האגלי טל במלאכת בורר (יא) כתב להוכיח שמ"ש בשבת (עה) הצד חלזון והפוצעו אינו חיב אלא אחת, היינו דוקא בחילזון אחד (אע"פ שבד"כ עולים הרבה יחד). דאי מיירי ביותר מאחד היה חייב על כל אחד ואחד, דהוי גופים מחולקים.
ובהערה שם כתב לדחות, דלא שייך לחייב משום גופים מחולקים אלא בדבר שחיובו הוא מצד חיותו (כגון אותו ואת בנו), אבל בצידה אין החיוב מצד חיותו, דאדרבא תכליתו הוא לשחטם.
והוסיף עוד, שלפי זה הצד דגים מתים מתוך הנהר אפשר שחייב.
וע"פ דבריו אלו כתב הגרש"ז בשש"כ (ח"ג פרכ כז) דאפשר שאפילו בחפצים שייך צידה.
ונמצא לפ"ז שהשולה מלפפון מן הים יתחייב משום צידה.