פסקי המשנה ברורה לספרדים

המשנה ברורה בהרבה מקומות מבאר את הש"ע דלא כבית יוסף
ואח"כ כ'
זה יש אולי "על האצבעות", ואולי אף של יד אחת רק
וכן האריכו בזה לעיל. ומשמע דפשיטא לכו שמי שמפרש דלא כמ"ש בב"י אינו מפרש ע"פ דעתו באמת.

ואף שהדבר קשה מאוד, אך לענ"ד כל הפוסקים (הן הגרע"י והן פמ"ג ועוד רבים) מתרצים הרבה פעמים שבשו"ע חזר בו, ואחרים ס"ל דאדרבא והב"י מגלה על דעתו בשו"ע, ואין לדייק כ"כ בלשון וכו'. וזה יש לכל הכיוונים.
 
אך כאשר אני פותח מ"ב ורואה כסדר שמזכיר מפוסקי ספרד.

החיד"א, כנסת הגדולה, מאמר מרדכי, נהר שלום, יד אהרון [אלפאנדרי], פרי חדש, מנחת כהן
אמנם בעיקר דבריך שהתורה אינה עדתית... אני מסכים מאוד.



אבל בנוגע להנ"ל כבר ענוך מדברי גדולי הפוסקים הספרדים, והיינו אלו שהתקבלו בציבורים נרחבים, ולא נזכרו דבריהם במ"ב.

משא"כ רוב הנ"ל המאמ"ר, נה"ש, פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.

הכנה"ג מובא במג"א הרבה, וכמדומני לא הובא כ"כ כפוסק בפ"ע אלא כמלקט ומציין (עם כל גדלותו! זה הצורה המעשית שהובאו דבריו בפוסקים האשכנזים)

יד אהרן אינו זכור לי במיוחד בד' הפוסקים האשכנזים וצ"ע.

הגחיד"א אכן הסתובב בערי אשכנז במסעותיו וספריו הופצו גם באשכנז. ועדיין נדמה לי שהמשקל שניתן לו במ"ב אינו דומה לאחרונים אחרים בתקופתו (הפמ"ג, הנו"ב, ואפי' החת"ס ורעק"א שמאוחרים מעט)


ונכון שיש פעמים שכדי לברר באמת את דעתו של פוסק מסויים, לא מספיק ללמוד את הסוגיא, אלא להכיר את דרכו בלימוד של אותו פוסק [לדוגמא אציין שיש המדקדקים בדברי הטור וכו' ונוטים לפרש שיש לו שיטה חדשה שלא הוזכרה בראשונים. וכמובן לכל לומד ישר, אין דברים אלו עולים בסברא ישרה. כי אין דרכו לחדש שיטות מעצמו (אף כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל). ועוד ועיקר שדרכו להביא שיטת אביו הרא"ש עכ"פ ולא לחלוק עליו בשתיקה, וכמו שכתבו הפוסקים הרבה פעמים. ולדבר כזה צריך להכיר את דרך הטור בפסיקתו. וכן בשו"ע שהרבה פעמים מעדיף פירושן של ראשונים מסתימתם של עמודי ההוראה ואינו מדקדק כ"כ הרבה על השמטת הרמב"ם והרי"ף וכיו"ב. ולזה צריך הרבה רגילות בספרו. משא"כ "מעיין גדול" יוכל להמציא "ביאור הב"י בשיטת הרמב"ם"...]
 
- מסקנא של הדברים האמורים

- ברור שלימוד המ"ב נחוץ לכל אחד בלומדו את דברי מרן השו"ע וזה אבן יסוד בדבריו, ולא סתם כל גדולי ישראל אף הספרדים הורו ללמוד את דבריו.

- לא משנה שיצאו עד היום כמה וכמה ספרים על הסדר של השו"ע, אבל פירוש כמו המ"ב אין דבר כזה בעולם, ולכן ראוי מאוד לכל אחד ללומדו על הסדר.

- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה, ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.


נ.ב - לא מצאתי גדול ישראל אחד מכל המגדרים שיחלוק על דבר מהנ"ל... א"כ אשמח לשמוע.
 
משא"כ רוב הנ"ל המאמ"ר, נה"ש, פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.
מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן, לעשות לרוח משקל וגבעות במאזנים, לומר דרך זו נאה וזו אינה נאה, למוד ולמודד אר"ש גאוני ארץ, ולהחליט בהנף מקלדת מי הם המקובלים ומי הם שאינם, מי דרכו בדרך חכמי אשכנז ומי דרכו בדרכי תוניס, מי בגחלי אתונה ומי אשר דבריהם אינה משנה.
לכשתמצי לומר, אף חלוקה עדתית אין כאן, אלא אשר ייראה בעיני בן דורנו ואשר יכשר בעיניו, הוא ראוי לבוא בקהל, ועליו יסמוכו עדת ישורון בבואם להכריע ההלכה.
 
מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן, לעשות לרוח משקל וגבעות במאזנים, לומר דרך זו נאה וזו אינה נאה, למוד ולמודד אר"ש גאוני ארץ, ולהחליט בהנף מקלדת מי הם המקובלים ומי הם שאינם, מי דרכו בדרך חכמי אשכנז ומי דרכו בדרכי תוניס, מי בגחלי אתונה ומי אשר דבריהם אינה משנה.
לכשתמצי לומר, אף חלוקה עדתית אין כאן, אלא אשר ייראה בעיני בן דורנו ואשר יכשר בעיניו, הוא ראוי לבוא בקהל, ועליו יסמוכו עדת ישורון בבואם להכריע ההלכה.
דבריך מתייחסים לדבריי???

מה הקשר???

לא הכרעתי כלל איך צריך ללמוד וכיו"ב [למען האמת, גם לעצמי עוד לא הכרעתי לגמרי איך ללמוד... וודאי ביחס לגדולים וטובים ממני!!!]

דבריי נאמרו בשיא הפשטות שישנם כמה דרכי לימוד ועיון בפוסקים. וכן היה מרגלא בפומייהו דרבנן קשישאי, הן הגרע"י והן הגר"מ מזוז שהרחיבו הרבה בענין. ואכן ע"ז אמר הגרע"י שמעוניין שילמדו לפסוק בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים.

היכן שמעת כאן איזה זלזול?

[ובדברי רבותינו האשכנזים וודאי ווודאי שהרחיבו להגדיר את דרך הלימוד של כל אחד, ולא ראו בכך שום פחיתות כבוד]


כנראה נתחלפה לך הודעתי בענין אחר שראית, ועימי ועימך הסליחה!
 
שוב הבנתי כוונתך על מה שכתבתי על מי שהתקבל יותר וכו'.

בבקשה בלי לבדוק בתולדות המחברים, היכן כיהן ברבנות המאמר מרדכי? והיכן הנהר שלום?

ולעומת זאת לא תמצא מי שלא ידע היכן כיהנו הגר"ח פלאג'י (וזקינו החקרי לב), הבן איש חי, וכן גם החיד"א...
 
- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה, ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.
ח"ו. הס כי לא להזכיר.
כבר הוזכרו כאן ד' החזו"א שד' המ"ב המה כלשכת הגזית.
למה צריך להסביר לך את זה שוב ושוב?
או שאינך מבין מיהו ומהו גדול גאוני הדורות מרן החזו"א, או שאתה מסרב להבין בכח.
 
ח"ו. הס כי לא להזכיר.
כבר הוזכרו כאן ד' החזו"א שד' המ"ב המה כלשכת הגזית.
למה צריך להסביר לך את זה שוב ושוב?
או שאינך מבין מיהו ומהו גדול גאוני הדורות מרן החזו"א, או שאתה מסרב להבין בכח.
כתב זאת בחדא מחתא עם הב"י והגר"א.
אז מה עושים כאשר המשנ"ב פסק דלא כהגר"א?
 
מה שתפס אותי
זה המשפט שאמר "לא משנה מנהגים ספרדים, זה לא משנה כלום, אבל בשביל להבין את ההלכה הכל פתוח לפניך" וכו'.

וכמו בדיוק מה שכתבתי לעיל באחד התגובות- שזה שיש מנהגים ספרדים זה ידוע לכולם, אבל בשביל להבין את האחרונים טוב [היינו מ"א וט"ז] וכן כדי להבין את השו"ע היטב זה יש רק בחיבור המשנה ברורה, וכלשונו "בשביל להבין את ההלכה הכל פתוח לפניך"

וברוך שכיוונתי לדעת גדולים
איני יודע אם כוונתך לחכמי פור"י גאולה או העתיקה,
אבל יש בידי עדות מעניינת של הגר"ש בצלאל שליט"א על מרן חכם שלום זצוק"ל, אך אינני מצליח להעלותה.
עכ"פ זהו תמלול דבריו -
"אחרי תפילה כל יום חצי שעה הלכה. ודווקא משנה ברורה. רבינו [חכם שלום זיע"א] תמיד היה אומר שהמשנ"ב מפרש את מרן הכי טוב מכולם! אף אחד לא מפרש את מרן כמו המשנ"ב. זה היה אצלו... הוא אסר ללמוד קיצורים, רק הלכה מהמשנ"ב".
אולי חכם שלום לא היה ספרדי מספיק???
וצע"ג.
הוא אמר שהספר הכי טוב ללמוד הלכה הוא משנה ברורה, ואף א' לא חלק על זה
הוא לא אמר שבמחלוקת בין המשנ"ב להפמ"ג [או התורת חסד מלובלין, וכו'] יש להכריע להלכה כהמשנ"ב
[ואדרבה פשיט"ל שלמעשה יש לנהוג כהבא"ח, ומשמע גם כשלא משהו התלוי במנהג]
ומשמע דפשיטא לכו שמי שמפרש דלא כמ"ש בב"י אינו מפרש ע"פ דעתו באמת.

ואף שהדבר קשה מאוד
לא ידענא למה זה קשה מאד, השו"ע בדר"כ העתיק לשון הראשונים, ואם האחרונים הבינו את הרמב"ם אחרת ממ"ש הב"י, אין סיבה לפרש את לשון הרמב"ם שהועתק בשו"ע דוקא כדעת הב"י [אא"כ אתה ספרדי וקיבלת הוראותיו של הב"י]
ח"ו. הס כי לא להזכיר.
כבר הוזכרו כאן ד' החזו"א שד' המ"ב המה כלשכת הגזית.
למה צריך להסביר לך את זה שוב ושוב?
או שאינך מבין מיהו ומהו גדול גאוני הדורות מרן החזו"א, או שאתה מסרב להבין בכח.
החזו"א כתב שהיכא שהב"י מג"א ומשנ"ב כתבו משהו ואף א' לא חולק עליהם, זה נחשב כהוראה מלשכת הגזית, ותו לא מידי
 
ח"ו. הס כי לא להזכיר.
כבר הוזכרו כאן ד' החזו"א שד' המ"ב המה כלשכת הגזית.
למה צריך להסביר לך את זה שוב ושוב?
או שאינך מבין מיהו ומהו גדול גאוני הדורות מרן החזו"א, או שאתה מסרב להבין בכח.
כנראה אתה מסרב להבין את מה שמסבירים לך שוב ושוב...
כתב זאת בחדא מחתא עם הב"י והגר"א.
אז מה עושים כאשר המשנ"ב פסק דלא כהגר"א?
החזו"א כתב שהיכא שהב"י מג"א ומשנ"ב כתבו משהו ואף א' לא חולק עליהם, זה נחשב כהוראה מלשכת הגזית, ותו לא מידי


- וגם אם החזו"א היה אומר כזה דבר לא מצינו שום פוסק ספרדי שהתייחס לדברי המ"ב יותר מאשר שאר אחרונים.
 
- וגם אם החזו"א היה אומר כזה דבר לא מצינו שום פוסק ספרדי שהתייחס לדברי המ"ב יותר מאשר שאר אחרונים.
מפורש באגרות חזו"א. מה זה ההתעלמות המכוונת והשיטתית מהאמת? שערוריה.
פוסק ספרדי? אין בושה? רק בגלל שמוצאו מקוסובה? לכן אין לו דעת תורה? מה לא היה בקיא בתורת החילוק? לא היה לו תוכנת גזור הדבק?
נמנו וגמרו רוב גדולי הדור האחרון כי כמו החזו"א לא היה מזמן הגר"א. גם לא אצל הספרדים.
ואכמ"ל למי שאינו מבין בזכות שכלו עומק ענין עדין זה.
 
פוסק ספרדי? אין בושה? רק בגלל שמוצאו מקוסובה? לכן אין לו דעת תורה? מה לא היה בקיא בתורת החילוק? לא היה לו תוכנת גזור הדבק?
אז בא תסביר לי למה שום פוסק ספרדי מדורותינו לא כתב דבר כזה... ואף אחד שכתב תשובה או הלכה לא התייחס לדברי המ"ב יותר מאשר שאר אחרונים?
 
ראשי תחתית