הפוך משמע אם היה חוזר בו היה כותב כן בהדיא (לפחות כמו שהתבטא ברחל בתך הקטנה) וכל מה שהודגש שם זה שמצטער על שפגע וניכר שלא רוצה לפגוע בידידות שיש לו כבר הרבה שנים וכו' ולכן הצטרף וכו'. ולא צריך להגיע לפלפולים בזה, כי כבר הדברים פשוטים לפניה'ם - על פי גדול המחטיאו יותר מההורגו (ועוד עשרות ראיות). ואם רואים רדיפה בדווקא נגד אברכים ובני תורה במיסים וכדו' (חדשים לבקרים לצערינו הרב וע' סנה' צט: דמאי אהני לן רבנן ה"ז אפיקורוס ואין לך הנ"ל - יותר ממה שלפנינו).
ולא דואגים לדון לגופו של ענין, אלא כופים עלינו את "חידושיהם", נגד פשטות הפסוקים, הגמרות והראשונים, בלי לערוך תשובה הלכתית מנומקת, וטומנים ראשם בחול נגד החלל שנפער אצלם (היוצאים בשאלה וכו') - הרי שלהגיד שהוא כמו סינוואר, אין כאן שום חידוש, והרבה יותר מזה - ע' רמב"ם (פי"א מעדות ה"י וב"י יו"ד שסז ועוד) שיהודי מוסר, פחות מגוי (ואכמ"ל). ותוסיף על זה את כל החילול ה' שעושה כל מה שמדבר בגנות ציבור רבים מהלומדי תורה - הוא יכול לעשות ולשחרר רסן פיו נגד מי שלא הולך כ"דעתו" והרב עדס שיוצא עליו (נגד יחיד לאפוקי הוא יחיד מול רבים - וגם לא מאן דאמר ולא מגיע לקסוליהם וגם אם נכון לשיטתו - אסור לעשות בצורה כזו של חילול ה' ולכפות עלינו בכח סימן כמה לא לשם שמים) תוך כדי שיעור (לא לעיני כולם) מחייבים אותו לחזור - אין חוצפה ועזות גדולה מזו (למה לסטמו' לא עשו כזה רעש? כי הוא זכה להיות ח"כ דרכם? ורק מי שת"ח מגיע לו בזיונות ואסור לו להגיד מה שחושב - ורק לאותו "צדיק" - מותרים לכם - מותרים לכם?) ולא גרעו מדואג ואחיתופל שגם אם יהיו גדולים - מי שאין בו יראת שמים - עורבא פרח. והקופת שרצים מלפניהם ואחריהם (מדבר על דרך ולא על מישהו מסויים כי לא ידוע איך הציגו בפניהם כל התמונה וכו' - ודבריי אמורים לגופו של ענין) והסימן לזה שאין יראת שמים כי איפה שמענו לדון באכזריות כזו בלי לשמוע את הצד שכנגד ובפרט שזה דעת רבים רבים מגדולי ישראל האמיתיים? אלא ודאי שזה דרכא דתורא מועדא. ומה יעשה הרב עדס כשכל כך הרבה נגדו, בלי שמקבל גיבוי בסיפור הנקודתי הזה, וודאי שלא איש קטטות ומריבות הנהו. ויש עוד הרבה מה להאריך - וכעת עמד קנה במקומו. ותן לחכם ויחכם עוד - מתון מתון ארבע מאות זוז (מל' ברכות כ.) ובשובה ונחת - אידך זיל גמור.