לחצו כאן – תרומה לשמואל

פסקי המשנה ברורה לספרדים

זכורני שכשיצא משנ"ב מאורות ששם נדפס מאמר זה לראשונה, בכולל שלנו המה ראו כן תמהו מנין לחדש שיש לבני ספרד לנהוג דוקא כהמשנ"ב (במקום שלא חולק על השו"ע, וכו'), והלא אף בני אשכנז לא קיבלו כולם הוראותיו. (ואח"כ שמעתי תמיהה זו מעוד רבים).
 
שמעתי ששאלו את מרן הגאב"ד שליט"א, שהרי לא קיבלנו ע"ע לא הוראות המשנ"ב ולא הכף החיים, ומה יש לנהוג כשנחלקו בדעת השו"ע.
וענה ואמר, אתה לומד משנ"ב? תפסוק כמוהו. רק במקום שיוודע לך באיזה זמן שמנהג הספרדים היה אחרת, תעשה כמנהג הספרדים.
ומרן הגאב"ד לא הזכיר כלל שצריך ללמוד כל פעם יחד עם המשנ"ב עוד ספרים אחרים.
 
בכולל שלנו המה ראו כן תמהו מנין לחדש שיש לבני ספרד לנהוג דוקא כהמשנ"ב
לא מה זה שאמר הר' סופר

הוא אמר כשאין מח' בין השו"ע למ"ב אזאי גם המ"ב הוא פסק לספרדים
וכוונתו לאפוקי ממה שאמרתי לעיל שבגלל שה "לוית חן" חלק בכמה נושאים על המ"ב בלא קשר לעניין של השו"ע

ע"ז כוונת הר' סופר- שלא יחשוב התמים והספרדי המצוי [כוונתי באברכים לא בעלי בתים], שהנה המ"ב זה לא פסק לספרדים כי הלוית חן חלק עליו

על זה הדגיש- שלא הן פני הדברים אלא המ"ב פסק גם לספרדים ואיה"נ אם יש מח' עניינית לראות דברי מי צודקים תעשה אחרת

אך שתולים שכל מח' שחלק הר' עובדיה על המ"ב קשורה לספרדים ואשכנזים מזה בא לאפוקי הר' סופר
 
מסר נפשו 36 שנה על חיבורו,
26
המה ראו כן תמהו מנין לחדש שיש לבני ספרד לנהוג דוקא כהמשנ"ב
בהיות והמ"ב הוא המפרש הכי גדול של שו"ע או"ח, ברור שיש לפסוק כדבריו, בדעת מרן ז"ל.
כמו שתגיד שלא נפסוק כהש"ך כי הוא אשכנזי [מעניין באמת מדוע איתרא מזלו של המשנ"ב יותר מהש"ך או הט"ז...]

לפני כמה שנים נראה לי כתב מאמרים על זה הרב יקותיאל אוהב ציון שליט"א, מי שיש בידו יעלה ויביא
 
בהיות והמ"ב הוא המפרש הכי גדול של שו"ע או"ח, ברור שיש לפסוק כדבריו, בדעת מרן ז"ל.
כמו שתגיד שלא נפסוק כהש"ך כי הוא אשכנזי [מעניין באמת מדוע איתרא מזלו של המשנ"ב יותר מהש"ך או הט"ז...]
מי דיבר על זה שהוא אשכנזי?!
אלא שלא שמענו מעולם שיש לילך אחר המשנ"ב דוקא, במח' שאינם קשורות למנהגי הספרדים או השו"ע, ולא ראינו לא לאול"צ ולא לאף אחד מרבותינו שנהג כך.
גם לגבי הש"ך איננו נוהגים בכל כמותו, למרות שהוא אחד מחשובי הפוסקים האחרונים.
 
לא מה זה שאמר הר' סופר

הוא אמר כשאין מח' בין השו"ע למ"ב אזאי גם המ"ב הוא פסק לספרדים
וכוונתו לאפוקי ממה שאמרתי לעיל שבגלל שה "לוית חן" חלק בכמה נושאים על המ"ב בלא קשר לעניין של השו"ע

ע"ז כוונת הר' סופר- שלא יחשוב התמים והספרדי המצוי [כוונתי באברכים לא בעלי בתים], שהנה המ"ב זה לא פסק לספרדים כי הלוית חן חלק עליו

על זה הדגיש- שלא הן פני הדברים אלא המ"ב פסק גם לספרדים ואיה"נ אם יש מח' עניינית לראות דברי מי צודקים תעשה אחרת

אך שתולים שכל מח' שחלק הר' עובדיה על המ"ב קשורה לספרדים ואשכנזים מזה בא לאפוקי הר' סופר
ובפרט שבהרבה מקומות שנטה הלוית חן מד' המ"ב, באו הגאונים שאחריו וקיימו ד' המ"ב. והדברים ארוכים.
 
על זה הדגיש- שלא הן פני הדברים אלא המ"ב פסק גם לספרדים ואיה"נ אם יש מח' עניינית לראות דברי מי צודקים תעשה אחרת
היכן הם האשכנזים שיבואו ויאמרו, שהבן איש חי פסק גם לאשכנזים....
 
מי דיבר על זה שהוא אשכנזי?!
אלא שלא שמענו מעולם שיש לילך אחר המשנ"ב דוקא, במח' שאינם קשורות למנהגי הספרדים או השו"ע, ולא ראינו לא לאול"צ ולא לאף אחד מרבותינו שנהג כך.
גם לגבי הa"ך איננו נוהגים cכל כמותו, למרות שהוא אחד מחשובי הפוסקים האחרונים.
ענו לך
כמו שהש"ך הוא המפרש הכי חשוב, וכו' והמג"א הכי חשוב באו"ח, כך גם מעמדו של המ"ב.
וברור שראיות שמביא בשו"ת ים הגדול טולידאנו נגד המ"ב, אינם מכריעות וכן ע"ז הדרך לכל מבין ובר דעת.
וכל מי שיביט במהדורת דרשו, איזה ציצים ופרחים עשו למ"ב' מבין איזה יחס גדולי הדורות הבאים אחריו נתנו לס' זה, עד כדי כך שיראים לחלוק עליו ומתפחדין מזה.
וידוע מש"כ באגרות חזו"א [כעת אמ"א ונודה למי שיעלה, אא"כ אינו נחשב כי הוא גם אשכנזי] שההוראה מהמ"ב היא הוראה מקוימת כמו לשכת הגזית.
ודבריו קילורין לעין, לכל מי שלומד בעיון ויודע להעמיק בד' רבותינו ולדעת דרגות הפוסקים, וע"ז כ' החזו"א [@ידידיה תביא מקור ונוסח ברור] שידיעת גדולי הפוסקים זה גופי תורה.
 
היכן הם האשכנזים שיבואו ויאמרו, שהבן איש חי פסק גם לאשכנזים....
ההבדל עצום, המשנה ברורה עשה את חיבורו על השו"ע כסדר, והיינו סעיף אחר סעיף לבאר את השו"ע, ע"פ האחרונים וע"פ סברותיו.

זה לא סתם חיבור הלכות מצוי- אלא זה על השו"ע סעיף סעיף מלווה בביאור הלכה במורחב עם ראשונים ואחרונים וכו' וכו'

שאדם עושה חיבור מיוחד על השו"ע שזה מלווה עם הרבה ראשונים ואחרונים

אין קשר לומר שזה קשור לספרדים ואשכנזים

נכון שיש מנהגים אחרים ולא על זה אני מדבר, אלא כוונתי מה שלא קשור למנהגים, אלא ביאור השו"ע או נושא הילכתי רגיל, חיבור המשנה ברורה הוא לכולם, כי זה חיבור מקיף ויסודי על השו"ע בתוספת ראשונים ואחרונים מכל העדות ומכל הסוגים והגוונים

ולצערינו היום- ב 40 שנה האחרונות בערך, נשתרש לציבור שאם פוסק ספרדי חולק על המשנה ברורה א"כ הספרדים צריכים ללכת אחרי הפוסק הספרדי

וכל זה הבל ורעות רוח, ואין קשר בין הדברים, יש מחלוקות ויש ראיות ומה שצריך לקבוע- זה הראיות והסברות, ולא העדתיות של הפוסק, כ"ש בפוסק כזה חשוב שהקיף כ"כ הרבה סוגיות עם ראשונים ואחרונים, המשקל שונה ביתר שאת
 
ובפרט שבהרבה מקומות שנטה הלוית חן מד' המ"ב, באו הגאונים שאחריו וקיימו ד' המ"ב. והדברים ארוכים.
הדברים שלו בכנס של דרשו אינם מחמת ספרו לוית חן, אלא מחמת שיש עוד מקומות רבים שודאי שהמשנ"ב נטה מפסקי מרן, וממנהגי הספרדים.
יש כמה ספרים שאספו את המקומות שהמשנ"ב מבאר את השו"ע דלא כמש"כ בב"י. ספר עונג שבת לרב ליאור שמש על משנ"ב ח"ג. וס' מנחת יהודה לרב יהודה טל, על הלכות יום טוב. ומן הסתם יש עוד ספרים גם הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א ערך בזה כמה רשימות בספריו.
 
ענו לך
כמו שהש"ך הוא המפרש הכי חשוב, וכו' והמג"א הכי חשוב באו"ח, כך גם מעמדו של המ"ב.
וברור שראיות שמביא בשו"ת ים הגדול טולידאנו נגד המ"ב, אינם מכריעות וכן ע"ז הדרך לכל מבין ובר דעת.
וכל מי שיביט במהדורת דרשו, איזה ציצים ופרחים עשו למ"ב' מבין איזה יחס גדולי הדורות הבאים אחריו נתנו לס' זה, עד כדי כך שיראים לחלוק עליו ומתפחדין מזה.
וידוע מש"כ באגרות חזו"א [כעת אמ"א ונודה למי שיעלה, אא"כ אינו נחשב כי הוא גם אשכנזי] שההוראה מהמ"ב היא הוראה מקוימת כמו לשכת הגזית.
ודבריו קילורין לעין, לכל מי שלומד בעיון ויודע להעמיק בד' רבותינו ולדעת דרגות הפוסקים, וע"ז כ' החזו"א [@ידידיה תביא מקור ונוסח ברור] שידיעת גדולי הפוסקים זה גופי תורה.
היא ראייתי, שכמו שאיננו הולכים כמו הש"ך והמג"א המפרשים החשובים, תמיד, ופעמים רבות פוסקי ספרד נטו מהם, כך גם כאן.
 
יש כמה ספרים שאספו את המקומות שהמשנ"ב מבאר את השו"ע דלא כמש"כ בב"י. ספר עונג שבת לרב ליאור שמש על משנ"ב ח"ג. וס' מנחת יהודה לרב יהודה טל, על הלכות יום טוב. ומן הסתם יש עוד ספרים גם הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א ערך בזה כמה רשימות בספריו.
מצחיק.
הם אספו כל מיני מקומות שמרן הגרע"י ושאר גאוני עולם נטו מהמ"ב.
שוב, זה לא קשור לעדות.
זה שמרן הגרע"י והרב בן ציון מתירים לפתוח בקבוקים זה לא אומר שזה קשור לספרדים וכו'.
זה לא קשור למנהגים ועדות.
אדרבה. רוב הפוסקים אוסרים בתוקף. וכאשר בירר לנכון הגאון הגדול רבי יהודה ברכה בספרו החדש ח"ט.
בא תאסוף המקומות שהמ"ב נטה ממרן. נער יספרם.
ואוסיף דוגמא.
מרן הגרע"י סובר שבשביל לברך על עוגה על המחיה די שיש שישית קמח, ועשה ס"ס והפליא ברוחב בינתו בפרט זה.
אבל המ"ב סובר שצריך לאכול בפועל כזית מהקמח.
בא הגר"א מלכה ומוכיח שדעת מרן כהמ"ב!!!
מחריד ומזעזע!!!
אבל זוהי עובדה מוגמרת, ולשון מרן מכריח כן!!! [אפשרות לאשכול נפרד]
נו? אשכנזים ספרדים??? [ואף שנראה מנהג ספרדים יותר כד' מרן הגרע"י זיע"א].
 
ראשי תחתית