לא אמנע מלכתוב הרהורי ליבי.
הגר"ע יוסף ומפלגת ש"ס חתרו כל השנים למצוא קולות, שרבני האשכנזים לא חלמו אפילו.
והדבר בא לידי ביטוי בזלזול בחומרות ("מי שמחמיר הוא חמור"), במבטאם, במנהגיהם ("בפסח הם אוכלים כל היום "בטטה בטטה"/ בתשעת הימים הם מזיעים), ובכל מה שמייצג אשכנזים.
בתוך הבתים, גם מי שנחשבת "בת טובה", סופגת ארס כלפי האשכנזים, שהם לא יודעים וכולם ילכו לגהינם (פאה), ואין לשמוע לרבניהם (יחוד/שבועה), ואין לאכול את הכשריהם (עד"ח. אבל בית יוסף הוא לכתחילה). והרב שטרנבוך הוא "שטן בוך", והחזון איש החמיר כי ישב בביתו ולא היה לו עול ציבור, וכו' וכו'.
ואז הם באים ורוצים שבנותיהם ילמדו אצל כל ה"מחמירים" הללו. ועוד קוראים לבנותיהם "בת טובה".
יכול להיות שהיא בת טובה מבחינות מסויימות, אבל מבחינות אחרות היא לא מתאימה להשקפה ולכל מה שמייצג ובונה בת ישראל כשרה בסגנון ליטאי. זו העובדא!
אז שיקימו להם סמינרים בסגנון שלהם ושיעזבו אותנו במנוחה [אבל הם יודעים (בתת מודע) שהדרך שלהם מובילה לדרדור רוחני, ולכן הם רוצים להדבק לטובים, אבל זה לא כדאי להם (בתת מודע) מבחינת קולות ומפלגתיות, אז הם מנסים לרקוד על 2 החתונות].
עד שהציבור הספרדי לא יחזור לסגנון הפסיקה וההשקפה של החיד"א והבא"ח וכה"ח והאול"צ, שלא יצפו שהאשכנזים יסתכלו עליהם יותר טוב.
ואם זה יקרה, ויקימו מוסדות כאלו, בלי לטייח. שהכל יהיה רק כמו הרבנים הנ"ל, אז כבר האשכנזים ירצו ללמוד אצלם!