בין ספרדים לאשכנזים בהדלקת נר חנוכה. הדיון בנר חנוכה בישיבה הוא קצר ופשוט - אנחנו לא בטוחים מה נקרא מקום מושבו של בחור, אם הוא בישיבה או שהוא בבית הוריו.
אבל לתשובת לב - אם מקום מושבו ההלכתי הוא בבית הוריו - שום אשכנזי לא יכול להדליק בישיבה, זה בכלל לא משנה שהוא פוסק כמו הרמ"א -פה זה לא מקום מגוריו ואין לו שום התיר להדליק פה, על פי הרב עזרא עטיה הגרב"צ והרב עובדיה - אשכנזי שמדליק בישיבה יכול להדליק גם ברחוב, זה אותו דבר, אין לו שום היתר להדליק שם.

אין נושא שסובל משטחיות רבה כל כך, יש ויכוח על מקום המגורים ההלכתי של בחורי הישיבות, יש ויכוח שבכלל לא קשור אל השו"ע והרמ"א - ובגלל שזה מצטלם אותו דבר החליטו שזה אותה מחלוקת, זה לא, זה ממש לא.
הויכוח היכן מקום המגורים של בחורי הישיבות התחלק, באופן מקרי לגמרי בין פוסקי ספרד לפוסקי אשכנז, אבל הוא ויכוח השקפתי כמעט, סברתי ביסודו ותלוי באומד הדעת, ספרדי שרוצה לחשוש לסברתם של גדולי עולם כחזו"א הגריש"א והגרש"ז - יותר ממצופה לעשות כן, אין שום הלכה של קבלנו הוראות הגרב"צ והגרע"י.
ובכלל הנושא הזה ממש משתנה בין אדם לאדם, ישיבה וישיבה ודור ודור, לא הרי פורת יוסף העתיקה בה בחורים חזרו הביתה בשבע ולא היה סדר שלישי רוב הזמן, כהרי ישיבות זמנינו שיושנים בהם שלושה שבועות. לא הרי יש"ק כיש"ג, (האומדן שקבע הגרב"צ הוא להיכן בחור הולך כשהוא חולה, ביש"ג שלמדתי הרבה בחורים חולים נשארו בישיבה), לא הרי בחור פלוני כבחור אלמוני, זה מאוד מאוד אינדיבידואלי ומשתנה.
פוק חזי דכל הישיבות הליטאיות מדליקים ואני שמעתי מאבא שלי ששאל את ר' שלמה זלמן האם ספרדים צריכים להדליק אז הוא אמר להדליק בלי ברכה .
אבל פשוט שיש חילוק בין ליטאי לספרדי וזה ממש לא סובל משטחיות ההיפך הוא הנכון , זה ודאי שמקום המגורים כרגע הוא בישיבה לבחור ישיבה כמו שאדם ילך לבית מלון פשוט שהוא מדליק שם אפי' שזה לא הבית שלו, רק ספרדי מכיון שהוא תלוי בהוריים שלו והם מוצאים אותו השאלה היא כמה הוא מנותק מהבית שלו ושייך בישיבה וזה כל הסברות שהוא חולה או שמעפים אותו היינו שהוא לא מנותק מגורית מהבית אלא זה נחשב כמו שהוא מתארח בישיבה ולכן הוא יכול לצאת יד"ח אבל ליטאי דעל כל אחד חל החובה להדליק אזלינן בתר המגורים שלו עכשיו, או בקצרה דין ליטאי כספרדי נשוי ממילא אם עכשיו הוא גר שם פשוט שחייב להדליק וכך כולם נוהגים וסברא פשוטה היא .
 
אוסיף ע"ד @חכם בן שושן כי ד' הגר"בצ אור העולם ופלאו שאף שלא מגיע לביתו נקרא סמוך כיון שחולה הולך לבית הוריו הוא חידוש עצום מאוד שהגאון הביא לו ראיה מאמה העבריה, והרחיק לכת להסביר דברי מרן רבו רבי עזרא עטיה זצוקלה"ה
כלומר, שיש כאן הרבה חידושים שתלוים באובנתא דליבא, ולא דברים מפורשים כלל
ומה לי פוסק ספרדי מה לי אשכנזי
אני לא מבין
רוב נקבע לפי עדות
מרון הגריש"א דעתו לא חשובה כי הוא אשכנזי?
לאן הגענו?????????
השבט הלוי אינו כלום???
גזענות איומה
ברמת העיקרון אתה צודק. אבל במציאות כל היה לעולמים, הספרדים/מזרחיים נהגו כרמב"ם והרי"ף והרשב"א והרא"ש, והאשכנזים כתוס' ויראים וסמ"ק והג"מ ומנהגי מהר"י מולין וכו', וכבר קבל על כך מהרש"ל בהקדמתו לים של שלמה שיש כאן חוסר בירור האמת וצעידה אחר דרך עדתית (אלא שבאותה ההקדמה הוא דירג את מעלת הרמב"ם לא כפי מקומו המקובל אצל שאר ראשונים ואחרונים, ואכמ"ל).

ההסבר לכך הוא טבעי, חכמים ספרדים חיים ומשפיעים בקהילתם בפסקים שמיועדים לקהילתם ולכן קהלם מחזיק אותם כרבם - אחריו הולכים בכל פסקיו.

במובן הזה אין הבדל בין קבלת הוראות הבית יוסף או הוראות הבן איש חי - בקהילות מסוימות, או הוראות הגר"ע בקהילות אחרות.

מה שמעורר דיון מעניין בעיני, היא השאלה מדוע שאלות מסוג זה עולות בדרך כלל כלפי ספרדים - מדוע לא הולכים לפי הגרש"ז או הגריש"א, ולא להיפך - מדוע האשכנזים לא הולכים אחרי הכף החיים והרב עובדיה בנושא פלוני, כי יש עניין של רוב פוסקים וכו'.
 
זה ודאי שמקום המגורים כרגע הוא בישיבה לבחור ישיבה כמו שאדם ילך לבית מלון פשוט שהוא מדליק שם אפי' שזה לא הבית שלו, רק ספרדי מכיון שהוא תלוי בהוריים שלו והם מוצאים אותו השאלה היא כמה הוא מנותק מהבית שלו ושייך בישיבה
זה חילוק שכולם אומרים במחשבה שניה, אבל לא מצאתי לו שום מקור בשום מקום, הנידון על הדלקת נר חנוכה הוא אחד - היכן אתה גר ולא היכן אתה לא גר.
הסעיפים הרלוונטיים בשו"ע מדברים על אדם שהלך לאכסניא ואשתו נשארה מאחור, משהו די מקביל למקרה שלנו.
 
זה חילוק שכולם אומרים במחשבה שניה, אבל לא מצאתי לו שום מקור בשום מקום, הנידון על הדלקת נר חנוכה הוא אחד - היכן אתה גר ולא היכן אתה לא גר.
הסעיפים הרלוונטיים בשו"ע מדברים על אדם שהלך לאכסניא ואשתו נשארה מאחור, משהו די מקביל למקרה שלנו.
לא אמור להיות כתוב את ההלכה כי החובה על כל אחד ושוב אתה מביא מקרה של שני אנשים כמו זוג שבעיקרון יש עליהם חיוב אחד השאלה היא רק איפה צריך להדליק ולגבי השאלה שלנו נשאר באותו דוגמה, אם דוגמה גם האשה היתה חייבת וגם האיש היה חייב במידה שווה ואחד לא פותר את השני פשוט שהוא היה מדליק איפה שהוא למד וחי והיא היתה מדליקה בבית, זה בעצם הליטאים בישיבות וההורים בבית כל אחד חייב בנפרד ואחד לא פוטר את השני.
 
דעת מרן הגאב"ד שם שיש סמך גם למברכים.

לדעת מרן הגר"ש משאש יכולים גם להדליק בביתם ולברך, אם אינם רוצים לצאת ידי חובת אביהם, והוא מבאר דברי השו"ע שרק איש ואשתו אינם יכולים להדליק כל אחד בפני עצמו מאחר והם גוף אחד, אבל הבן רק "אינו חייב" להדליק אבל יכול להדליק אם הוא רוצה.
 

בין הסדרים:

ראשי תחתית