אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 740
ועוד ממרן חכם שלום זצוק"ל
יעויין בעיקר בתחילת הקטע "לא ללמוד רק קיצורים", מש"כ על היחס בין הבא"ח והמשנ"ב.
יעויין בעיקר בתחילת הקטע "לא ללמוד רק קיצורים", מש"כ על היחס בין הבא"ח והמשנ"ב.
פסקי המשנה ברורה לספרדים
- יוזם האשכול כאחד העם
- תאריך התחלה
ואח"כ כ'
וכן האריכו בזה לעיל. ומשמע דפשיטא לכו שמי שמפרש דלא כמ"ש בב"י אינו מפרש ע"פ דעתו באמת.
ואף שהדבר קשה מאוד, אך לענ"ד כל הפוסקים (הן הגרע"י והן פמ"ג ועוד רבים) מתרצים הרבה פעמים שבשו"ע חזר בו, ואחרים ס"ל דאדרבא והב"י מגלה על דעתו בשו"ע, ואין לדייק כ"כ בלשון וכו'. וזה יש לכל הכיוונים.
אמנם בעיקר דבריך שהתורה אינה עדתית... אני מסכים מאוד.
אבל בנוגע להנ"ל כבר ענוך מדברי גדולי הפוסקים הספרדים, והיינו אלו שהתקבלו בציבורים נרחבים, ולא נזכרו דבריהם במ"ב.
משא"כ רוב הנ"ל המאמ"ר, נה"ש, פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.
הכנה"ג מובא במג"א הרבה, וכמדומני לא הובא כ"כ כפוסק בפ"ע אלא כמלקט ומציין (עם כל גדלותו! זה הצורה המעשית שהובאו דבריו בפוסקים האשכנזים)
יד אהרן אינו זכור לי במיוחד בד' הפוסקים האשכנזים וצ"ע.
הגחיד"א אכן הסתובב בערי אשכנז במסעותיו וספריו הופצו גם באשכנז. ועדיין נדמה לי שהמשקל שניתן לו במ"ב אינו דומה לאחרונים אחרים בתקופתו (הפמ"ג, הנו"ב, ואפי' החת"ס ורעק"א שמאוחרים מעט)
ונכון שיש פעמים שכדי לברר באמת את דעתו של פוסק מסויים, לא מספיק ללמוד את הסוגיא, אלא להכיר את דרכו בלימוד של אותו פוסק [לדוגמא אציין שיש המדקדקים בדברי הטור וכו' ונוטים לפרש שיש לו שיטה חדשה שלא הוזכרה בראשונים. וכמובן לכל לומד ישר, אין דברים אלו עולים בסברא ישרה. כי אין דרכו לחדש שיטות מעצמו (אף כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל). ועוד ועיקר שדרכו להביא שיטת אביו הרא"ש עכ"פ ולא לחלוק עליו בשתיקה, וכמו שכתבו הפוסקים הרבה פעמים. ולדבר כזה צריך להכיר את דרך הטור בפסיקתו. וכן בשו"ע שהרבה פעמים מעדיף פירושן של ראשונים מסתימתם של עמודי ההוראה ואינו מדקדק כ"כ הרבה על השמטת הרמב"ם והרי"ף וכיו"ב. ולזה צריך הרבה רגילות בספרו. משא"כ "מעיין גדול" יוכל להמציא "ביאור הב"י בשיטת הרמב"ם"...]
- מסקנא של הדברים האמורים
- ברור שלימוד המ"ב נחוץ לכל אחד בלומדו את דברי מרן השו"ע וזה אבן יסוד בדבריו, ולא סתם כל גדולי ישראל אף הספרדים הורו ללמוד את דבריו.
- לא משנה שיצאו עד היום כמה וכמה ספרים על הסדר של השו"ע, אבל פירוש כמו המ"ב אין דבר כזה בעולם, ולכן ראוי מאוד לכל אחד ללומדו על הסדר.
- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה, ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.
נ.ב - לא מצאתי גדול ישראל אחד מכל המגדרים שיחלוק על דבר מהנ"ל... א"כ אשמח לשמוע.
- ברור שלימוד המ"ב נחוץ לכל אחד בלומדו את דברי מרן השו"ע וזה אבן יסוד בדבריו, ולא סתם כל גדולי ישראל אף הספרדים הורו ללמוד את דבריו.
- לא משנה שיצאו עד היום כמה וכמה ספרים על הסדר של השו"ע, אבל פירוש כמו המ"ב אין דבר כזה בעולם, ולכן ראוי מאוד לכל אחד ללומדו על הסדר.
- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה, ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.
נ.ב - לא מצאתי גדול ישראל אחד מכל המגדרים שיחלוק על דבר מהנ"ל... א"כ אשמח לשמוע.
מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן, לעשות לרוח משקל וגבעות במאזנים, לומר דרך זו נאה וזו אינה נאה, למוד ולמודד אר"ש גאוני ארץ, ולהחליט בהנף מקלדת מי הם המקובלים ומי הם שאינם, מי דרכו בדרך חכמי אשכנז ומי דרכו בדרכי תוניס, מי בגחלי אתונה ומי אשר דבריהם אינה משנה.
לכשתמצי לומר, אף חלוקה עדתית אין כאן, אלא אשר ייראה בעיני בן דורנו ואשר יכשר בעיניו, הוא ראוי לבוא בקהל, ועליו יסמוכו עדת ישורון בבואם להכריע ההלכה.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,095
האם זהו הגר"ב גמליאלי תלמידו המובהק של חכם בן ציון?
דבריך מתייחסים לדבריי???
מה הקשר???
לא הכרעתי כלל איך צריך ללמוד וכיו"ב [למען האמת, גם לעצמי עוד לא הכרעתי לגמרי איך ללמוד... וודאי ביחס לגדולים וטובים ממני!!!]
דבריי נאמרו בשיא הפשטות שישנם כמה דרכי לימוד ועיון בפוסקים. וכן היה מרגלא בפומייהו דרבנן קשישאי, הן הגרע"י והן הגר"מ מזוז שהרחיבו הרבה בענין. ואכן ע"ז אמר הגרע"י שמעוניין שילמדו לפסוק בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים.
היכן שמעת כאן איזה זלזול?
[ובדברי רבותינו האשכנזים וודאי ווודאי שהרחיבו להגדיר את דרך הלימוד של כל אחד, ולא ראו בכך שום פחיתות כבוד]
כנראה נתחלפה לך הודעתי בענין אחר שראית, ועימי ועימך הסליחה!
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 740
אכן, ראש ישיבת לבב חכמה.
ח"ו. הס כי לא להזכיר.
כבר הוזכרו כאן ד' החזו"א שד' המ"ב המה כלשכת הגזית.
למה צריך להסביר לך את זה שוב ושוב?
או שאינך מבין מיהו ומהו גדול גאוני הדורות מרן החזו"א, או שאתה מסרב להבין בכח.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,095
כתב זאת בחדא מחתא עם הב"י והגר"א.
אז מה עושים כאשר המשנ"ב פסק דלא כהגר"א?
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
הוא אמר שהספר הכי טוב ללמוד הלכה הוא משנה ברורה, ואף א' לא חלק על זה
הוא לא אמר שבמחלוקת בין המשנ"ב להפמ"ג [או התורת חסד מלובלין, וכו'] יש להכריע להלכה כהמשנ"ב
[ואדרבה פשיט"ל שלמעשה יש לנהוג כהבא"ח, ומשמע גם כשלא משהו התלוי במנהג]
לא ידענא למה זה קשה מאד, השו"ע בדר"כ העתיק לשון הראשונים, ואם האחרונים הבינו את הרמב"ם אחרת ממ"ש הב"י, אין סיבה לפרש את לשון הרמב"ם שהועתק בשו"ע דוקא כדעת הב"י [אא"כ אתה ספרדי וקיבלת הוראותיו של הב"י]
החזו"א כתב שהיכא שהב"י מג"א ומשנ"ב כתבו משהו ואף א' לא חולק עליהם, זה נחשב כהוראה מלשכת הגזית, ותו לא מידי
כנראה אתה מסרב להבין את מה שמסבירים לך שוב ושוב...
- וגם אם החזו"א היה אומר כזה דבר לא מצינו שום פוסק ספרדי שהתייחס לדברי המ"ב יותר מאשר שאר אחרונים.
מפורש באגרות חזו"א. מה זה ההתעלמות המכוונת והשיטתית מהאמת? שערוריה.
פוסק ספרדי? אין בושה? רק בגלל שמוצאו מקוסובה? לכן אין לו דעת תורה? מה לא היה בקיא בתורת החילוק? לא היה לו תוכנת גזור הדבק?
נמנו וגמרו רוב גדולי הדור האחרון כי כמו החזו"א לא היה מזמן הגר"א. גם לא אצל הספרדים.
ואכמ"ל למי שאינו מבין בזכות שכלו עומק ענין עדין זה.
אז בא תסביר לי למה שום פוסק ספרדי מדורותינו לא כתב דבר כזה... ואף אחד שכתב תשובה או הלכה לא התייחס לדברי המ"ב יותר מאשר שאר אחרונים?
חבל שלכם יש טשטוש ושטחיות כלפי גדולי הדור הספרדים (ורוב האשכנזים) שלא קיבלו את פסקי המ"ב יותר מאשר פוסק אחר.
וחבל גם ש"לא התייעצתי איתך לפני שכתבתי" ו"הזדרזתי להשיג בבטחון"???
תמשיך כהרגלך בקודש לא לענות לגופם של דברים.
