איזה משנה ברורה עם הערות מפוסקי ספרד מועדף עליך?
- יוזם האשכול בדרך סיפרתי מעשה
- תאריך התחלה
פסקים המיוחסים למרן הגרי"ש
אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח|אשרי האיש הרב אלישיב
אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח,אשרי האיש הרב אלישיב,מגוון ספרי קודש וספרי יהדות במחירים ללא תחרות רק באוצר הספרים תיהנו מספרי קודש בזול רכשו כעת ספרי קודש במחיר הזול בארץ!
www.sefer.org.il
ועל כך כתבתי שהוא אינו "בעל האשרי האיש" שכן לא הוא חיבר את הספר!פסקים המיוחסים למרן הגרי"ש
אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח|אשרי האיש הרב אלישיב
אשרי האיש - פסקי הרב אלישיב ג' כרכים על או"ח,אשרי האיש הרב אלישיב,מגוון ספרי קודש וספרי יהדות במחירים ללא תחרות רק באוצר הספרים תיהנו מספרי קודש בזול רכשו כעת ספרי קודש במחיר הזול בארץ!www.sefer.org.il
אתה צודק, יש כאן רמז מסוים שהספר לא מוסמך כמו מרן עצמו...
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 794
'אליבא דהילכתא' לדעתי (בעיקרון) הכי טוב, חוץ מהעניין שלא מביאים פסקי היבי''א זצ''ל
'תפארת' עיינתי בו הרבה, אינני רוצה להכפיש ח''ו, ואינני מזלזל בעבודת הקודש שהם עשו, אבל יש לי עליהם הרבה תמיהות והרבה אי דיוקים (ובפרט בדברים על שיטת האור לציון)
שאר המהדורות - אינני מכיר כ''כ
'תפארת' עיינתי בו הרבה, אינני רוצה להכפיש ח''ו, ואינני מזלזל בעבודת הקודש שהם עשו, אבל יש לי עליהם הרבה תמיהות והרבה אי דיוקים (ובפרט בדברים על שיטת האור לציון)
שאר המהדורות - אינני מכיר כ''כ
נערך לאחרונה:
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
כל מילה! (עם תיקון)
נערך לאחרונה:
חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 644
בעניין פסיקה כפוסק מעדה אחרת.
יש כאן שטחיות מופלגת.
ה'בבא סאלי' לכו"ע לא היה 'משתכנז', וכותב בהסכמה לספר "אבני ישפה" (אשכנזי) שכל שאלה שיש להם בבית הם שואלים אותו.
אי נימא דאזלי' אחר אותה עדה, אז אולי העיראקים כהבא"ח או הגרע"י, החלאבים כה'ישכיל עבדי', הפרסים כהאור לציון והגר"א בקשי דורון וכו'.
ועוד, וכי בעניני סברות יש חילוק בין סברת התוניסאי לפולני?
יש כאן שטחיות מופלגת.
ה'בבא סאלי' לכו"ע לא היה 'משתכנז', וכותב בהסכמה לספר "אבני ישפה" (אשכנזי) שכל שאלה שיש להם בבית הם שואלים אותו.
אי נימא דאזלי' אחר אותה עדה, אז אולי העיראקים כהבא"ח או הגרע"י, החלאבים כה'ישכיל עבדי', הפרסים כהאור לציון והגר"א בקשי דורון וכו'.
ועוד, וכי בעניני סברות יש חילוק בין סברת התוניסאי לפולני?
חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 644
אנו עמלים
חבר פעיל
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 164
בזמן האחרון י"ל משנ"ב הל' חנוכה עם כף החיים, כששניהם ערוכים על הדף, והכה"ח מנוקד ומסודר כה"צ. ואמנם אינו כמו מ"ב עם הערות ואין בו את ההוספות למה שהתחדש בזמנינו, אבל הוא עדיף ללימוד ההלכה היסודית גם לפסקי הספרדים כשאפשר להשוות את ד' הכה"ח למ"ב, ומי יתן ויזכונו בסדר זה על כל המ"ב.
חכם בן שושן
חבר פעיל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 159
אם יורשה לי, דעה לא פופולרית - כולם גרועים.
כלומר, אני מבין שבמסגרת המצב הנוכחי כאשר מכון שמייצג כמה אברכים לא מוכרים בא להוציא משנ"ב לספרדים אין לו משהו טוב יותר לעשות חוץ מללקט פסקים במתכונת דרשו, אבל כל מי שמכיר את עולם ההלכה הכללי יודע כמה ביקורת קטלנית קיבלה מהדורת 'דרשו' ועד כמה ההצלחה שלה תלויה במסע יח"צ מהגדולים בהיסטוריה התורנית, ולדעתי הבעיה היא שורשית מאוד - לא ניתן לחבר ספר הלכתי רציני מספיק שמבוסס על ליקוטים והערות.
איך אפשר לסמוך על ספר שכולו ציטוטים? איך אפשר ללמוד ככה. 'המלקטים' הגדולים של ההיסטוריה התורנית הוא הפתחי תשובה שבא לסדר את ספרי התשובות על סדר השולחן ערוך, ואלמלא היה מוכר כאחד מגדולי הפוסקים לא היה לספרו שום רלוונטיות.
כל זמן שלא יעמוד אחד מן הגדולים ויכתוב את המשנה ברורה מחדש עם התייחסות לפסקי הספרדים, עם מחיקות והוספות, הבאת שני צדדים, הכרעה במקרי הצורך ובהשארת נושא פתוח בעת הצורך - לא יהיה שום ספר שיענה על הצורך הזה.
אי אפשר ללמוד הלכה מליקוטים.
כלומר, אני מבין שבמסגרת המצב הנוכחי כאשר מכון שמייצג כמה אברכים לא מוכרים בא להוציא משנ"ב לספרדים אין לו משהו טוב יותר לעשות חוץ מללקט פסקים במתכונת דרשו, אבל כל מי שמכיר את עולם ההלכה הכללי יודע כמה ביקורת קטלנית קיבלה מהדורת 'דרשו' ועד כמה ההצלחה שלה תלויה במסע יח"צ מהגדולים בהיסטוריה התורנית, ולדעתי הבעיה היא שורשית מאוד - לא ניתן לחבר ספר הלכתי רציני מספיק שמבוסס על ליקוטים והערות.
איך אפשר לסמוך על ספר שכולו ציטוטים? איך אפשר ללמוד ככה. 'המלקטים' הגדולים של ההיסטוריה התורנית הוא הפתחי תשובה שבא לסדר את ספרי התשובות על סדר השולחן ערוך, ואלמלא היה מוכר כאחד מגדולי הפוסקים לא היה לספרו שום רלוונטיות.
כל זמן שלא יעמוד אחד מן הגדולים ויכתוב את המשנה ברורה מחדש עם התייחסות לפסקי הספרדים, עם מחיקות והוספות, הבאת שני צדדים, הכרעה במקרי הצורך ובהשארת נושא פתוח בעת הצורך - לא יהיה שום ספר שיענה על הצורך הזה.
אי אפשר ללמוד הלכה מליקוטים.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 794
חכם בן שושן
חבר פעיל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 159
אני רוצה להוסיף נקודה נוספת - אי אפשר לומר שהיהדות מחרימה את ספרי הליקוטים, גם המשנה וגם הגמרא, גם השו"ע וגם הרמב"ם הם סוג מסויים של ליקוטים, אפילו בחידושי הרשב"א יש ראיות שהוא נבנה כמין ליקוט, ובוודאי הרא"ש בפסקיו ותוספותיו.
השווה בכל אילו שה'מלקט' לא היה אדם שאינו עומד מאחורי דבריו, הוא לא חמור נושא ספרים בעלמא, הוא מביא דברים ובונה את ספרו על ציטוטים לאינספור - אבל הוא מחוייב לדברים, נשא ונותן ושוקל את הדברים במאזני הדעת ועיתים מכריע ועיתים דוחה. הרעיון של ליקוט כמין מפתח משוכלל, על טהרת האובייקטיביות, כשהמלקט מעלים את שמו ותפקידו ומתייחס לעצמו דה פקטו כתוכנת מחשב בלבד - זה לא רעיון יהודי, זה הרעיון האקדמאי בטהרתו, ולדעתי הניסיון לגייר אותו הולך להיכשל בטווח הארוך הדיוק כמו המקור החלול והריק מתוכן.
אין בכוחי לקרוא את כל התגובות, אז סליחה מראש אם יש כפילויות.
לענ"ד:
א. משנה ברורה הוא ספר הלכה בפני"ע, וכמו שאף אחד לא יוציא חזו"ע עם הערות, כך בזה יש נטל"פ, וגם על הערות החזו"א העירו בזמנו (אין לי מקור שמעתי מת"ח מוסמך), והעניין שהערות נוספות הופכות את המ"ב לספר שאינו הלכה, אלא לימוד, והוא ספר הלכה למעשה.
ב. בגלל ריבוי הדעות וודאי שיבואו לכלל טעות, לכן אפשר להשתמש במ"ב עם הערות כמראה מקום.
ג. מאורות עשה עבודה מדהימה בקיצור ב"י (גם זה פשוט שהוא מיועד לחזרה ולא ללימוד ראשוני), גם תפארת ודרשו עשו עבודה יפה בליקוט הפוסקים. (אחד מהמ"ב שהוזכרו לעיל היה צריך לקרוא לעצמו "משנה ברורה ילקוט יוסף").
לענ"ד:
א. משנה ברורה הוא ספר הלכה בפני"ע, וכמו שאף אחד לא יוציא חזו"ע עם הערות, כך בזה יש נטל"פ, וגם על הערות החזו"א העירו בזמנו (אין לי מקור שמעתי מת"ח מוסמך), והעניין שהערות נוספות הופכות את המ"ב לספר שאינו הלכה, אלא לימוד, והוא ספר הלכה למעשה.
ב. בגלל ריבוי הדעות וודאי שיבואו לכלל טעות, לכן אפשר להשתמש במ"ב עם הערות כמראה מקום.
ג. מאורות עשה עבודה מדהימה בקיצור ב"י (גם זה פשוט שהוא מיועד לחזרה ולא ללימוד ראשוני), גם תפארת ודרשו עשו עבודה יפה בליקוט הפוסקים. (אחד מהמ"ב שהוזכרו לעיל היה צריך לקרוא לעצמו "משנה ברורה ילקוט יוסף").
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 794
ברור שכוונתי היתה על ספרי ליקוט של 'זמננו' כגון המשנ''ב הנ''ל ועוד, אם כי חלק מהם נכתבו ע''י ת''ח גדולים ובקיאים, מ''מ עדיין א''א לסמוך על זה ומצאתי בכל מיני ספרים מהסוג הזה עשרות או מאות טעויות ואי דיוקים ושטחיות (שטחיות זה דבר נורא ואיום, כל מי שהכיר קצת את מו''ר ר' משה שפירא זצוק''ל שהשבוע היארציט שלו, יודע למה אני מתכוין ואכמ''ל)
לסיכום: כל הספרים הנ''ל ועוד רבים וטובים שלא הוזכרו פה, הם רק ספרי ''מראה מקומות'' במקרה הטוב, ואין לי כוונה לזלזל במעלתם, אלא להעמיד האמת על מקומה, שא''א בשופו'''א לסמוך על ספרים מעין אלו להלכה מבלי התבוננות היטב במקורות עצמן, ולא ח''ו לסמוך על המלקט, גם אם יכול להיות שהוא ת''ח
למעשה, אני לא סומך על אף אחד בהלכה, אפילו על גדולי הדור - כי חייב כל אדם ללמוד את הדברים לעומק מהמקורות ולחשבן את כל הסוגיא עם הפרטים וכו'
חכם בן שושן
חבר פעיל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 159
אני לא חושב שזה הנקודה.
לדעתי בהחלט אפשר לסמוך על המלקט - אבל הוא עצמו צועק בקול גדול 'אל תסמכו עלי', הרי כל שיטת הליקוטים על זה היא בנויה. אני לא קיים, העיקר רק אלפי הספרים שאני מציג ומייצג.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 794
אני לא מכיר את המשנ''ב הנ''ל, אבדוק בקרוב בעז''ה
חכם בן שושן
חבר פעיל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 159
אני שואל כי אני לא יודע -
זה חיבור של אדם אחד או של שלושים?
כשאני קורא שורה אני יודע מי עומד מאחוריה ואני יכול לשאול אותו?
אגב, שתיים וחצי כרכים ב15 שנה זה ממש הקצב המקורי של המשנ"ב עצמו. לקח לו בערך חמש שש שנים לכרך...
בהחלט.
בתחילת הספר ישנה כתובת מייל להערות.
ביודעי ומכירי קאמינא שאין הערה שלא נבדקת ביסודיות וזוכה לתשובה.