איזה מרבותינו שומרים על המנהג לאכול מצות רכות

[הנר המערבי]

העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות

נדצ"ל הדקות

 

[יד אברהם]

כה"ח ת"ס מ"ד:
ועכשיו מנהג ק"ק אשכנזים פה עיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות מצת מצוה וכן במצות שעושין לטוחנן רקיקין ממש כמו שכתב מור"ם ז"ל, וכן יש קצת מן הספרדים שעושין גם כן מצת מצוה רקיקין ממש, וכל הנזהר לעשות יותר דקין ולא עבים הרי זה משובח.


בדיוק להיפך. המצה הרכה יש בה הרבה מים, ופעמים שהיא בגדר 'בלילה' ולא בגדר 'עיסה' [מצוי במצות התימנים] ועליה יש מחלוקת אם היא בגדר לחם או לא.
המצה הקשה היא עיסה ממש, ואין מי שאומר שאין בה הפרשת חלה.


באשכנז אתה צודק.
בספרד היו אוכלים 'קשות'. כך מפורש בצרור המור, ברדב"ז, בכנה"ג, בגינת ורדים, בשו"ת דבר שמואל, במהר"ם זכות, ובעוד רבים מהאחרונים.
כך מתבאר מדברי ראשוני ספרד [הרמב"ן וסיעתו] שהמצה נקראת 'פרפרת' הפת משום שעושים אותה רקיקין דקין. וזה מתאים למצה הקשה. המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי.

גם הרכות הם דקות, רק טיפה יותר מים
זה ודאי עיסה, כמעט שאין הבדל למי שמכיר
שאר הפוסקים שהבאת, אדרבה תביא מקורות מדוייקים יותר

 

[כהן]

גם הרכות הם דקות, רק טיפה יותר מים
זה ודאי עיסה, כמעט שאין הבדל למי שמכיר

המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי

שאר הפוסקים שהבאת, אדרבה תביא מקורות מדוייקים יותר

עיין במצורף

 

[בקצרה ממש]

א. מצות רכות זה 'קולא', לא 'חומרא'. אין ענין להמשיך 'ולהדר' לאכול מצות רכות, אלא להיפך. 'להחמיר' ולאכול מצות קשות.

למרות שבודאי המצות הרכות כשרות 'לכתחלה'.

קצ"ב.
וי"ל שהכל עניין של מיומנות, ומי שאינו בקי מספיק שלא יעשה רכות כלל, ומי שיודע היטב היאך לעשותן כראוי, מרקם אחיד, עובי אחיד, חום תנור מדוייק וכו', לית לן בה.

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

הכל עניין של הרגל,
וכמו שהרגיל לאכול 'חריין' לא יכיל את אלו שאוכלים חסה ולהיפך ...
וכן בעוד הרבה מנהגים ...
מצה עבה אינה דומה לפיתה כמו שעוגת קונפלור אינה דומה לעוגה רגילה ואף יותר מכך.

מה למעשה? דבר ראשון, שהמצה תהיה מהודרת מכל חשש ופקפוק. דבר שני, מנהג אבותינו בידינו, וכל אחד ואבותיו הוא.

 

[כהן]

וי"ל שהכל עניין של מיומנות, ומי שאינו בקי מספיק שלא יעשה רכות כלל, ומי שיודע היטב היאך לעשותן כראוי, מקרם אחיד, עובי אחיד, חום תנור מדוייק וכו', לית לן בה.

אה"נ. אולם במצות קשות אין שום ספק שהכל נאפה ואין קמח או בצק שיכול איך שהוא להחמיץ.
משא"כ במצות רכות - צריך מיומנות וכו', ומאן לימא לן דהכי הוה, ומידי חשש קל לא נפיק, והוא אשר כתבתי ש'החומרא' היא לאכול מצות קשות ולא להיפך.

 

[מרנן ורבנן]

@כהן רק שאלה. אתה אפית מצות בידיך? או שכל ההודעות שלך בנושא הם מסברא ונראלי וספרים ושמועות?
זו נקודה מאוד חשובה לכל הדיון.

 

[כהן]

אתה אפית מצות בידיך?

לא.

שכל ההודעות שלך בנושא הם מסברא ונראלי וספרים ושמועות

זו נקודה מאוד חשובה לכל הדיון.

אכן חשוב מאוד לאפות מצות 'ביד' כדי לדעת מה היה 'מנהג ספרד' לפני 500 שנה ויותר.

 

[מרנן ורבנן]

לא.

כך גם רואים מדבריך

אכן חשוב מאוד לאפות מצות 'ביד' כדי לדעת מה היה 'מנהג ספרד' לפני 500 שנה ויותר.

אני לא מדבר על מה היה לפני 500 שנה, אני מדבר על ההודעות שאתה "מסביר" מה ההבדל בין קשות לרכות ואני עומד וצוחק מאיפה אתה מביא את מה שכתבת

(ובנוגע למה היה פעם, אם בזמן הגמרא היה מצות רכות אז ככל הנראה שמנהגנו הספרדים לאכול אותם לכתחילה, המציאות בארצות שלנו הייתה הרבה יותר קרובה לזמן הגמרא מאשר אצל האשכנזים)

 

[כהן]

אני לא מדבר על מה היה לפני 500 שנה

האשכול הזה מדבר על זה לידיעתך.

(ובנוגע למה היה פעם, אם בזמן הגמרא היה מצות רכות אז ככל הנראה שמנהגנו הספרדים לאכול אותם לכתחילה, המציאות בארצות שלנו הייתה הרבה יותר קרובה לזמן הגמרא מאשר אצל האשכנזים)

אף אחד לא שאל מה היה בזמן 'הגמ'. בזמן הגמ' היו עושים עד טפח.
השאלה היתה מה המנהג של 'הספרדים', והאם יש 'חומרא' לאכול מצות רכות.

דוקא בזה האשכנזים היו קרובים יותר לחז"ל ואפו מצות 'עבות', והספרדים 'החמירו' לאפות מצות דקות 'וקשות'.

 

[מרנן ורבנן]

האשכול הזה מדבר על זה לידיעתך.

לא. עיין בכותרת. (ובכל אופן, זה לא סיבה לכתוב דברים תלושים מהמציאות בשביל להסביר את ההעדפה שלך)

אף אחד לא שאל מה היה בזמן 'הגמ'. בזמן הגמ' היו עושים עד טפח.
השאלה היתה מה המנהג של 'הספרדים', והאם יש 'חומרא' לאכול מצות רכות.

דוקא בזה האשכנזים היו קרובים יותר לחז"ל ואפו מצות 'עבות', והספרדים 'החמירו' לאפות מצות דקות 'וקשות'.

כתבתי לך, הספרדים הם אלו שיותר קרובים במציאות לחז"ל, גם בכללי וגם בזה כידוע וכפשוט.
(אגב, מה זה החמירו? יותר ממי? מהאמוראים? .....)

 

[כהן]

כתבתי לך, הספרדים הם אלו שיותר קרובים במציאות לחז"ל, גם בכללי וגם בזה כידוע וכפשוט.
(אגב, מה זה החמירו? יותר ממי? מהאמוראים? .....)

עיין בהודעות הקודמות מה שהבאתי מהכה"ח ועוד. חבל שאתה 'מזדרז' להעיר בלי לעיין.

 

[מתוק מדבש]

יש לנו כאן שכנים תימניים גזעיים
שנוהגים להכין בבית מצות בעובי טפח, וטוענים שמסורת בידם כך שנים רבות. [אנשים יראים וחרדים לדבר ה']
ודו"ק היטב עד למאוד.

 

[ידידיה]

יש לנו כאן שכנים תימניים גזעיים
שנוהגים להכין בבית מצות בעובי טפח, וטוענים שמסורת בידם כך שנים רבות. [אנשים יראים וחרדים לדבר ה']
ודו"ק היטב עד למאוד.

טפח???? גוזמה

 

[מתוק מדבש]

טפח???? גוזמה

אשלח לו מונית לביתר יבא לראות בעיניו?
רק יאמר לי איה מקום כבודו שנדע כמה שוה להשקיע,
מחילה מהדרת גאונו הרמה.
יחפש האמת באמת, בלי נגיעות.

 

[מתוק מדבש]

מפני כבודו של הרב @ידידיה מחשובי הרבנים כאן ומבעלי ההשקפה הטהורה והזכה,
דפקתי בדלתו של שכני
וא"ל שבאמת זה פחות מטפח, וזה 4, 5 ס"מ בקירוב.
וחזר על זה שיש להם כך מנהג ברור מקוים ומאושר שנים רבות למעלה בקודש וכן נהגו גדולי הרבנים הזכיר שמות ולא כ"כ קלטתי.
עכ"ד.
ונמצא שד' רבנו @ידידיה צודקים מעט, וחיפש האמת באמת בלי נגיעות ועם שכל ישר.

 

[כותל המזרחי]

גם אני השתתפתי כמה פעמים בחבורת מצות. והעובי היה בערך כמעט טפח.

המצות הקשות של היום עם הרידוד זה כנראה סיפור של 250-300 שנה ותו לא.

 

[שמעון]

אם יש מהחברים מי שיודע היכן אפשר להשיג מצות רכות שנאפו בחבורה מוסמכת בפיקוח ת"ח מוכר אשמח שיעלה כאן.

 

[המעורר]

מפני כבודו של הרב @ידידיה מחשובי הרבנים כאן ומבעלי ההשקפה הטהורה והזכה,
דפקתי בדלתו של שכני
וא"ל שבאמת זה פחות מטפח, וזה 4, 5 ס"מ בקירוב.
וחזר על זה שיש להם כך מנהג ברור מקוים ומאושר שנים רבות למעלה בקודש וכן נהגו גדולי הרבנים הזכיר שמות ולא כ"כ קלטתי.
עכ"ד.
ונמצא שד' רבנו @ידידיה צודקים מעט, וחיפש האמת באמת בלי נגיעות ועם שכל ישר.

זה כנראה בלילה רכה, אחרת א"א היה לנגוס בזה.

 

[אנו עמלים]

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

כמדו' שהמנהג בחלאב היה במצות קשות, וכן נוהג מרן הגרש"י זעפראני שליט"א.

 

[יד אברהם]

כמדו' שהמנהג בחלאב היה במצות קשות, וכן נוהג מרן הגרש"י זעפראני שליט"א.

מעניין איך נהג אביו חכם יצחק