באנר תרומה

זמן 'פלג המנחה'

תראה במאמר הנ''ל. העניין פשוט יש מח' מה הם השעות אבל ודאי שאם צורת השעות הם מהזריחה לשקיעה גם צורת מנייתם באותה צורה. וכן אם הם מעלוה''ש לצאה''כ צורת מנייתם מעלוה''ש לצאה''כ.
למשל לא שייך לומר שזמן ק''ש של מג''א (מעלוה''ש לצאה''כ) יהיה 3 שעות של גר''א החל מעלוה''ש. אותו דבר בדיוק לא שייך לומר שפלג מצאת הכוכבים הוא לפי שעות של הגר'''א [שנוצרו מי''ב שעות מזריחה לשקיעה]
כלומר זה פשוט שיסוד ההמצאה של פלג זה בנוי על השיטה המובאת במבוא של לוח אהבת שלום שיש מושג של י''ב שעות מעלוה''ש לצאה''כ של הגאונים. [גם זה המצאה מחודשת מאוד] אך במקום לחשב כמותם שאורך השעות יתארך באופן יחסי למנות את הזמן שמעלוה''ש לצאה''כ של הגאונים, הם משתמשים בשעות של הגר''א מזריחה לשקיעה, ומחשבים את השעות למפרע מצאה''כ של הגאונים.
לפי הידוע לנו בגמרא פלג הוא בשעה י''א חסר רביע. אם תמנה את הי''א חסר רביע מעלוה''ש תגיע לזמן מוקדם מאוד מאוד ואם תמנה מצאה''כ למפרע שעה ורביע תגיע לזמן הלוח. פרדוקס שלא שייך להתקיים בו.
מה ששאלת האם אין מי שיתייחס הרי בודאי, הרב סופר מעיד שהוא שלח שאלה זאת להרב בניזרי והרב בניזרי מספר שהוא הראה את השאלה למרן ואעפ''כ נשאר בדעתו. לא ברור מה הסיפור כי בספר הוא כותב אחרת כמו שכתבו בהודעות למעלה. גם במאמר של הרב עדס הוא מביא את המו''מ עם הרב בניזרי בנושא.
 
למשל לא שייך לומר שזמן ק''ש של מג''א (מעלוה''ש לצאה''כ) יהיה 3 שעות של גר''א החל מעלוה''ש.
הערה בעלמא: יש דעה יחידאה באחרונים שהבין כן בדעת המג"א, זכרוני שראיתי שהגרא"מ שך היה נוהג להחמיר לעצמו כשיטה זו
 
פרדוקס שלא שייך להתקיים בו.
עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.
לוח אור החיים חולק על הגמ'
דבר שלא יתכן.
אחד הדברים הכי מתסכלים בחיים, זה שיש דברים שאתה בטוח שהם טעות גמורה, ואף אחד לא עונה לך לענין...
 
אז צריך לחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים, לא מהנץ עד צאת הכוכבים, אין כזאת שיטה וזה נגד גמ' מפורשת
ולכן כך הייתה הוראתו ללוח אור החיים.

(צריך לברר באמת מה שהערת באופן חישוב השעות זמניות, ואיני מצוי כעת בסוגייא)
לענ"ד אין קשר בין הציטוט משו"ת יבי"א לנידו"ד, שם הוא דן רק האם לחשב את פלג המנחה שעה ורבע לפני השקיעה או לפני צאה"כ, אבל ברור שאם מחשבים לפי צאה"כ אז מחשבים שעה זמנית מעלוה"ש עד צאה"כ, ולא עלתה על דעתו מעולם ששעה זמנית היינו של הזמן מהנץ עד השקיעה, ולחשב שעה ורבע זמנית כזו לפני צאה"כ.
ובנידון הזה, נקט היבי"א להחמיר לענין ספק ברכות לחשב שעה ורבע זמנית מצאה"כ, אבל ברור שכוונתו לשעה ורבע זמנית של הזמן מעלוה"ש עד צאה"כ.
 
סותר לגמרי את מה שפסק לענין ק''ש לסמוך על זמן הגר''א
ועיין ב'הליכות עולם' ש''א פרשת ויקהל שכתב הפוך מזה.
לא סותר כלום.

מעיקר הדין סומך לעניין קרי"ש על הגר"א.
רק במקומות שיש חשש סב"ל חושש להחמיר שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.
ולא בק''ש דאורייתא ?
ומה עם סו''ז תפילה וברכות ק''ש, זה לא סב''ל ? הרי הוא מתיר לכתחילה לסמוך על הגר''א בסו''ז תפילה, למרות שזה נוגע בברכה לבטלה (ברכות ק''ש וכו')
ומה עם חצות ? אם נלך בהנחה שמחשבים לחומרא מעה''ש (72 דק') לצה''כ (14 דק'), חצות מקדים כמעט ב-40 דק'
יש שיטות שאפשר לברך ברכות ק"ש בדיעבד עד חצות?
אם כן, לכאו' יש לחלק בין ספק לגבי סו"ז תפילה, ששם יש צד שאפשר לברך לאחר ד' שעות, ואע"פ שאין פוסקים כן, מ"מ יש לצרף לספק שמא סו"ז תפילה הוא כהגר"א, משא"כ לגבי פלג, ודאי שא"א לברך ברכות ק"ש של ערבית לפני הפלג, ולכן זה רק ספק אחד, ומחמירים במקום סב"ל.
משא"כ לגבי כל שאר זמני היום נוקטים כהגר"א. [וק"ש כבר השיב הרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י שיש ספק שמא זמן ק"ש דרבנן].

כמו כן לענין חצות, מה כוונתך לשאול? איזה סב"ל יש בחצות?
 
ובנידון הזה, נקט היבי"א להחמיר לענין ספק ברכות לחשב שעה ורבע זמנית מצאה"כ, אבל ברור שכוונתו לשעה ורבע זמנית של הזמן מעלוה"ש עד צאה"כ.
וייתכן מאוד שזהו שורש הטעות של לוח אור החיים, שהם שאלו את מרן הגרע"י זצ"ל לפי איך לחשב את פלג המנחה, והוא ענה להם
ש"מחמירים" בסב"ל לפי צאת הכוכבים.
אבל ודאי שכוונתו היתה לחשב שעה ורבע זמניות לפני צאה"כ, לפי שעה זמנית של מעלוה"ש עד צאה"כ.
 

אחד הדברים הכי מתסכלים בחיים, זה שיש דברים שאתה בטוח שהם טעות גמורה, ואף אחד לא עונה לך לענין...
מצד אחד הטענה כואבת, שהאוחזים בדרך זו כותבים ש'להלכה' לעניין ברכה לבטלה צריך לחשוש לשיטה שסוברת פלג מצאת הכוכבים, כפי שיטת הרבה ראשונים שסוברים כן, [ומה שהם מקלים בברכות ק''ש כיון שהם סומכים על הסוברים שזמנה עד חצות]. ומאידך הם יוצאים נגד כאלו שלא חוששים לסב''ל בכה''ג, שהם מורים שלא כדת.
ולא מרגישים שהם חוששים לשיטה זרה, שאינה קשורה לשיטת הראשונים שפלג מצאה''כ שישית מיל לפני השקיעה. [ולדינא אנחנו לא חוששים גם לשיטה שפלג מצאה''כ כיון שהיא תלויה בשי' ר''ת, וגם מטעם מה שכתב הגר''א על שיטה זו באו''ח סי' תנ''ט, מלבד לענין ק''ש שהמנהג היה לחשוש לפי מה שהבינו בדברי המג''א בסי' נ''ח סק''א שיש חילוק בין זמן ק''ש לשאר זמני היום, אך עיין בספר אורות חיים (דרוק) בסופו שהוכיח פירוש אחר במג''א, אך עדיין מחומר ק''ש דאו' ומשום סייג מחמירים בזה, ומי שיחמיר בזה גם לגבי פלג המנחה אדרבה ואדרבה, אבל זה לא קשור לשיטה שהם חוששים לה].

אמנם על אף כל האמור, נראה שהסבר הדבר שהם מתעקשים על טעותם הוא פשוט, כיון שהם מייחסים שיטה זו לאדם גדול שהם כפופים אליו מאוד, וממילא הם לא רואים לעצמם זכות להפר דבריו.

עיין בגמרא להלן.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קל עמוד ב - קלא עמוד א

אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע: כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא, לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי, אי אית לי טעמא אמינא לכו, ואי לא - הדרנא בי; לאחר מיתה, לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו מיניה, לא מיקרע תקרעיניה - דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא, מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
 
הערה בעלמא: יש דעה יחידאה באחרונים שהבין כן בדעת המג"א, זכרוני שראיתי שהגרא"מ שך היה נוהג להחמיר לעצמו כשיטה זו
מעניין מי זה. אבל לענין דינא יש רווח לחשוש לכעין זה בשביל לחוש לשיטת רבינו שמחה שזמן ק''ש בסוף ב' שעות. [ואגב בלוח עתים לבינה מחשב את מג"א לחומרא מעלות של 90 דק', וכותב במבוא שעושה כן בהוראת רה''י הגר''י עדס שאמר לו שבלא''ה זה זמן של מי שרוצה לחוש לכל השיטות, ולכן שילך לחומרא עד הסוף. וכתבתי לרב סופר בעבר שרוה"ק היתה בפי ראש הישיבה, כיון שבשיטה זו כל השנה תמיד הזמן הוא (כמדומה) מוקדם לב' שעות מהנץ, ויש הרבה ראשונים שעומדים בשיטה זו.
 
יש שיטות שאפשר לברך ברכות ק"ש בדיעבד עד חצות?
אם כן, לכאו' יש לחלק בין ספק לגבי סו"ז תפילה, ששם יש צד שאפשר לברך לאחר ד' שעות, ואע"פ שאין פוסקים כן, מ"מ יש לצרף לספק שמא סו"ז תפילה הוא כהגר"א, משא"כ לגבי פלג, ודאי שא"א לברך ברכות ק"ש של ערבית לפני הפלג, ולכן זה רק ספק אחד, ומחמירים במקום סב"ל.
משא"כ לגבי כל שאר זמני היום נוקטים כהגר"א. [וק"ש כבר השיב הרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י שיש ספק שמא זמן ק"ש דרבנן].

כמו כן לענין חצות, מה כוונתך לשאול? איזה סב"ל יש בחצות?
תפילת שחרית בדיעבד עד חצות, וכן ברכת פסוקי דזמרא
זמן ברכות ק''ש עד ארבע שעות
 
ראשי תחתית