אין לי חשק ללמוד שו"ת ...

[עטרות התורה]

שאלו פעם חבריו את הרב שך: איך הצלחת כ"כ?
אמר להם: בזמן שאתם דברתם איך ללמוד, אני למדתי.

גם כללי הפסק הם דרך מסועפת ומחולקת, וגם בזה איין הסכמה, וגם בזה אין הכרח להיצמד דוקא לספר מסויים אא"כ החלטת שאתה רוצה לפסוק כמותו. וד"ל.

אמת, כוונתי היתה שהכלל של "ליבו חפץ" לא שייך לזה, ובזה יש בזה מסורת, ולמשל הבית יוסף לא הכריע כג' עמודי ההוראה רק כי כך היה "ליבו חפץ", משא"כ בצורת הלימוד עצמה שהיא כפי חשקו וטבעו של האדם כפי אשר בראו יוצר העולם ב"ה

 

[אלישמע]

אמת, כוונתי היתה שהכלל של "ליבו חפץ" לא שייך לזה, ובזה יש בזה מסורת, ולמשל הבית יוסף לא הכריע כג' עמודי ההוראה רק כי כך היה "ליבו חפץ", משא"כ בצורת הלימוד עצמה שהיא כפי חשקו וטבעו של האדם כפי אשר בראו יוצר העולם ב"ה

אגלה לך, א' אין תקדים בעולם לכלל זה של ג' עמודי הוראה, הב"י ראשון להמציאו. והיו שהתנגדו לו (והיו שהסכימו עמו).
ב' הב"י עצמו היו לו כללים שונים (וסותרים) בחיבוריו. למשל; בשו"ת ב"י (מצטט מהזכרון) הוא מביא מח' הרמב"ם והראב"ד, וכותב: אע"פ שהרמב"ם מרא דאתרא, מ"מ הראב"ד היה גדול ולכן הלכה כמותו. ואילו בב"י באותו דין בדיוק הוא כותב בערך כך: ואע"ג שהראב"ד אדם גדול, מ"מ הרמב"ם מרא דאתרא והלכה כמותו.

 

[שמעון טרבלסי]

ב' הב"י עצמו היו לו כללים שונים (וסותרים) בחיבוריו. למשל; בשו"ת ב"י (מצטט מהזכרון) הוא מביא מח' הרמב"ם והראב"ד, וכותב: אע"פ שהרמב"ם מרא דאתרא, מ"מ הראב"ד היה גדול ולכן הלכה כמותו. ואילו בב"י באותו דין בדיוק הוא כותב בערך כך: ואע"ג שהראב"ד אדם גדול, מ"מ הרמב"ם מרא דאתרא והלכה כמותו.

אשמח מאוד למקור. נשמע מאוד מענין.

 

[אלישמע]

אשמח מאוד למקור. נשמע מאוד מענין.

יותר מדוייק.
עיין מח' הרמב"ם והראב"ד בהלכות שלוחין ושותפין (פ"ו ה"ב),
ובאבקת רוכל (סי' קמ) הסיק: "ואפילו תימא שהוא (=הראב"ד) חולק, אין לנו אלא דברי הרמב"ם, שכן נהגו בכל המלכות, ואפילו שיהיו החולקים עליו רבים", ע"כ.
ואילו בבדק הבית (יו"ד קעז) על מחלוקת זו הסיק: "וכיון דכמה רבוותא מסייעי להראב"ד נקטינן כוותיה", ע"כ. (וכן פסק בשו"ע סעיף ה כהראב"ד).

 

[שמעון טרבלסי]

יותר מדוייק.
עיין מח' הרמב"ם והראב"ד בהלכות שלוחין ושותפין (פ"ו ה"ב),
ובאבקת רוכל (סי' קמ) הסיק: "ואפילו תימא שהוא (=הראב"ד) חולק, אין לנו אלא דברי הרמב"ם, שכן נהגו בכל המלכות, ואפילו שיהיו החולקים עליו רבים", ע"כ.
ואילו בבדק הבית (יו"ד קעז) על מחלוקת זו הסיק: "וכיון דכמה רבוותא מסייעי להראב"ד נקטינן כוותיה", ע"כ. (וכן פסק בשו"ע סעיף ה כהראב"ד).

יש ליישב לפמש"כ בעלי הכללים (עי' שדי חמד כללי הפוסקים סימן יג אות ג משם השלחן גבוה), שאף שספר הב"י מיוסד על ג' עמודי הוראה מ"מ בשו"ע נוטה יותר לפסוק כהרמב"ם, לפי שהב"י מיועד לכל הארצות, משא"כ השו"ע שנכתב למדינות המוסתערבים. ודו"ק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

משא"כ השו"ע האבקת רוכל שנכתב למדינות המוסתערבים. ודו"ק.

כמדומה שכצ"ל

 

[שמעון טרבלסי]

כמדומה שכצ"ל

לא.
הם דיברו על השו"ע, ואני הקשתי מדבריהם לנידון האבק"ר, שמפורש בדבריו שמדבר למדינות אלו ("בכל המלכות").