חידה אדם נוסף שנכנס לקודש קודשים ביום כיפור?

תווית מותאמת לחידות תורניות
אולי הכוונה להוציא את הס"ת שהיה קורא בו הכה"ג ביוה"כ (והמלך בהקהל)?
(עי' רש"י ב"ב יד: ד"ה ספר עזרה).
יפה מאוד!
שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקל (תתקסה)
וא"ת והלא לא היו מוציאין אותו מן הארון דהא אסור ליכנס בבית קדש הקדשים וביה"כ לא אשכחן בסדר יומא שמוציאו וי"ל דלצורך כדי לתקן שרי וכו' מ"מ לאו לקריאה תדירה קאי מה שאין כן בספרים שלנו.
 
לא דק המעתיק דברי הרדב"ז דכאילו הרדב"ז חידש דמישהו אחר היה נכנס להוציא הס"ת
דכמדומה שמה שצוטט מהרדב"ז הוא תוס' מפורש ב"ב י"ד ע"א. ושם כתוב להדיא בדבריו דלא אשכחן בסדר יומא שמוציאו. וברש"י ביומא כמדומה דמשמע שמביאים הס"ת ביוה"כ מבית הכנסת שבהר הבית. ומש"כ התוס' לצורך כדי לתקן היינו לתקן הס"ת. ומש"כ רש"י בב"ב כבר יישבו האחרונים בכמה אופנים
 
צודק,
ז"ל התוס' שציינת
תוספות מסכת בבא בתרא דף יד עמוד א ד"ה שלא יהא
וא"ת והלא לא היו מוציאין אותו מן הארון דהא אסור ליכנס בבית קדש הקדשים וביום הכפורים לא אשכחן בסדר יומא שהיה מוציאו וי"ל דלצורך כדי לתקן שרי ליכנס בבית קדש הקדשים כדאמרינן בעירובין (דף קה.) וה"נ יכולין ליכנס שם כדי לתקן ספר תורה כדי שלא יתעפש ויתקלקל וגם משחרב משכן שילה עד שבנה שלמה בית המקדש היו יכולין להוציאו מן הארון ולעיין בו.

משמעות הדברים שלא היו מוציאים אותו כלל כדי לקרוא בו ורק משחרב משכן שילה היו יכולים לעיין בו.

אלא שא"כ קצ"ב, באיזה הקשר הביא הרדב"ז את התוס' בתשובתו הנ"ל. ע"ש.
 
הנושא ברדב"ז הוא איך להניח הס"ת בארון עומד או שוכב, ומחלק בין ס"ת שלנו שמוציאים תדיר שמניחים עומד כיון שצריך להיות מוכן לקריאה לבין ס"ת שבקה"ק שלא היה מוכן לקריאה תדיר ולכן היה שוכב. ומה שהביא מהתוס' היינו שלא היו קוראים בו תדיר רק כדי לתקן או כדי שלא יתעפש ולכן היה שוכב
 
ראשי תחתית