גזרת הגיוס, השלכות בעיות ופתרונות

(הגיע לפתחי וערכתי מעט):

מַעֲשֶׂה שֶׁתְּפָסוּהוּ הַכּוֹפְרִים לַאֲרִיאֵל שַׁמַּאי מִיּוֹשְׁבֵי יְשִׁיבַת עֲטֶרֶת שְׁלֹמֹה, וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

עָמַד רַבּוֹ הַגָּדוֹל מֵרַבַּן שְׁמוֹ שׁוֹלֶם בֶּער שְׁלִיטָ"א וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִבֵּית מִדְרָשׁ לְבֵית מִדְרָשׁ וְדוֹרֵשׁ וּמַכְרִיז: "לְהַחֲזִיר אֶת אֲרִיאֵל עַ־כְ־שׇׁ־י־ו! יַשִּׁיבִישׁ בְּכָל מְחִיר!" וְכָל יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת וְהָאֵשׁ, וְרוֹאִים בָּלוֹנִים, וְהַר גִּ'ינְגִ'י עָשָׁן.

פַּעַם אַחַת, עָלָה שֹׁלֶּם בֶּער לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאָמַר בְּקוֹל גָּדוֹל: "יֵדְעוּ כָּל שֻׁיְנָאֵי הַתּוֹרָה וְחוֹטְפֵי הַבַּחוּרִים: אִם אִי אַתֶּן מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, הָעֲבוֹדָה שֶׁאֵין אָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיכֶם מֵעַתָּה". הֵעִידוּ יוֹדְעֵי דָּבָר וְאָמְרוּ: אוֹתָהּ שָׁעָה נָטְלוּ הָרְשָׁעִים מְנַת לַחְמוֹ שֶׁל אֲרִיאֵל. לֹא יָצְאוּ יָמִים מְרֻבִּים עַד שֶׁשָּׁב ש"ב וְהֶחֱרִיף בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר: "רְשָׁעִים אֲרוּרִים! אִי אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, קוֹנָם עֲלֵיכֶם זְכוּת לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים". מִיָּד נִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְהִכֻּהוּ לְאַלְתָּר.

לִכְשֶׁיָּצָא אֲרִיאֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִים, הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ בְּ"יָתֵד נֶאֱמָן" וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: וְהַצִּיּוֹנִים, וְהָעַמָאיָית הַיּוֹשְׁבִים בְּכֶלֶא עֶשֶׂר, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֻׁלֵּם בֶּער הַמְּבֹרָךְ הָיוּ רוֹתְחִים וּמְקַלְּלִים וּמִתְעַלְּלִים בִּי אַחַת וּשְׁתַּיִם וְעוֹד".

שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים דָּבָר זֶה, עָלוּ וּבָאוּ אֶל אוֹתוֹ גָּדוֹל. אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, הֲלֹא אָמְרוּ רְבֹויְתֵנוּ "הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם שֶׁמָּא יִסְבֹּל אֲרִיאֵל, וּמָה לְךָ שֶׁלֹּא נִזְהַרְתָּ בּוֹ".

זָקַף זְהוּבָיו וּכְסָפָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר לָהֶם: "חַיָּבִים לִצְעֹק, חַיָּבִים לִצְעֹק; אֲפִלּוּ חֲטוּפִים מוֹסִיפִים לִסְבֹּל, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיכֶם כִּי אֵין צַעֲקָתֵנוּ בְּעַד בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהַיּוֹם בִּישִׁיבָה וּמָחָר מִתְחַנֵּן לְפָנַי שֶׁאַכְנִיס אֶת הַבֵּן הַפְּרַעְנְק שֶׁלּוֹ לַחַיְדֶּר שֶׁלִּי בְּקִרְיַת סֵפֶר, אֶלָּא כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא לִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד בֵּית אַבָּא וְלִכְבוֹד טֶעלְז!" וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמַר, אֶלָּא הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: "מוּטָב יַחְפֹּר חֲטֹף בּוֹרוֹ, וְאַל יֹאמְרוּ תּוֹרָה שׁוֹתֶקֶת!"
אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: "רַבֵּנוּ, עַד הֵיכָן? כְּלוּם מֵכִין סֵפֶר תּוֹרָה חַי בִּשְׁבִיל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁל קְלָף?"

נִסְתַּכֵּל בּוֹ, גָּעַר בּוֹ גְּעָרָה גְּדוֹלָה וּמָרָה: "הֶבֶל הֲבָלִים". ע"כ.
 
והקשו התוס', וא"ת הא איכא טובא שנתפסו ?
וי"ל דשאני אריאל דדמו סומק טפי. א"נ דם ישיבתו סומק טפי. ואחרון עיקר, דהא אף איהו מזרע נחית, ואילו יתפסו מבני ישיבתם, ודאי ימסורוהו למלכות תחילה, אלא שאכלוהו בעודה פגה.
 
אז מה אם הם הבטיחו? אין להם אפשרות לקיים.
מי אוכל רבנות? למה אף חרדי מן השורה לא אוכל בהכשר הרבנות? כי כולם יודעים שזה לא כשר. והסיבה – כי זה שייך למדינה חילונית, שלא יכולה להנפיק דבר כשר באמת. יש רבנות אחת שכולם אוכלים, הלא היא בד"ץ ק"ק קרית ספר, שהיא בעצם הרבנות המקומית ש
טיעון אווילי של ממש
הרבנות תפקידה לשמור על עם ישראל שיאכלו כשר ולא מעבר לכך
ובזה הצילה מאות אלפים ויותר מכך מלהיכשל במאכלות אסורות
אין לזה שום קשר לחילוניות ואולי הפוך בזכות המדינה האנשים האלו אוכלים כשר מה שלא קורה בחו''ל
אגב הוא גם טועה עובדתית בזמנו בירושלים וגם בפ''ת בני תורה רבים אכלו מרבנות מהדרין
 
טיעון אווילי של ממש
הרבנות תפקידה לשמור על עם ישראל שיאכלו כשר ולא מעבר לכך
ובזה הצילה מאות אלפים ויותר מכך מלהיכשל במאכלות אסורות
אין לזה שום קשר לחילוניות ואולי הפוך בזכות המדינה האנשים האלו אוכלים כשר מה שלא קורה בחו''ל
אגב הוא גם טועה עובדתית בזמנו בירושלים וגם בפ''ת בני תורה רבים אכלו מרבנות מהדרין
רק מקודם נכנסתי לאשכול וממש לקחת לי את המילים מהפה.
 
מי אוכל רבנות? למה אף חרדי מן השורה לא אוכל בהכשר הרבנות? כי כולם יודעים שזה לא כשר. והסיבה – כי זה שייך למדינה חילונית, שלא יכולה להנפיק דבר כשר באמת.
לא רוצה לגלוש לנושא, אבל זו טענה שטותית המעידה על בורות.

מי שמכיר יודע שהגוף כשרות הכי חזק והכי רציני שיש זה הרבנות.
לא מבחינת רמת ההכשר, אלא מבחינה מערכתית.

הבעיה זה כמובן שהפרמטרים בסיסיים מאוד, כי זו המטרה שלה - לתת מענה בסיסי מאוד של כשרות.
אבל במקומות שיש כשרות מהדרין חזקה - זה יותר טוב מרוב הבד"צים.

ברגע שיש משאבים של מדינה, וכוח של מדינה לעמוד על הכללים - אין משהו חזק יותר מזה, ושום גוף פרטי לא יכול לעמוד בזה.
גם ברמת ההעסקה הרצינית של מפקחים ומשגיחים, שעולה הון ולמדינה לא באמת אכפת ומורגש.
וגם ברמת המחויבות של בעל העסק, לכללים שהם סוג של תקן חוקי.

אולי יש לדון בזה באשכול אחר.
 
אבל במקומות שיש כשרות מהדרין חזקה - זה יותר טוב מרוב הבד"צים.
שכמה מהם (מחפוד ועוד) "מתקשרים" ומודיעים שהם הולכים להגיע למסעדה בשעה מסויימת...

גורם ההפתעה זה הדבר הכי חזק ורציני בכשרות המשגיחים ולצערנו יש כאלה שלא דואגים לכך.

- וכמובן יש את ההבדל הגדול שלכשרות בד"ץ אם יפסלו לאיזה בעל מסעדה את הכשרות לא יהיה לו כזה צער...
ובניגוד לזה שאם ירמה את הרבנות, מלבד קנסות כבדים בהרבה מקרים יסגרו לו את המסעדה, והוא חושב טוב מאוד לפני שהוא ירמה אותם באיזה פרט...
 
פורסם כעת
מנכ״ל משרד האוצר על הצורך בייעול תקציב הביטחון: ״יש דברים שגובלים בפלילים, שרשות המיסים חוקרת מבחינת בזבוז ימי המילואים. יהיו עוד חקירות על ספקים שסוחרים בסחורה תמורת ימי מילואים. מגיעים אלינו סיפורים על תורני מטבח במילואים, ש"ג במילואים שעושים יומיים בשבוע״.
ואח"כ עוד יבקשו שבני התורה יתגייסו כדי לעמוד בצורכי הצבא...
 
אני לא מבין מה הנידון על הגיוס,
הלא מקרא מפורש הוא "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו",
כל מי שחושש שמא הוא ירא ורך לבב - חוזר מעורכי המלחמה!
ומה לנו לעורר ריב ומדנים עם אנשים שונים ומשונים בענין, אחר שמקרא זה נאמר בתורה והכל מודים בו?
 
אני לא מבין מה הנידון על הגיוס,
הלא מקרא מפורש הוא "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו",
כל מי שחושש שמא הוא ירא ורך לבב - חוזר מעורכי המלחמה!
ומה לנו לעורר ריב ומדנים עם אנשים שונים ומשונים בענין, אחר שמקרא זה נאמר בתורה והכל מודים בו?

שאלה יפה,
אבל הגע עצמך,
האם הירא ורך הלבב (שזה כמובן מעבירות שבידו),
הכוונה שגם כאשר אויבינו קמים עלינו לכלותינו, עלינו לשבת בשקט ולהגיד, אני לא צדיק אני לא יוצא להילחם - אני מת.
או הכוונה, שכאשר יוצאים למלחמת רשות, אז שבים עורכי המלחמה, אבל במלחמת מצוה אפי' כלה מחופתה (שזה גופה חטא) כמבואר בסוטה (מד ע"א), וה"ה לבעל חטא. (ועיין ספורנו ריש פרשת כי תצא).
מלחמות ישראל מאז קום המדינה הם אך ורק מלחמת מצוה ולא מלחמת רשות.
 
נערך לאחרונה:
שאלה יפה,
אבל הגע עצמך,
האם הירא ורך הלבב (שזה כמובן מעבירות שבידו),
גם מעבירות שבידו, אבל פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, אבל עכ"פ אין בזה נפק"מ.
הכוונה שגם כאשר אויבינו קמים עלינו לכלותינו, עלינו לשבת בשקט ולהגיד, אני לא צדיק אני לא יוצא להילחם - אני מת.
או הכוונה, שכאשר יוצאים למלחמת רשות, אז שבים עורכי המלחמה, אבל במלחמת מצוה אפי' כלה מחופתה (שזה גופה חטא) כמבואר בסוטה (מד ע"א), וה"ה לבעל חטא. (ועיין ספורנו ריש פרשת כי תצא).
מלחמות ישראל מאז קום המדינה הם אך ורק מלחמת מצוה ולא מלחמת רשות.
כמדומני להגדרת מלחמת מצוה צריך מלך וכהן ואורים ותומים, ובימינו לא שייך מלחמת מצוה, אך איני בטוח בזה ואעיין בזה בל"נ כמיסת הפנאי.
 
גם מעבירות שבידו, אבל פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, אבל עכ"פ אין בזה נפק"מ.

חלילה, ועכ"פ גם לדבריך, אזי כל פחדן פטור ממלחמה ורק הפראיירים (סליחה על המילה) יסתכנו ?
אין דבר כזה באף מדינה, מי שלא נושא בנטל לא מקבל זכויות ! - השאלה אם אתה מוותר על הזכויות שלך ?
זאת ועוד, הצבא לא מורכב רק מלוחמים, יש גם טבחים ונהגים ואפסנאים וטכנאים ומורחי גריז ועוד ועוד.
וכולם נצרכים למאמץ המלחמתי. על זה ודאי לא נאמר "הירך ורק הלבב".
(ובינינו, רבים מן החרדים היו "מתים" ללכת לצבא אילו רק היו מאפשרים להם זאת).


כמדומני להגדרת מלחמת מצוה צריך מלך וכהן ואורים ותומים, ובימינו לא שייך מלחמת מצוה, אך איני בטוח בזה ואעיין בזה בל"נ כמיסת הפנאי.

מה ???
הגוי עומד פה עם סכין שלופה בידו, ואתה עוד מסתפק עם יש לך מצוה להרוג אותו ?
לזה צריך כהן ואורים ותומים ???
אתה מתבלבל עם דוד המלך, שכל מלחומותיו היו מלחמות הרשות (צאו ופשטו ידיכם בגדוד).
 
מה ???
הגוי עומד פה עם סכין שלופה בידו, ואתה עוד מסתפק עם יש לך מצוה להרוג אותו ?
לזה צריך כהן ואורים ותומים ???
אתה מתבלבל עם דוד המלך, שכל מלחומותיו היו מלחמות הרשות (צאו ופשטו ידיכם בגדוד).
עיין בספר חיל השם של הרב שלמה בניזרי שליט"א (עמ' 56 והלאה) שהעלה שהיום ברור שאין לנו מלחמת מצוה.
 
עיין בספר חיל השם של הרב שלמה בניזרי שליט"א (עמ' 56 והלאה) שהעלה שהיום ברור שאין לנו מלחמת מצוה.

איני יודע מה כתב שם כבוד הרב,
אבל אני יודע כשאשר באים להרוג אותי או אותך, מצוה על כל יהודי שיכול לקום ולהילחם על חייך.
וכאשר נקהלו בימי אחשורוש על נפשם, או בימי השופטים, או בימי מלכי חשמונאי והורדוס (שלא היו ע"פ תורה), אז מי שהיה פורש מדרכי הציבור ואומר יש לי עבירות אני לא יוצא, אני אפי' לא מתחיל לדון איתו, הוא פשוט שוטה או רשע.
אם כבוד הרב בניזרי לא מסכים עם זה, אז...
 
חומר למחשבה

(אמנם לענ"ד לכאורה חבל על הזמן, שהלא כבר אחז"ל (פסחים דף מט עמוד ב) גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. וא"כ כשם שלגבי האנטישמיות לא יעזרו הסברים, כאן אעכו"כ.)
ועוד כתוב בגמ' שם תנא: שנה ופירש - יותר מכולן. וכפי הנראה משום שהוא יודע האמת שכל זכותנו המוסרית לכיבושנו כאן הוא רק בזכות התורה, וכל קיומנו בנס בין מליארדי שונאים ושלא מתקיים בנו ולא תקיא הארץ, הוא רק בזכות מקיימיה, כך שכל קיומו שלו בזכות לומדי התורה, ואם גם הוא מצטרף לאלו הדורשים ממקיימי התורה להצטרף לאותו כור ההיתוך שגורם לעזבה (באחוזים ניכרים מאוד), הרי זה אכן "קשה מכולם"...
 

קבצים מצורפים

1762471427422.jpeg

כ״ה
לכ׳ ידידי הגאון והצדיק ר׳ דן סגל הי״ו
נעימות בימינו נצח

ודאי זה עון לא יכופר אם מסית​

או משתדל באיזה צורה שהיא [ו]גורם​

למי שאינו מחלל שבת ועוד חייבי כריתות​

להמצא שם.​


יש לקוות להשי״ת שיתרבו לומדי תורה ועובדי השי״ת
אשר בזכותם ירחם ה׳ עמו ויגאלנו גאולת עולמים.
ידידו מוקירו כרום ערכו

א. ל. שטינמן
 
@אתהלך
מדבריך ניכר שאתה מתנגד לחוק עם מכסות ויעדים.
או לחילופין אתה מתנגד להקמת חטיבות חרדיות או שירות לאומי מבוקר לאלו שלא לומדים.
א"כ נא שתף אותי, מה תצביע בבחירות הבאות ? (או לדעתך, מה היה אומר הרב שטיינמן לעשות, ומה יעשה בפועל הרב דן סגל ?)
(או תגיד שאתה מהפלג, כי אז אשאלך שאלות בשפה ה"פלגנית").
 
איני יודע מה כתב שם כבוד הרב,
אם כבוד הרב בניזרי לא מסכים עם זה, אז...
מוזמן לעיין.
אבל אני יודע כשאשר באים להרוג אותי או אותך, מצוה על כל יהודי שיכול לקום ולהילחם על חייך.
וכאשר נקהלו בימי אחשורוש על נפשם, או בימי השופטים, או בימי מלכי חשמונאי והורדוס (שלא היו ע"פ תורה), אז מי שהיה פורש מדרכי הציבור ואומר יש לי עבירות אני לא יוצא, אני אפי' לא מתחיל לדון איתו, הוא פשוט שוטה או רשע.
ברור שיש מצוות "הקם להורגך השכם להורגו".

הדיון הוא לא במה שהיה בשמחת תורה שמעל אלף מחבלים נכנסו לארץ...
הדיון הוא באופן שאנחנו עכשיו נכנסים לעזה אם זה מלחמת מצווה.
 
מוזמן לעיין.

ברור שיש מצוות "הקם להורגך השכם להורגו".

הדיון הוא לא במה שהיה בשמחת תורה שמעל אלף מחבלים נכנסו לארץ...
הדיון הוא באופן שאנחנו עכשיו נכנסים לעזה אם זה מלחמת מצווה.
אם אני יודע על התארגנות של גויים שמתכוננים לפשוט על היהודים שבסמוך להם, כלום אין מצווה למנוע את ההרג הזה?
(או שאתה סובר שהערבים הינם עם שוחר שלום שרק מחכה לנרגל עם היהוד על גדות הנחל)
 
אם אני יודע על התארגנות של גויים שמתכוננים לפשוט על היהודים שבסמוך להם, כלום אין מצווה למנוע את ההרג הזה?
(או שאתה סובר שהערבים הינם עם שוחר שלום שרק מחכה לנרגל עם היהוד על גדות הנחל)
יש מצוה באופן הנ"ל מדין "הקם להורגך".

אבל דין של מלחמת מצוה (כלה מחופתה וכו') יש לה כמה תנאים כמו שהרחיב בספר הנ"ל.
 
מוזמן לעיין.

לא נראה שיש זמן לעיין בספר כזה או אחר בן ימינו (חשוב ככל שיהיה) בדברים שכבר נלעסו היטב,
ככל וישנה טענה ספיציפית אשמח לשמוע. (לי אין את הספר, תוכל להעלות קטע ממוקד, אך לא ארוך כאורך הגלות, מחוסר זמן).


ברור שיש מצוות "הקם להורגך השכם להורגו".

הדיון הוא לא במה שהיה בשמחת תורה שמעל אלף מחבלים נכנסו לארץ...
הדיון הוא באופן שאנחנו עכשיו נכנסים לעזה אם זה מלחמת מצווה.

ככל הידוע לי, הספר יצא לאור לאחר המלחמה, והטענות המתחדשות ובאות (מצד הלוחמים והמילאימניקים) נסובות לאחרונה בעיקר אחר ה-7/10 ולא על הצד הכללי שאולי פעם יכנס מחבל או תהיה מלחמה.
 
והטענות המתחדשות ובאות (מצד הלוחמים והמילאימניקים) נסובות לאחרונה בעיקר אחר ה-7/10 ולא על הצד הכללי שאולי פעם יכנס מחבל או תהיה מלחמה.
ועל הטענה הזאת האריך הרב שליט"א לבאר שם.
(לי אין את הספר, תוכל להעלות קטע ממוקד, אך לא ארוך כאורך הגלות, מחוסר זמן).
שלחתי לך את הקישור.
עיין בעמ' 56 והלאה.

עמ' 58 - דברי הרמב"ן שצריך אורים ותומים.
עמ' 67 - דברי הרב משאש זצוק"ל שגם אם זה מלחמת מצווה יש כמה תנאים כדי שיצאו כולם.
ועע"ש.
 
ועל הטענה הזאת האריך הרב שליט"א לבאר שם.

שלחתי לך את הקישור.
עיין בעמ' 56 והלאה.

עמ' 58 - דברי הרמב"ן שצריך אורים ותומים.
עמ' 67 - דברי הרב משאש זצוק"ל שגם אם זה מלחמת מצווה יש כמה תנאים כדי שיצאו כולם.
ועע"ש.

איזה קישור ?
 
הוא דורש להיות מחובר, ואיני יודע כיצד לעשות זאת.
ככל ויש צילום עמ' יועיל יותר.
 
עברתי מקופיא,
דבריו ארוכים ומצריכים עיון פנימי בכל מקור ומקור, ואין לי הזמן לזה.
עכ"פ לא מצאתי שם התייחסות (אולי יש בהמשך) לטענה שא"א להפיל את כל העול על ציבור מסויים (באופן שכבר אינו עומד בנטל),
ולפתור במקביל ציבור אחר.
גם לא ברור בכלל (ואולי אפי' ברור שלא) בכל הציטוטים שהביא לגבי מלחמת מצוה שצריך אורים ותומים, אם הכוונה גם במצב שלנו שאוייב נכנס ושוחט אנשים וצריך למגר אותו.
ומלחמת מרדכי ואסתר תוכיח שלא צריך אורים ותומים, וכן נחמיה ועזרה שהיו חצים מחזיקים ברמחים בלא אורים ובלא תומים.
(ואאל"ט גם מלחמת שאול בפלישתים תוכיח, שהרי האורים ותומים לזכרוני היו אצל דוד).
 
אין חוק שמחייב חרדי כל שהוא להתגייס וזה אחד השקרים הגדולים של מתנגדי החוק.
 
ראשי תחתית