עד מתי לעוול ולמושחתות של האפליה בסמינרים הציבוריים

[אמת]

כמו שאף אחד לא ישים חברותא את הרב עובדיה עם הרב שטיינמן. אף ששניהם ענקיים. כך א"א גם בדור הצעיר. אלא יש כאלה שמשנים עורם ואז הולכים לאשכנזים

 

[מביט ומשיב]

נראה לי שיש עוד מישהו שעדין לא שמע את הבדיחה המצחיקה הזאת, יש סיכוי שתחזור עליה שוב?

כולם מכירים את זה כבדיחה, הגיע הזמן שיכירו את זה כטענה!!

 

[אור יעקב]

ולזלזל במקצת פוסקים זה בסדר???

זה חומרא המביאה לידי קולא וכבוד הבריות.
(וכמדומני שלא הביאו פוסק אחד שמחמיר)

תשנו את ארחות חייכם [יותר נכון תחזירו עטרה ליושנה] ותקיימו את דברי החיד"א שהמנהג שקבלנו הוראות מרן זולת במקום שהרמ"א החמיר שאז נהגו להחמיר. וכ"כ רוב ככל פוסקי ספרד.

ומה שכתבת:
אם אתה חושב שהסמינרים האשכנזים מבדילים בין בת שהולכת כמו הרב עובדיה או האור לציון אתה בבעיה...
המושג "ספרדי" או "אשכנזי" זה הדבר היחידי שמשחק אצלם...

זה מפני שאין להם כח להתחיל לבדוק אולי הבת הזו היא מהמיעוט שהולך כהאול"צ או לא. כי ברגע שמציעים לבתך שידוך מישיבה גרועה, אתה לא תתחיל לבדוק אולי החתן הזה יוצא מן הכלל.

ת'כלס תמצא תירוץ שאין להם כח לבדוק או תירוץ אחר, זה המציאות שהדבר היחידי שמכריע זה אשכנזי או ספרדי.
לדעתי הם לא מבדילים בכלל בין הרב עובדיה לאור לציון או שאר סגנונות.

(נ.ב - אמרתי לך לעיל שאין לי נפק"מ כל כך בנושא, ב"ה יש כמה סמינרים מעולים בירושלים ואיני צריך לרדוף אחריהם...
ובפרט שיש לי עוד כמה שנים טובות שבנותי יהיהו בסמינרים ועד אז יהיו יותר בעזה"י...)

 

[בר ששת]

זה חומרא המביאה לידי קולא וכבוד הבריות.
(וכמדומני שלא הביאו פוסק אחד שמחמיר)

תראה בבית יוסף על המקום. שמביא ראשונים שאין לרחוץ גם בצונן. ואדרבה, האול"צ מדייק שכך דעת השו"ע גופיה, והוסיף האול"צ שכך היה המנהג. והגרע"י הביא 2 פוסקים (כמדומני מטורקיה או יון) שנהגו לרחוץ בצונן, ועל פי זה כתב להחיל מנהג זה על כל הספרדים. [וגם אם לא היה ראשונים, כך נהגו במשך מאות שנים כמובא באחרונים. והאשכנזים, בשונה מהגרע"י מאד אדוקים במנהגיהם, ולא מבטלים אותם אא"כ יתברר שאין שום צד ליישב המנהג]

אבל שוב אתה מנסה "להצדיק", ואחרים יתחילו לענות לך שזה "לא מצדיק". לא זו הנקודה, תפתח אשכולות על נושאים ספציפים, ונדון שם.

אלא פשוט מאד, מי שתוקף אותי, ואת מנהגיי, ואת רבותי, אין לי רצון שילדיי ילמדו עם ילדיו כדי שלא יהיו מושפעים ושלא ישמעו את כל זה.

 

[אור יעקב]

תראה בבית יוסף על המקום. שמביא ראשונים שאין לרחוץ גם בצונן.

נידוננו היה "במקום זיעה" לא בסתם רחיצה בצונן.
ואעתיק פה מה שכתב @משיב כהלכה

דברי הגר"ע יוסף פשוטים בתכלית, ואדם שמזיע ומסריח חובה עליו להתקלח גם אליבא דהבא"ח, ולא להזיק את הבריות בסרחונו. והבא"ח לא דיבר אלא במתקלח לתענוג, כי במדינות החמות יש תענוג להתקלח גם בצונן. או במתקלח סתם ללא צורך מיוחד.

והמעיין בדבריו יראה שהוא מתיר לטבול בערב שבת חזון להרגיל לטבול, ומתיר רחיצה לרפואה, ומתיר למעוברת שרוחצת כדי להקל צער הלידה ואפילו בחמין, ולרפואה ואפילו בחמין, והתיר לטבול להרגיל לטבול אחרי קרי. קל וחומר להמזיע ומלוכלך.

כי גם לאשכנזים המחמירים שלא להתרחץ בתשעת הימים אף במים קרים, אזי יש לחלק: אם אדם מזיע כדרכו, וכדי להריח את הזיעה צריך להתקרב אליו ממש, זה עוד מילא (אלא אם כן מפריע לו מאוד ואז דינו כאיסטניס וכו'). אבל אם מסריח עד מאוד, באופן שכאשר הוא נכנס לבית המדרש, נכנס עמו גל של סירחון, כתבו הפוסקים להתיר כי לא שנא מאדם המלוכלך בצואה.

ווגם בתשעה באב עצמו, הגם שאסור להושיט אצבעו במים, אם נכנס לשירותים וקינח וידיו מלוכלכות בזוהמא, מותר לרחצם היטב עם סבון. קל וחומר בתשעת הימים שאינו אלא מנהג. כי יסוד איסור הרחיצה הוא מיעוט תענוג, ואם הרחיצה לשם ניקיון - לית לן בה.

ואצטט את הירושלמי (עם פירוש ידיד נפש) ברכות פרק ב:

"אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בִּי ר' אִבּוֹן, מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָרְחִיצָה הַזֹּאת, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּיה וכמו שאי אפשר בלא אכילה ושתיה, כך אי אפשר בלא רחיצה למי שרגיל ברחיצה. וממשיך באותו עניין הָדָא דְּתֵּימַר מה שהם חולקים ברחיצה תוך שבעה ימים, זה רק בִּרְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג, אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תַּעֲנוּג, מוּתָּר לדברי הכל. כְּהָדָא כמו המקרה הזה דִּשְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, עָלוּ בּוֹ חֲטַטִין פצעים קשים בשבעת ימי אבילות אַתּוּן שַׁיְּילוּן הלכו ושאלו לְרַ' יִסָא, מַהוּ דְּיִסְחִי? האם מותר לו לרחוץ? אֲמַר לוֹ, דְּלָא יַסְחִי מַיֵית הוּא אם לא ירחץ ימות, אז אִין בָּעֵי אם רוצה לרחוץ ירחץ אֲפִילּוּ בְּתִשְׁעָה בְּאַב! אִין בָּעֵי אם ירצה אֲפִילּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!"

לכל הנ"ל יש להוסיף את דברי המשנה, "רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם; איסטניס אני", וכיום כל אדם נורמלי הוא בגדר איסטניס של פעם (כי אין לתאר את סגנון החיים דאז - אדם בימינו לא היה עומד בזה).

והאגר"מ (אבהע"ז ח"ד, פ"ד) נקיט בפשיטות שמותר לרחוץ לצורך ניקוי הגוף מהזיעה. ובשו"ת שבט הלוי כתב שבארץ ישראל נהגו להקל בזה, אך ירחץ אבר אבר ולא בבת אחת. ובספר הלכות בין המצרים (להרב קארפ) הביא שהגר"א דושניצר והגר"מ קלירס הקילו בדבר, ושהגרי"ש אלישיב אמר שלאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום יש להקל, ובלא"ה יש להחמיר.

ובתשובות והנהגות (ח"ד קכ"ט) כתב שאף שמפורסם שמרן החזו"א ז"ל נשאל בזה ואסר אף שמצטערים מן הזיעה, הרי שאין למדים הלכה מפי מעשה, ואולי נתכוין אצלם גם מאיזה טעם אחר, שהרי אפילו אבל בתוך שבעה מותר אם הוא איסטניס שמצטער הרבה וכ"ש כאן, עכ"ל הגרמ"ש. ובהמשך דבריו כתב שאף אם יש להחמיר, הוא דוקא בשבוע שחל בו ת"ב. שאז ישנו יסוד לאיסור רחיצה. אך בתשעת הימים שאינו אלא מנהג, אם הוא מצטער מזיעה ומחמיר מלרחוץ בצונן הרי הוא מהמתמיהין, עכ"ל.

והמשנ"ב הביא בשם החיי אדם להחמיר ולא לרחוץ עם סבון, אך הגר"ש דיכובסקי התיר עם סבון כי דימה זאת לסיכה (שהיא תענוג טפי, ראה מג"א בסימן תרי"ד) והוכיח שבתשעה באב מותר סיכה שאינה לשם תענוג וק"ו בתשעת הימים [אבל לא הבנתי מה הקשר בין זה לזה] והביא ראיה מהמשנ"ב סי' תקנ"ד ש"סיכה מקרי בדבר שדרכו לסוך בו כגון בשמן או בחלב בבורית וכהאי גוונא" ולמד שסבון (שהוא בורית) נחשב לסיכה [אבל לענ"ד סיכה אינה קשורה לרחיצה אלא היא פעולה לאחר הרחיצה, לשם תענוג גרידא ולא ניקיון, והסבון שהזכיר המשנ"ב הוא קרם גוף וכיוצא].

וגם הגרש"ז בהליכות שלמה, פסק כמשנ"ב אבל התיר בסבון אם אין הזוהמא והזיעה עוברת ללא סבון (הליכות שלמה פרק יד, יח).

וגם הגריש"א (אשרי האיש פרק סט, לו, לז) התיר בריבוי הזיעה שאינה יורדת ברחיצה במים בלבד, לשטוף בסבון במקומות המלוכלכים.

וכן בשו"ת רבבות אפרים (ח"ב ס' קנה אות ד) בשם הגרש״ז ברוין [מח"ס שערים מצוינים בהלכה] התיר רחיצה עם סבון.

וכן הגר"י קמינצקי (אמת ליעקב ס"ס תקנ"א הערה 514) כתב שעדיף לרחוץ בקרים ובסבון מאשר חמים בלי סבון.

ולהלן קיצור דעות הפוסקים בדין רחיצה בתשעת הימים לאשכנזים.

א. הגר"י טשזנר בספרו שערי נחמה בשם הגרי"ש אלישיב:

"ואם הוא מלא זיעה באופן שהדבר מאוד מפריע לו או לאחרים - מותר לרחוץ את כל גופו, אבל רק במים קרים ובלי סבון. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב... אם הוא איסטניס הרגיל לרחוץ תמיד בכל יום, יש מקום להקל".

ב. שערי נחמה מהגרש"ז אויערבאך בספר מעדני שלמה: "אם הזיע הרבה באופן שיש עליו זיעה ממש, שמצטער מריח רע וכדו', רשאי להתרחץ, וכן נהגו בבני ברק... אם אינו מצליח להסיר הזיעה או הריח רע ללא סבון, אז שרי אף בסבון".

"ושוב נשאל שם (הגרש"ז) באנשים שרגילים להתרחץ בכל יום ומצטערים... וענה שאם הם בגדר איסטניס ממש, רשאים להתרחץ אפי' בשבוע שחל בו תשעה באב, דהלא זה מותר אפי' בימי אבילותו רח"ל, וכדאיתא בברכות איסטניס אני".

"ושאלתיו, אם הא דרשאי להקל בריבוי זיעה, הוא רק איבר איבר או אפילו כל גופו. ואמר שאם כל הגוף מלא זיעה, רשאי לרחוץ במים קרים בכל גופו".

ג. שערי נחמה בשם הגרנ"ק: ובספר חוט השני הנ"ל סיכם... "מי שמזיע, אם סובל מאוד מהזיעה, דינו כאיסטניס שמותר לו לרחוץ".

"וגדר רחיצה שאינה של תענוג הוא כמו אדם שעובד, וע"י הזיעה נהיה מלוכלך ממש מהזיעה, ובכה"ג מותר לו לשטוף הזיעה מעל גופו".

ד. הגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (או"ח ס' שיג) פסק, "נראה שכל מי שעושה דוקא משום נקיות ולא משום תענוג, נראה דאין בו איסור".

ה. הערוך השלחן (ס' תקנא סעיף לז) אחר שביאר שאשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה, בכל השנה הואיל וצורך מצוה היא ואינה עושה זאת לתענוג, הוסיף - וכ"ש מי שאינו נקי בגופו, דמותר לו לרחוץ אפילו בחמין כדי שיהיה נקי.

ו. הגר"מ פיינשטיין באגרות משה (אה"ע ח"ד ס' פד אות ד) פסק, "ולגבי שאלת בני הישיבה אם ביום חום מותר לרחוץ אחר ר"ח אב עד עת"ב מאחר שמכוונים להסיר הזיעה, ולא מחמת תענוג, באמת יש להקל". עכ"ל.

ז. בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד סימן קכט. וכ"כ בח"ב ס"ס רב) פסק שאדם שמזיע ומצטער בזה רחיצת כל גופו בצונן אין לחשוש.

ח. בשו"ת שבט הקהתי (ח"ה ס' ק) פסק שבמקומות החמים שמזיעים הרבה עד שריח הזיעה נודף מגופו מקילים גדולי ההוראה לרחוץ את עצמו כיון שאינו מכוין לתענוג אלא להעביר הזוהמא.

ט. הגר"י קמינצקי (אמת ליעקב ס"ס תקנ"א הערה 514) פסק, שאיסור רחיצה בתשעת הימים הוא רק באופן של תענוג, אבל אם הוא מלוכלך או מזיע או שנודף ממנו ריח רע מותר. ואם יכול לנקות את עמו בלי סבון, עדיף שלא להשתמש בסבון. ויותר טוב להשתמש במים קרים עם סבון, מלרחוץ במים חמים עם סבון.

 

[בר ששת]

תודה!
אז באמת, לפי כל מה שכתבת, אכן לא מובן מדוע בכל זאת מנהלי הסמינרים מתעקשים שלא לקבל. [כנראה שלא ידעו מכל הדברים הנכוחים הללו. אולי כדאי לשלוח להם במכתב מכובד את כל זה. ואם אכן ימשיכו להתעקש, אז באמת זה נובע מגזענות מזוקקת, עם כל הרצון הטוב לדון לכף זכות].
[בכל אופן אותי שכנעת לחלוטין שאין מקום לכל הסינון הזה. תודה רבה].

 

[שמעון טרבלסי]

זכורני שבחיי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמרו בשמו שמוסד שמתוקצב מהמדינה מחויב על פי הלכה לקבל ספרדיות ואם לא אז המנהל גנב...

התפרסם בזמנו שאמר לשרת החינוך (כמדומה ציפי ליבני) שסמינר שאינו מקבל ספרדיות תעצור להם את התקציבים.

 

[דמדומי זריחה]

אני אחזור עליה,
אם תחשוב היטב למה אתה רוצה כ"כ להתקבל לשם,
אתה תבין בדיוק למה הם לא רוצים אותך.

א"א להצדיק את העוולה בטיעון הזה, אתה הופך מגזר שלם למצורעים ודוחים, שרוצים להתקרב לנקיים והמסודרים שסולדים מהם...
במיוחד ביהדות של עולמות ערכיים...

לא מבין את אלו שמקבלים את זה, או שלא מזדעקים, זוועה...

 

[אור יעקב]

תודה!
אז באמת, לפי כל מה שכתבת, אכן לא מובן מדוע בכל זאת מנהלי הסמינרים מתעקשים שלא לקבל.

פשוט מאוד.
מנהלי הסמינרים עושים לפעמים מה שבא להם ללא דעת תורה כלל.
(עיין ערך חצאיות ארוכות, שאין פוסק אחד מגדולי ישראל שכתב הוראה כל שהיא שאין לבוא לסמינר עם חצאיות ארוכות, והם עושים ככל העולה על רוחם ומעיזים אפי' בחלק מהסמינרים "להעיף" בחורה שרוצה להחמיר ולבוא עם חצאיות ארוכות... ה' ישמור)

 

[חבר]

לא אמנע מלכתוב הרהורי ליבי.
הגר"ע יוסף ומפלגת ש"ס חתרו כל השנים למצוא קולות, שרבני האשכנזים לא חלמו אפילו.
והדבר בא לידי ביטוי בזלזול בחומרות ("מי שמחמיר הוא חמור"), במבטאם, במנהגיהם ("בפסח הם אוכלים כל היום "בטטה בטטה"/ בתשעת הימים הם מזיעים), ובכל מה שמייצג אשכנזים.
בתוך הבתים, גם מי שנחשבת "בת טובה", סופגת ארס כלפי האשכנזים, שהם לא יודעים וכולם ילכו לגהינם (פאה), ואין לשמוע לרבניהם (יחוד/שבועה), ואין לאכול את הכשריהם (עד"ח. אבל בית יוסף הוא לכתחילה). והרב שטרנבוך הוא "שטן בוך", והחזון איש החמיר כי ישב בביתו ולא היה לו עול ציבור, וכו' וכו'.
ואז הם באים ורוצים שבנותיהם ילמדו אצל כל ה"מחמירים" הללו. ועוד קוראים לבנותיהם "בת טובה".
יכול להיות שהיא בת טובה מבחינות מסויימות, אבל מבחינות אחרות היא לא מתאימה להשקפה ולכל מה שמייצג ובונה בת ישראל כשרה בסגנון ליטאי. זו העובדא!
אז שיקימו להם סמינרים בסגנון שלהם ושיעזבו אותנו במנוחה [אבל הם יודעים (בתת מודע) שהדרך שלהם מובילה לדרדור רוחני, ולכן הם רוצים להדבק לטובים, אבל זה לא כדאי להם (בתת מודע) מבחינת קולות ומפלגתיות, אז הם מנסים לרקוד על 2 החתונות].

עד שהציבור הספרדי לא יחזור לסגנון הפסיקה וההשקפה של החיד"א והבא"ח וכה"ח והאול"צ, שלא יצפו שהאשכנזים יסתכלו עליהם יותר טוב.

ואם זה יקרה, ויקימו מוסדות כאלו, בלי לטייח. שהכל יהיה רק כמו הרבנים הנ"ל, אז כבר האשכנזים ירצו ללמוד אצלם!

עושה רושם שאתה לא מכיר את הבעיה מקרוב.
ולעצם דבריך ראשית בשאלון קבלה אין שאלה האם האמא מברכת לפני הדלקה או לאחריה וכיו''ב, וחוצמזה ב''ה שלאשכנזים יש קצת חוש הומור ויודעים להתייחס לכל אמירה בפרופורציות ולא להיתפס לזוטות.

 

[נוריאל עזרא]

הוא כן אמר.
ראה לעיל "החוק היבש במדינת ישראל אומר כך וכך"...

נא לא להוציא ציטוטים מהקשרם. הוא לא אמר שזה קובע יותר מהתורה והרבנים אלא שלמרבה המזל זה קובע ולא העסקנים. הרי כל הפנייה לחוק היא על דעת הרבנים שמתנגדים להפליה. וכי הרבנים לא שולחים נציגים לכנסת לעשות שימוש בחוק וכי לא שולחים נציגים לעיריות לעשות שימוש בחוק? כך גם כאן. ואין לדמות את זה למקרים בהם דעת הרבנים שהחוק הוא נגד התורה.

 

[אלישמע]

א"א להצדיק את העוולה בטיעון הזה, אתה הופך מגזר שלם למצורעים ודוחים, שרוצים להתקרב לנקיים והמסודרים שסולדים מהם...
במיוחד ביהדות של עולמות ערכיים...

לא מבין את אלו שמקבלים את זה, או שלא מזדעקים, זוועה...

לא מבין אותך בכלל, וירא את ישראל שוכן לשבטיו זו מעלה.
אתה לא יכול לכפות אותם להיות איתך.
בפרט שאתה מבין שיש הבדל בינך לבינם (לרעתך), וזהו.
תקים לבד.

לא מבין את אלו שלא מקבלים את זה, או שמזדעקים, זוועה...

 

[אלישמע]

פשוט מאוד.
מנהלי הסמינרים עושים לפעמים מה שבא להם ללא דעת תורה כלל.
(עיין ערך חצאיות ארוכות, שאין פוסק אחד מגדולי ישראל שכתב הוראה כל שהיא שאין לבוא לסמינר עם חצאיות ארוכות, והם עושים ככל העולה על רוחם ומעיזים אפי' בחלק מהסמינרים "להעיף" בחורה שרוצה להחמיר ולבוא עם חצאיות ארוכות... ה' ישמור)

חצאיות ארוכות לא בהכרח מהוות צניעות.
בדיוק כמו שחצאיות קצרות לא בהכרח מהוות פריצות.
יש ויש.
השאלה למה אותה צנועה, באה דווקא לסמינר פרוץ, ורוצה להראות לכולן שהיא צנועה.
היא באה לחנך אותן, היא באה לשנות אותן, או שהיא באה להיות שושנה בין החוחים ?
מי שבא למוסד ע"מ להיות שונה, או להכניס את הדעות של הרב שלו, אז שילך למוסדות של הרב שלו.
(אין לי בעייה עם צניעות, אבל יש לי בעייה עם הספרדים האלו שחושבים שהם הכי צדיקים, ויש להם אתגר לחנך את כולם. - די נמאס).

 

[חבר]

חצאיות ארוכות לא בהכרח מהוות צניעות.
בדיוק כמו שחצאיות קצרות לא בהכרח מהוות פריצות.
יש ויש.
השאלה למה אותה צנועה, באה דווקא לסמינר פרוץ, ורוצה להראות לכולן שהיא צנועה.
היא באה לחנך אותן, היא באה לשנות אותן, או שהיא באה להיות שושנה בין החוחים ?
מי שבא למוסד ע"מ להיות שונה, או להכניס את הדעות של הרב שלו, אז שילך למוסדות של הרב שלו.
(אין לי בעייה עם צניעות, אבל יש לי בעייה עם הספרדים האלו שחושבים שהם הכי צדיקים, ויש להם אתגר לחנך את כולם. - די נמאס).

השאלה היא למה 'למסגר' את זה בכלל כאבן בוחן לצניעות ואי צניעות ואחרי זה לבוא בטענות, הרי אתה מודה שאין קשר בין אורך חצאית לצניעות.

 

[אלישמע]

השאלה היא למה 'למסגר' את זה בכלל כאבן בוחן לצניעות ואי צניעות ואחרי זה לבוא בטענות, הרי אתה מודה שאין קשר בין אורך חצאית לצניעות.

אז למה לבוא דוקא עם חצאית ארוכה כאשר אפשר להיות צנועה בקצרה ?
אלא מה, זה ענין של השתייכות והתבדלות.
אז כמו שכל אחד מבין שכיפה סרוגה למרות שיכולה להיות כשרה יותר משחורה, ולהיפך,
עכ"ז בישיבה שחורה לא לובשים את זה. נקודה.
כך כאן, ואלו שלא מסוגלים להבין זאת, שלא יתפלאו למה ממתגים אותם.

ואני אסביר; להרבה ספרדים ישנה מחלה מסויימת להיות שונה מכולם תמיד ובהכל.
כל אחד יודע מה הכוונה של אלו שלובשות ארוך.
ולכן חוץ ממה שזה ממתג שהיא משתייכת לסוג מסויים של אנשים בעלי תפיסת עולם מאד מאד מסויימת שלא מתאימה לסמינרים הרגילים,
יש כאן גם התגרות מגמתית (אתם פרוצות אני צנועה). - אז פשוט מעיפים אותה, ושלא תבוא מעיקרא.

 

[החפץ בעילום שמו]

אז למה לבוא דוקא עם חצאית ארוכה כאשר אפשר להיות צנועה בקצרה ?
אלא מה, זה ענין של השתייכות והתבדלות.
אז כמו שכל אחד מבין שכיפה סרוגה למרות שיכולה להיות כשרה יותר משחורה, ולהיפך,
עכ"ז בישיבה שחורה לא לובשים את זה. נקודה.
כך כאן, ואלו שלא מסוגלים להבין זאת, שלא יתפלאו למה ממתגים אותם.

ואני אסביר; להרבה ספרדים ישנה מחלה מסויימת להיות שונה מכולם תמיד ובהכל.
כל אחד יודע מה הכוונה של אלו שלובשות ארוך.
ולכן חוץ ממה שזה ממתג שהיא משתייכת לסוג מסויים של אנשים בעלי תפיסת עולם מאד מאד מסויימת שלא מתאימה לסמינרים הרגילים,
יש כאן גם התגרות מגמתית (אתם פרוצות אני צנועה). - אז פשוט מעיפים אותה, ושלא תבוא מעיקרא.

אם לא היו מקבלים רק כאלה היית צודק אבל לא מקבלים גם בנות הכי הכי רגילות בעולם ממשפחות הכי רגילות שיש
תפסיק לטמון את הראש בחול

 

[אלישמע]

אם לא היו מקבלים רק כאלה היית צודק אבל לא מקבלים גם בנות הכי הכי רגילות בעולם ממשפחות הכי רגילות שיש
תפסיק לטמון את הראש בחול

לא אמרתי שאחרים כן יקבלו.
רק אמרתי שמאד מגוחך לראות אנשים שבזים ולועגים להם מחד, ואח"כ בוכים למה הם לא מקבלים אותם מאידך.
ומאד מקומם לראות את אלו שבאים לשם במוצהר ע"מ להיות שונה ולחנך אותם, ואח"כ בוכים למה לא מקבלים אותם.
כל השאר, כבר הסברתי אלף פעם (למי שיש לו טיפת רצון להבין).
שאותה סיבה בדיוק שגורמת להם לרצות להתקבל, גורמת להם לא לרצות אותם.

 

[החפץ בעילום שמו]

לא אמרתי שאחרים כן יקבלו.
רק אמרתי שמאד מגוחך לראות אנשים שבזים ולועגים להם מחד, ואח"כ בוכים למה לא מקבלים אותם מאידך.
ומאד מקומם לראות את אלו שבאים לשם במוצהר ע"מ להיות שונה ולחנך אותם, ואח"כ בוכים למה לא מקבלים אותם.
כל השאר, כבר הסברתי אלף פעם (למי שיש לו טיפת רצון להבין).
שאותה סיבה בדיוק שגורמת להם לרצות להתקבל, גורמת להם לא לרצות אותם.

הם רוצים להתקבל מסיבה פשוטה שהם לוקחים את הספרדיות הטובות וממילא לא נותנים לשום מוסד להתפתח
שלא יקבל אף אחת ותראה איך הכל בא על מקומו בשלום

 

[אלישמע]

הם רוצים להתקבל מסיבה פשוטה שהם לוקחים את הספרדיות הטובות וממילא לא נותנים לשום מוסד להתפתח
שלא יקבל אף אחת ותראה איך הכל בא על מקומו בשלום

אז אתה טוען שאתה מהלא טובים.
אז למה שהם ירצו אותך ?
ולאידך, למה שהטובות הספרדיות ירצו להיות איתך ?
ולמה להגיד שהם גזענים כאשר הם לא רוצים אותך בגלל שאתה לא טוב ? - (ואת הטובות אתה אומר שהם באמת מקבלים).
אז למה ההשמצות האלו ?
אלא מה, זה החינוך הספרדי, להשמיץ את כולם, לזלזל בכולם, לחלוק על כולם, לבטל את כולם, לחנך אות כולם, ואח"כ עוד להתלונן למה לא רוצים להיות איתנו?

 

[החפץ בעילום שמו]

יש ציבור שלם של בינוניים פלוסשמזה מורכב גם רוב הסמינר האשכנזי
אבל כדי להצליח חיב שכבה של עשרים אחוז מעולה ואת זה הם לוקחים ולא לוקחים את כולם
וזה העוולה שאת האשכנזיות הבינוניות מקבלים ואת הספרדיות לא

אתה נראה לי אדם חכם בעיקרון ציפתי ממך לטענות קצת יותר ברמה