איזה משנה ברורה עם הערות מפוסקי ספרד מועדף עליך?

[בדרך סיפרתי מעשה]

כבר התקיים בזה דיון בפורום לתורה, שרובו אשכנזי,
ובפורום מורשת מרן שהוא פורום ספרדי אבל עם כיוון הלכתי מובהק.
אשמח לשמוע את דעתכם על המהדורות השונות, ההעדפות האישיות שלכם, המעלות והחסרונות של כל מהדורה.
כמו כן אם יש ראיות מוכחות על גניבות ספרותיות של ממש.

כרגע זכורות לי המהדורות:

אור המזרח (מכון י-ם),
איש מצליח,
אליבא דהלכתא,
מאורות המזרח,
משנת המזרח,
משנת חכמים,
משנת יוסף,
עמודי הוראה,
תפארת

 

[החש בראשו]

בעיקרון מעדיף להסתדר לבד אבל אם אני משתמש זה:

מאורות המזרח,

 

[טוב]

אור המזרח (מכון י-ם).

 

[עשרה זהב]

איש מצליח.
תפארת.

 

[מתוק מדבש]

כל אחד ומעלותיו ואיני רוצה לגרוע כלל מאחרים כי פעמים שצריך לזה ופעמים לזה.
באופן כללי העבודה של מאורות בח"ב, [זה מה שלמדתי] הכי מוצלחת בעיני.
ניכר שלמדו בעיון ועמל.
וגם לא מביאים רק יבי"א אורל"צ כה"ח ב"אח. וזהו!!! מבלי לבלבל עם פוסקים אחרים מיוחסים ככל שיהיו.

לשאלות ובירורים בעומק דעת מרן הגרע"י, תמיד כדאי לפתוח איש מצליח, הרבה פעמים הם עשו את העבודה,
כי למדו בעיון, ויש להם מה להוסיף. והם דייקינים ולמדנים. הל' פסח למשל, החכמתי מהם רבות, בדעת מרן הגרע"י והאורל"צ.
[במהדורות החדשות השמיטו לילקו"י מסיבות ידועות].
בח"א אור המזרח [מכון ירושלים ר"ד אברהם] עבודה מצוינת.
כאמור, כולם אהובים כולם ברורים, ומכולם נהניתי זה בכה וזה בכה, ואלו העיקיריים.

 

[החש בראשו]

הייתי ממליץ לפתוח אשכול חדש בצורת סקר זה יהיה יותר ממוקד.
עכשיו אני רואה שאין אפשרות לעשות סקר בפורום או שאני טועה? @ראש פינה

 

[עם הספר]

למה צריך הערות פוסקי ספרד?
האם המשנה ברורה לא הכניס פוסקי ספרד?

 

[משנה אחרונה]

אכתוב פה משהו, שאולי לא ימצא חן בעיני כמה מהכותבים החשובים כאן, אבל זהו דעתי הקצרה.
כידוע המהפכה שמרן רשכבה"ג הגרע"י זצוקללה"ה עשה בעולם ההלכה היא חסרת תקדים ואין דומה לה. ואכמ"ל בדברים פשוטים.
כתוצאה מכך היו התנגדיות במשך השנים, חלקם לקו המיקל, שזה נפק"מ בכל השו"ע, ולמעשה התקבל כפוסק עולמי.

אמנם יש פן נוסף של התנגדות זה שיטתו של מרן זצוקללה"ה ביחסו "לקבלה" ולמנהג רבותינו" שזה דורש אשכולות רבים. החלק הנגזר מכך הוא הלכות תפילה אשר שם הוא הפך ממש את כל הלכות מהקצה אל הקצה, אם ניקח דוגמאות לא נספיק, הגירסאות בתפילה, אמן יהש"ר עד מתי עונה, שהתיר לחלוץ תפילין דרש"י לפני ובא לציון, כל ההפסקות בתפילה שונה לדעתו כוו' ורוב הענינים הנ"ל נגזרים מהיחס לקבלה ולמנהג.

לזה בא מרן הגרי"מ הלל שליט"א לרפו"ש, ועשה מ"ב ח"א שבו קיבץ כל דעות רבותינו בא"ח כה"ח חיד"א ר"ח פלאגי מה שהיה נהוג עד היום, אצל כל העדות ורוב המקומות, וסידר הדברים על סדר המ"ב, והרבה תמהים שהמשמיט למרן היבי"א, אבל כמי שמכיר ההלכות בעיון מבין שאם יתחיל להביא שיטת היבי"א בכל מקום יצטרך כרך נוסף, שממש יש לו שיטה אחרת ומחודשת [כמובן לרום ערכו זצוקללה"ה],

ולכן כל פעם שרציתי לדעת דעת רבותינו הספרדים והמנהג היה לי תועלת גדולה מהמ"ב של אהבת שלום בחלק הזה.
כמובן שבח"ג למשל זה לא כ"כ נחוץ הסגנון הזה, אבל בהל' תפילה נט"י ו'כו' זה נחוץ ותועלתי לי מאוד.
[מי שרגיל להתפלל בסידור של רי"ח מזרחי הבבלי נר"ו יבין היטב דברי]

 

[מתוק מדבש]

ולכן כל פעם שרציתי לדעת דעת רבותינו הספרדים והמנהג היה לי תועלת גדולה מהמ"ב של אהבת שלום בחלק הזה.
כמובן שבח"ג למשל זה לא כ"כ נחוץ הסגנון הזה, אבל בהל' תפילה נט"י ו'כו' זה נחוץ ותועלתי לי מאוד.

ואני תמה,
האם הם יפסיקו לערוך הערות על המ"ב, וכתבו רק על ח"א???

 

[קרן שן ורגל]

הרעיון הזה, להוציא משנה ברורה עם הערות מפוסקי ספרד, הוא מתבקש למדי.
זו הסיבה לריבוי המהדורות.
לדעתי הריבוי של סוגי ההוצאות הוא ברכה, מכיון שהמכונים החזקים עושים עבודה נהדרת ויוצרים בידול ממה שקיים בשוק,
ככה שבסופו של דבר ישנם כמה סוגים שונים וכל אחד מה שמתאים לו.
כמובן, הבעיה בדרשו מתחילה מזה שהתעלמו מפסקי הגרע"י, וממיללא הם לא רלוונטים לרוב הציבור הספרדי.
יש מי שבעיקר חשוב לו דעת הגר"עי, לפרטי פרטים ומחלוקות בין בניו, וזה קיים בהוצאות מסויימות. (דעת הגר"ד, מול דעת הגר"י, ולעיתים אף הגר"א וכד')
יש מי שחושב לו לראות את הגר"ע יותר מלמעלה, עם תמונה של שאר הפוסקים הספרדים.
יש מי שלומד במרוצה ורוצה מראי מקומות כלליים] ומחפש מהדורה קצרה ומתומצתת, ויש מי שמחפש דוקא את ריבוי הבאת הפוסקים לבלי סוף.
לכן לדעתי העניה, צריך לכתוב איזה מעלות ואיזה חסרונות (או יותר נכון על מה הלכו באותה מהדורה), כדי שיהיה מזה באמת תועלת.
אני אישית למדתי פעם עם תפארת, ובהלכות תפילה למדתי עם אהבת שלום, וכל אחד הוא פן שונה לחלוטין.

 

[משנה אחרונה]

ואני תמה,
האם הם יפסיקו לערוך הערות על המ"ב, וכתבו רק על ח"א???

מי שרוצה להבין שיטתו ודרכו בהלכה של מרן הגר"י הלל שליט"א [וקצת לדון לכף זכות] כדאי שישמע את כל השיעור הנוכחי

 

[רק תורה]

למה צריך הערות פוסקי ספרד?
האם המשנה ברורה לא הכניס פוסקי ספרד?

המשנה ברורה הכניס את פוסקי ספרד - אלה שהיו לו - בעיקר כבירור הלכתי ובתוספת פסקים חדשים ולא במטרה לייצג את מנהג הספרדים. למשל, בעשרות מקומות הוא מפרש את הש"ע דלא כבית יוסף ובמקומות רבים יש לכך השלכה למעשה לנוהגים כדעת מרן הב"י (בהרבה מהמקומות הוא מזכיר בשער הציון "דלא כב"י" - אפשר לחפש בבר אילן...). וכך בעניין ידיעת מנהג עדות ספרד העיון בדברי החיד"א, למשל, תופס מקום נרחב יותר ממה שדבריו מופיעים במשנה ברורה. כמו כן, אין במשנה ברורה התייחסות לכלל הנושאים, בוודאי אלה שהתעוררו בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשינויים העצומים בדרכי החיים והחידושים המופלגים בבתי המדרש בעשורים האחרונים (כמו ראשונים רבים שפורסמו). גם כאן יש מקום גם לפוסקי ספרד, ובפרט אלה של הדור האחרון. עם זאת, על אף שאין לראות בהכרח את כל ההערות של חכמי הספרדים את ההוראה שבה מוכרח לנהוג בן עדות ספרד, שהרי יש נושאים שאינם קשורים בדווקא ל"מנהגי עדות המזרח" - איך שלא יהיה טוב שגם היא תופיע בפני הלומד - ספרדי כאשכנזי. עם זאת, כפי המתבקש, רבים מבני עדות המזרח עשו להם לרב את חכמי הדור מבני עדות ספרד, להם ישנה חשיבות עצומה לדעת כל תג מדברי חכמים אלו.

 

[צורבא]

כמובן, הבעיה בדרשו מתחילה מזה שהתעלמו מפסקי הגרע"י, וממיללא הם לא רלוונטים לרוב הציבור הספרדי.

גם מי שלא פוסק כהגרע"י לא ימצא מבוקשו במשנ"ב 'דרשו', מאחר שהביאו דברי פוסקי ספרד (לא כולם, רק כה"ח ואול"צ, וגם זה לא על הסדר) רק במקומות שאינם נוטים מדרך המ"ב, ואף לא משאר הפוסקים האשכנזים. ז"א, שאם בנושא מסוים אין אף פוסק אשכנזי 'המסייע' לאול"צ, הרי שישמיטו פסק זה (לדוג' גבי פתיחת פקק מתכת של מיץ ענבים וכדו' בשבת).

 

[מתוק מדבש]

גם מי שלא פוסק כהגרע"י לא ימצא מבוקשו במשנ"ב 'דרשו', מאחר שהביאו דברי פוסקי ספרד (לא כולם, רק כה"ח ואול"צ, וגם זה לא על הסדר) רק במקומות שאינם נוטים מדרך המ"ב, ואף לא משאר הפוסקים האשכנזים. ז"א, שאם בנושא מסוים אין אף פוסק אשכנזי 'המסייע' לאול"צ, הרי שישמיטו פסק זה (לדוג' גבי פתיחת פקק מתכת של מיץ ענבים וכדו' בשבת).

למעייישה
מי שרוצה ללמוד מ"ב כמו שצריך, ולרדת לסוף דעת המ"ב, דרשו עונים על מה ששום מהדורה אחרת לא עומדים, מביאים את כל המקומות שדיבר מזה, ואת כל ד' גדולי הדורות שהסבירו דבריו.

 

[עם הספר]

המשנה ברורה הכניס את פוסקי ספרד - אלה שהיו לו - בעיקר כבירור הלכתי ובתוספת פסקים חדשים ולא במטרה לייצג את מנהג הספרדים.

וגם לא לייצג את מנהג האשכנזים, לייצג את ההלכה

למשל, בעשרות מקומות הוא מפרש את הש"ע דלא כבית יוסף ובמקומות רבים יש לכך השלכה למעשה לנוהגים כדעת מרן הב"י (בהרבה מהמקומות הוא מזכיר בשער הציון "דלא כב"י" - אפשר לחפש בבר אילן...).

המשנה ברורה גם כותב ופוסק הרבה פעמים דלא כהרמ"א.
לא נראה שהמשנה ברורות החדשים באו לייצג פה את הבית יוסף, לא זה המטרה.

וכך בעניין ידיעת מנהג עדות ספרד העיון בדברי החיד"א, למשל, תופס מקום נרחב יותר ממה שדבריו מופיעים במשנה ברורה.

מנהג משנות הניינטיז.

הכמו כן, אין במשנה ברורה התייחסות לכלל הנושאים, בוודאי אלה שהתעוררו בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשינויים העצומים בדרכי החיים והחידושים המופלגים בבתי המדרש בעשורים האחרונים (כמו ראשונים רבים שפורסמו). גם כאן יש מקום גם לפוסקי ספרד, ובפרט אלה של הדור האחרון.

ולכן מה? ההונגרי גם לא הולך דווקא לרב הונגרי.

איך שלא יהיה טוב שגם היא תופיע בפני הלומד - ספרדי כאשכנזי. עם זאת, כפי המתבקש, רבים מבני עדות המזרח עשו להם לרב את חכמי הדור מבני עדות ספרד, להם ישנה חשיבות עצומה לדעת כל תג מדברי חכמים אלו.

אין שום בעיה.
אבל למה להציג בפני הלומדים כאילו הספרדים אמורים ללכת כפי פסיקות אחרות, רק בגלל שמצאו איזה פוסק ספרדי שאומר אחרת. אין לזה שום משקל הלכתי ביחס לפסק.
זה משהו שקרה בשנים האחרונות ולא היה אף פעם.

 

[קרן שן ורגל]

למעייישה
מי שרוצה ללמוד מ"ב כמו שצריך, ולרדת לסוף דעת המ"ב, דרשו עונים על מה ששום מהדורה אחרת לא עומדים, מביאים את כל המקומות שדיבר מזה, ואת כל ד' גדולי הדורות שהסבירו דבריו.

ממש לא מדוייק.
דרשו מהדורה ברמה בינונית מינוס. בלי קשר רק לפסקי הגרע"י. דיוקיים לא קשורים, הרבה לומדע'ס לא מדוייק.
המהדורות האחרות עולות עליהם בהרבה גם בענין זה

 

[מתוק מדבש]

ממש לא מדוייק.
דרשו מהדורה ברמה בינונית מינוס. בלי קשר רק לפסקי הגרע"י. דיוקיים לא קשורים, הרבה לומדע'ס לא מדוייק.
המהדורות האחרות עולות עליהם בהרבה גם בענין זה

אני חולק בתוקף גדול וביד חזקה. ברמה גבוהה מאוד.
נכון שישינם טעיות, אבל בחיבור עם רבבות פרטים זה מוכרח להיות מטבע הדברים.

אבל למה להציג בפני הלומדים כאילו הספרדים אמורים ללכת כפי פסיקות אחרות, רק בגלל שמצאו איזה פוסק ספרדי שאומר אחרת. אין לזה שום משקל הלכתי ביחס לפסק.
זה משהו שקרה בשנים האחרונות ולא היה אף פעם.

לצערנו ולדאבונינו. אני כעת רואה בנאומו של הרב הלל שהובא לעיל שהוא מתאונן ע"ז קשות ע"ש.

 

[קרן שן ורגל]

אבל למה להציג בפני הלומדים כאילו הספרדים אמורים ללכת כפי פסיקות אחרות, רק בגלל שמצאו איזה פוסק ספרדי שאומר אחרת. אין לזה שום משקל הלכתי ביחס לפסק.

לצערנו ולדאבונינו. אני כעת רואה בנאומו של הרב הלל שהובא לעיל שהוא מתאונן ע"ז קשות ע"ש.

השאלה הקבועה, האם ישנם הנוהגים הפוך.
כלומר אשכנזים שנוהגים לפי פוסק ספרדי,
או שטענת הג'ינג'י היא חד סיטרית, שספרדים לא אמורים ללכת לפי ספרדים

 

[עם הספר]

השאלה הקבועה, האם ישנם הנוהגים הפוך.
כלומר אשכנזים שנוהגים לפי פוסק ספרדי,
או שטענת הג'ינג'י היא חד סיטרית, שספרדים לא אמורים ללכת לפי ספרדים

לא הבנתי,

למה צריך הערות פוסקי ספרד?
האם המשנה ברורה לא הכניס פוסקי ספרד?

 

[רק תורה]

1. וגם לא לייצג את מנהג האשכנזים, לייצג את ההלכה

2. המשנה ברורה גם כותב ופוסק הרבה פעמים דלא כהרמ"א.
לא נראה שהמשנה ברורות החדשים באו לייצג פה את הבית יוסף, לא זה המטרה.

3. מנהג משנות הניינטיז.

4. ולכן מה? ההונגרי גם לא הולך דווקא לרב הונגרי.

5. אין שום בעיה.
אבל למה להציג בפני הלומדים כאילו הספרדים אמורים ללכת כפי פסיקות אחרות, רק בגלל שמצאו איזה פוסק ספרדי שאומר אחרת. אין לזה שום משקל הלכתי ביחס לפסק.
זה משהו שקרה בשנים האחרונות ולא היה אף פעם.

1. לא נראה לי שאתה בא לחלוק על כך שההלכה מושפעת הרבה ממנהגים (אינו דומה ההלכה של יהדות ליטא לזו של יהדות פולניה או גרמניה). המשנה ברורה היה חלק מקהילה שנהגו כרמ"א והמג"א והגר"א וכדו' ופסקיו על הרוב נאמנים לשיטתם ולא פעם הם מכוונים להולכים בדרכם.
2. מי שנוהג כפסקי הרמ"א צריך לשאול את עצמו האם הוא מקבל את הכרעות המשנה ברורה - שנהג אף הוא כרמ"א... - דלא כרמ"א. הנושא כאן הוא פסקי מרן הב"י. ברור שפוסקי המזרח הם המייצגים של מנהג הספרדים המושתת על פסקי מרן הב"י, הם ולא אחרים. גם המנהג הספרדי הוא חשוב, למשל בנושא של צורת האותיות, לא תמצא במשנה ברורה את הצורה הספרדית. אדרבה, תמצא שם פסיקות הנאמנות לפוסקי אשכנז ולמנהגם - שאינן עולות בקנה אחד עם המנהג הספרדי. את זה תוכל למצוא בספרים הנ"ל.
3. לא ידוע לי שהספרדים שינו את בסיס מנהגיהם ממה שנהגו בשנות התשעים...
4. האשכנזי הולך לרב אשכנזי ולומד בעיקר ספרים אשכנזים (אגב, המשנה ברורה דווקא יוצא דופן בזה שהוא מצטט הרבה יחסית את חכמי ספרד). בניגוד אליו הספרדי שבמקרה שלנו לומד את המשנה ברורה ולומד גם את פוסקי ספרד - המתאימים למנהג אבותיו.
5. אף אחד לא מציג שום דבר... כתוב במפורש בהקדמות של חלק מההוצאות הנ"ל שלא משנה המוצא... (כנראה כך סבורים רוב הספרדים... אצל אשכנזים זה סיפור אחר...). המציאות המתבקשת שרוב הספרדים קיבלו על עצמם את מרן הגר"ע או את מרן הגרב"צ - שכאמור מייצגים את קבלת אבותיהם, ולא את מרן בעל חוט שני או מרן בעל האשרי האיש, זה יהיה סיפור מדי מסובך שלא מתאים לכל אחד - לשלב את קבלת אבותיהם עם הפוסקים הנ"ל.

 

[אברימי]

מרן בעל האשרי האיש

מי זה?
יש מרן שחיבר ספר בשם זה?!
(שעל שמו נקרא "'בעל' הספר")

 

[רק תורה]

מי זה?
יש מרן שחיבר ספר בשם זה?!

פסקים המיוחסים למרן הגרי"ש

אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח|אשרי האיש הרב אלישיב

אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח,אשרי האיש הרב אלישיב,מגוון ספרי קודש וספרי יהדות במחירים ללא תחרות רק באוצר הספרים תיהנו מספרי קודש בזול רכשו כעת ספרי קודש במחיר הזול בארץ!

www.sefer.org.il

 

[אברימי]

פסקים המיוחסים למרן הגרי"ש

אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח|אשרי האיש הרב אלישיב

אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח,אשרי האיש הרב אלישיב,מגוון ספרי קודש וספרי יהדות במחירים ללא תחרות רק באוצר הספרים תיהנו מספרי קודש בזול רכשו כעת ספרי קודש במחיר הזול בארץ!

www.sefer.org.il

ועל כך כתבתי שהוא אינו "בעל האשרי האיש" שכן לא הוא חיבר את הספר!

 

[רק תורה]

ועל כך כתבתי שהוא אינו "בעל האשרי האיש" שכן לא הוא חיבר את הספר!

אתה צודק, יש כאן רמז מסוים שהספר לא מוסמך כמו מרן עצמו...

 

[עת שערי רצון]

'אליבא דהילכתא' לדעתי (בעיקרון) הכי טוב, חוץ מהעניין שלא מביאים פסקי היבי''א זצ''ל
'תפארת' עיינתי בו הרבה, אינני רוצה להכפיש ח''ו, ואינני מזלזל בעבודת הקודש שהם עשו, אבל יש לי עליהם הרבה תמיהות והרבה אי דיוקים (ובפרט בדברים על שיטת האור לציון)
שאר המהדורות - אינני מכיר כ''כ

 

[החש בראשו]

'אליבא דהילכתא' נחמד, חוץ מהעניין שלא מביאים פסקי היבי''א זצ''ל
'תפארת' עיינתי בו הרבה, אינני רוצה להכפיש ח''ו, ואינני מזלזל בעבודת הקודש שהם עשו, אבל יש לי עליהם הרבה תמיהות והרבה אי דיוקים (ובפרט בדברים על שיטת האור לציון)

כל מילה! (עם תיקון)

 

[חיי עולם]

בעניין פסיקה כפוסק מעדה אחרת.

יש כאן שטחיות מופלגת.

ה'בבא סאלי' לכו"ע לא היה 'משתכנז', וכותב בהסכמה לספר "אבני ישפה" (אשכנזי) שכל שאלה שיש להם בבית הם שואלים אותו.

אי נימא דאזלי' אחר אותה עדה, אז אולי העיראקים כהבא"ח או הגרע"י, החלאבים כה'ישכיל עבדי', הפרסים כהאור לציון והגר"א בקשי דורון וכו'.

ועוד, וכי בעניני סברות יש חילוק בין סברת התוניסאי לפולני?

 

[חיי עולם]

ה'בבא סאלי' לכו"ע לא היה 'משתכנז', וכותב בהסכמה לספר "אבני ישפה" (אשכנזי) שכל שאלה שיש להם בבית הם שואלים אותו.

 

[אנו עמלים]

בזמן האחרון י"ל משנ"ב הל' חנוכה עם כף החיים, כששניהם ערוכים על הדף, והכה"ח מנוקד ומסודר כה"צ. ואמנם אינו כמו מ"ב עם הערות ואין בו את ההוספות למה שהתחדש בזמנינו, אבל הוא עדיף ללימוד ההלכה היסודית גם לפסקי הספרדים כשאפשר להשוות את ד' הכה"ח למ"ב, ומי יתן ויזכונו בסדר זה על כל המ"ב.

 

[חכם בן שושן]

אם יורשה לי, דעה לא פופולרית - כולם גרועים.
כלומר, אני מבין שבמסגרת המצב הנוכחי כאשר מכון שמייצג כמה אברכים לא מוכרים בא להוציא משנ"ב לספרדים אין לו משהו טוב יותר לעשות חוץ מללקט פסקים במתכונת דרשו, אבל כל מי שמכיר את עולם ההלכה הכללי יודע כמה ביקורת קטלנית קיבלה מהדורת 'דרשו' ועד כמה ההצלחה שלה תלויה במסע יח"צ מהגדולים בהיסטוריה התורנית, ולדעתי הבעיה היא שורשית מאוד - לא ניתן לחבר ספר הלכתי רציני מספיק שמבוסס על ליקוטים והערות.
איך אפשר לסמוך על ספר שכולו ציטוטים? איך אפשר ללמוד ככה. 'המלקטים' הגדולים של ההיסטוריה התורנית הוא הפתחי תשובה שבא לסדר את ספרי התשובות על סדר השולחן ערוך, ואלמלא היה מוכר כאחד מגדולי הפוסקים לא היה לספרו שום רלוונטיות.
כל זמן שלא יעמוד אחד מן הגדולים ויכתוב את המשנה ברורה מחדש עם התייחסות לפסקי הספרדים, עם מחיקות והוספות, הבאת שני צדדים, הכרעה במקרי הצורך ובהשארת נושא פתוח בעת הצורך - לא יהיה שום ספר שיענה על הצורך הזה.
אי אפשר ללמוד הלכה מליקוטים.