בירור בעניין הדלקת נ"ח לבני ישיבות ספרדים

[מקור נאמן]

כל אחד יכול לבחון את הדברים ולהכריע מה יותר נכון לאמת ומה יותר קרוב ללבו להבנת הסוגיא
ותו לא מידי

כתבתי באשכול אחר, שיש עיון הסוגיא ויש דרך פסיקה. כדי לדעת איך לפסוק ולהכריע צריך שימוש אצל ת"ח אמיתיים.

 

[כאחד העם]

כתבתי באשכול אחר, שיש עיון הסוגיא ויש דרך פסיקה. כדי לדעת איך לפסוק ולהכריע צריך שימוש אצל ת"ח אמיתיים.

זוהי שיטתך
אולם עמנו, יש רוח אחרת
השימוש האמיתי זה ללמוד בעיון את הסוגיות עם הראשונים לפני שניגשים לשו"ע ונו"כ
וגם ע"ז נאמר והבוחר יבחר

 

[שמעון טרבלסי]

היה אשכול בפורל''ת שהובא כל הראיות של יחו''ד והר' עדס ודנו ביניהם, האשכול נטה חזק לטובת הרב עדס. אולם אחד מתלמידי הרב יצחק שליט''א מאד נפגע וקינא לכבוד רבו ותקף בחריפות במילים בוטות את כל מי שכתב שם, והמנהלים, מחוסר רצון לעימותים מסגנון זה מחקו את כל האשכול, וכפי שכתבו לי בהודעה פרטית. וכעת אין למצאו.

בקיצור, יש ראשונים מפורשים נגד הרבה דקדוקים שהם לא מוכרחים כלל

הטענה שלו היתה על הרב עדס, ש"ערך" דברי כמה מהראשונים.
ואלו דבריו (מתוך מכתב):
ובס' שעורי חנוכה (הנ"ל), שינה בציטוט לשון רבינו ירוחם (נתיב תשיעי ח"א) והביא דבריו בזה"ל: "אכסנאי צריך לפרוע שום דבר בשמן וכו', וכל זה מיירי באדם שאינו נשוי." ע"כ ציטוט משערי יהודה. אך משום מה מחק את המשך דברי רבינו ירוחם: וכל זה מיירי באדם שאינו נשוי, "ואין מדליקין עליו בתוך ביתו". ע"כ. והנה באדם שאינו נשוי שמדליקים עליו בתוך ביתו, ברור שהכוונה שההורים מדליקין עליו בביתו, שהרי אין לו אשה, ונמצא שהבן יוצא י"ח נ"ח בהדלקת ההורים. וא"כ היאך דייק מדברי רבינו ירוחם שרק אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, בעוד שהדברים מפורשים להדיא שלא כדבריו.

עוד שינה במה שהביא מ"ש בשאלתות דרב אחאי גאון, בזה"ל: ואפי' אורח חייב לאשתתופי בהדי בעה"ב בנ"ח, והוא שהיה רווק, אבל יש לו אשה אינו צריך. ע"כ ציטט בשערי יהודה, וגם כאן מחק את המשך הדברים, כי ז"ל השאלתות בהמשך הדברים: אבל יש לו אשה אינו צריך, "שאנשי ביתו מדליקין עליו בביתו". ע"כ. ומבואר שלאו דוקא אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, אלא "אנשי ביתו" שבכלל אנשי ביתו זה בניו וההורים. שאין הכוונה לאשתו בלבד, אלא כל אנשי ביתו בכלל. ודו"ק.

 

[כאחד העם]

עוד שינה במה שהביא מ"ש בשאלתות דרב אחאי גאון, בזה"ל: ואפי' אורח חייב לאשתתופי בהדי בעה"ב בנ"ח, והוא שהיה רווק, אבל יש לו אשה אינו צריך. ע"כ ציטט בשערי יהודה, וגם כאן מחק את המשך הדברים, כי ז"ל השאלתות בהמשך הדברים: אבל יש לו אשה אינו צריך, "שאנשי ביתו מדליקין עליו בביתו". ע"כ. ומבואר שלאו דוקא אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, אלא "אנשי ביתו" שבכלל אנשי ביתו זה בניו וההורים. שאין הכוונה לאשתו בלבד, אלא כל אנשי ביתו בכלל. ודו"ק.

אם אלו הטענות

אזאי לפי מה שכתבתי לעיל זה לא מעלה ולא מוריד
כי הבאתי את כל לשונו, וביארתי שם הסוגייא בשני פשטים וביארתי איך גם ר' אחאי פירש את הגמ'
כך שלגופו של עניין ההשמטה לא מעלה ולא מורידה [לפי איך שביארתי לעיל]

 

[אבני הכותל]

אגב - בענין הדלקת נרות חנוכה לבן ישיבה, מצו"ב מכתב מעניין ממרן הגרע"י זצ"ל שנשלח אל מרן רה"י הגר"א סלים שליט"א, בו נראה כי יש מקום להחמיר להדליק בלי ברכה גם לשיטתו של הרב עובדיה, בפרט אם יש לו חדר עם פתח פתוח בפני עצמו.

 

[מקור נאמן]

זוהי שיטתך
אולם עמנו, יש רוח אחרת
השימוש האמיתי זה ללמוד בעיון את הסוגיות עם הראשונים לפני שניגשים לשו"ע ונו"כ
וגם ע"ז נאמר והבוחר יבחר

צריך לדעת קצת היסטוריה. בחורים לא גרו סמוך לישיבה שההורים גרו באותה עיר.
גם צריך לדעת דרך גדולי הפוסקים ...

 

[כאחד העם]

צריך לדעת קצת היסטוריה. בחורים לא גרו סמוך לישיבה שההורים גרו באותה עיר.
גם צריך לדעת דרך גדולי הפוסקים ...

נתפסת על חצי שורה ממה שכתבתי?

תעבור על דברי ביישוב הדעת ועיון
ואם יהיה לך מה לדבר אשמח

"אל תדאג לא כתבתי לפני שעברתי על גדולי הפוסקים"

 

[אבני הכותל]

צריך לדעת קצת היסטוריה. בחורים לא גרו סמוך לישיבה שההורים גרו באותה עיר.

יש ויש.
בהרבה קהילות הישיבה היתה בבית הכנסת המקומי עם הרב של העיר או העיירה.
כך עכ"פ סבי סיפר לי שהיה בעירם במרוקו לפני 80 שנה.

 

[מקור נאמן]

יש ויש.
בהרבה קהילות הישיבה היתה בבית הכנסת המקומי עם הרב של העיר או העיירה.
כך עכ"פ סבי סיפר לי שהיה בעירם במרוקו לפני 80 שנה.

פשוט. אבל הם התגוררו בבית הוריהם ולא סמוך לישיבה

 

[אבני הכותל]

הטענה שלו היתה על הרב עדס, ש"ערך" דברי כמה מהראשונים.
ואלו דבריו (מתוך מכתב):
....
עוד שינה במה שהביא מ"ש בשאלתות דרב אחאי גאון, בזה"ל: ואפי' אורח חייב לאשתתופי בהדי בעה"ב בנ"ח, והוא שהיה רווק, אבל יש לו אשה אינו צריך. ע"כ ציטט בשערי יהודה, וגם כאן מחק את המשך הדברים, כי ז"ל השאלתות בהמשך הדברים: אבל יש לו אשה אינו צריך, "שאנשי ביתו מדליקין עליו בביתו". ע"כ. ומבואר שלאו דוקא אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, אלא "אנשי ביתו" שבכלל אנשי ביתו זה בניו וההורים. שאין הכוונה לאשתו בלבד, אלא כל אנשי ביתו בכלל. ודו"ק.

הטענה השניה לא מובנת כלל.
אם ננקוט שלדעת רב אחאי גאון לאו דווקא אשתו מוציאה, אלא גם הוריו, א"כ מדוע נקט "והוא שיהיה רווק"? הלא אין שום משמעות אם הוא רווק או נשוי, אלא כל הנידון הוא אם יש מי שידליק עליו בביתו.
וע"כ ש'אנשי ביתו' מדליקין עליו בביתו, הוא לישנא מעליא, והכוונה לאשתו.

 

[אור יעקב]

אוסיף פרט חשוב.

- אף אלה שלא חוששים לסב"ל ומדליקים נרות חנוכה בישיבה בברכה, לפחות שיעשו זאת קודם שההורים שלהם מדליקים, ובכך זה יהיה פחות חששות לסב"ל.
ויש לדמות זאת לבני חו"ל, שמרן זצוק"ל הורה שיכולים להדליק בברכה דוודאי מדליקים קודם הוריהם.
(ואף שיש עוד לדון בזה... מ"מ שיהיה לרווחא דמילתא לאלה שבכל מקרה רוצים "להדר" ולברך...)

 

[אבני הכותל]

פשוט. אבל הם התגוררו בבית הוריהם ולא סמוך לישיבה

לא. הוא סיפר לי שהם ישנו במבנה מיוחד, והיו קמים בחצות הלילה כולם יחד.
ייתכן מאוד שזה לא משקף את המציאות בכל המקומות, אבל עכ"פ היו כאלו מקומות בוודאות.
וייתכן שבזמן הראשונים זה היה נוהג יותר רווח.

 

[יעקבי]

טען נגדו טענות חמורות, על השמטת מילים מתוך דברי הראשונים.
מה המענה על זה?

המענה הוא שקודם יתבונן בדבריו על איזה נושא דיבר, ואח"כ יראה שמה שכתוב בהמשך זה נושא אחר.

וכדרכך, במקום להביא תשובות אתה מחפש קושיות גם על אחרים.

הטענה שלו היתה על הרב עדס, ש"ערך" דברי כמה מהראשונים.
ואלו דבריו (מתוך מכתב):
ובס' שעורי חנוכה (הנ"ל), שינה בציטוט לשון רבינו ירוחם (נתיב תשיעי ח"א) והביא דבריו בזה"ל: "אכסנאי צריך לפרוע שום דבר בשמן וכו', וכל זה מיירי באדם שאינו נשוי." ע"כ ציטוט משערי יהודה. אך משום מה מחק את המשך דברי רבינו ירוחם: וכל זה מיירי באדם שאינו נשוי, "ואין מדליקין עליו בתוך ביתו". ע"כ. והנה באדם שאינו נשוי שמדליקים עליו בתוך ביתו, ברור שהכוונה שההורים מדליקין עליו בביתו, שהרי אין לו אשה, ונמצא שהבן יוצא י"ח נ"ח בהדלקת ההורים. וא"כ היאך דייק מדברי רבינו ירוחם שרק אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, בעוד שהדברים מפורשים להדיא שלא כדבריו.

עוד שינה במה שהביא מ"ש בשאלתות דרב אחאי גאון, בזה"ל: ואפי' אורח חייב לאשתתופי בהדי בעה"ב בנ"ח, והוא שהיה רווק, אבל יש לו אשה אינו צריך. ע"כ ציטט בשערי יהודה, וגם כאן מחק את המשך הדברים, כי ז"ל השאלתות בהמשך הדברים: אבל יש לו אשה אינו צריך, "שאנשי ביתו מדליקין עליו בביתו". ע"כ. ומבואר שלאו דוקא אשתו מוציאתו י"ח נ"ח, אלא "אנשי ביתו" שבכלל אנשי ביתו זה בניו וההורים. שאין הכוונה לאשתו בלבד, אלא כל אנשי ביתו בכלל. ודו"ק.

דבר ראשון זה שקר שהוא שינה, אלא מרן שליט"א לא העתיק את כל לשון הרי"ו והשאילתות.
והסיבה לזה פשוטה, כיון שמרן שליט"א למד שהכל המשך אחד, דמיירי באדם שאינו נשוי ולכן לא מדליקים עליו בתוך ביתו, היינו אשתו.
וכן בשאילתות כנ"ל.

ובפרט שכל מה שמרן שליט"א ציטט לשונות הראשונים הנ"ל, היינו להורות דיש חילוק בין נשוי לבחור, ובמק"א עמד על העניין הנוסף האם כשמישהו אחר מבני ביתו מדליק עליו מהני או לא.

 

[אור תורה]

תחילה דברי בה"ג [של מכון ירושלים] בהל' חנוכה בסוגיין, גריס לה הכי- א"ר ששת "אכסנאי דלא נסיב" חייב בנר חנוכה דאמר ר' זירא מריש כי הואי בבי רב וכו', דכבר בר' ששת- הכניס לנו דכל דברי ר' ששת שאכסנאי חייב בנרות היינו אם לא נשוי והביאור על פי ר' זירא, דכאן סתם- אכסנאי דלא נסיב, ולא פרט בדברי ר' ששת אכסנאי דלא נסיב ולא הדליקו עליו בביתו חייב כדאמר ר' זירא, אלא ר' ששת אומר מי שהוא אורח ואינו נשוי חייב להדליק בלי חילוקים, והסבה שחייב כדאמר ר' זירא, והיינו- ממש כפשט הראשון שמר' זירא רואים שהנושא הוא נשוי או אינו נשוי וכן כפי שכתבנו לעיל שר' זירא בא לבאר דברי ר' ששת מה זה גדר אכסנאי.

וכן בשאילתות דר' אחאי גאון- פ' וישלח שאילתא כ"ו- וז"ל, אורח חייב לאישתתופי בהדי בעל הבית בנר חנוכה, "והוא שהיה רווק אבל יש לו אשה לא צריך שאנשי ביתו מדליקין בביתו" כי הא דאמר ר' ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה וכו', דלהדיא- כל החילוק בסוגיין הוא תלוי אם נשוי או לא, דסתם על אורח דכל האופן של אורח בסוגיין היינו אינו נשוי דזה נקרא שלא הדליקו עליו בביתו, ולא חילק- אורח שאינו נשוי ולא הדליקו עליו בביתו, אלא סתם אורח רווק דזה נקרא שלא הדליקו עליו בביתו וכמעשה דר' זירא.

וכן הוא להדיא במחזור ויטרי- בסדר חנוכה סי' רל"ו וז"ל, א"ר ששת "אכסנאי דלא נסיב איתתא" חייב בנר חנוכה א"ר זירא וכו', דג"כ- סתם אכסנאי שאינו נשוי בלי החילוקים אלא עצם שאינו נשוי חייב בהדלקה.

ודרך אגב- אכתוב ואפרט כוונתי לעיל גבי המחזור ויטרי, דישנם כמה ספרים- שראיתי שציינו שגם המחזור ויטרי ס"ל כהתרומה והפרנס, והוא- דבספר מחזור ויטרי בסוף הל' חנוכה ישנו קטע שכתוב הל' חנוכה מר' ברוך בעל ספר התרומה, ושם מובא הלשון ספר התרומה הנ"ל, וייחסו- שהנה גם המחזור ויטרי העתיק את בעל התרומה וס"ל כוותיה.

אך זה אינו- דהא המחזור ויטרי היה לפני ספר התרומה, וכלל לא יכול להעתיק ממנו, דהמחזור ויטרי הוא תלמידו של רש"י, ואילו ר' ברוך בעל התרומה הוא תלמיד של ר"י הזקן ור"י הזקן הוא תלמיד של ר"ת שר"ת נכדו של רש"י, דוודאי אין קשר ביניהם ואין יכול להעתיקו, אלא- המעתיק את כתב היד של המחזור ויטרי הוסיף מעצמו הל' חנוכה מבעל התרומה ואין קשר למחזור ויטרי בזה.

ובפרט- דבמחזור ויטרי להדיא בתוכו כפי שביארנו למעלה דתלה זאת באינו נשוי ונשוי בלי חילוקים אלא כל אורח שאינו נשוי חייב, בלי להוסיף תנאים שאביו לא הדליק עליו אלא סתמא, כי הביאור על כרחך- כדביארנו טובא כבר, שרואים בסוגייא שמי שאינו נשוי והוי אינו בבית אביו לא נקרא שאביו הדליק עליו בתוך ביתו דאין זה ביתו.

וכן בספר האורה סי' ס"ה- וז"ל, אכסנאי צריך להשתתף בפריטי בהדי "אושפיזא אי לא נסיב אבל אי נסיב כיון דמדליקין עליה בביתא לא צריך טפי", דלהדיא- סתם, אורח לא נשוי, מדליק, ולא פירש ובתנאי שלא הדליקו עליו, ורק אם נשוי והדליקו עליו בביתו אינו צריך וכדביארנו שכל מי שאינו נשוי והוא אורח דאינו אצל אביו לא נקרא שהדליקו עליו בגו ביתיה.

וכן בבעל העיטור- א"ר ששת "אכסנאי שלא נשא אשה חייב בנר חנוכה" ואפי' שכיר ומלמד תינוקין וא"ר זירא מריש הוה משתתפנא בתר דנסיבנא אמינא השתא ודאי לא צריך דקא מדליק עלי בגו ביתאי, דגם הוא- סתם דאכסנאי שלא נשא אשה חייב בנר חנוכה בלא שום תוספת ביאור דרק אם לא הדליקו עליו בביתו, ורק בנשוי הוסיף דאם הדליקו עליו בביתו סגי.

וכן הוא בסמ"ג עשין דרבנן סי' ה'- א"ר ששת "אכסנאי דלא נסיב חייב בנר חנוכה" וכו', וכדברי כל קדמונינו לעיל.

וכן מהר"ח אור זרוע- בהג"ה על האו"ז הל' חנוכה הג"ה י'- אורח חייב בנר חנוכה ואם משתתף בהדי בעה"ב בפריטי דיו, "ואם נשוי הוא, ומדליקין עליו בביתו תו לא צריך", דהנה- תלה זאת בנשוי או לא, ובלא נשוי לא חילק אם הדליקו עליו או לא ורק בנשוי כתב זאת.

ובעיקר בסמ"ק- דלהדיא, עסיק על בחורי ישיבה, והוא- בסי' ר"פ כתב בזה הלשון "ובחורים שהם בביתם של רבם" או בבית של אחרים משתתפים על בעל הבית בפרוטות, ואם יש להם אשה המדלקת בתוך ביתם אינם צריכים, דגם הוא- לא מחלק דתלוי איזה בחורים הם, דאם הדליקו עליהם בבית או לא הדליקו, ובסתמא בחורים שאינם נשואים והם אצל רבם משתתפים, ורק אם הוא נשוי ואשתו הדליקה עליו פטורים, וכלשונו, ואם יש להם אשהה מדלקת בתוך ביתם.

וכן מצינו עוד ב' ראשונים בסוגייא אחרת גבי נר שיש לו ב' פיות, והם.

השיטה להר"ן- בשם ויש מפרשים, דמבאר הסוגייא נר של ב' פיות דעולה לשני אנשים, כותב, לשני "אכסנאים שאינם נשואים שצריכין הם להשתתף או להדליק בפני עצמם" בלא להוסיף נר עליהם, דגם כאן- תלה את אכסנאי באינו נשוי שצריך להשתתף, בלי חילוקים ותנאים, וכתב בסתמא שני אכסנאים שאינם נשואים ולא הוסיף שלא הדליקו עליהם בגו ביתיה, אלא אם הם אינם נשואים חייבים בדליקה או להשתתף.

וכן הוא בר"י מלוניל- דזה בעצם היש מפרשים שהביא השיטה להר"ן, דידוע לכל מי שמעיין בשיטה להר"ן מביא הרבה משם ר' יהונתן, עיין שם בר"י מלוניל בסוגייא של נר שיש לו ב' פיות.

ובפרט במאירי- דשם מדוייק מאי דכתבנו לעיל בביאור הדברים, שמי שאינו נשוי לא נקרא "בגו ביתיה" כי אין לו בית, דהמאירי בסוגייא של אכסנאי כותב, דחייב בנר חנוכה וכו' ואז כותב ומ"מ אם היה נשוי "שנמצא קובע בית לעצמו" בעיר אחרת אע"פ שאין לו בית בזאת העיר אינו צריך אף להששתתף שהרי מדליקין עליו בביתו.

דקודם כל רואים- שגדר אכסנאי ג"כ תלוי בנשוי או אינו נשוי וכדביארנו לעיל ככל הראשונים, אך נוסף כאן- יסוד שנשוי הוי גדר "שקובע בית לעצמו בעיר אחרת", והיינו מי שאינו נשוי אין לו בית משלו אך נקרא שקבע בית לעצמו כל עוד הוא לא אצל אביו, אך נשוי שקבע בית לעצמו אזאי תלוי אם הדליקו עליו בביתו.

וכן בספר מצוות זמניות הל' חנוכה [תלמיד הרא"ש]- "והבחור שלא נשא אשה" והוא דר עם זולתו חייב להשתתף עם בעל הבית בשמן, ואם בעל אשה הוא והוא אכסנאי עם זולתו אינו חייב בזה כי בנר שמדליקין בביתו הוא יוצא יד"ח בכל מקום שהוא, וזהו אומרם א"ר זירא כי הואי בי ר' הונא משתתיפנא בהדי אושפיזאי בתר דנסיבנא וכו', דלהדיא- למד דברי הגמ' דזה תלוי בבחור שלא נשא אשה לבין הנשוי ובשניהם מדובר שלא דרים בביתם וזהו החילוק דמי שאינו נשוי מחוייב להשתתף אך הנשוי יוצא בהדלקת אשתו.

ייש"כ.
אבל מכל דברי הראשונים הנ"ל אין ראיה לבחורי ישיבות שבזמננו. היינו משום שבזמנם האב לא היה זן את בניו מעיקר הדין אלא עד גיל שש והיו כופין לזון עד שיגדילו, ולאחר שהגדילו, אם היה סמוך על שולחנו היה מפרנסו, ואם לא, שהיה הולך לבית רבו, האב לא היה מפרנסו ולא היה סמוך על שלחן אביו (וזה שאמרו בפ"ק דב"מ לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש, גדול וסמוך על שלחן אביו קטן מקרי, קטן ולא סמוך גדול מקרי).

ולפ"ז א"ש מ"ש הראשונים אכסנאי דלא נסיב, והבחור שלא נשא אשה וכדו'. דכל אלו לא סומכים על שלחן אביהם כלל ולכך חייבים להדליק במקומם, משא"כ בימינו שהאב זן ודואג לכל מחסורם ומלביש את בניו הגדולים עד הנישואים ומשלם שכר לישיבה עבור בניו, בודאי שהוי סמוכים, וי"ל שדינם כנשאוי שמדליקין עליו בביתו כן הוא בבחור ישיבה שאביו מדליק בביתו, וא"כ אין ראיה מהראשונים הנ"ל דמיירי באינו סמוך (ודומה הדבר בימינו לבחור שעזב את בית הוריו ועובד ושוכר דירה לעצמו שחייב להדליק נ"ח ולא נפטר במה שמדליק אביו) וקשה לומר שידליקו בברכה.

 

[כאחד העם]

אבל מכל דברי הראשונים הנ"ל אין ראיה לבחורי ישיבות שבזמננו. היינו משום שבזמנם האב לא היה זן את בניו מעיקר הדין אלא עד גיל שש והיו כופין לזון עד שיגדילו, ולאחר שהגדילו, אם היה סמוך על שולחנו היה מפרנסו, ואם לא, שהיה הולך לבית רבו, האב לא היה מפרנסו ולא היה סמוך על שלחן אביו (וזה שאמרו בפ"ק דב"מ לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש, גדול וסמוך על שלחן אביו קטן מקרי, קטן ולא סמוך גדול מקרי).

איני יודע מאיפה הסימוכין למה שכתבת

מ"מ- בסוגייא אין כזה תנאי הילכתי ולא תלו את זה בגיל ולא תלו את זה באם אביו מפרנסו

אלא התנאי הוא כפי שביארתי ברוב הראשונים האם נמצא אצל אביו וסמוך על שולחנו דאז הוא נפטר
אך אי אינו בבית אביו וכרגע אינו סמוך על שולחנו אינו נפטר, ומחוייב מן הדין או להדליק או להשתתף בפרוטה

מ"מ- בהמשך בתגובה השנייה [הודעה #24] התייחסתי ביותר בפרוטרוט על הנושא שהאם יש הבדל בין אז להיום יעו"ש

 

[אור תורה]

איני יודע מאיפה הסימוכין למה שכתבת

מ"מ- בסוגייא אין כזה תנאי הילכתי ולא תלו את זה בגיל ולא תלו את זה באם אביו מפרנסו

זה היה המציאות בזמנם, תבדוק באבן העזר סימן עא, ותראה שכך היא המציאות שהאב לא היה זן את בניו הגדולים, רק אם היה סמוך בפועל על שלחנו.
ואכמ"ל לע"ע.

 

[כאחד העם]

זה היה המציאות בזמנם, תבדוק באבן העזר סימן עא, ותראה שכך היא המציאות שהאב לא היה זן את בניו הגדולים, רק אם היה סמוך בפועל על שלחנו.
ואכמ"ל לע"ע.

לכן הדגשתי שזה לא הנושא שקשור לחנוכה
לא זה המאפיין ולא זה הגדר שקובע

אלא הגדר- האם עתה הוא דר בבית אביו דאז נפטר ולבין אם אינו דר כרגע אצל אביו וממילא אינו נפטר, ומחוייב

 

[כאחד העם]

אבל מכל דברי הראשונים הנ"ל אין ראיה לבחורי ישיבות שבזמננו.

אני יוסיף עוד דבר שלא כתבתי אותו למעלה

[ואולי שווה להוסיפו שם בתוך המאמר]

דאם נתבונן- קיי"ל בהל' שבת שבחורים בישיבה צריכים להדליק בברכה

והמקור שם של דין זה- זה המרדכי ממהר"ם מרוטנבורג, מהסוגייא דידן שהבאנו למעלה גבי חנוכה

והיינו- שהסוגייא חופפת, ואותו סוגייא שדיברה על הדלקת נר חנוכה
זה המקור של הדלקת נר שבת

וממילא- להדיא דהסוגייא שם כדביארנו לפי רוב הראשונים שבחור חייב בהדלקת נר חנוכה ולפי"ז גם בנר שבת

ומי שאומר להדליק בנר שבת הה"נ בנר חנוכה כי זה אותו סוגייא

 

[מקור נאמן]

אני יוסיף עוד דבר שלא כתבתי אותו למעלה

[ואולי שווה להוסיפו שם בתוך המאמר]

דאם נתבונן- קיי"ל בהל' שבת שבחורים בישיבה צריכים להדליק בברכה

והמקור שם של דין זה- זה המרדכי ממהר"ם מרוטנבורג, מהסוגייא דידן שהבאנו למעלה גבי חנוכה

והיינו- שהסוגייא חופפת, ואותו סוגייא שדיברה על הדלקת נר חנוכה
זה המקור של הדלקת נר שבת

וממילא- להדיא דהסוגייא שם כדביארנו לפי רוב הראשונים שבחור חייב בהדלקת נר חנוכה ולפי"ז גם בנר שבת

ומי שאומר להדליק בנר שבת הה"נ בנר חנוכה כי זה אותו סוגייא

אתה באמת חושב שמצאת ראיה ברורה זו שאף אחד לא חשב עליה. לדבריך מרן הרב עובדיה לא ידע בין ימינו לשמאלו.

 

[כאחד העם]

אתה באמת חושב שמצאת ראיה ברורה זו שאף אחד לא חשב עליה. לדבריך מרן הרב עובדיה לא ידע בין ימינו לשמאלו.

במקום לדקלם ולהלאות

בוא נדבר עניינית, יש לך מה לדחות מה לפרוך בוא נשמע

סתם להגיד הרב הזה לא ידע הרב הזה לא חשב, זה לא מוסיף כלום