עדכונים מבית הרב שלמה ידידיה זעפראני שליט"א

אני שמעתי במו אזניי מהגר"ש אוירבאך זצ"ל [לפני כ17 שנה] שנסיונו מראה שבנים של בעלי בתים יראי שמים מצליחים בתורה ויראת שמים יותר מבנים של אברכים.
חשבתי שזה מוגזם, וכשהתבגרתי הבנתי שיש במשפט הזה הרבה מאוד צדק.
אני לא מכיר בבני ברק, אבל בירושלים בת"תים הליטאיים ובישיבות קטנות הספרדיות [שני סוגי מוסדות שאני מעורב/מכיר מקרוב מאוד כמה מהם] המובילות זה ממש לא המצב, אלא מקבלים בחורים איכותיים גם מבתים שהאבא עובד אם הבית באוירה תורנית ממש, ואין מכשירים מעבר למינימום הנדרש ממש לצרכי עבודה, ובני אברכים רבים לא מתקבלים משלל סיבות
 
אני שמעתי במו אזניי מהגר"ש אוירבאך זצ"ל [לפני כ17 שנה] שנסיונו מראה שבנים של בעלי בתים יראי שמים מצליחים בתורה ויראת שמים יותר מבנים של אברכים.
חשבתי שזה מוגזם, וכשהתבגרתי הבנתי שיש במשפט הזה הרבה מאוד צדק.
אני לא מכיר בבני ברק, אבל בירושלים בת"תים הליטאיים ובישיבות קטנות הספרדיות [שני סוגי מוסדות שאני מעורב/מכיר מקרוב מאוד כמה מהם] המובילות זה ממש לא המצב, אלא מקבלים בחורים איכותיים גם מבתים שהאבא עובד אם הבית באוירה תורנית ממש, ואין מכשירים מעבר למינימום הנדרש ממש לצרכי עבודה, ובני אברכים רבים לא מתקבלים משלל סיבות

מסופר על הגראי"ל שטינמן שהגיע אליו אברך אחד, עם הצעה חשובה ביותר:
להקים ישיבה גדולה שתיועד אך ורק לבני אברכים. 'הם באים מרקע אחר, זה עולם אחר מבנים של בעלי בתים', הסביר את עצמו ברוב חשיבות.
'יש כבר ישיבה כזו', ענהו רבי אהרן לייב.
התפלא האברך מאוד: הלוא הוא מכיר הכל, האם נעלמה ממנו ישיבה נכבדה כגון זו?


'אכן כן, ישנה ישיבה לבנים של אברכים -
ישיבת רש"י של הרב מילצקי'.
 
יש כאן נקודה נוספת והיא מתאימה מאוד דווקא לאשכול זה.
אנחנו כציבור צריכים לשים לב ולהיזהר שלא לנהוג בחוסר הגינות שנהגו כלפינו בחלק מהמוסדות הליטאיים בדור הקודם ואפילו בדור הזה.
נכון שאצלנו הת"ת או הישיבה הם "ספרדיים" וממילא לא שייך לומר שהם גזעניים כלפי ספרדים, אבל יש כל מיני חלוקות וקטגוריות שלאו דווקא באות לשרת את המטרה של להקים מקום תורה שיחנך ויגדל וירומם כפי שצריך.
אני לא בא לומר שזה המצב ושכך עושים, אבל הואיל והמוסדות תלי"ת פורחים ומשגשגים, ועם הכוח לפעמים יכול להיות מצב שכמה דברים עלולים להטשטש
 
לעזר ולאחיסמך:

שבת של רוממות באחיסמך: נשיא הקהילות והמרא דאתרא שבתו בעיר יחדיו​

התרגשות גדולה שררה בשכונת אחיסמך לקראת שבת קודש פרשת תולדות, כאשר מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א שבת בשכונה, יחד עם המרא דאתרא הגר"י אביטן שליט"א. במהלך השבת נשא שיעורים, שיחות חיזוק ועונג שבת מיוחד

  • אלחנן דניאל
  • ד׳ בכסלו תשפ״ו (24/11/2025)
  • 00:12
  • צילום: באדיבות המצלם


שכונת אחיסמך לבשה אווירת קודש לקראת בואו של מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א, נשיא הקהילות וגאב"ד "עמלי תורה" בארה"ק, אשר הגיע לשבות בשכונה ולהאציל מהודו על בני התורה במקום. לצדו עמד המרא דאתרא, הגאון הגדול רבי יעקב אביטן שליט"א, אשר ליווה את כלל אירועי השבת וחיזק את הקהל בדבריו.

את ליל שבת פתח מרן הגאב"ד בשיעור תורני בין קבלת שבת לערבית בבית המדרש שע"י קהילת 'אוהל ראובן', ולאחר מכן מסר שיעור נוסף בישיבת 'תפארת הלוי'. דבריו התקבלו בתשומת לב רבה מצד תלמידי הישיבה ורבניה.

בשעה 21:00 נערך עונג שבת מרכזי בבית המדרש שע"י קהילת 'אוהל ראובן', בהשתתפותם של מרן הגאב"ד ושל המרא דאתרא שליט"א, אשר נשא דברי חיזוק וסמך את ידיו על המסרים הנעלים שנאמרו במעמד. בני הקהילה התאחדו סביב שולחן של אחווה ורוממות, כשהשפעתם המאחדת של שני גדולי התורה ניכרת על הציבור כולו.

ביום השבת, לאחר תפילת מוסף, מסר מרן הגאב"ד שיעור בבית המדרש שע"י קהילת 'אמרי משה', בהשתתפות תושבים רבים, ובראשם המרא דאתרא שליט"א. בשעת רעווא דרעווין נערכה סעודה שלישית ברב עם, ושם נשא מרן הגאב"ד את המשא המרכזי — דברי התעוררות מחזקים ומרוממים.

שכונת אחיסמך כולה חוותה שבת של קודש, אחדות והתעלות, בהשראתם של שני גדולי ישראל, אשר השפעתם המשולבת הביאה אור וחיזוק לבתי ישראל במקום.




 
ראשי תחתית