נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 373
לכתוב בפורום בעילום שם....
ייש"כ, ראיתי. כמובן לא הייתה כוונתי שניסיתי כי אני בר הכי אלא סיפרתי מעשה תמימות של ילדים. (ומה שציינתי שלא עבד, עובדא הוה ולא שלא יעבוד לכל אחד).כל מי שחושב שהוא בר הכי לנסות את אחד האופציות כאן
כנראה לא ראה את הסרטון של ר' דב קוק בתחילת האשכול...
ספוילר: אנחנו לא מחוברים לחשמל...
זה פשוט ואינו פעולה כלל, אלא מעשי טבעי שככל הנראה הזבוב אינו נופח "נשמתו" במים אלא מתמלא במים עד שאינו יכול לזוז או משו בסגנון, וממילא כשאתה ממלא אותו בעפר הארץ חוזר ופורח. וכל כה"ג מדברים המובאים שםמן הסתם כולם ניסו לשים זבוב 40 יום במים ונהפך להם לצפרדע... (כדאי' שבט מוסר פרק יא).
הדברים שכתב הרמב"ם לפני 800 שנה [בהלכ' ע"ז, עיי"ש], נכונים גם בימינו. אלו שטויות והבלים, שאליהם נתפסו גם כמה משלומי אמוני ישראל לדאבוננו.
סליחה, אבל תעיין אתה בכל ספרי הפעולות של חכמי ישראל המקובלים האמיתיים, ומקצת מהם : ספר הפעולות לרח"ו, שרשי השמות להרמ"ז וכן שרשי הסודות [כת"י בפעולות בקבלה של הרב הנז' השם מומצא], הגר"ח פלאג'י בהמון מספריו תמצא פעולות, וכן בספרי הבא"ח כגון מש"כ ברב פעלים כתיבת קמיע מסוים המועיל לפחד. וזכורני שבעבר "דפדפתי" בסה"ק ברית מנוחה, ושם מובאת פעולה נוראה לקפיצת הדרך ע"י שתילת איזה עצם חיה או משו בסגנון. וכידוע שמרן האר"י הח"י כתב שכל דברי הברית מנוחה מפי אליהו, ויש לי עוד להאריך בזה טובא ואין לי כח, זה מספיק כדי לראות שלא הכל הזיות כדברי הרב אבינר. לא אכחד שנשתרבבו הזיות רבות בספרים, וכך אמר לי הרב ב"צ א"ש שליט"א [הנכד] בעבר בשם המקובל הגר"י עדס, שישנם הרבה שטויות שנשתרבבו בכת"י ספרי הקבלה המעשית. אמנם אי אפשר לומר שהכל הבלים מאחר שחלק גדול מכת"י הקבלה המעשית יצאו מפי ענקי הדורות והעידו הם בקודשם שהתנסו בהם והצליחו וכמו שכתוב בספרי הפעולות ב"ו, כלומר בדוק ומנוסה. והדברים עתיקים.הדברים שכתב הרמב"ם לפני 800 שנה [בהלכ' ע"ז, עיי"ש], נכונים גם בימינו. אלו שטויות והבלים, שאליהם נתפסו גם כמה משלומי אמוני ישראל לדאבוננו.
הגבול בינם לבין האיסור החמור של ע"ז וחוקות הגויים, הינו דק מאוד, אם לא נחצה כבר מזמן.
הנושא ביתר הרחבה מפורט בידי הרב שלמה אבינר, בספרו "נר באישון ליל", עיינו שם.
אני לא יודע על מה אתה מדבר שאתה כותב על "פעולות" למינהם, אבל אני נוטה שלא להאמין לדברים אלו. [וכידוע תופעות פסיכולוגיות או הזיות יכולות להופיע אצל כל אדם, גדול ככל שיהיה, ואני לא רואה בכך זלזול במן דהוא].סליחה, אבל תעיין אתה בכל ספרי הפעולות של חכמי ישראל המקובלים האמיתיים, ומקצת מהם : ספר הפעולות לרח"ו, שרשי השמות להרמ"ז וכן שרשי הסודות [כת"י בפעולות בקבלה של הרב הנז' השם מומצא], הגר"ח פלאג'י בהמון מספריו תמצא פעולות, וכן בספרי הבא"ח כגון מש"כ ברב פעלים כתיבת קמיע מסוים המועיל לפחד. וזכורני שבעבר "דפדפתי" בסה"ק ברית מנוחה, ושם מובאת פעולה נוראה לקפיצת הדרך ע"י שתילת איזה עצם חיה או משו בסגנון. וכידוע שמרן האר"י הח"י כתב שכל דברי הברית מנוחה מפי אליהו, ויש לי עוד להאריך בזה טובא ואין לי כח, זה מספיק כדי לראות שלא הכל הזיות כדברי הרב אבינר. לא אכחד שנשתרבבו הזיות רבות בספרים, וכך אמר לי הרב ב"צ א"ש שליט"א [הנכד] בעבר בשם המקובל הגר"י עדס, שישנם הרבה שטויות שנשתרבבו בכת"י ספרי הקבלה המעשית. אמנם אי אפשר לומר שהכל הבלים מאחר שחלק גדול מכת"י הקבלה המעשית יצאו מפי ענקי הדורות והעידו הם בקודשם שהתנסו בהם והצליחו וכמו שכתוב בספרי הפעולות ב"ו, כלומר בדוק ומנוסה. והדברים עתיקים.
לכתוב שם צנדלב"ש וגדשנא"ל הוא סגולה נגד הרהורים או פחד זה נראה לך חוק טבעי שמדענים יכולים לתלות דבר זה בטבע, אתמהה.אני לא יודע על מה אתה מדבר שאתה כותב על "פעולות" למינהם, אבל אני נוטה שלא להאמין לדברים אלו. [וכידוע תופעות פסיכולוגיות או הזיות יכולות להופיע אצל כל אדם, גדול ככל שיהיה, ואני לא רואה בכך זלזול במן דהוא].
לגבי קמיעות: האר"י ורח"ו כתבו נגדיהם במפורש, כפי הידוע לי.
ואני באופן כללי מחזיק כרמב"ם בנושאים אלו, וכיתר תלמידיו שגם כתבו כן.
ואגב, מחקרים שונים שהופיעו לאחרונה הוכיחו שהרבה מאוד עניינים שלהם לכאורה לא נמצא הסבר טבעי עד כה, הוכחו כפעולות פשוטות של חוקי טבע.
וכדברי אחד מחכמי האומות : "לא כל מה שאיננו מבינים בהכרח שאין לו הסבר טבעי". ודו"ק.
וכמובן שאינני בא לזלזל חלילה באחד מגדולי הדור, ח"ו, אלא רק לברר את האמת כדרכה של תורה.
אני יודע שהרבה מגדו"י החזיקו מדברים אלו, ואינך מחדש לי דבר ברשימת המקורות שהבאת.לכתוב שם צנדלב"ש וגדשנא"ל הוא סגולה נגד הרהורים או פחד זה נראה לך חוק טבעי שמדענים יכולים לתלות דבר זה בטבע, אתמהה.
כתבו זאת המשנת חסידים, הרמ"ז בשרשי השמות, חמדת ימים, החיד"א הביא מעין זה בטס מתכת בשם חכם אחד, והובאו הדברים ג"כ בספר קו הישר.
כתבתי זה מהזיכרון וישנם עוד כאלה מאות ואלפים שחתומים עליהם גדולי האומה ומעתיקי השמועה. לדעתי הקטנה לומר בזה אני תופס כהרמב"ם ולא מאמין וישנם מדענים וכו' אינו מריח טוב בכלל וקצת קרוב למשהו שאיני רוצה לומר.
עריכה:
מש"כ מר, שהאר"י והרח"ו התנגדו לקמיעות. אכן כן התנגדו אבל רק לקמיעות עם השבעות, ולא מטעם שאינו אמיתי, אלא מטעם שאין היום מאן דהוא מטוהר עד כדי כך שיוכל לעשות זאת. כלומר שהם תפסו מזה בעצם רק שחששו וכמבואר.
אני יודע
כידוע שהרח"ו כותב על הרמב"ם שלא זכה לחכמת הזוה"ק מפני שעדיין לא נתגלה בימיו, וככל הנראה משו"ה לא האמין כלל במיסטיקה וכמו שכתב הוא עצמו במורה נבוכים שלו שהוא אינו יודע באמת מהו מעשה מרכבה ולא היה לו רב בענין זה, אלא משער שכך הוא [אם חשוב לכבודו מקור מדוייק אביא בשמחה, כרגע אני כותב בעייפות רבה], ומחמת כן - שהרמב"ם עצמו מודה שהוא לא יודע דבר זה בבירור ולא נתגלה לו במסורת, אזלינן בתר רוב הראשו' שחלקו עליו ובכללם השו"ע שהזכיר כמה פעמים בשו"ע עניני רוחות ושדים וכדו' וכן כל החכמים הבאים אחריו שכתבו ספרים בנושא ופעלו ישועות.יש"כ על התגובה הארוכה, והנה מספר השגות על דבריך:
וכמו שכתב הוא עצמו במורה נבוכים שלו שהוא אינו יודע באמת מהו מעשה מרכבה ולא היה לו רב בענין זה, אלא משער שכך הוא [אם חשוב לכבודו מקור מדוייק אביא בשמחה,
ראיתי את המקור בדברי השומר אמונים הקדמון במאמר הראשון יחסית בהתחלה, אם תרצה תפתח שם בנתיים עד מחר שיהיה הספר תח"י ואביא לכאן המקור בע"ה.אשמח מאד למקור, לכשתוכל.
ראיתי את המקור בדברי השומר אמונים הקדמון במאמר הראשון יחסית בהתחלה, אם תרצה תפתח שם בנתיים עד מחר שיהיה הספר תח"י ואביא לכאן המקור בע"ה.
נ.ב זכורני שפתחתי את הדברים לראות בפנים
יש לציין שקצת קשה לספר על מסורת קבלית שהיתה ודווקא לרמב"ם לא התגלתה. הרמב"ם גדל במקום עם מסורת ישירה לגאוני בבל (הר"י מיגאש, הרי"ף רבינו חננאל ורבינו חושיאל כמדו', לא מדייק בפרטים) שהם הם המסורת הרציפה והברורה, וכמו שהאריך הרמב"ם לתאר את צורת מסירת התורה, רבים לרבים. ודברים אלו בוודאי היו נמסרים לרמב"ם. ולעומת זאת מצאנו ראשונים אחרים שמדברים ענייני קבלה, ואדרבא מסורתם בזה אינה ידועה כלל.
כמו"כ יש לציין שבפולמוס הגדול אודות הרמב"ם ודעותיו, כמדומני שלא נשמעו כלל טענות אלו אף ברמיזה מועטת, וגם בדברי רבינו הרמב"ן ועוד ששייכים למסורת הקבלה של הראשונים וכמ"ש האריז"ל, ואכן חלקו בעניינים מסויימים על הרמב"ם, ולא רמזו כלל (כמדומני, כנ"ל) שיש להם מסורת וכיו"ב בענין. ודיבוריהם הכל כדרכה של תורה, הן בנגלה והן בנסתר
(כמובן התשובה המקובלת שעדיין הכל היה בהסתרה מוחלטת וע"כ לא כתבו. אבל הרמב"ן הרי כבר גילה מסודותיו ועוד רבים באותו זמן וק"ל וידעו היטב איך לרמוז את רמזיהם)