איזה מרבותינו שומרים על המנהג לאכול מצות רכות

[יד אברהם]

האם אתם מכירים מחכמי ישראל שעדיין אוכלים מצות רכות בפסח ??
האם אתם נוהגים כך בבית ?
למה המנהג הזה לא ממשיך אצל כולם ?

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

שמעתי שחכם משה צדקה יש לו קביעות לעשות מצות רכות בחבורה בבוכרים
חכם דוד עטיה

 

[עשרה זהב]

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

 

[אבני הכותל]

יש הרבה חכמים שהיו לוקחים [חלקם עדיין] מהמאפייה בשושנים לדוד
כל משפחת שרבאני לענפיה
שם זה היה מצות רכות

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

מה הכוונה ש

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

לא כולם נהגו כך ???, כל עם ישראל נהג לעשות מצות עבות ורכות
וכן מוכח בפוסקים
במשך הדורות יש כאלו שהחמירו והדקיקו את המצות עד שנעשו קשות
גם חכם בן ציון אכל מצות רכות ויש על זה מעשה יפה עם הרב דושינצקי

 

[כהן]

למה המנהג הזה לא ממשיך אצל כולם ?

א. מצות רכות זה 'קולא', לא 'חומרא'. אין ענין להמשיך 'ולהדר' לאכול מצות רכות, אלא להיפך. 'להחמיר' ולאכול מצות קשות.
ב. מנהג 'ספרד' המקורי הוא לאכול מצות 'קשות' ולא 'רכות'. כך מוכח מדברי הראשונים וגדולי האחרונים הספרדים.
מנהג אכילת המצות 'הרכות' הוא מנהג 'אשכנז' שהיו אוכלים מצות 'עבות' ורכות.
גם מנהג חלק מ'ארצות המזרח' היה לאכול מצות 'רכות'.

מי שמגדיר עצמו 'ספרדי' - נכון יותר שיחזור למנהג אבותיו ולהדר לאכול מצות קשות שאין בהם שום חשש אפילו קל שבקלים של חימוץ.
למרות שבודאי המצות הרכות כשרות 'לכתחלה'.

נ.ב.
כל החומרא של מצות כפולות ונפוחות ושרויה התחיל רק במצות העבות והרכות שבאשכנז. אולם במצות קשות דידן לא שייכים אף אחת מהחומרות הנ"ל [למרות שכיום לא מבדילים ביניהם].

 

[משיב כהלכה]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

 

[חיי עולם]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

ועוגות?

 

[משיב כהלכה]

עוגות זה שונה, כאשר לא עשויות מקמח.

אבל ביסלי, דגני בוקר ודומיהם, זה גם טעם לפגם. ומצות רכות שנראה כמו פיתה גרע מכולם.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לא מבין, כמו שבשביל מי שנוהג לאכול אורז זה לא סותר את פסח, אלא להיפך, זה בסיס לתבשילים מהודרים לסעודות החג
כך מי שאוכל מצות רכות זה הבסיס לקיום מנהגי ליל הסדר בהידור
איך הלל היה כורך את המצה הקשה ???
ברור שכל עם ישראל אכל מצות רכות, עם הזמן היו שהחמירו
רוב ככל רבותינו הספרדים היו אוכלים מצות רכות וכך גם גדולי הפוסקים בדורינו

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

חכם בן ציון מספר שהיה אופה מצות בחצר אחת במאה שערים, ועבר שם הגאון הרב דושינסקי גאב"ד העדה החרדית, והנה הוא רואה שאופים מצות רכות, מיד הזדעזע כל כולו, וכי זה מצות, זה ממש רך ועבה עם חשש וכו'
ראה אותו חכם בן ציון ואמר לו, תנוח דעתך, זה המצות שהיה אוכל הרמ"א...
ומיד הוכיח לו מהרמ"א שפסק להכין את ג' המצות לליל הסדר משיעור עישרון, שזה שיעור הפרשת חלה, שזה מעל 1600 גרם [לחזו"א ןהבא"ח יותר מ2200...]
ואין שום אפשרות להכין 3 מצות מכמות כ"כ גדולה של בצק, אא"כ זה עבה,
וא"ת שהיו מאוד רחבות, הביא חכם בן ציון רמ"א במק"א שאומר לא להכין מצות רחבות....
עוד מובא בבאר היטב בשפ ב"ה שנהגו להכין מצות בעובי אצבע...
בקיצור, מי שמערער על המצות העבות לא יודע מה הוא מדבר, זה לא מוציא לעז על הראשונים אלא בורות וטפשות

 

[יד אברהם]

כולם היו אוכלים רכות, הדקות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות
לא חומרה אלא נוחות של המוכרים

 

[יד אברהם]

 

[לומד בית המדרש]

הגאון הגדול ר' אליהו טופיק שליט"א נוהג להכין ולאכול מצות רכות מידי שנה.

 

[מרנן ורבנן]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

גם אני אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות קשות שנראות כמו קרקר. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.
הבלים.

 

[אבן ירושלמית]

הגמ' בכל שעה אומרת שזה יכול להיות עבה עד טפח.
וזה כנראה לא מצות קשות. אא"כ נשתנו הטפחים.

 

[משיב כהלכה]

גם אני אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות קשות שנראות כמו קרקר. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.
הבלים.

תגובה אופיינית: חוזר על הנאמר בצורה הפוכה, בלי טעם ובלי ריח, בלי קשר ובלי פשר.

 

[אבן ירושלמית]

תגובה אופיינית: חוזר על הנאמר בצורה הפוכה, בלי טעם ובלי ריח, בלי קשר ובלי פשר.

למה?
כל אחד באווירת החג שלו.
אם כמובן עסקינן באווירה?

 

[יד אברהם]

מצות קשות ודקות זה חשש של מצות מזונות לפי שיטות הראשונים שנכסס זה מזונות
ויש דעות בראשונים שאפילו חיוב הפרשת חלה אין בזה
א"כ זה קולא לקחת כאלו מצות שיש דעות שאינם בכלל שם לחם

 

[כהן]

העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות
לא חומרה אלא נוחות של המוכרים

כה"ח ת"ס מ"ד:
ועכשיו מנהג ק"ק אשכנזים פה עיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות מצת מצוה וכן במצות שעושין לטוחנן רקיקין ממש כמו שכתב מור"ם ז"ל, וכן יש קצת מן הספרדים שעושין גם כן מצת מצוה רקיקין ממש, וכל הנזהר לעשות יותר דקין ולא עבים הרי זה משובח.

ויש דעות בראשונים שאפילו חיוב הפרשת חלה אין בזה

בדיוק להיפך. המצה הרכה יש בה הרבה מים, ופעמים שהיא בגדר 'בלילה' ולא בגדר 'עיסה' [מצוי במצות התימנים] ועליה יש מחלוקת אם היא בגדר לחם או לא.
המצה הקשה היא עיסה ממש, ואין מי שאומר שאין בה הפרשת חלה.

כולם היו אוכלים רכות, העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה

באשכנז אתה צודק.
בספרד היו אוכלים 'קשות'. כך מפורש בצרור המור, ברדב"ז, בכנה"ג, בגינת ורדים, בשו"ת דבר שמואל, במהר"ם זכות, ובעוד רבים מהאחרונים.
כך מתבאר מדברי ראשוני ספרד [הרמב"ן וסיעתו] שהמצה נקראת 'פרפרת' הפת משום שעושים אותה רקיקין דקין. וזה מתאים למצה הקשה. המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי.