'דת הציונות': קיום מצוות יחד עם גמישות – הייתכן?

אני לא רוצה להיכנס לליבת דברי הרב הכותב.
אלא לליבת דברי המגיבים כאן.
אמת נכון הוא הדבר שישנם רבים רבים בציונות הדתית,
שעכ"פ ע"פ חזותם החיצונית והנהגתם,
בציבור שלנו הם היו מוגדרים כצו"לים על מלא.
החל מהסתפקות במועט וכלה בצניעות הנשים במלבושים.

וכמובן כמובן, אין בי שום תהיה או פקפוק על מרנא הגר"מ אליהו זצוק"ל.

אבל כאשר אנחנו מדברים כיום בדורנו על ציבור כזה או אחר,
מסתכלים בעיקר על הדמויות המייצגות אותו,
בציבור שומרי התורה והמצוות, הדמויות המייצגות הם רבנים ופוליטיקאים.
ככזה, הציונות הדתית הם אלו שהמליכו את הדמויות הללו.
ושם אנחנו רואים בוקה ומבולקה.
היום קוראים לזה "מובילי דעת קהל" - אתה לא יודע מי המוביל ומי מובל,
אבל שם, היעד הוא ברור, והוא לא טוב.

קחו לדוגמא את מבחני הנשים,
לתומי חשבתי שיהיו אלו נשים מודרניות על גבול הפרוצות,
שכל מעשיהם מרידה בה' ובתורתו.
לתדהמתי נאמר לי על ידי אחד מתוך המערכת, ששלושת הנשים שנבחנו, כולל הנשים שליוו אותן בכניסה וביציאה, ללא יוצאת מן הכלל,
חזותן היה כשל צדקניות לכל עניין ודבר. אחת מהן הגיעה גם עם פלאפון כשר...

עוד: שמעתי שכיום ישנם בתי כנסת דת"ל בקטמון שנשים עולות לתורה או חזניות!
יש בית כנסת באפרת שיש שם רבת קהילה...
וכל זה תחת מטריה אחת שנקראת דת"ל!
לאחרונה התפללתי בבית כנסת דת"ל, כזה שנחשב דתיים 'חזקים',
והנה אני רואה מודעה על שיעור בין קבלת שבת לערבית מהגב'... ואז נאמר לי שהתופעה מוכרת, ובכלל, מה אתה מתרגש?!

וכאן טמונה הבעיה.
כל תופעות הלוואי בציבור הדת"ל בשנים האחרונות,
מזכירים, אבל ממש, את תחילת תרבות ההשכלה באירופה , ערש תרבותה של החילוניות השלטת כיום.

נכון זה איטי, אבל אט אט השוליים מתרחבות, מקבלות תבנית וצורה.
ונכון שישנם יוצאים מן הכלל, אם זה הרב טאו בנושא זה או אחר,
ואם זה מרכז הרב במקומות אחרים,
אבל המצב הוא, בעיניי בכל אופן, קטסטרופה!

די אם נבין שישנם היום תופעה של רבנים שלומדים חברותא עם רבניות! בדווקא נשים!!!
ועושים ביניהם פעילויות, כולל טיסות לחו"ל רח"ל. ואני מדבר מתוך ידיעה ברורה.
את אחד מראשיהם אני מכיר, וכששמעתי על כך נפלה לי הלסת...
הרי הוא צדיק!
הוא שימש את גדולי הדור שלנו!
והנה הוא הוא יש לו אשה חברותא?!
זה נורמלי?!
זה תקין?!
אבל זה קורה!
אט אט, הגבולות מיטשטשות, במסווה ברור של 'פסיקה הלכתית' ו'הבנת הסוגיא', "חקירה ועמידה על שורשי האיסור" ועוד כל מיני גיבובי מילים ואותיות.
וכך, דברים שהיו קודש קדשים - הופכים למ"ט שערי טומאה.
בית הועד יהפוך לבית...

אבל האמת היא שנמאס לנו ממריבות, ומחילוקי דעות.
אין לנו כח למאבקים מאובקים,
די בכאב הראש שיש לנו דבר יום ביומו מבית המשפט,
למרות שכל מבין עניין יודע, שידם המשתלחת של אחינו הצדיקים הד"לים במעל!

נכון, ישנם חלקים בהם שבדברים מסוימיים מראים עצמם ככשרים, יותר מאיתנו החרדים.
יש לי כמה וכמה דוגמאות טובות במשפחה המורחבת שלי.

אבל כשמסתכלים על המכלול מבינים, שמשהו או מישהו איבד את הכיוון, שגם כך מעולם לא היה ברור מי יודע מה.
רק אחר המחילה לומר שיש רבה באפרת זה קשור לחרדל''ים בדיוק כמו שזה קשור אלי
כלומר אין שום קשר
 
רק אחר המחילה לומר שיש רבה באפרת זה קשור לחרדל''ים בדיוק כמו שזה קשור אלי
כלומר אין שום קשר
רק אחר המחילה לא אמרתי.
מה שאני אומר, שבמציאות המתכווננת בציונות הדתית, גם החרד"לים יכולים לבוא למצב כזה.
רק שתבין, הבעיה לא תת קבוצה כזו או אחרת בציונות הדתית, יש חרד"לים שם שאצלנו יוגדרו כקיצוניים לדת.
הבעיה היא המכלול,
הבעיה היא ההנהגה,
הבעיה היא הגמישות הלכתית שכמובן תוצג כ'נקודת מבט שונה',
דוד סתיו לא גדל פוקר, הוא היה נחשב כת"ח, כשהוא הקים את צהר לכולם זה היה נראה "ארגון רבנים" רק עם הזמן, תחת מעטה של פסיקה הלכתית,
התחלנו לגלות את הפרצוף האמיתי שלו. שמלמד הרבה על הפרצוף האמיתי בכללות.
אגב, כמדומני שהוא רואה עצמו תלמיד של הרב טאו והרב שפירא, שהם הכי קרובים לחרד"לים.
 
אני לא רוצה להיכנס לליבת דברי הרב הכותב.
אלא לליבת דברי המגיבים כאן.
אמת נכון הוא הדבר שישנם רבים רבים בציונות הדתית,
שעכ"פ ע"פ חזותם החיצונית והנהגתם,
בציבור שלנו הם היו מוגדרים כצו"לים על מלא.
החל מהסתפקות במועט וכלה בצניעות הנשים במלבושים.

וכמובן כמובן, אין בי שום תהיה או פקפוק על מרנא הגר"מ אליהו זצוק"ל.

אבל כאשר אנחנו מדברים כיום בדורנו על ציבור כזה או אחר,
מסתכלים בעיקר על הדמויות המייצגות אותו,
בציבור שומרי התורה והמצוות, הדמויות המייצגות הם רבנים ופוליטיקאים.
ככזה, הציונות הדתית הם אלו שהמליכו את הדמויות הללו.
ושם אנחנו רואים בוקה ומבולקה.
היום קוראים לזה "מובילי דעת קהל" - אתה לא יודע מי המוביל ומי מובל,
אבל שם, היעד הוא ברור, והוא לא טוב.

קחו לדוגמא את מבחני הנשים,
לתומי חשבתי שיהיו אלו נשים מודרניות על גבול הפרוצות,
שכל מעשיהם מרידה בה' ובתורתו.
לתדהמתי נאמר לי על ידי אחד מתוך המערכת, ששלושת הנשים שנבחנו, כולל הנשים שליוו אותן בכניסה וביציאה, ללא יוצאת מן הכלל,
חזותן היה כשל צדקניות לכל עניין ודבר. אחת מהן הגיעה גם עם פלאפון כשר...

עוד: שמעתי שכיום ישנם בתי כנסת דת"ל בקטמון שנשים עולות לתורה או חזניות!
יש בית כנסת באפרת שיש שם רבת קהילה...
וכל זה תחת מטריה אחת שנקראת דת"ל!
לאחרונה התפללתי בבית כנסת דת"ל, כזה שנחשב דתיים 'חזקים',
והנה אני רואה מודעה על שיעור בין קבלת שבת לערבית מהגב'... ואז נאמר לי שהתופעה מוכרת, ובכלל, מה אתה מתרגש?!

וכאן טמונה הבעיה.
כל תופעות הלוואי בציבור הדת"ל בשנים האחרונות,
מזכירים, אבל ממש, את תחילת תרבות ההשכלה באירופה , ערש תרבותה של החילוניות השלטת כיום.

נכון זה איטי, אבל אט אט השוליים מתרחבות, מקבלות תבנית וצורה.
ונכון שישנם יוצאים מן הכלל, אם זה הרב טאו בנושא זה או אחר,
ואם זה מרכז הרב במקומות אחרים,
אבל המצב הוא, בעיניי בכל אופן, קטסטרופה!

די אם נבין שישנם היום תופעה של רבנים שלומדים חברותא עם רבניות! בדווקא נשים!!!
ועושים ביניהם פעילויות, כולל טיסות לחו"ל רח"ל. ואני מדבר מתוך ידיעה ברורה.
את אחד מראשיהם אני מכיר, וכששמעתי על כך נפלה לי הלסת...
הרי הוא צדיק!
הוא שימש את גדולי הדור שלנו!
והנה הוא הוא יש לו אשה חברותא?!
זה נורמלי?!
זה תקין?!
אבל זה קורה!
אט אט, הגבולות מיטשטשות, במסווה ברור של 'פסיקה הלכתית' ו'הבנת הסוגיא', "חקירה ועמידה על שורשי האיסור" ועוד כל מיני גיבובי מילים ואותיות.
וכך, דברים שהיו קודש קדשים - הופכים למ"ט שערי טומאה.
בית הועד יהפוך לבית...

אבל האמת היא שנמאס לנו ממריבות, ומחילוקי דעות.
אין לנו כח למאבקים מאובקים,
די בכאב הראש שיש לנו דבר יום ביומו מבית המשפט,
למרות שכל מבין עניין יודע, שידם המשתלחת של אחינו הצדיקים הד"לים במעל!

נכון, ישנם חלקים בהם שבדברים מסוימיים מראים עצמם ככשרים, יותר מאיתנו החרדים.
יש לי כמה וכמה דוגמאות טובות במשפחה המורחבת שלי.

אבל כשמסתכלים על המכלול מבינים, שמשהו או מישהו איבד את הכיוון, שגם כך מעולם לא היה ברור מי יודע מה.
עוד אחד שניזון מתקשורת ולא הולך לראות בעיניו. שיערב לך. מדהים אותי כמה אנשים נזהרים ומדקדקים במצוות אבל כשזה מגיע להוצאת שם רע - הכל בסדר, אפשר לסמוך על ההוא שאמר ועל הכתבה הזאת שראה... בהצלחה.
 
רק אחר המחילה לא אמרתי.
מה שאני אומר, שבמציאות המתכווננת בציונות הדתית, גם החרד"לים יכולים לבוא למצב כזה.
רק שתבין, הבעיה לא תת קבוצה כזו או אחרת בציונות הדתית, יש חרד"לים שם שאצלנו יוגדרו כקיצוניים לדת.
הבעיה היא המכלול,
הבעיה היא ההנהגה,
הבעיה היא הגמישות הלכתית שכמובן תוצג כ'נקודת מבט שונה',
דוד סתיו לא גדל פוקר, הוא היה נחשב כת"ח, כשהוא הקים את צהר לכולם זה היה נראה "ארגון רבנים" רק עם הזמן, תחת מעטה של פסיקה הלכתית,
התחלנו לגלות את הפרצוף האמיתי שלו. שמלמד הרבה על הפרצוף האמיתי בכללות.
אגב, כמדומני שהוא רואה עצמו תלמיד של הרב טאו והרב שפירא, שהם הכי קרובים לחרד"לים.
שטויות והבלים.
וכפי שכבר כתבתי לדוגמא:
גיסי שליט"א לדוגמא
גאון עצום חרד"ל
מקווה שימחל לך על דברי הבלע
 
עוד אחד שניזון מתקשורת ולא הולך לראות בעיניו. שיערב לך. מדהים אותי כמה אנשים נזהרים ומדקדקים במצוות אבל כשזה מגיע להוצאת שם רע - הכל בסדר, אפשר לסמוך על ההוא שאמר ועל הכתבה הזאת שראה... בהצלחה.
הלוואי ומה שכתבתי היה מופיע בתקשורת....
היום בתקשורת מופיע רק כמה הם קרובים אלינו, ואולי כמה הם טובים יותר מאיתנו.
אני מדבר מתוך היכרות עמוקה, כולל בני משפחה קרובים שמוכרים מאוד בקהל הזה.
ואוסיף רק, שעיקר הדברים ממה שכתבתי, שמעתי מאחד מגדולי גדולי הרבנים הספרדים שליט"א.
 
גם מאיתנו יצאו החרדק"ים, שכיום מדרדרים מדחי אל דחי לולי אנשים כמו הרב לייבל שאוספים אותם ושומרים על חיבור שלהם.
מאידך יצאו מאיתנו גם העצניקים שהעמידו שיטה שלמה של זלזול בגדו"י זצוק"ל ושליט"א, משל היו טיפשים מדופלמים. ופלגי פלגים מהם הגיעו עד כדי אלימות, השחתת המידות, גזל וחמס וגרימת נזק בשם התורה ואף בעיות של צניעות ועריות בהפגנות עם שוטרות וכל כיו"ב.

כל הללו יצאו מאיתנו, ובכל זאת איננו רואים פגם בדרכנו שלנו אלא אומרים 'הם בחרו את דרכם' ומתנערים מהם.
אז א"כ גם את הד"ל המקורי אתה צריך לשפוט לפי השיטה המקורית, ולא לפי מי שיצא מהם.
בדיוק!!!
אני אישית גם למדתי חברותא שנים עם יהודי דתי לאומי שעה ביום וקבלתי הרבה מאותה חברותא בני משפחתי האהובים והיקרים שייכים למגזר זה, אבל קצת שכחנו את דעת גדולי ישראל על "השיטה המקורית" כמו שהגדרת אותה.
השיטה המקורית היא תועבה, כמו שעזיבת ה' היא תועבה והשיתוף של עבודת ה' עם דגל אחר הוא תועבה.
וכדברי הגר"א וסרמן [קובץ מאמרים ואגרות חלק א] : "אבי הרעיון הלאומי החדיש בישראל הוא בעל 'השחר' הידוע [היינו ב"ז הרצל] הוא כנראה חשב כי התורה שבקה כבר חיים ויש לרשת אותה, ולשם כך המציא תחליף לתורה בצורת הרעיון הלאומי… ממילא הרעיון הלאומי אינו אלא אליל חדש, והוא בכלל עבודה זרה במשך הזמן הוליד הרעיון הלאומי בן, ונקרא שמו לאומי-דתי, השם מוכיח כי התואר 'דתי' לא יספיק לבדו אלא יש להשלימו בתואר 'לאומי'… אם הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה, אזי הרעיון הלאומי דתי הוא בבחינת עבודה זרה בשיתוף".
וזהו בדיוק העניין - אדם שלא מבין עד הסוף את הרעיון החרדי ["חרדק"] יש לי ויכוח כואב איתו.
אדם שחסר לו יראת שמים אבל מקבל את הרעיון המסדר של הרחקה מהרשעים כעיקרון, אז הוא חוטא ככל חוטא ולא לי ולך לדון דין שמים.
אבל אדם שנושא דגל שהמשמעות שלו היא עבודה זרה בשיתוף, אין בכלל מה לדון אם יש לו או אין לו יראת שמים, כי הפער ביני לבינו הוא בשטח אחר לגמרי לגמרי, ואם עושה זאת בשוגג [כמו רבים] יש להצטער על כך ולהתנהג עימו בשיא הרגישות וכבוד ישראל ואהבת ישראל, אבל לזכור שהוא שייך לאחד הדברים הנוראים ביותר, ובעניין זה החרדלים מזידים יותר מאחרים, כואב לי מאוד לומר זאת, אבל קצת מרגיש שצריך להזכיר פעם אחת את הדברים הברורים האלה.
מומלץ מאוד לראות [למי שיש אוצר החכמה יועיל מאוד אם יעלה] מה שכתב הגאון ר' אברהם ארלנגר במכתב ליהודי דתי לאומי יקר וירא שמים שנפגע מאוד ממה שאמר הגרא"א שהחובש כיפה סרוגה מכריז מרד בגדולי ישראל, חומר ישר וברור לקריאה, שקצת צריך להפיץ אותו בימים אלה. [יש ברכת אברהם על השקפה וכיוצא בזה ושם בסוף יש את המכתבים הנ"ל אם תהיה לי אפשרות טכנית אעלה בעז"ה].
 
בדיוק!!!
אני אישית גם למדתי חברותא שנים עם יהודי דתי לאומי שעה ביום וקבלתי הרבה מאותה חברותא בני משפחתי האהובים והיקרים שייכים למגזר זה, אבל קצת שכחנו את דעת גדולי ישראל על "השיטה המקורית" כמו שהגדרת אותה.
השיטה המקורית היא תועבה, כמו שעזיבת ה' היא תועבה והשיתוף של עבודת ה' עם דגל אחר הוא תועבה.
וכדברי הגר"א וסרמן [קובץ מאמרים ואגרות חלק א] : "אבי הרעיון הלאומי החדיש בישראל הוא בעל 'השחר' הידוע [היינו ב"ז הרצל] הוא כנראה חשב כי התורה שבקה כבר חיים ויש לרשת אותה, ולשם כך המציא תחליף לתורה בצורת הרעיון הלאומי… ממילא הרעיון הלאומי אינו אלא אליל חדש, והוא בכלל עבודה זרה במשך הזמן הוליד הרעיון הלאומי בן, ונקרא שמו לאומי-דתי, השם מוכיח כי התואר 'דתי' לא יספיק לבדו אלא יש להשלימו בתואר 'לאומי'… אם הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה, אזי הרעיון הלאומי דתי הוא בבחינת עבודה זרה בשיתוף".
וזהו בדיוק העניין - אדם שלא מבין עד הסוף את הרעיון החרדי ["חרדק"] יש לי ויכוח כואב איתו.
אדם שחסר לו יראת שמים אבל מקבל את הרעיון המסדר של הרחקה מהרשעים כעיקרון, אז הוא חוטא ככל חוטא ולא לי ולך לדון דין שמים.
אבל אדם שנושא דגל שהמשמעות שלו היא עבודה זרה בשיתוף, אין בכלל מה לדון אם יש לו או אין לו יראת שמים, כי הפער ביני לבינו הוא בשטח אחר לגמרי לגמרי, ואם עושה זאת בשוגג [כמו רבים] יש להצטער על כך ולהתנהג עימו בשיא הרגישות וכבוד ישראל ואהבת ישראל, אבל לזכור שהוא שייך לאחד הדברים הנוראים ביותר, ובעניין זה החרדלים מזידים יותר מאחרים, כואב לי מאוד לומר זאת, אבל קצת מרגיש שצריך להזכיר פעם אחת את הדברים הברורים האלה.
מומלץ מאוד לראות [למי שיש אוצר החכמה יועיל מאוד אם יעלה] מה שכתב הגאון ר' אברהם ארלנגר במכתב ליהודי דתי לאומי יקר וירא שמים שנפגע מאוד ממה שאמר הגרא"א שהחובש כיפה סרוגה מכריז מרד בגדולי ישראל, חומר ישר וברור לקריאה, שקצת צריך להפיץ אותו בימים אלה. [יש ברכת אברהם על השקפה וכיוצא בזה ושם בסוף יש את המכתבים הנ"ל אם תהיה לי אפשרות טכנית אעלה בעז"ה].
ובצורה פשוטה -
חלק ניכר מעם ישראל הכריז מלחמה על בורא עולם פשוטו כמשמעו.
חלק קטן מתרחק ממנו בכל הכוח, וכך הומצאה החרדיות, לא עובדים במרחב הציבורי, לא נמצאים איתם יחד בצבא, לא לוקחים חלק בניהול המדינה מה שלא מוכרח לניהול חיינו, לא במערכת המשפט לא בתקשורת וכו', [כדגל והצהרה, בפועל יש זליגות כמו שיש זליגות למגינת לב בעבודת ה'].
וחלק אחר מוכן לחבק אותם, לטענתם בגלל אור נשמת ישראל ומעשי ה', אבל בהכרזת המלחמה והניתוק מהם הם לא משתפים איתנו פעולה, וזה אנשים שיש להם יראת שמים, אז אם נרצה [ואני ממש רוצה] לדון אותם [לכל הפחות את בני דורנו] לכף זכות, אומר שהם פשוט גדלו לתוך זה ולא עצרו אף פעם להבין את המשמעות של הדגל שהם נושאים.
 
ראשי תחתית