אין לי חשק ללמוד שו"ת ...

[אשכנזי חמוד]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

 

[רק תורה]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

אני התחלתי להבין מעט בשו"תים רק אחרי שלמדתי את הנושאים שדנו בהם מתוך ש"ס והפוסקים, בד"כ מאוד קשה להבין שו"תים בלא הא.

 

[אשכנזי חמוד]

אני התחלתי להבין מעט בשו"תים רק אחרי שלמדתי את הנושאים שדנו בהם מתוך ש"ס והפוסקים, בד"כ מאוד קשה להבין שו"תים בלא הא.

ודאי שכאשר זה הרייד צריך לעיין גם בשותי"ם אך על לימוד שיטתי של שות"ים ציינתי מה ראיתי ומה נהגו במקומי.

 

[שמעון טרבלסי]

הלומד משנה ברורה ולספרדים בצירוף עם תוספות של פוסקי ספרד שמצוי בימינו קשה לומר שהוא יפספס משהו והאמירה המצוטטת כמעט ולא רלוונטית ללומד הממוצע בימינו.

האמירה הנ"ל היא לגבי פסיקת הלכה (כמדומה רב פעלי בהקדמה), שזה לא נאמר על לימוד הלכה בבקיאות, אלא במי שעוסק בהכרעת ההלכה, כגון שכותב תשובה הלכתית, או שרוצה להכריע במקרה שהבוא לפניו ואין לו התייחסות מפורשת בסספרי הפוסקים המקובלים.

 

[שמעון טרבלסי]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

נראה מדבריך קצת זלזול בשותי"ם כאילו זה תורה סוג ב'.
בעוד שאחר שאדם מקיף סוגיא, פעמים רבות אם ילמד תשובה בשותי"ם יראה שהוא רק התחיל את הסוגיא, ויש עוד הרבה מה לדון.
זכורני כמה פעמים שלמדנו בכולל אה"ע, ופעמים שהיינו עוברים על תשובות ביבי"א בסיום הסימן, והיו כמה פעמים שראינו שכל מה שדנו בכולל זה רק האות א ואולי אות ב' ביבי"א. כשמאות ב או ג' הוא ממשיך לדון בעוד כמה צדדים, או מדברי עוד כמה ראשונים ואחרונים שסברו אחרת וכו' וכו'.
והדברים האלו יכולים לשנות לא רק את ההכרעה מכח ס"ס מכח דעות אחרות וכד'. אלא גם בהבנת הפסקים שכמוהם אנחנו פוסקים.
וכגון כשיש מח' בדעת הרמב"ם השו"ע.
יש סוגיא שביבי"א למד ברמב"ם ובראב"ד הפוך מאיך שאנחנו למדנו בכולל, והיה מו"מ שלם להגיע לחקר האמת. (אני דוקא מאלו שעד היום לא מבין את דעת היבי"א בזה).

 

[אשכנזי חמוד]

נראה מדבריך קצת זלזול בשותי"ם כאילו זה תורה סוג ב'.
בעוד שאחר שאדם מקיף סוגיא, פעמים רבות אם ילמד תשובה בשותי"ם יראה שהוא רק התחיל את הסוגיא, ויש עוד הרבה מה לדון.
זכורני כמה פעמים שלמדנו בכולל אה"ע, ופעמים שהיינו עוברים על תשובות ביבי"א בסיום הסימן, והיו כמה פעמים שראינו שכל מה שדנו בכולל זה רק האות א ואולי אות ב' ביבי"א. כשמאות ב או ג' הוא ממשיך לדון בעוד כמה צדדים, או מדברי עוד כמה ראשונים ואחרונים שסברו אחרת וכו' וכו'.
והדברים האלו יכולים לשנות לא רק את ההכרעה מכח ס"ס מכח דעות אחרות וכד'. אלא גם בהבנת הפסקים שכמוהם אנחנו פוסקים.
וכגון כשיש מח' בדעת הרמב"ם השו"ע.
יש סוגיא שביבי"א למד ברמב"ם ובראב"ד הפוך מאיך שאנחנו למדנו בכולל, והיה מו"מ שלם להגיע לחקר האמת. (אני דוקא מאלו שעד היום לא מבין את דעת היבי"א בזה).

מי זלזל בשותי"ם רק אמרתי שאין אפשרות ללמוד שותי"ם באופן שיטתי אלא בקריאה בעלמא.

הגע בעצמך למה אינך בקיא בתורת הגאונים?

 

[שמעון טרבלסי]

מי זלזל בשותי"ם רק אמרתי שאין אפשרות ללמוד שותי"ם באופן שיטתי אלא בקריאה בעלמא.

הגע בעצמך למה אינך בקיא בתורת הגאונים?

היה משמע מדבריך כאילו יש לפתוח שותי"ם רק כשאין כח ללמוד.
אם כוונתך על לימוד שיטתי אה"נ.
וכמדומה שראיתי כעי"ז שכך נהג הגרעק"א בסדר יומו שנדפס בס' חוט המשולש.

 

[עטרות התורה]

הנראה לענ"ד אחר שנים של חיפוש ותהיה, ודברתי עם ת"ח שהצליחו מאוד מאוד.
הנה אם תקרא באגרות גדולי ישראל במכתבים שלהם "איך ללמוד" תראה שכל אחד מסביר איך לעשות ההפך מהשני, וכולם הצליחו מאוד איך?
התשובה לזה היא נעוצה בסוד שאמר רב בע"ז יט. אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ וכתב רש"י "מפני שליבו על תאוותו". וכתב הארחות צדיקים בשער התורה בסופו, "אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע".
וכשם שהפרצופים שונים כך הדעות שונות.
לאחר שנים של שאלות וחיפוש, שהפסקתי לחפש מהי הדרך, והתחלתי ללמוד איך שאני נהנה, ולא איך שעשו אחרים שהצליחו, ב"ה יש לי סיפוק גדול וברכה גדולה.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", הוא נמצא בתוך הלב שלך תקשיב ללב שלך.
תראה את מרן הגרי"ש זצוק"ל מגדולי הפוסקים שבערוב ימיו רוב התמונות של הפוסק מגמ' בסדר קדשים, הוא למד מה שהוא אהב ללמוד.
שכשלמדתי בישיבת מיר, היה יושב בספסל שלפני נכדו של הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל, שידע את הש"ס כפשוטו, כל רש"י כל תוס', דף אחרי דף. פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".
איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

 

[עשרה זהב]

הנראה לענ"ד אחר שנים של חיפוש ותהיה, ודברתי עם ת"ח שהצליחו מאוד מאוד.
הנה אם תקרא באגרות גדולי ישראל במכתבים שלהם "איך ללמוד" תראה שכל אחד מסביר איך לעשות ההפך מהשני, וכולם הצליחו מאוד איך?
התשובה לזה היא נעוצה בסוד שאמר רב בע"ז יט. אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ וכתב רש"י "מפני שליבו על תאוותו". וכתב הארחות צדיקים בשער התורה בסופו, "אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע".
וכשם שהפרצופים שונים כך הדעות שונות.
לאחר שנים של שאלות וחיפוש, שהפסקתי לחפש מהי הדרך, והתחלתי ללמוד איך שאני נהנה, ולא איך שעשו אחרים שהצליחו, ב"ה יש לי סיפוק גדול וברכה גדולה.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", הוא נמצא בתוך הלב שלך תקשיב ללב שלך.
תראה את מרן הגרי"ש זצוק"ל מגדולי הפוסקים שבערוב ימיו רוב התמונות של הפוסק מגמ' בסדר קדשים, הוא למד מה שהוא אהב ללמוד.
שכשלמדתי בישיבת מיר, היה יושב בספסל שלפני נכדו של הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל, שידע את הש"ס כפשוטו, כל רש"י כל תוס', דף אחרי דף. פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".
איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

דפח"ח.
חשוב ביותר.

 

[אלישמע]

...

פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".

שאלו פעם חבריו את הרב שך: איך הצלחת כ"כ?
אמר להם: בזמן שאתם דברתם איך ללמוד, אני למדתי.

איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

גם כללי הפסק הם דרך מסועפת ומחולקת, וגם בזה איין הסכמה, וגם בזה אין הכרח להיצמד דוקא לספר מסויים אא"כ החלטת שאתה רוצה לפסוק כמותו. וד"ל.

 

[עטרות התורה]

שאלו פעם חבריו את הרב שך: איך הצלחת כ"כ?
אמר להם: בזמן שאתם דברתם איך ללמוד, אני למדתי.

גם כללי הפסק הם דרך מסועפת ומחולקת, וגם בזה איין הסכמה, וגם בזה אין הכרח להיצמד דוקא לספר מסויים אא"כ החלטת שאתה רוצה לפסוק כמותו. וד"ל.

אמת, כוונתי היתה שהכלל של "ליבו חפץ" לא שייך לזה, ובזה יש בזה מסורת, ולמשל הבית יוסף לא הכריע כג' עמודי ההוראה רק כי כך היה "ליבו חפץ", משא"כ בצורת הלימוד עצמה שהיא כפי חשקו וטבעו של האדם כפי אשר בראו יוצר העולם ב"ה

 

[אלישמע]

אמת, כוונתי היתה שהכלל של "ליבו חפץ" לא שייך לזה, ובזה יש בזה מסורת, ולמשל הבית יוסף לא הכריע כג' עמודי ההוראה רק כי כך היה "ליבו חפץ", משא"כ בצורת הלימוד עצמה שהיא כפי חשקו וטבעו של האדם כפי אשר בראו יוצר העולם ב"ה

אגלה לך, א' אין תקדים בעולם לכלל זה של ג' עמודי הוראה, הב"י ראשון להמציאו. והיו שהתנגדו לו (והיו שהסכימו עמו).
ב' הב"י עצמו היו לו כללים שונים (וסותרים) בחיבוריו. למשל; בשו"ת ב"י (מצטט מהזכרון) הוא מביא מח' הרמב"ם והראב"ד, וכותב: אע"פ שהרמב"ם מרא דאתרא, מ"מ הראב"ד היה גדול ולכן הלכה כמותו. ואילו בב"י באותו דין בדיוק הוא כותב בערך כך: ואע"ג שהראב"ד אדם גדול, מ"מ הרמב"ם מרא דאתרא והלכה כמותו.

 

[שמעון טרבלסי]

ב' הב"י עצמו היו לו כללים שונים (וסותרים) בחיבוריו. למשל; בשו"ת ב"י (מצטט מהזכרון) הוא מביא מח' הרמב"ם והראב"ד, וכותב: אע"פ שהרמב"ם מרא דאתרא, מ"מ הראב"ד היה גדול ולכן הלכה כמותו. ואילו בב"י באותו דין בדיוק הוא כותב בערך כך: ואע"ג שהראב"ד אדם גדול, מ"מ הרמב"ם מרא דאתרא והלכה כמותו.

אשמח מאוד למקור. נשמע מאוד מענין.

 

[אלישמע]

אשמח מאוד למקור. נשמע מאוד מענין.

יותר מדוייק.
עיין מח' הרמב"ם והראב"ד בהלכות שלוחין ושותפין (פ"ו ה"ב),
ובאבקת רוכל (סי' קמ) הסיק: "ואפילו תימא שהוא (=הראב"ד) חולק, אין לנו אלא דברי הרמב"ם, שכן נהגו בכל המלכות, ואפילו שיהיו החולקים עליו רבים", ע"כ.
ואילו בבדק הבית (יו"ד קעז) על מחלוקת זו הסיק: "וכיון דכמה רבוותא מסייעי להראב"ד נקטינן כוותיה", ע"כ. (וכן פסק בשו"ע סעיף ה כהראב"ד).

 

[שמעון טרבלסי]

יותר מדוייק.
עיין מח' הרמב"ם והראב"ד בהלכות שלוחין ושותפין (פ"ו ה"ב),
ובאבקת רוכל (סי' קמ) הסיק: "ואפילו תימא שהוא (=הראב"ד) חולק, אין לנו אלא דברי הרמב"ם, שכן נהגו בכל המלכות, ואפילו שיהיו החולקים עליו רבים", ע"כ.
ואילו בבדק הבית (יו"ד קעז) על מחלוקת זו הסיק: "וכיון דכמה רבוותא מסייעי להראב"ד נקטינן כוותיה", ע"כ. (וכן פסק בשו"ע סעיף ה כהראב"ד).

יש ליישב לפמש"כ בעלי הכללים (עי' שדי חמד כללי הפוסקים סימן יג אות ג משם השלחן גבוה), שאף שספר הב"י מיוסד על ג' עמודי הוראה מ"מ בשו"ע נוטה יותר לפסוק כהרמב"ם, לפי שהב"י מיועד לכל הארצות, משא"כ השו"ע שנכתב למדינות המוסתערבים. ודו"ק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

משא"כ השו"ע האבקת רוכל שנכתב למדינות המוסתערבים. ודו"ק.

כמדומה שכצ"ל

 

[שמעון טרבלסי]

כמדומה שכצ"ל

לא.
הם דיברו על השו"ע, ואני הקשתי מדבריהם לנידון האבק"ר, שמפורש בדבריו שמדבר למדינות אלו ("בכל המלכות").