זעקת מרן רבינו רה"י שליט"א על הצורך בשינוי כיוון אצל בחורים צעירים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול עובדיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.

עובדיה

חבר חדש
הצטרף
7/1/25
הודעות
21
מתוך דבריו הנלהבים של מרן רבינו רה"י שליט"א בעצרת לזכרו של מרן הגאון רב רבנן המורה רבי עזרא עטיה זצוק"ל
צפו:
 

קבצים מצורפים

זו לי פעם ראשונה שאני שומע ד"ת מהרב שליט"א
איזו עדינות נפש, עם כל ההתנגדות שיש לו כנגד השאיפות להיות דיין לכבוד וכסף, הוא מחמיא להם בלי סוף ומייקר אותם, ואומר אחר כך בנועם את דברי התוכחה, ובעצם "צריכים קצת ..."
ניכר שהדברים יוצאים מלב טהור ואכפתי
 
נכתב באשכול אחר:
ראיתי שאחד הרבנים שליט"א אמר בכינוס שיש לשנות את הגישה שמחדירים שהשאיפה זה להיות רב פוסק או דיין...
אך נראה שאלו שמוכרים כתלמידיו, כולם רבני קהילות ודיינים.
לא מדוייק לכתוב כולם, כי הגרב"צ לא היה רב קהילה.
אבל ודאי שהעמיד הרבה דיינים, ואף את הגר"מ מאיה דחף להיות דיין, אלא שהרב מאיה אחרי כמה שנים שלמד דיינות החליט שלא להיות דיין.
 
כתבתי באשכול אחר
הנני מציע לכל אחד שישמע את דברי הרב סאלים שמאריך בדברים שיש לשנות את הגישה שמחדירים שהשאיפה זה להיות רב פוסק או דיין שזה חשוב מאוד אבל זה לא העיקר העיקר זה לשבת וללמוד ולעמול להבין ובהגיע העת להרביץ תורה ולהעמיד תלמידים הרבה

וכעין זה אמר הרב סאלים במעמד הההכתרה של מרן "בעל ההלכה ברורה" שהעיקר הם בני הישיבות

אשרינו שזכינו שיש "דבר" לדור המחנך ומנווט בדרך המסורה של "המורה" שהיא עומק העיון והרבצת תורה לדורות הבאים

ומשהו משלי הצלחת להעמיד דיין ברבנות בנית תלמיד חכם אחד.
הצלחת להעמיד מרביץ תורה אחד בנית אלף אלפי אלפים תלמידים פירותיהן ופירות פירותיהן [כמובן יהיו בהם גם דיינים]

בנותן טעם להוסיף מה שביאר הרב אויערבאך מטבריה שהיה פוסק חשוב

מה שמובא בגמרא ברכות "לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני וכו כך אמר דוד לפני הקב"ה רבוש"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה".

ושאל הרב על איזה מלכים מדבר? וכי על מלך ירדן או סעודיה או קטאר?

אלא פשיטא דמאן מלכי רבנן, והיינו כל מלכי מזרח ומערב כל "ראשי הישיבות" יושבים בכבודו של עולם ועסוקים ליישב ולומר מהלך ברמב"ם, ואני ידי מלוכלכות בשפיר ובשליא, שאני צריך לעמול לברר הלכה להתיר אישה לבעלה. ודפח"ח.
 
נכתב באשכול אחר:

לא מדוייק לכתוב כולם, כי הגרב"צ לא היה רב קהילה.
אבל ודאי שהעמיד הרבה דיינים, ואף את הגר"מ מאיה דחף להיות דיין, אלא שהרב מאיה אחרי כמה שנים שלמד דיינות החליט שלא להיות דיין.
אגב גם הרב מרן הגרא"ס בעצמו בהתחלה למד דיינות יחד עם הגר"י עדס עד שהבינו שהדור זקוק לישיבות ושינו כיוון...
רק לדמיין איך הדור היה נראה לולא שינו כיוון..
 
נכתב באשכול אחר:
בעצם הענין על היחס לדיינות והרבצת תורה - כבר עוררו על כך רבות הגרב"צ זצ"ל בספרו אור לציון - חכמה ומוסר באריכות, ומרן חכם שלום כהן זצ"ל [בלב שלום, וכן ניתן לראות בספר דברי שלום על שבועות ועוד], ככל דברי מרן הגר"א סלים שליט"א.

לא מדוייק לכתוב כולם, כי הגרב"צ לא היה רב קהילה.
גם אם אתה לא מחשיב את מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל כרב קהילה [ויש לדון בזה, כי היה רב ביהכ"נ אוהל רחל של הפרסים, וגם של ביהכ"נ שארית יוסף ברח' מטרסדורף], אבל לפחות היה דיין במשך שנים רבות [אם כי לא ברבנות, שהתנגד לזה כידוע], כמבואר באורך בספר רבינו האור לציון.

ולעצם המשפט שכתב הרב MMH שכל תלמידיו המוכרים הם רבני קהילות או דיינים, הוא משפט לא נכון בעליל, יש עשרות רבות מתלמידיו המוכרים שהם ראשי ישיבות, מגידי שיעורים, ראשי כוללים וכיוצ"ב.

לשם דוגמא - רק ראשי ישיבת פורת יוסף - העתיקה וגאולה [וגם הסניפים שהיו בקטמון ובשלומי וגם ברחובות כמדומני ואולי עוד סניפים] והרמי"ם שם זה כבר כמה עשרות.
תוסיף לזה את הרב שבתי אטון, הרב שמעון בעדני, הרב ראובן שרבני, הרב אליהו אבא שאול ועוד רבים זכר צדיקים לברכה, ויבדלחט"א הרב אברהם סלים, הרב משה צדקה, הרב יהודה כהן, הרב בן ציון מוצפי, הרב יצחק ברכה, הרב אליהו טופיק, הרב יחזקאל סיטון שליט"א.
ואלו רק המוכרים שבהם שעלו בידי כרגע, אך ישנם עוד רבים שמשמשים כרמי"ם ראשי כוללים ועמלי תורה גם ללא משרה כלשהי ואולי קצת פחות מוכרים.

רק מי שלא מכיר את הציבור הספרדי יכול לכתוב כזה משפט.

אבל ודאי שהעמיד הרבה דיינים
זה נכון בהחלט, בפרט בזמנם שלא היה כמעט מושג של כוללים, [כבר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל התאונן שלא רצו לקבל אותו לכולל של פורת יוסף והוצרך ללכת ללמד תשב"ר, עד שהרב רוזנטל אמר לו שיבוא ללמוד בכולל שלו] ובכדי שהתלמידים יישארו שקועים בעולמה של תורה היה הכרח לדאוג להם למשרות. וגם שהצורך של ערי השדה וקהילות בחו"ל לרבני קהילות היה גדול לאין ערוך מהמצב בדורנו.

כיום הדיינות [מטעם המדינה] הוא בעיקר בשביל כסף וכבוד, ותלוי רובו ככולו בפוליטיקה.
הדיינים הת"ח החשובים באמת, נמצאים היום בבתי דין הפרטיים.
 
מסופר על המהר"מ שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ואבי רעיון הדף היומי שהגיע לאמריקא לאסוף כסף עבור הישיבה ושאלו אחד העשירים האם כבודו באמת חושב שכל הארבע מאות בחורים מהישיבה שלך יהיו "רבני עיר" ענה לו ר מאיר בפקחותו כמה מהם יהיו רבנים והשאר יהיו כאלו שידעו "באיזה רב לבחור"

והיינו שאם אין גדיים אין תיישים ועתיד עולם התורה בדור הבא תלוי ברמה הגבוהה של עולם הישיבות בלי עולם הישיבות על רמה גבוהה לא יהיה דיינים על רמה ולא רבנים ברמה גבוהה כמובן כשיהיו ישיבות ברמה גבוהה יהיה הכל

והדברים פשוטים למתבונן שבלי פורת יוסף לא היה לנו את הרב עובדיה וחכם בן ציון וכו

וכמה נאים הדברים למי שאמרם מרן הגר"א סאלים שעל אף שבצעירותו בכשרונותיו הברוכים השתלם בדיינות באופן מופלא עזב את הכל כמו ר חייא בשעתו והתמסר בכל מאודו להעמיד את בחורי הישיבות בקרן אורה עדי יגדלו למרביצי תורה והתלמידי חכמים של הדור הבא

וממנו יראו וכן יעשו כל הרואה עצמו מוכשר לכך להתמסר לבנות את הדורות הבאים על ידי הרבצת תורה להעמיד דור שלם שלומדים בעיון ובעמקות ומשקיפים על כל דרכי החיים בעיון ובעמקות
 
אגב כמה פעמים שמעתי ממרן הראשל"צ הגר"י שדיבר נגד זה שאברכים רוצים להיות דיינים, והרחיב בהסבירו את החסרונות הגדולים, ושמי שרוצה להתמיד ולנצל את הזמן, ולא להיכנס לכל הסיפורים שה"י, עדיף שיעסוק יותר באו"ח יו"ד, וד"ל.
 
אגב כמה פעמים שמעתי ממרן הראשל"צ הגר"י שדיבר נגד זה שאברכים רוצים להיות דיינים, והרחיב בהסבירו את החסרונות הגדולים, ושמי שרוצה להתמיד ולנצל את הזמן, ולא להיכנס לכל הסיפורים שה"י, עדיף שיעסוק יותר באו"ח יו"ד, וד"ל.
זה נקודה ספיציפית שהדיינים אמורים להתעסק באבן העזר וכמו שאומרים שמטאטא שמנקה גם מתלכלך ולא קשור לעתיד עולם התורה בדורות הבאים
 
אגב כמה פעמים שמעתי ממרן הראשל"צ הגר"י שדיבר נגד זה שאברכים רוצים להיות דיינים, והרחיב בהסבירו את החסרונות הגדולים, ושמי שרוצה להתמיד ולנצל את הזמן, ולא להיכנס לכל הסיפורים שה"י, עדיף שיעסוק יותר באו"ח יו"ד, וד"ל.

ובגלל זה הוא עזב את הישיבה והלך לשבת בבית דין אף על פי שלא היה לו ניסיון מקדים?
 
ובגלל זה הוא עזב את הישיבה והלך לשבת בבית דין אף על פי שלא היה לו ניסיון מקדים?
ר' יצחק עזב את הישיבה כי רצה לפרסם דעת אביו בהלכה בעולם, ולא קשור לעניין של דיינות. ואכן בעגונות לקח את רבי זבדיה כהן לצידו
 
יש מצווה מיוחדת בתורה לפרסם דעת אביו, שדוחה את כל החסרונות הגדולים שיש בדיינות?
למה כל דבר לראות שלילי?
יכול להיות שאחרי שהוא עזב את הישיבה ונכנס לעולם הדיינות, הוא ראה את החסרונות של הדיינות.
 
יש מצווה מיוחדת בתורה לפרסם דעת אביו, שדוחה את כל החסרונות הגדולים שיש בדיינות?
מה אתה רוצה? רבי יצחק ידוע שהוא רואה בהלכה חזות הכל, והיה ראש ישיבה כמי שכפאו אביו, ואמר שיעורים כללים על נושאים הלכתיים, ורק לאברכים הוא מציע לעשות כמו שהוא עשה, ולהתעסק יותר באורח חיים וביורה דעה.

הוא באמת לא רואה בדרך הלימוד של עולם הישיבות מטרה בפני עצמה, ושזהו העתיד של הדור הבא, כמו שהגרא"ס רואה אותו, הוא רואה את זה רק כאמצעי לחדד את השכל לקראת לימוד ההלכה, ומאוד לא מרוצה מזה שבנו הגדול לא המשיך בדרכו, ולכן גם מנסה להכניס אצל בחורי הישיבות לימוד בית יוסף ולימוד ספרי שו"ת בליל שבת, ומבחינתו אין שום טעם וענין שאברך ילמד כל ימיו נשים נזיקין בעיון, העיקר זה הלכה ופוסקים וכך גדילים לגדולי ונשיאי הדור
 
אגב כמה פעמים שמעתי ממרן הראשל"צ הגר"י שדיבר נגד זה שאברכים רוצים להיות דיינים, והרחיב בהסבירו את החסרונות הגדולים, ושמי שרוצה להתמיד ולנצל את הזמן, ולא להיכנס לכל הסיפורים שה"י, עדיף שיעסוק יותר באו"ח יו"ד, וד"ל.

קשה לי להאמין שהוא אמר דבר כזה, הרי אביו הגדול היה דיין מצעירותו ושימש בכמה בתי דינים ולא עזב לטובת התמדה בתורה, למרות שהיה אחד המתמידים הכי גדולים בדורנו. גם לא הפריע לו כל הסיפורים שדיין צריך לשמוע (או לראות) עקב תפקידו.

גם העיקר אצל הגר"ע יוסף היה שהאברכים יהיו דיינים ומורי הוראות, וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן יד:

"העיקר והתכלית של התורה הוא הכולל לאברכים דמסקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ומורים הוראות בישראל, וכמו שאמרו במדרש רבה (קהלת רבה פרשה ז אות כח), אלף נכנסים לתלמוד תורה, ואחד מהם יוצא להוראה. עכת"ד. ודון מינה ואוקי באתרין. ואף שיש בירושלים ישיבה של עולי בבל, אבל שם לומדים רק אנשים מבוגרים וזקנים שעוסקים בתורה לפי הבנתם. ואין לצפות מהם שישכילו להיות דיינים ומורי הוראות, לדון ולהורות".
 
ואולי כוונת הרב יצחק שאין טעם לאברכים לשאוף להיות דיינים, שהרי גם אם יוציאו תעודה יוכלו לכל היותר לתלות אותה בסלון, כי דיינים בפועל הם לא יהיו לעולם, אלא אם כן יהיו קרובים לצלחת, וכולי האי ואולי.
 
נכתב באשכול אחר:

לא מדוייק לכתוב כולם, כי הגרב"צ לא היה רב קהילה.
אבל ודאי שהעמיד הרבה דיינים, ואף את הגר"מ מאיה דחף להיות דיין, אלא שהרב מאיה אחרי כמה שנים שלמד דיינות החליט שלא להיות דיין.
את מרן הגר"מ מאיה לא דחף להיות דיין אלא אמר לו שיש לו עיון ישר וראוי להיות דיין, הגר"מ לקח זאת כהוראה אבל אחרי שראה מה יש שם, ובמה הדיינים עוסקים כידוע עזב את הרצון להיות דיין
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית