דברי הגר"י יוסף שליט"א על חכמי הדור

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
@אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י אולי לא שמת לב, אבל הנידון הוא על הצילום שהביא הרב יעקבי, מספרו של הרב יצחק יוסף שהוא זה שטוען שהגר"י הלל נקרא צעיר וכן משתלח בו שם עוד בלשונות שאין הדעת מקבלת.
ועוד -
אותו דבר אפשר לומר על הרב עובדיה שהוא צעיר ביחס לבא"ח, וכו' וכו'.
הלשון הזו היא לשון זלזול, ולא יעזור לך כל ההתחמקויות.
יכול להיות שיש לו הצדקה לזלזל כי הוא חולק על אביו, והוא חייב בכבוד אביו, אבל בסופו של דבר זה לשון שנועדה לזלזל ברב הלל, בתקווה שע"י הזלזול בו, דבריו ישמעו יותר.
 
נערך לאחרונה:
אולי לא שמת לב, אבל הטענה של הגר"י יוסף הוא שהגר"י הלל נקרא צעיר לגבי הגר"ע יוסף
לפי איך שהבנתי מדבריך
אפשר ג"כ לכתוב על הר' עובדיה , אחד מצעירי הדור שחלק על הבא"ח [כמדומני שהפער ביניהם 100 שנה]
 
ק"ו בן בנו של ק"ו
כ"ש דכ"ש הוא
שהוי כגדר אפרוח שלא נפתחו עיניו א"כ [כמבובן לפי הגדר שיסד בנו]
היו גדולים ענקי עולם שנלב"ע בגיל צעיר כמו הש"ך הפר"ח האור החיים הק' ועוד, נפטרו בערך בגיל 50, האם יבוא גדול היום בן 80 90 יאמר עליהם שהם צעירים...
 
היו גדולים ענקי עולם שנלב"ע בגיל צעיר כמו הש"ך הפר"ח האור החיים הק' ועוד, נפטרו בערך בגיל 50, האם יבוא גדול היום בן 80 90 יאמר עליהם שהם צעירים...
שוב לפי הכלל שטווה בנו ר' יצחק אז כן

כל מה שכתבתי הוא רק לפי הכללים שהוא הנחה
 
עי' יבי"א ח"י סימן כא אות ח ז"ל והן עתה ראיתי לאברך צעיר אחד מצעירי הצאן אשר יצא במחברותיו...
 
עי' יבי"א ח"י סימן כא אות ח ז"ל והן עתה ראיתי לאברך צעיר אחד מצעירי הצאן אשר יצא במחברותיו...
מעולה
אז זה רק מחזק ראת דברי
שאפשר גם אני לכתוב על הר' עובדיה כשחלק על הבא"ח שראיתי לאחד שהוי כאפרוח שלא נפתחו עיניו

ב"ה שכיוונתי לאמת - מפי תורתו של הר' עובדיה גופיה ובנו ממשיכו , שהורונו ולימדונו את הכללים איך לכתוב כשחולקים - וכך בעז"ה נעשה
 
היו גדולים ענקי עולם שנלב"ע בגיל צעיר כמו הש"ך הפר"ח האור החיים הק' ועוד, נפטרו בערך בגיל 50, האם יבוא גדול היום בן 80 90 יאמר עליהם שהם צעירים...
מה הקשר?
על אותו משקל - כמו שהרב יצחק אומר על הרב הלל אברך צעיר ביחס לרב עובדיה, כך תחשוב שהרב הלל היה מדבר על הרב עובדיה ביחס לבא"ח, לא היית מתעצבן? ובצדק!
 
1763996433310.jpeg
 
אני חושב שיש כאן חילוק עצום בין האב - מרן הגר"ע לבנו.

כי מה שנכון הרבה בספרי השו"ת בדורות הקודמים - לא נכון היום.

ואם מרן הגרע"י כתב כך - אם יבוא מישהו, לא משנה מי, ויחקה אותו - זה יראה חיקוי זול בלבד.

השפה הזו והגישה הזו פשוט לא עובדת היום, בשום מקום.

ואין צל של ספק, שדורנו הוא שונה במהותו, מהדור שמרן הגרע"י עמד ותקף בשיעוריו או בכתביו מאן דהוא - כשמצא לנכון.

יש לי דוגמא דומה וקצת מסוכנת:

כולם יודעים שכיום מתנהלת בב"ב חצר חסידית שהנהגתה והלך הרוח בה גרועים בהרבה מחב"ד הקיצוניים ביותר

[ואנא אל תגררו לדיון לגבם באשכול זה],

והנה עם כל גדולינו ומאורי דורינו - אין אף אחד מדבר על כך, אפילו לא בציוץ בעלמא.

אפילו גדולי האדמו"רים שקרובים אל הדבר בעצמו - שותקים.

יתירה מזאת, ממשיכים לתת למנהיג שם לגיטימציה.

למה?!

כי זה פשוט לא עובד. כולם מבינים שהדור השתנה.

ודון מינה ואוקי לאתרין. לעניין כתיבת תשובות בהלכה, לעניין דרשות וכלל השמצות פרועות.
 
הקושיא שלך מחסידות וימ"ר לא מתחילה אפילו
זה בסה"כ אדמו"ר במצב פסיכוטי מסוים שגרר אחריו את תלמידיו
כמעט לא תשמע אותם בחוץ, והם לא מנסים לשכנע א"א ללכת בדרכם (יש לי כמויות חומר עליהם שאגרתי במהלך השנים, והכל הוא רק בפנים)

אבל על בעיקר הנידון לא חידשת כלום
מה ההבדל בין הגרע"י שחלק על קודמיו
ובנו הרי"י שכתב בזלזול על כל מי שחלק על אביו
לבין מי שרוצה לעשות זאת כיום
(חוץ מהחילוקים הידועים - דרכה של תורה, לחלוק מסברא, ועוד הבלים מעין אלו)
 
לגבי מרן הגר"ע, אני בא לחלק בינו לבין בנו,

מרן הגרע"י כשחלק או כתב בחריפות על אחרים - זה דור אחר וא"א להקיש ממנו לכלום.

לעומת זאת בנו שהמרחק ביניהם כרחוק מזרח ממערב.

וזה רק החילוק הראשון ביניהם.
 
תרשה לי לא להסכים איתך לגבי חב"ד - הבאתי את זה כדוגמא - אבל זה לא הנושא.

לגבי מרן הגר"ע, אני בא לחלק בינו לבין בנו,

מרן הגרע"י כשחלק או כתב בחריפות על אחרים - זה דור אחר וא"א להקיש ממנו לכלום.

לעומת זאת בנו שהמרחק ביניהם כרחוק מזרח ממערב.

וזה רק החילוק הראשון ביניהם.
מה זה משנה איזה דור זה?
אפשר לחלוק בכזו צורה או לא?
 
דיברתי לאחרונה עם הרב זעפרני בהלכה, וכשהקשתי על הגרע"י גער בי ושלט בכל דבריו באותו ענין ומסתמא גם בשאר ענינים.

הטעות הכי גדולה היא לומר בכל מקום שמי שחולק עלינו - בעל כרחך שלא ראה מה שאני ואבא שלי כתבנו
דוגמא חריפה לזה מ"ש הרי"צ על מרן הגר"ש כהן זצ"ל שאסר פתיחת בקבוקים בשבת משום שלא ראה את היחו"ד
מאריה דכולי עלמא:
חדא -
וכי יש יהודי א' בעולם שלא יודע שהגרע"י ועוד מתירים, מה זה הבדיחה ה... הזו
ועוד - מהיום נאמר גם הפוך, הרב לא למד את החזו"א, ובכל מה שהתיר לא ראה את האוסרים - וכל השומע יצחק... שהרי לפי"ז ביטלת את כל מחלוקות האחרונים והראשונים?

ומלבד מה שלא ענה על הקושיא של הגר"ש ממסיר יבלות מבגד וכו' {ואולי לא ראה בכלל מה כתב, וכדלעיל) עוד הוסיף בזה"ל [בערך] "הרי רבנים עירקים התירו כמו הכה"ח ור' ניסים כצ'ורי וגם הוא עירקי ואיך אסר..." ולזה קוראים "לפסוק בלי עדתיות"

תאמינו לי שהיו לי נדודי שינה מהשאלות האלה
 
תאמינו לי שהיו לי נדודי שינה מהשאלות האלה
אם אתה לא מצליח להירדם מחמת עוצמת הקושיות שאתה הופך והופך בהם - אשריך ! בקרוב אצלי בעז"ה.
אם אתה לא מצליח להירדם מחמת הכעס על מאן דהו, קבל עצה מיהודי חכם [לא אני! רבינו יונה בשער השלישי משערי תשובה בשם מדרש קהלת] חכם ורשע עברו על הנבלה, אמר הרשע כמה מסרחת נבלה זו, אמר החכם כמה לבנות שיניה.
לאמור; אף שבאופן ברור סרחון הנבלה הוא מאפיין עיקרי הרבה יותר מלובן שיניה, בכל אופן עם חסרונות אין מה לקדם ואין טעם להפוך ולדוש בהם, כי זה לא יכול להצמיח כלום, עם מעלות אפשר איכשהוא לקדם משהו, גם אם הם שוליות וזניחות...
 
קיבלתי:

לפני כשבועיים יצא לאור שו"ת תפלה למשה ח"ח ובו נדפסו תשובות ומכתבים מהגאון ר' משה לוי זצ"ל, ובסימן ע"ג ישנו מכתב מבעל הילקוט יוסף בשנת תשנ"ב [והאמת שהודפס כבר בויען שמואל חלק יא] - ובו הוא מבקש מהגר"מ שיעיר לו הערות על ספרו לפני שיצא לאור, והחזיר לו מכתב וכתב בתחילתו: והאמת אומר לכת"ר שמה שלא נעניתי עד כה להפצרותיו, מפני שכת"ר א"צ לדידי ולדכוותי, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו הגאון מופה"ד (שליט"א), וידעתי שלא ישנה מאומה מה שאכתוב לו, כי מה לתבן את הבר. ומטעם זה דנתיו לכף זכות בהערותיו על דברי שהרואה יראה שאינם מספקים לדחות את מה שכתבנו, שאינו דוחה ופורך את הבנין והיסוד עליו בניתי הלכה מסויימת, רק דוחה דחיות קלות את מסקנת ההלכה. ע"כ.

ובהמשך דבריו אחרי שהביא לו שתי דוגמאות שהילקו"י דחה דבריו בצורה לא נכונה כתב: ומ"מ דנתיו לכף זכות, כיון שכת"ר לא איכפת לו באמת בשום הוכחה וראיה, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו שליט"א, ולכן אמרתי א"צ להעיר, והאיכא ממעייני הישועה ב"ה, ואם ירצו יעיינו ויקרבו אשר ייראה הרואה. ע"כ.​
 
קיבלתי:

לפני כשבועיים יצא לאור שו"ת תפלה למשה ח"ח ובו נדפסו תשובות ומכתבים מהגאון ר' משה לוי זצ"ל, ובסימן ע"ג ישנו מכתב מבעל הילקוט יוסף בשנת תשנ"ב [והאמת שהודפס כבר בויען שמואל חלק יא] - ובו הוא מבקש מהגר"מ שיעיר לו הערות על ספרו לפני שיצא לאור, והחזיר לו מכתב וכתב בתחילתו: והאמת אומר לכת"ר שמה שלא נעניתי עד כה להפצרותיו, מפני שכת"ר א"צ לדידי ולדכוותי, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו הגאון מופה"ד (שליט"א), וידעתי שלא ישנה מאומה מה שאכתוב לו, כי מה לתבן את הבר. ומטעם זה דנתיו לכף זכות בהערותיו על דברי שהרואה יראה שאינם מספקים לדחות את מה שכתבנו, שאינו דוחה ופורך את הבנין והיסוד עליו בניתי הלכה מסויימת, רק דוחה דחיות קלות את מסקנת ההלכה. ע"כ.

ובהמשך דבריו אחרי שהביא לו שתי דוגמאות שהילקו"י דחה דבריו בצורה לא נכונה כתב: ומ"מ דנתיו לכף זכות, כיון שכת"ר לא איכפת לו באמת בשום הוכחה וראיה, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו שליט"א, ולכן אמרתי א"צ להעיר, והאיכא ממעייני הישועה ב"ה, ואם ירצו יעיינו ויקרבו אשר ייראה הרואה. ע"כ.​
עיני גדולי ישראל צופיות למרחוק
וכבר לפני למעלה כ-35 שנה ידעו במה מדובר
 
ראשי תחתית