תיבת 'מערכה' באה כמשקל ל'מערכה בפרשה' עיי"ש ותרו"צ. עכ"פ המערכות הציבוריות (שאינם ד"ת נטו) שאני עוסק בהם בינתיים אסורות לפרסום.
לעניננו. כאשר חלילה תהיה אברך שרואה את כל הגועל שבעולם, עבירות של גילוי עריות (היתר אשת איש שאינו כלום) גזל (לקיחת כל נכסי האברך בגלל שאשתו התאהבה במישהו אחר) ושפיכות דמים (המלבין וכו' וגם יכול למות מצער וגם פעמים אסרו זקנים וזקנות בהיותם הורי האברך) ועבודה זרה (יציאת כל הבנים לתרבות רעה) וכמובן עקירת ועקימת הדת (כל מיני סברות שבכל מקום אחר היית מתבייש אפילו לחשוב עליהם, וכאן בעקבות לחץ ארגוני הנשים הממומנים ע"י הרפורמים ושות' זה הופך להיות סברא בסיסית. כמו שאמר לי בזעזוע הגאון האדיר רבי יעקב דהאן שליט"א על אחד מהרבנים המפורסמים [נא לא ללחוץ] שאמר שהיום 'כלא' זה לא כפייה יען זה בית מלון [וכל יודעיו יודעים כמה רועד ממי שמאיים עליו להכניסו לכלא]), הדבר האחרון שתקפיד עליו זה לכתוב רבנים בלא השם שלהם.
אגב, לא מתאים לך להשתמש במילה "אברך" בתוך מילת גנאי, זה שייך למחוזות אחרים (אברך אחד...). ונקודה נוספת, מי שכותב קונטרס כבד ומקיף בהלכות גיטין לא בטוח שהוא פחות ת"ח מפלוני הדיין, אא"כ שינית טעמך והתפקיד המיניסטריאלי עומד אצלך בראש הפירמידה.
עכ"פ אני לא רוצה להיכנס לענין, כל פעם שאני נפגש עם עוד פרשיה, זה מזעזע אותי ומפריע לי לעסוק בתורה הקדושה. אבל אם אתה בכל זאת רוצה, צא נא ללקט, מספיק שתים שלוש סיפורים ששערות ראשך יסמרו.