אספר מעשה שהיה, וכל אחד יסיק את המסקנות:
ליהודי אחד היו שני בנים בישיבות. שניהם למדו היטב, עלו והתעלו. באמצע שיעור ג' יש"ק הגיע אחד מהם לביתו, וסיפר לאביו: ברצוני לגלות לך שרכשתי סמארטפון מזה תקופה, וקשה לי להסתיר ממך את הסוד. לא אכפת לי שתתקין עליו סינון, אם אתה רוצה. האבא כעס מאוד, לקח את הסמארטפון וניפץ אותו מול עיני הבן, על קורות מיטתו. הקליפה נשברה. הבן חזר לישיבה, עבד פה ושם כמה שעות, קנה סמארטפון חדש והפעם הסתיר אותו היטב, לאט לאט סר מהדרך וכיום הוא רווק, בקושי מניח תפילין ושומר שבת. חי לבדו בדירה עם עוד כמה בחורים כמותו.
עם הבן השני כבר היה האב חכם יותר, וניחם על מעשיו. כשראה את הבן משתעמם בבין הזמנים ומטפס על הקירות, הוא קנה לו סמארטפון שיהיה לו בבית, עם סינון של "נתיב". האבא היה רגוע עם הסינון הזה, והבן מצא לו תעסוקה נחמדה. הוא לא לקח את הסמארטפון לישיבה. השתמש בו רק בבין הזמנים וכאשר הגיע לשבת חופשה. האבא בדק מידי פעם את הסמארטפון, וראה שהכל כשורה. כשהבן התחתן הוא אמר לרעייתו שיש לו פלאפון מסונן עם סינון טוב, היא בתחילה רצתה רק פלאפון כשר, לאחר מכן הסכימה (בסוף התברר שגם לה יש איזה סמארטפון מהצד...) עד היום הוא מחזיק במכשיר הזה בשמחה רבה, והוא לומד בכולל יום שלם. האבא מספר שהוא מאוד מתפעל כיצד זמן רב לאחר החתונה הבן נשאר עם אותו סינון ומשלם כל חודש 45 שקל לנתיב, ולא התדרדר לסינון אחר וכדו'.