החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
במרוקו לפי הידוע לי, לא נהגו לשמוע.
נשמח למידע נוסף.
נשמח למידע נוסף.
פרשת זכור לנשים - מה נהגו אמותינו?
- יוזם האשכול החש בראשו
- תאריך התחלה
הרב עובדיה ממליץ להחמיר ובנו כותב שאין ללמוד ממנהג נשים של מרוקו משום שלא היו זהירות במצוות והוא מביא לזה אסמכתאות...
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
ולא היו להם בעלים?
אבל לא התפללו וברכו (הגר"ע יוסף אמר בשם הרב משאש: אוכלות ושותות כמו בהמה...) ולא הלכו לבית הכנסת, לכן אין ללמוד ממה שלא עשו.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
1. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56811&st=&pgnum=140
2. https://maor-israel.com/התייחסותו-למנהגי-העדות-בישראל/ אמר בשיעור, הכתבים החפשים הזכירו זאת לגנאי, אבל באתר מאור ישראל העתיקו הדברים כדי להציג את דרכו של מרן
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,122
"כמו בהמה" זו כנראה תוספת של הגר"ע, הגר"ש משאש לא היה מתבטא כך.
סיפר חבר, ת"ח גדול שביקר לפני שנים במרוקו ונכנס לבית בעיר מאראכש, ובחן את האשה על כל הלכות ניקור, והיא ידעה יותר טוב מהרבה שוחטים ומנקרים.
ולא רק הנשים במרוקו לא ידעו קרוא וכתוב, גם בפולין וליטא.
בהונגריה ובמערב היה חוק חינוך חובה ושם הנשים למדו בבתי ספר. בפולין רק המתבוללים
או העשירים דאגו לבנותיהם (גם התארסו בגיל 14). לא היתה שום מערכת שדאגה להשכלתן של הנשים, ולכן המרוקאיות והפולניות והליטאיות שוות מבחינה זו.
משנת תשי"א והלאה, חב"ד הקימו במרוקו בתי ספר לבנות והן למדו הכל.
צורבא דרבנן
חבר
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 35
באורל"צ כ' שאימותינו לא נהגו
ונראה שטורח שם מאוד ליישב המנהג(ןאף בכמה מהם נראה שנדחק ואכמ"ל)
ונראה שטורח שם מאוד ליישב המנהג(ןאף בכמה מהם נראה שנדחק ואכמ"ל)
אוסיף על דבריך מה שראיתי בעיני כמה מהנשים הללו, שהיו מקפידות לשמוע ברכת המזון ומברכות בכוונה גדולה ברכה ראשונה. לבושות בצניעות ומקפידות הקפדה עצומה על צניעות - פחת פחדים - כמו קמחית ממש. מקפידות היטב על התפילה במזוזה וגם לאורך כל שעות היום לא פסקו מהן מילות תודה ותפילה לבורא עולם באדיקות ובאמונה טהורה. היו מקפידות (בעבר) על מליחה ועל הפרדה בין בשר לחלב בחומרה עצומה - הרבה מעבר ממה שכתוב בילקוט יוסף, הקפידו היטב על הצומות גם כשהיו בנות מאה...
אז נכון הן ברכו אחרי ההדלקה כדעת מרן החיד"א ומרן רבי חיים פלאג'י ומרן הבן איש חי...
אבל בכל מקרה הן היו (וחלקם לאוי"ט) יראות שמים מרובים. אם הן שמעו הלכה מאיזה חכם הן לקחו אותה בשיא הרצינות. רבות מהן היו בבית הכנסת ומקשיבות שעות על גבי שעות לחזן ולחכם ולשיעורי תורה ברדיו ולהקראת ד"ת של בעליהן... עובדות מכל הלב והנשמה עבור מאכלי שבתות וחגי ישראל (בלי קולות בדין בישול בשבת). מפרישות חלה בדבקות עצומה. מכינות אוכל לאברכים ולהילולות הצדיקים באמונה תמימה וטהורה... אחת מהן תיארה בפני את לימוד הגמרא של אביה שהיה חכם במרקש, עם מנגינה וציטוטים של שמות אמוראים... היא דקלמה היטב את ההגדה ושאלה שאלות חריפות באחיזת ראש מדהימה - כמו שרק סבתא מרוקאית יודעת - כל זה ראתה עיני ושמעה אזני.
צריך לציין שכמה מהן היו משכילות ומשוררות ושפתן עשירה ומליצית ומדוקדקת לא פחות ממי שמחשיב את נשות מרוקו כבהמה, כמו הרבנית הצדקנית מרת פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה
פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה – המכלול
www.hamichlol.org.il
אחרות היו פעילות מאוד בעולם היהודי והקימו חיידרים... "אם הבנים"
נערך לאחרונה:
