ומנחתם ונסכיהם כמדובר
- יוזם האשכול אלישמע
- תאריך התחלה
אמת
ולכן דקדקתי שגם בסידור יותר ישן מוונציא רפ"ד [והיינו מנפולי ר"נ] ג"כ מנוקד הכא
ואין לי מושג בעניין זה מדוע כך הניקוד
ההבדל בין הסידורים מבחינה רעיונית/השקפתית הוא,
שעל האחרון יש תיעוד והסכמה מסויימת ממהרח"ו/האר"י למעט היכן שהעיר עליו.
לדעתך, הגורסים כִּמדובר, מסבירים אחרת ?
חייבים להסביר אחרת, כי אם גורסים בחיריק לא שייך המשמעות הנ"ל.
(וכן הסביר הרב יוסף צוברי כמו שהבאתי)
או שהיה טעות בהדפסה וכדו' ידוע שיש מלא טעויות בניקוד בדפוסים ישנים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,775
גם בסידורי מרוקו.
זו בדיוק הנקודה, מאחר שמילת "כמדובר" מפנה לאנשהו, א"כ לכאו' צריכה להיות בפת"ח ה"א הידיעה,
ומכאן קשה למה השתרשה גי' אחרת, ואפי' המדקדק הגדול רש"ס ניקד כִמדובר, משמע שאינו ט"ס של הספרים העתיקים כמ"ש הגר"י צובירי.
וחשוב לנו להבין מאי טעמייהו.
בדיקה מדגמית קצרה באוצה"ח מעלה שזה הנוסח הרווח בכל העדות,
ספרד, אשכנז, פרובנס, איטליה
והקבלה של הרב צובירי היא בודאי לא עתיקה כי בנוסח הבלדי אין בכלל את המילים הללו, והם כנראה הגיעו אל השאמי מהספרדים
ומעתה מועצמת הקושיא, מה פירושה של מילה זו.
אבל זו בדיוק הבעיה
כי גם בסידורים הספרדים כתוב בחיריק וכמו שלעיל הובא
ועתה אוסיף עוד סידורים מאוחרים יותר שקרובים יותר לזמן כ- 130 שנה לערך ומעלה עד 180 שנה, ונראה שהם גרסו בחיריק, למעט סדור אחד שגרס בשוא [אבל בפתח מאן דכר שמיה]
והם:
ליוורנו תר"ה
בית עובד תרכ"ב
עולת תמיד תרמ"ז
תפלת החודש תרנ"ג
ליוורנו תר"ה
בית עובד תרכ"ב
עולת תמיד תרמ"ז
תפלת החודש תרנ"ג
אסביר כאן דבר אחד,
לגי' תפילת החדש תרנ"ג שגורס כְּמְדובר, מובן היטב למה אחרים כתבו כִּמדובר,
כיון שאין שני שואי"ן רצופין בראש מילה, ולכן האות הראשונה מקבלת חיר"ק, כמו: לְצְמיתות לִצְמיתות.
השאלה מה זה כְּמְדובר, שמשמעו דיבור כלשהו.
והלא כאן לכאו' הכוונה לדיבור מסויים וידוע, וא"כ צריך להיות כַמדובר, בפת"ח ה"א הידיעה.
לפי כללי הדקדוק פשוט וברור שאומרים בפתח.
זה שבדפוסים ישנים הדפיסו בחיריק באמת קשה לנקד כך כמש"כ לעיל.
שכחת שבענייני תפילה לא הולכים אחר הניקוד והדקדוק ?
וכבר צעק על זה רבות מרן הראש"ל שליט"א על אלו המשנים מחמת דקדוק
ובפרט- שזה נגד כל הסידורים הקדמונים הספרדים וכפי שהבאנו לעיל.
אני יודע שלא משנים ניקוד אם הפוסקים כתבו כן, וכמו שלשבלי הלקט שהבאתי פשוט שגורסים בפתח.
זה שהסידורים הקדמונים נקדו כך אני לא חושב שזה "מחייב" אותנו.
עכשיו זה הולך להיהפך לויכוח בין חכמי הספרדים של הדור האחרון לבין חכמי הספרדים של הדורות הקודמים,
אבל לא לכך התכוונתי, כי לא שאלתי איך להגיד, אלא מה הפירוש.
כלומר האם יש לנו יישוב דקדוקי, הבנתי, גם לגי' זו.