איזה מרבותינו שומרים על המנהג לאכול מצות רכות

[יד אברהם]

האם אתם מכירים מחכמי ישראל שעדיין אוכלים מצות רכות בפסח ??
האם אתם נוהגים כך בבית ?
למה המנהג הזה לא ממשיך אצל כולם ?

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

שמעתי שחכם משה צדקה יש לו קביעות לעשות מצות רכות בחבורה בבוכרים
חכם דוד עטיה

 

[עשרה זהב]

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

 

[אבני הכותל]

יש הרבה חכמים שהיו לוקחים [חלקם עדיין] מהמאפייה בשושנים לדוד
כל משפחת שרבאני לענפיה
שם זה היה מצות רכות

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

מה הכוונה ש

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

לא כולם נהגו כך ???, כל עם ישראל נהג לעשות מצות עבות ורכות
וכן מוכח בפוסקים
במשך הדורות יש כאלו שהחמירו והדקיקו את המצות עד שנעשו קשות
גם חכם בן ציון אכל מצות רכות ויש על זה מעשה יפה עם הרב דושינצקי

 

[כהן]

למה המנהג הזה לא ממשיך אצל כולם ?

א. מצות רכות זה 'קולא', לא 'חומרא'. אין ענין להמשיך 'ולהדר' לאכול מצות רכות, אלא להיפך. 'להחמיר' ולאכול מצות קשות.
ב. מנהג 'ספרד' המקורי הוא לאכול מצות 'קשות' ולא 'רכות'. כך מוכח מדברי הראשונים וגדולי האחרונים הספרדים.
מנהג אכילת המצות 'הרכות' הוא מנהג 'אשכנז' שהיו אוכלים מצות 'עבות' ורכות.
גם מנהג חלק מ'ארצות המזרח' היה לאכול מצות 'רכות'.

מי שמגדיר עצמו 'ספרדי' - נכון יותר שיחזור למנהג אבותיו ולהדר לאכול מצות קשות שאין בהם שום חשש אפילו קל שבקלים של חימוץ.
למרות שבודאי המצות הרכות כשרות 'לכתחלה'.

נ.ב.
כל החומרא של מצות כפולות ונפוחות ושרויה התחיל רק במצות העבות והרכות שבאשכנז. אולם במצות קשות דידן לא שייכים אף אחת מהחומרות הנ"ל [למרות שכיום לא מבדילים ביניהם].

 

[משיב כהלכה]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

 

[חיי עולם]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

ועוגות?

 

[משיב כהלכה]

עוגות זה שונה, כאשר לא עשויות מקמח.

אבל ביסלי, דגני בוקר ודומיהם, זה גם טעם לפגם. ומצות רכות שנראה כמו פיתה גרע מכולם.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לא מבין, כמו שבשביל מי שנוהג לאכול אורז זה לא סותר את פסח, אלא להיפך, זה בסיס לתבשילים מהודרים לסעודות החג
כך מי שאוכל מצות רכות זה הבסיס לקיום מנהגי ליל הסדר בהידור
איך הלל היה כורך את המצה הקשה ???
ברור שכל עם ישראל אכל מצות רכות, עם הזמן היו שהחמירו
רוב ככל רבותינו הספרדים היו אוכלים מצות רכות וכך גם גדולי הפוסקים בדורינו

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

חכם בן ציון מספר שהיה אופה מצות בחצר אחת במאה שערים, ועבר שם הגאון הרב דושינסקי גאב"ד העדה החרדית, והנה הוא רואה שאופים מצות רכות, מיד הזדעזע כל כולו, וכי זה מצות, זה ממש רך ועבה עם חשש וכו'
ראה אותו חכם בן ציון ואמר לו, תנוח דעתך, זה המצות שהיה אוכל הרמ"א...
ומיד הוכיח לו מהרמ"א שפסק להכין את ג' המצות לליל הסדר משיעור עישרון, שזה שיעור הפרשת חלה, שזה מעל 1600 גרם [לחזו"א ןהבא"ח יותר מ2200...]
ואין שום אפשרות להכין 3 מצות מכמות כ"כ גדולה של בצק, אא"כ זה עבה,
וא"ת שהיו מאוד רחבות, הביא חכם בן ציון רמ"א במק"א שאומר לא להכין מצות רחבות....
עוד מובא בבאר היטב בשפ ב"ה שנהגו להכין מצות בעובי אצבע...
בקיצור, מי שמערער על המצות העבות לא יודע מה הוא מדבר, זה לא מוציא לעז על הראשונים אלא בורות וטפשות

 

[יד אברהם]

כולם היו אוכלים רכות, הדקות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות
לא חומרה אלא נוחות של המוכרים

 

[יד אברהם]

 

[לומד בית המדרש]

הגאון הגדול ר' אליהו טופיק שליט"א נוהג להכין ולאכול מצות רכות מידי שנה.

 

[מרנן ורבנן]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

גם אני אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות קשות שנראות כמו קרקר. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.
הבלים.

 

[כותל המזרחי]

הגמ' בכל שעה אומרת שזה יכול להיות עבה עד טפח.
וזה כנראה לא מצות קשות. אא"כ נשתנו הטפחים.

 

[משיב כהלכה]

גם אני אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות קשות שנראות כמו קרקר. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.
הבלים.

תגובה אופיינית: חוזר על הנאמר בצורה הפוכה, בלי טעם ובלי ריח, בלי קשר ובלי פשר.

 

[כותל המזרחי]

תגובה אופיינית: חוזר על הנאמר בצורה הפוכה, בלי טעם ובלי ריח, בלי קשר ובלי פשר.

למה?
כל אחד באווירת החג שלו.
אם כמובן עסקינן באווירה?

 

[יד אברהם]

מצות קשות ודקות זה חשש של מצות מזונות לפי שיטות הראשונים שנכסס זה מזונות
ויש דעות בראשונים שאפילו חיוב הפרשת חלה אין בזה
א"כ זה קולא לקחת כאלו מצות שיש דעות שאינם בכלל שם לחם

 

[כהן]

העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות
לא חומרה אלא נוחות של המוכרים

כה"ח ת"ס מ"ד:
ועכשיו מנהג ק"ק אשכנזים פה עיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות מצת מצוה וכן במצות שעושין לטוחנן רקיקין ממש כמו שכתב מור"ם ז"ל, וכן יש קצת מן הספרדים שעושין גם כן מצת מצוה רקיקין ממש, וכל הנזהר לעשות יותר דקין ולא עבים הרי זה משובח.

ויש דעות בראשונים שאפילו חיוב הפרשת חלה אין בזה

בדיוק להיפך. המצה הרכה יש בה הרבה מים, ופעמים שהיא בגדר 'בלילה' ולא בגדר 'עיסה' [מצוי במצות התימנים] ועליה יש מחלוקת אם היא בגדר לחם או לא.
המצה הקשה היא עיסה ממש, ואין מי שאומר שאין בה הפרשת חלה.

כולם היו אוכלים רכות, העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה

באשכנז אתה צודק.
בספרד היו אוכלים 'קשות'. כך מפורש בצרור המור, ברדב"ז, בכנה"ג, בגינת ורדים, בשו"ת דבר שמואל, במהר"ם זכות, ובעוד רבים מהאחרונים.
כך מתבאר מדברי ראשוני ספרד [הרמב"ן וסיעתו] שהמצה נקראת 'פרפרת' הפת משום שעושים אותה רקיקין דקין. וזה מתאים למצה הקשה. המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי.

 

[הנר המערבי]

העבות התחילו באשכנז לפני 170 שנה כי התחילו לייצר בצורה המונית יותר לפני פסח כדי למכור וכו' ודקות יותר נשמרות

נדצ"ל הדקות

 

[יד אברהם]

כה"ח ת"ס מ"ד:
ועכשיו מנהג ק"ק אשכנזים פה עיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות מצת מצוה וכן במצות שעושין לטוחנן רקיקין ממש כמו שכתב מור"ם ז"ל, וכן יש קצת מן הספרדים שעושין גם כן מצת מצוה רקיקין ממש, וכל הנזהר לעשות יותר דקין ולא עבים הרי זה משובח.


בדיוק להיפך. המצה הרכה יש בה הרבה מים, ופעמים שהיא בגדר 'בלילה' ולא בגדר 'עיסה' [מצוי במצות התימנים] ועליה יש מחלוקת אם היא בגדר לחם או לא.
המצה הקשה היא עיסה ממש, ואין מי שאומר שאין בה הפרשת חלה.


באשכנז אתה צודק.
בספרד היו אוכלים 'קשות'. כך מפורש בצרור המור, ברדב"ז, בכנה"ג, בגינת ורדים, בשו"ת דבר שמואל, במהר"ם זכות, ובעוד רבים מהאחרונים.
כך מתבאר מדברי ראשוני ספרד [הרמב"ן וסיעתו] שהמצה נקראת 'פרפרת' הפת משום שעושים אותה רקיקין דקין. וזה מתאים למצה הקשה. המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי.

גם הרכות הם דקות, רק טיפה יותר מים
זה ודאי עיסה, כמעט שאין הבדל למי שמכיר
שאר הפוסקים שהבאת, אדרבה תביא מקורות מדוייקים יותר

 

[כהן]

גם הרכות הם דקות, רק טיפה יותר מים
זה ודאי עיסה, כמעט שאין הבדל למי שמכיר

המצה הרכה, אף שהיא דקה - היא לחם גמור כמו 'לפה', ואין היא נקראת 'פרפרת' שזה פה"ב, ודוק כי קיצרתי

שאר הפוסקים שהבאת, אדרבה תביא מקורות מדוייקים יותר

עיין במצורף

 

[בקצרה ממש]

א. מצות רכות זה 'קולא', לא 'חומרא'. אין ענין להמשיך 'ולהדר' לאכול מצות רכות, אלא להיפך. 'להחמיר' ולאכול מצות קשות.

למרות שבודאי המצות הרכות כשרות 'לכתחלה'.

קצ"ב.
וי"ל שהכל עניין של מיומנות, ומי שאינו בקי מספיק שלא יעשה רכות כלל, ומי שיודע היטב היאך לעשותן כראוי, מרקם אחיד, עובי אחיד, חום תנור מדוייק וכו', לית לן בה.

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

הכל עניין של הרגל,
וכמו שהרגיל לאכול 'חריין' לא יכיל את אלו שאוכלים חסה ולהיפך ...
וכן בעוד הרבה מנהגים ...
מצה עבה אינה דומה לפיתה כמו שעוגת קונפלור אינה דומה לעוגה רגילה ואף יותר מכך.

מה למעשה? דבר ראשון, שהמצה תהיה מהודרת מכל חשש ופקפוק. דבר שני, מנהג אבותינו בידינו, וכל אחד ואבותיו הוא.

 

[כהן]

וי"ל שהכל עניין של מיומנות, ומי שאינו בקי מספיק שלא יעשה רכות כלל, ומי שיודע היטב היאך לעשותן כראוי, מקרם אחיד, עובי אחיד, חום תנור מדוייק וכו', לית לן בה.

אה"נ. אולם במצות קשות אין שום ספק שהכל נאפה ואין קמח או בצק שיכול איך שהוא להחמיץ.
משא"כ במצות רכות - צריך מיומנות וכו', ומאן לימא לן דהכי הוה, ומידי חשש קל לא נפיק, והוא אשר כתבתי ש'החומרא' היא לאכול מצות קשות ולא להיפך.

 

[מרנן ורבנן]

@כהן רק שאלה. אתה אפית מצות בידיך? או שכל ההודעות שלך בנושא הם מסברא ונראלי וספרים ושמועות?
זו נקודה מאוד חשובה לכל הדיון.

 

[כהן]

אתה אפית מצות בידיך?

לא.

שכל ההודעות שלך בנושא הם מסברא ונראלי וספרים ושמועות

זו נקודה מאוד חשובה לכל הדיון.

אכן חשוב מאוד לאפות מצות 'ביד' כדי לדעת מה היה 'מנהג ספרד' לפני 500 שנה ויותר.

 

[מרנן ורבנן]

לא.

כך גם רואים מדבריך

אכן חשוב מאוד לאפות מצות 'ביד' כדי לדעת מה היה 'מנהג ספרד' לפני 500 שנה ויותר.

אני לא מדבר על מה היה לפני 500 שנה, אני מדבר על ההודעות שאתה "מסביר" מה ההבדל בין קשות לרכות ואני עומד וצוחק מאיפה אתה מביא את מה שכתבת

(ובנוגע למה היה פעם, אם בזמן הגמרא היה מצות רכות אז ככל הנראה שמנהגנו הספרדים לאכול אותם לכתחילה, המציאות בארצות שלנו הייתה הרבה יותר קרובה לזמן הגמרא מאשר אצל האשכנזים)

 

[כהן]

אני לא מדבר על מה היה לפני 500 שנה

האשכול הזה מדבר על זה לידיעתך.

(ובנוגע למה היה פעם, אם בזמן הגמרא היה מצות רכות אז ככל הנראה שמנהגנו הספרדים לאכול אותם לכתחילה, המציאות בארצות שלנו הייתה הרבה יותר קרובה לזמן הגמרא מאשר אצל האשכנזים)

אף אחד לא שאל מה היה בזמן 'הגמ'. בזמן הגמ' היו עושים עד טפח.
השאלה היתה מה המנהג של 'הספרדים', והאם יש 'חומרא' לאכול מצות רכות.

דוקא בזה האשכנזים היו קרובים יותר לחז"ל ואפו מצות 'עבות', והספרדים 'החמירו' לאפות מצות דקות 'וקשות'.

 

[מרנן ורבנן]

האשכול הזה מדבר על זה לידיעתך.

לא. עיין בכותרת. (ובכל אופן, זה לא סיבה לכתוב דברים תלושים מהמציאות בשביל להסביר את ההעדפה שלך)

אף אחד לא שאל מה היה בזמן 'הגמ'. בזמן הגמ' היו עושים עד טפח.
השאלה היתה מה המנהג של 'הספרדים', והאם יש 'חומרא' לאכול מצות רכות.

דוקא בזה האשכנזים היו קרובים יותר לחז"ל ואפו מצות 'עבות', והספרדים 'החמירו' לאפות מצות דקות 'וקשות'.

כתבתי לך, הספרדים הם אלו שיותר קרובים במציאות לחז"ל, גם בכללי וגם בזה כידוע וכפשוט.
(אגב, מה זה החמירו? יותר ממי? מהאמוראים? .....)