איך להיות רואה ואינו נראה?

[עיפרון מחודד]

אני לא יודע על מה אתה מדבר שאתה כותב על "פעולות" למינהם, אבל אני נוטה שלא להאמין לדברים אלו. [וכידוע תופעות פסיכולוגיות או הזיות יכולות להופיע אצל כל אדם, גדול ככל שיהיה, ואני לא רואה בכך זלזול במן דהוא].
לגבי קמיעות: האר"י ורח"ו כתבו נגדיהם במפורש, כפי הידוע לי.
ואני באופן כללי מחזיק כרמב"ם בנושאים אלו, וכיתר תלמידיו שגם כתבו כן.
ואגב, מחקרים שונים שהופיעו לאחרונה הוכיחו שהרבה מאוד עניינים שלהם לכאורה לא נמצא הסבר טבעי עד כה, הוכחו כפעולות פשוטות של חוקי טבע.
וכדברי אחד מחכמי האומות : "לא כל מה שאיננו מבינים בהכרח שאין לו הסבר טבעי". ודו"ק.
וכמובן שאינני בא לזלזל חלילה באחד מגדולי הדור, ח"ו, אלא רק לברר את האמת כדרכה של תורה.

לכתוב שם צנדלב"ש וגדשנא"ל הוא סגולה נגד הרהורים או פחד זה נראה לך חוק טבעי שמדענים יכולים לתלות דבר זה בטבע, אתמהה.
כתבו זאת המשנת חסידים, הרמ"ז בשרשי השמות, חמדת ימים, החיד"א הביא מעין זה בטס מתכת בשם חכם אחד, והובאו הדברים ג"כ בספר קו הישר.
כתבתי זה מהזיכרון וישנם עוד כאלה מאות ואלפים שחתומים עליהם גדולי האומה ומעתיקי השמועה. לדעתי הקטנה לומר בזה אני תופס כהרמב"ם ולא מאמין וישנם מדענים וכו' אינו מריח טוב בכלל וקצת קרוב למשהו שאיני רוצה לומר.

עריכה:
מש"כ מר, שהאר"י והרח"ו התנגדו לקמיעות. אכן כן התנגדו אבל רק לקמיעות עם השבעות, ולא מטעם שאינו אמיתי, אלא מטעם שאין היום מאן דהוא מטוהר עד כדי כך שיוכל לעשות זאת. כלומר שהם תפסו מזה בעצם רק שחששו וכמבואר.

 

[נאמן הרעיון היהודי]

לכתוב שם צנדלב"ש וגדשנא"ל הוא סגולה נגד הרהורים או פחד זה נראה לך חוק טבעי שמדענים יכולים לתלות דבר זה בטבע, אתמהה.
כתבו זאת המשנת חסידים, הרמ"ז בשרשי השמות, חמדת ימים, החיד"א הביא מעין זה בטס מתכת בשם חכם אחד, והובאו הדברים ג"כ בספר קו הישר.
כתבתי זה מהזיכרון וישנם עוד כאלה מאות ואלפים שחתומים עליהם גדולי האומה ומעתיקי השמועה. לדעתי הקטנה לומר בזה אני תופס כהרמב"ם ולא מאמין וישנם מדענים וכו' אינו מריח טוב בכלל וקצת קרוב למשהו שאיני רוצה לומר.

עריכה:
מש"כ מר, שהאר"י והרח"ו התנגדו לקמיעות. אכן כן התנגדו אבל רק לקמיעות עם השבעות, ולא מטעם שאינו אמיתי, אלא מטעם שאין היום מאן דהוא מטוהר עד כדי כך שיוכל לעשות זאת. כלומר שהם תפסו מזה בעצם רק שחששו וכמבואר.

אני יודע שהרבה מגדו"י החזיקו מדברים אלו, ואינך מחדש לי דבר ברשימת המקורות שהבאת.
ולגבי הסגולה שהזכרת: לא הוכח שהיא בכלל עוזרת. [וכן ניתן להסבירה בדרכים מדעיות, אפקט הפלצבו למשל].
וגם אני וגם הרמב"ם ותלמידיו מאמינים שבוודאי יש לצדיקים מסוימים יכולות לפעול מעל דרך הטבע, אך לנו אין עסק בנסתרות, ובפרט לא בדברים מוזרים כלבבות עורבים שחורים וניקור עיני עטלף ושאר ההבלים שנשמעו כאן...
ומש"כ "אינו מריח לי טוב" - אני מקווה שאתה מבין לבד שזה לא אמור לשכנע אותי, בטרם תביא ראיות לדבריך.
ואני הקטן ממליץ לך ג"כ לא להתעסק בזה, כפי שנוהגים בפועל רוב ישראל, וכפי שנהגו אבותינו ורבותינו עד לפני כ1000 שנה [בערך], שאז רוח המיסטיקה התחילה לפשוט גם בעמ"י, כתוצאה מהמגע הישיר עם הגויים ואמונותיהם התפלות. [ושוב, אני גם מכיר בכך שיש אפשרות לפעול נגד הטבע, אך בתנאים מאוד מסוימים ומורכבים].
ולגבי הקמיעות: אני הבנתי שהם יתנגדו לכל סוגי הקמיעות, אשמח להתבדות כמובן.

 

[עיפרון מחודד]

אני יודע​

הרבה מחכמי ישראל גם בדור שלפנינו ולפני פנינו היו מתעסקים בקמיעות ומצילים נפשות.
סמל לדוגמא בענין זה הוא הר"ר יצחק כדורי זצ"ל שהיה עסקו רב בקמיעות, והמקובל הגר"י עדס הוציא כת"י בקמיעות הנקרא בשם "קדושת יצחק" ושם האריך בהקדמה ארוכה בענין זה, אם תמצא תעיין שם. וכידוע שהחיד"א מספר בספרו מעגל טוב על כת"י מהרח"ו בקבלה מעשית שהיה תחת ידו, וכמה נצטער אותו צדיק שאיבדו. אולם לבסוף הגיע חזרה לידו ושמח שמחה גדולה, וכידוע שהיום כתה"י החיד"א בקבלה מעשית הנ"ל - נמצא והודפס חלקו בסו"ס פרדס הספר לר"א אבולע' ונקרא בשם "זהב סגור". וכידוע עוד סיפור הנמצא בספר ק'ן סיפור להחיד"א וכן רמ'ז הרומ'ז בספרו ברכ"י או"ח בהלכו' שבת, על מעשה עם הרש"ש שכתב קמיע לנערה מסוכנת בשבת קודש. וספרי הרמ"ז שרשי השמות מלאים בקמיעות ופעולות, והרח"ו עצמו כתב על פעולות מסוימות שניסה ובדק אותם והצליח, והביא ג"כ פעולות מחבריו הנאמנים שניסו והצליחו בדברים שלא שייך לומר בהם פלצבו ודרך הטבע כדברי הרמבמיסטים וכדו'.
למעיישה, מצינו דברים אלו בענקי עולם ובכל חכמי הדורות עד עכשיו ובוודאי שאם האר"י והרח"ו היו מתנגדים לזה אין שום סיכוי שכל ההולכים לאחר אורם יעשו זאת, ומה גם שהרח"ו עשה זאת כנזכר בספריו "ספר החזיונות" וכן "ספר הפעולות".

ודע לך אחי אהובי, הנשר הגדול הרמב"ם זיע"א ככל הנראה לא היה מקובל [עדיין לא התגלה הזוה"ק, לא היה לו מסורת בזה וכו'] וכל דברי הקמיעות והמיסטיקה היו זרים אליו, וכמו שפ' הוא עצמו גבי מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ובטח ידוע לך מה כתב על דבריו הר"ן והביאו בכס"מ שם ואיני רוצה לכתוב זאת, והאריכו חכמי הקבלה בהשקפת הרמב"ם בענינים אלה, ראה לדוג' בספר "שומר אמונים הקדמון" למהר"י אירגאס מש"כ עליו במאמר הויכוח הראשון, וישנם עוד ספרים שכתבו בזה.

סוף דבר, מי שלא עסק בזה כמו הרמב"ם וכדו' אינו יכול לחוות דיעה בנושא, ואני לא החולק בעניין זה, אלא כל חכמי הדורות ולא תמצא מכחישים דברים אלא שניים מעיר ואחד ממשפחה, אולי ר' אריה ממודינא ודומיו.
אשמח שאתה תביא מקור לדבריך וחכם אחד מחכמי הדורות שלאחר הרמב"ם [לאחר התגלות הזוה"ק] הסובר כמותך.

נ.ב מי הם תלמידי הרמב"ם שידוע לנו שכתבו בפירוש הדברים שאתה אומר, כי לענ"ד דבר זה לא בנמצא.
אגב כתבתי מהזיכרון ובעבר חקרתי רבות עניין זה ומי היו המתעסקים בו, ויש עוד המון חכמי ישראל שהיו מתעסקים בזה בפועל מתקופת הראשו' עד הדור הזה, ישנם כתבי יד של הר"י אייבשיץ והגרע"א בקמיעות ועוד המון שיכלה הזמן ואכמ"ל, ודבר זה הוא מסורת חכמי ישראל ואי אפשר להסתיר את השמש בצהריים.

עריכה:
קצת צורם לי שאתה אומר "אני יודע שהרבה חכמי ישראל החזיקו מדברים אלה" זה מאוד מוזר, אצלי בבית המדרש מחשיבים יותר דברים שחכמי ישראל החזיקו מהם, תורה היא מסורת, ולא מה שנראה לי רק בשכל. דיבורים כה"ג אמרתי שמריחים לא טוב ואף יותר מזה.​

 

[נאמן הרעיון היהודי]

יש"כ על התגובה הארוכה, והנה מספר השגות על דבריך:
לכל אורך המאמר נראה שהושפעת מטיעונים רגשיים או מכל מיני הנחות יסוד שמשום מה ברורות לך -
מי אמר לך שיש היום מסורת? המסורת נפסקה כשנחתם התלמוד, ואין היום שום סמכות המחייבת את כלל ישראל!
האם אני חייב לקבל את מה שכתב הר"ן או כל רב אחר כאמת מוחלטת?
מדוע כל כך ברור לך שהרמב"ם טועה?
אם לא מבררים את האמת ע"פ השכל, אז ע"פ מה כן? יש לך הצעה אחרת?
"מי שלא עסק בזה כמו הרמב"ם אין לו זכות להביע דעה בנושא", שנאמר? מי שמך לשר ושופט להכריע מי יכול להביע דעה ומי לא?
והשאלה המרכזית היא: ע"פ מה אתה פוסל גדו"י כהרמב"ם, הרס"ג, והראב"ד הראשון? אם התשובה היא שכך חונכת, אז אני מודיע לך שאתה רחוק מלשכנע אותי.
ואם אכן הצילו נערות מסוכנות ע"פ קמיעות, מדוע לא מצילים מאות אלפי חולים סופניים שפזורים בבה"ח?
ואני אשמח שתסביר לי על דברים שא"א לומר בהם פלצבו כדבריך.

 

[עיפרון מחודד]

יש"כ על התגובה הארוכה, והנה מספר השגות על דבריך:

כידוע שהרח"ו כותב על הרמב"ם שלא זכה לחכמת הזוה"ק מפני שעדיין לא נתגלה בימיו, וככל הנראה משו"ה לא האמין כלל במיסטיקה וכמו שכתב הוא עצמו במורה נבוכים שלו שהוא אינו יודע באמת מהו מעשה מרכבה ולא היה לו רב בענין זה, אלא משער שכך הוא [אם חשוב לכבודו מקור מדוייק אביא בשמחה, כרגע אני כותב בעייפות רבה], ומחמת כן - שהרמב"ם עצמו מודה שהוא לא יודע דבר זה בבירור ולא נתגלה לו במסורת, אזלינן בתר רוב הראשו' שחלקו עליו ובכללם השו"ע שהזכיר כמה פעמים בשו"ע עניני רוחות ושדים וכדו' וכן כל החכמים הבאים אחריו שכתבו ספרים בנושא ופעלו ישועות.

ומש"כ מר "ואם אכן הצילו נערות מסוכנות ע"פ קמיעות, מדוע לא מצילים מאות אלפי חולים סופניים שפזורים בבה"ח?"
אינו קושיא כלל באמת הרב כדורי ועוד רבנים הצילו המון אנשים ויש לי עדיות מכלי ראשון. ובלי זה, מסתבר שאם הרש"ש זיע"א היה חי בינינו היה פועל ישועות ומצליח כדוגמת הקמיע שכתב בשבת לנערה המסוכנת, וכן לך תשאל כמה זקנים מרוקאים שזכו לראות את בבא סאלי ויספרו לך בתמימות כמה סיפורים ואולי תאמין, או שתגיד שהמים שהיה מחלק הם פלצבו וכן הקמיעות של הרב כדורי והייחודים שהיה עושה הרב פתיה לדיבוקים הכל פלצבו ובלוף אחד גדול, רח"ל מהאי דעתא.

אתה יכול לכתוב בהמשך כרצונך ובאמת אקרא בכל לב, אני לא מתכוין להמשיך דיון זה, אמרתי את שלי.

 

[אלישמע]

וכמו שכתב הוא עצמו במורה נבוכים שלו שהוא אינו יודע באמת מהו מעשה מרכבה ולא היה לו רב בענין זה, אלא משער שכך הוא [אם חשוב לכבודו מקור מדוייק אביא בשמחה,

אשמח מאד למקור, לכשתוכל.

 

[עיפרון מחודד]

אשמח מאד למקור, לכשתוכל.

ראיתי את המקור בדברי השומר אמונים הקדמון במאמר הראשון יחסית בהתחלה, אם תרצה תפתח שם בנתיים עד מחר שיהיה הספר תח"י ואביא לכאן המקור בע"ה.

נ.ב זכורני שפתחתי את הדברים לראות בפנים

 

[אלישמע]

ראיתי את המקור בדברי השומר אמונים הקדמון במאמר הראשון יחסית בהתחלה, אם תרצה תפתח שם בנתיים עד מחר שיהיה הספר תח"י ואביא לכאן המקור בע"ה.

נ.ב זכורני שפתחתי את הדברים לראות בפנים

ייש"כ
הוא מפנה להקדמת ח"ג מהמורה, אפתח שם בל"נ.

 

[דעה את ה']

יש לציין שקצת קשה לספר על מסורת קבלית שהיתה ודווקא לרמב"ם לא התגלתה. הרמב"ם גדל במקום עם מסורת ישירה לגאוני בבל (הר"י מיגאש, הרי"ף רבינו חננאל ורבינו חושיאל כמדו', לא מדייק בפרטים) שהם הם המסורת הרציפה והברורה, וכמו שהאריך הרמב"ם לתאר את צורת מסירת התורה, רבים לרבים. ודברים אלו בוודאי היו נמסרים לרמב"ם. ולעומת זאת מצאנו ראשונים אחרים שמדברים ענייני קבלה, ואדרבא מסורתם בזה אינה ידועה כלל.

כמו"כ יש לציין שבפולמוס הגדול אודות הרמב"ם ודעותיו, כמדומני שלא נשמעו כלל טענות אלו אף ברמיזה מועטת, וגם בדברי רבינו הרמב"ן ועוד ששייכים למסורת הקבלה של הראשונים וכמ"ש האריז"ל, ואכן חלקו בעניינים מסויימים על הרמב"ם, ולא רמזו כלל (כמדומני, כנ"ל) שיש להם מסורת וכיו"ב בענין. ודיבוריהם הכל כדרכה של תורה, הן בנגלה והן בנסתר

(כמובן התשובה המקובלת שעדיין הכל היה בהסתרה מוחלטת וע"כ לא כתבו. אבל הרמב"ן הרי כבר גילה מסודותיו ועוד רבים באותו זמן וק"ל וידעו היטב איך לרמוז את רמזיהם)

 

[אלישמע]

יש לציין שקצת קשה לספר על מסורת קבלית שהיתה ודווקא לרמב"ם לא התגלתה. הרמב"ם גדל במקום עם מסורת ישירה לגאוני בבל (הר"י מיגאש, הרי"ף רבינו חננאל ורבינו חושיאל כמדו', לא מדייק בפרטים) שהם הם המסורת הרציפה והברורה, וכמו שהאריך הרמב"ם לתאר את צורת מסירת התורה, רבים לרבים. ודברים אלו בוודאי היו נמסרים לרמב"ם. ולעומת זאת מצאנו ראשונים אחרים שמדברים ענייני קבלה, ואדרבא מסורתם בזה אינה ידועה כלל.

כמו"כ יש לציין שבפולמוס הגדול אודות הרמב"ם ודעותיו, כמדומני שלא נשמעו כלל טענות אלו אף ברמיזה מועטת, וגם בדברי רבינו הרמב"ן ועוד ששייכים למסורת הקבלה של הראשונים וכמ"ש האריז"ל, ואכן חלקו בעניינים מסויימים על הרמב"ם, ולא רמזו כלל (כמדומני, כנ"ל) שיש להם מסורת וכיו"ב בענין. ודיבוריהם הכל כדרכה של תורה, הן בנגלה והן בנסתר

(כמובן התשובה המקובלת שעדיין הכל היה בהסתרה מוחלטת וע"כ לא כתבו. אבל הרמב"ן הרי כבר גילה מסודותיו ועוד רבים באותו זמן וק"ל וידעו היטב איך לרמוז את רמזיהם)

יש לדעת כי גאוני בבל עצמם רבים וטובים מהם מכחישי מיסטיקה בצורה כזו או אחרת.
עיקר המסורה שמדבר עליה הרמב"ם לכאו' היא בהלכות ולא בדעות.
לאידך, הרמב"ן דוקא כותב שהקבלה (שהוא מרמז אליה בחיבורו) אינה מסברא אלא קבלה איש מפי איש.
וביאר הרח"ו שבעבר היתה נלמדת ליחידים. והאריכו בזה. (וכמו שאני רואה שגם אתה כותב).
הרמב"ן לא גילה אלא ברמיזה, וגם אם פירש גילה טפח וכיסה טפחיים.
נ.ב. הרמב"ן עכ"פ לא מדבר בספרו על קבלה מעשית.