האם אפשר לסמוך על ספר מעין אומר?

[גולתא דדהבא]

כל מי שכתב ספר אי פעם יודע כמה מחשבות יש לו וכמה דברים נכנסים בין השיטין.
בפרט מי שערך אי פעם שיעורים או כתבים של מישהו אחר שם לב לזה מאוד. כמה כל אחד כותב בנוסח שלו, ובאופן שלו.
כך שאין ענין לסמוך על כל ספר של שמועות בצורה וודאית. אמנם מאידך אין ענין לזלזל בו...

 

[משיב כהלכה]

מגוחך ביותר לקרוא לזה ספר "שמועות", מדובר בתשובות שנכתבו היישר מפיו של הרב עובדיה, בצורה דייקנית ביותר, כולל תנועות ראש והבעות פנים, והרב עובדיה אף הסכים "והעריב" על הספר (לאחר שיצאו עליו עוררין).

 

[גולתא דדהבא]

לא משנה. אם הוא לא כתב את זה, זה עדיין בגדר שמועות. כל אחד שהסתובב קצת ליד פוסקי הלכה מבין את זה בצורה פשוטה, כשאדם כותב הוא אחראי הרבה יותר. ד"א, הייתי נוכח פעם ליד פוסק הלכה מפורסם שכתב תשובה ארוכה באיזה נושא. ובמשך כמעט חצי שעה הוא התייגע למצוא מילה אחת!!!.
וכ"ש מרן הגרע"י שידע שספריו יתפשטו בכל העולם. כך שכל ספר אחר הוא שמועות.

חשוף: לא בטוח

לולא דמסתפינא הייתי אומר שגם יבי"א חי"א הוא בגדר הזה....

ולגבי הסכמתו של הגרע"י. אני מקווה שאתה לא סומך בעינים עצומות על כל הספרים שהגרע"י הסכים עליהם...

 

[אור יעקב]

לולא דמסתפינא הייתי אומר שגם יבי"א חי"א הוא בגדר הזה....

יבי"א חי"א זה תשובות וודאיות של מרן הגרע"י זצוק"ל.

יכול להיות אולי שמרן רצה לעבור על חלק מהתשובות לפני שפרסמו אותם - אבל אין ספק ששום מילה לא נכנסה בין השורות כלל וברור לכל אחד.

 

[גולתא דדהבא]

יבי"א חי"א זה תשובות וודאיות של מרן הגרע"י זצוק"ל.

יכול להיות אולי שמרן רצה לעבור על חלק מהתשובות לפני שפרסמו אותם - אבל אין ספק ששום מילה לא נכנסה בין השורות כלל וברור לכל אחד.

נכון. אבל עדיין יש הבדל בין תשו' שנכתבו למגירה לבין תשו' שנכתבו לפרסום.

 

[בדרך התורה]

בקיצור יש כאן מחלוקת גדולה בין החברים האם אפשר לסמוך על מעין אומר כמו פסק של מרן, או שזה לא פסק של מרן.

כי לא כתב בעצמו ורק ענה לאדם לפי שעה.

האמת שהמחבר כתב זאת בעצמו בהקדמה.

אני לא מבין על מה אתם מתווכחים.

וכי מה זה נפקא מינה, צריך לבדוק את הסוגיא, ברצינות, ואם הדברים מסתברים לקבל ואם לא לא.

וגם אם מרן עצמו כותב, כך צריך להתייחס לא?

הרי אם אני לומד מחלוקת ש''ך ופרי חדש אני מעיין בראיות שלהם, מנסה להבין כל דעה שנאמרה עד הסוף ורק אז מגבש דעה.

ואולי הנפקא מינה למי שזמנו לא בידו ואין לו זמן לעיין בסוגיא.

או לאדם שלא יכול להורות

או בעלי בתים

ועוד נפקא מינות רבות. וצ''ע.

האם בעל המעין אומר עצמו הוא ת''ח שהגיע להוראה, והבין הדברים כל צרכם?

שמעתי שהוא ת''ח גדול וגם ראוי לדיינות.

אני לא מכיר אותו.

בדורינו תעודות סמיכה אינם ראיות לכלום

אולי רק למהירות הספקי החומר והשטחיות

אבל בכל זאת יש מקום לדון בזה.

והאמת שהיה יותר מעניין אם יביאו פסקים מחודשים שהתבארו במעין אומר, ולראות מה רמת הדיוק שלהם לאור הסוגיות והראשונים, ולאור פסקי גדולי האחרונים, ומרן מלכא בראשם. ואז היה אינדיקציה יותר עיונית ומדוייקת לרמה של הדיוק בספר.

 

[אור יעקב]

נכון. אבל עדיין יש הבדל בין תשו' שנכתבו למגירה לבין תשו' שנכתבו לפרסום.

בגלל זה כתבו בהערות למטה איזה תשובות נכתבו ע"מ שיתפרסמו ביביע אומר.

 

[חבר]

האם בעל המעין אומר עצמו הוא ת''ח שהגיע להוראה, והבין הדברים כל צרכם?

שמעתי שהוא ת''ח גדול וגם ראוי לדיינות.

אני לא מכיר אותו.

בדורינו תעודות סמיכה אינם ראיות לכלום

אולי רק למהירות הספקי החומר והשטחיות

אבל בכל זאת יש מקום לדון בזה.

על הנקודה הזאת אין חולק מדובר בת"ח מופלג, ובקי עצום בתורתו של מרן ובידו הרבה שמועות ממרן זצ"ל ובמובן מסוים הוא נחשב לבר סמכא לא פחות ואולי אף יותר מבני המשפחה שליט"א ואולי כדאי שיעלו כאן את העלון השבועי שלו.

טענת המדרגות הידועה טעונה ליבון כי למעשה לא ידוע לנו לפחות בחמש עשרה האחרונים לחיי מרן מי זכה לקביעות שבה הוא יכל להרצות בפני מרן את שאלותיו וספקותיו ולקבל מענה בישוב הדעת הנצרך שעה שאת כל כוחותיו השקיע בכתיבה וכמובן אני לא מתכוין לשאלות בהנהגה או לשאלות שזכו למענה הלכתי קצר.

ובכל אופן היחס לתשובות בספר היא בהסתייגות המתבקשת בטח ובודאי בדברים שנחשבים למחודשים תמוהים או לא ברורים.

 

[בדרך התורה]

על הנקודה הזאת אין חולק מדובר בת"ח מופלג, ובקי עצום בתורתו של מרן ובידו הרבה שמועות ממרן זצ"ל ובמובן מסוים הוא נחשב לבר סמכא לא פחות ואולי אף יותר מבני המשפחה שליט"א ואולי כדאי שיעלו כאן את העלון השבועי שלו.

טענת המדרגות הידועה טעונה ליבון כי למעשה לא ידוע לנו לפחות בחמש עשרה האחרונים לחיי מרן מי זכה לקביעות שבה הוא יכל להרצות בפני מרן את שאלותיו וספקותיו ולקבל מענה בישוב הדעת הנצרך שעה שאת כל כוחותיו השקיע בכתיבה.

ובכל אופן היחס לתשובות בספר היא בהסתייגות המתבקשת בטח ובודאי בדברים שנחשבים למחודשים תמוהים או לא ברורים.

אז למה משוים את דבריו למי ששאל את מרן כשאוכל בצל? הרי הגרע''י כותב בהסכמה שהוא שימש לפניו, ושאל אותו שאלות מכל קצוות העולם. למה לזלזל בזה?

זה כמו שיבוא הגר''ח קנייבסקי זצ''ל ויקדש מלחמה בהרב אברהם הורביץ?

בטח יש סיבה, לפי דבריך אין לכך כל סיבה. וצ''ע.

 

[חבר]

אז למה משוים את דבריו למי ששאל את מרן כשאוכל בצל? הרי הגרע''י כותב בהסכמה שהוא שימש לפניו, ושאל אותו שאלות מכל קצוות העולם. למה לזלזל בזה?

זה כמו שיבוא הגר''ח קנייבסקי זצ''ל ויקדש מלחמה בהרב אברהם הורביץ?

בטל יש סיבה, לפי דבריך אין לכך כל סיבה. וצ''ע.

אמרתי את דעתי .
פחות מתעסק במה שאחרים אומרים.

 

[משיב כהלכה]

וגם אם מרן עצמו כותב, כך צריך להתייחס לא?

אז מה אתה רוצה בעצם? בכל ספר הלכתי אתה צריך ללמוד את הסוגיא בעצמך ולהכריע, אבל אנו דנים כאן בספר מעין אומר וייחוסו לרב עובדיה. אין ענין למלא את הפורום בפיטומי מילי.

ואולי הנפקא מינה למי שזמנו לא בידו ואין לו זמן לעיין בסוגיא.

לא. זו לא הנפק"מ. בשביל זה יש ילקוט יוסף.

כאן נפתח צוהר לתשובות פרטיות, תשובות אוף דה רקורד, לא תמיד ההלכה הנפסקת לציבור תואמת את ההלכה הנפסקת לאדם פרטי.

ולכן, ספר מעין אומר הוא תועלת גדולה למו"צים, כיצד לפסוק במקרים מעין אלה שהגיעו לפניו.

והאמת שהיה יותר מעניין אם יביאו פסקים מחודשים שהתבארו במעין אומר, ולראות מה רמת הדיוק שלהם אור הסוגיות והראשונים, ולאור פסקי גדולי האחרונים, ומרן מלכא בראשם. ואז היה אינדיקציה יותר עיונית ומדוייקת לרמה של הדיוק בספר.

זו לא אינדיקציה כלל, כי מענה פרטי יכול להיות שונה מפסק הלכה רשמי. בפרט בעניינים מסויימים.

האינדיקציה היחידה היא רמת הדייקנות של המחבר, עד כמה היה קרוב אליו, והאם הרב עובדיה עצמו הסתייג מהספר.

וגם אם היה מסתייג, ההסתייגות היתה טבעית (לא כל מענה פרטי ראוי לפרסום), קל וחומר בנדון דידן שהסכים והעריב על הספר ונתן לבנו לעבור עליו בדקדקנות.

 

[בדרך התורה]

אז מה אתה רוצה בעצם? בכל ספר הלכתי אתה צריך ללמוד את הסוגיא בעצמך ולהכריע, אבל אנו דנים כאן בספר מעין אומר וייחוסו לרב עובדיה. אין ענין למלא את הפורום בפיטומי מילי.

אחר המחילה רבה יש כאן ענין גדול, מאד במה שאמרתי, אם אתה בר דעת ולומד סוגיא, אתה יכול לבחון ולקבל דברים מה כן ומה לא, בכל ספר, ואיך להתייחס אליו, ואם לא לא יעזור הראיות שכן מרן חתים עליה או לא. צריך פשוט להפעיל שיקול דעת הגיוני ועצמאי בחיים. זה מה שבאתי לומר.
הפיטומי מילי זה הויכוחים כאן האם "אכל בצל", או שזה "מסכים ומעריב", קצוות כאלה מגוחכות, שאין ביניהם לבין ההגיון ולא כלום, ההבנה הקצת יותר עדינה והשיקול דעת להתייחס לזה כהוראת שעה, ומתי שמי שהגיע להוראה נ''ל להשתמש באותה עצה שנכתבה שם איה''נ.

לא. זו לא הנפק"מ. בשביל זה יש ילקוט יוסף.

כאן נפתח צוהר לתשובות פרטיות, תשובות אוף דה רקורד, לא תמיד ההלכה הנפסקת לציבור תואמת את ההלכה הנפסקת לאדם פרטי.

ולכן, ספר מעין אומר הוא תועלת גדולה למו"צים, כיצד לפסוק במקרים מעין אלה שהגיעו לפניו.

אם הם למדו הסוגיא, וזה מסתבר במקרה שלהם שיפסקו, ואם לא לא.
אלא אם כן מו''צ, זה חמור נושא ספרים..

זו לא אינדיקציה כלל, כי מענה פרטי יכול להיות שונה מפסק הלכה רשמי. בפרט בעניינים מסויימים.

האינדיקציה היחידה היא רמת הדייקנות של המחבר, עד כמה היה קרוב אליו, והאם הרב עובדיה עצמו הסתייג מהספר.

וגם אם היה מסתייג, ההסתייגות היתה טבעית (לא כל מענה פרטי ראוי לפרסום), קל וחומר בנדון דידן שהסכים והעריב על הספר ונתן לבנו לעבור עליו בדקדקנות.

וד''ב.

 

[כאחד העם]

הפיטומי מילי זה הויכוחים כאן האם "אכל בצל", או שזה "מסכים ומעריב", קצוות כאלה מגוחכות, שאין ביניהם לבין ההגיון ולא כלום,

רק שכחת לציין
ואולי אפי' לא שמת לב
שלא היה פה ויכוח האם הוא אכל בצל או האם מסכים ומעריב
אלא סה"כ הובא לעיל שנאמר ע"י מאן דהו "שאכל בצל"
ולעומת זאת הרב עובדיה כתב "מסכים ומעריב"
כך שלהפוך את זה ל "ויכוח כאן" ולפיטומי מילי, זה לא פחות מאשר מניפולציה ודמגוגיה

 

[בדרך התורה]

רק שכחת לציין
ואולי אפי' לא שמת לב
שלא היה פה ויכוח האם הוא אכל בצל או האם מסכים ומעריב
אלא סה"כ הובא לעיל שנאמר ע"י מאן דהו "שאכל בצל"
ולעומת זאת הרב עובדיה כתב "מסכים ומעריב"
כך שלהפוך את זה ל "ויכוח כאן" ולפיטומי מילי, זה לא פחות מאשר מניפולציה ודמגוגיה

אז על מה מתנהל פה ויכוח עז וער? מה רוצים?
מה הספק?
מה ההתלבטות?
לא מבין מה הולך כאן. מה צורת הדיון.

 

[משיב כהלכה]

לא מסובך מדי להבין "מה הולך כאן". גם אין ממש ויכוח. הרב יצחק יוסף אמר דברי גנאי על הספר, ניסה לגרום לפקפוק באמינותו, ומטבע הדברים תלמידיו הגולשים כאן בפורום מצדדים בטענותיו.

כנגד זה אנו מניחים את האמת הפשוטה - הדברים יצאו מפיו של הרב עובדיה ואפשר להתייחס לכך כהקלטה. אם תרצה תעמיס הסברים שונים ומשונים בהקלטה, אבל אי אפשר לפקפק באמינותה.

 

[משיב כהלכה]

כך שלהפוך את זה ל "ויכוח כאן" ולפיטומי מילי, זה לא פחות מאשר מניפולציה ודמגוגיה

אני באמת מנסה להבין לאן הוא חותר, ולא מצליח. יתכן שהוא לא מנסה לחתור לשום מקום, רק לעמוד במים ולעשות רעש.

 

[משיב כהלכה]

אחר המחילה רבה יש כאן ענין גדול, מאד במה שאמרתי, אם אתה בר דעת ולומד סוגיא, אתה יכול לבחון ולקבל דברים מה כן ומה לא, בכל ספר, ואיך להתייחס אליו, ואם לא לא יעזור הראיות שכן מרן חתים עליה או לא. צריך פשוט להפעיל שיקול דעת הגיוני ועצמאי בחיים. זה מה שבאתי לומר.

וכל זה לא קשור כהוא זה לדיון על אמינות הספר.

 

[משיב כהלכה]

הפיטומי מילי זה הויכוחים כאן האם "אכל בצל", או שזה "מסכים ומעריב", קצוות כאלה מגוחכות, שאין ביניהם לבין ההגיון ולא כלום, ההבנה הקצת יותר עדינה והשיקול דעת להתייחס לזה כהוראת שעה, ומתי שמי שהגיע להוראה נ''ל להשתמש באותה עצה שנכתבה שם איה''נ.

דעתך חשובה לנו.

"אכל בצל" נאמר בכלל על מישהו אחר, ו"מסכים ומעריב" אלו מילים חשובות שיש בהם נפק"מ גדולה - האם להתייחס לספר בביטול או שאכן הוא משקף את דעתו של הרב עובדיה.

 

[משיב כהלכה]

אם הם למדו הסוגיא, וזה מסתבר במקרה שלהם שיפסקו, ואם לא לא.
אלא אם כן מו''צ, זה חמור נושא ספרים..

יש הרבה מו"צים שביטלו דעתם לרב עובדיה, איני יודע אם מתאים לכנותם בביטוי שכתבת אבל זאת המציאות. ולכן יש נפק"מ גדולה עבורם בפסקים אלה של הרב עובדיה שניתנו באופן פרטי.

 

[אור תורה]

לא מסובך מדי להבין "מה הולך כאן". גם אין ממש ויכוח. הרב יצחק יוסף אמר דברי גנאי על הספר, ניסה לגרום לפקפוק באמינותו, ומטבע הדברים תלמידיו הגולשים כאן בפורום מצדדים בטענותיו.

כנגד זה אנו מניחים את האמת הפשוטה - הדברים יצאו מפיו של הרב עובדיה ואפשר להתייחס לכך כהקלטה. אם תרצה תעמיס הסברים שונים ומשונים בהקלטה, אבל אי אפשר לפקפק באמינותה.

כל אחד יודע שיותר אמין ונכון, הוא מה שכתב המחבר בספרו. שהוא כתב את השאלה ואת כל הפרטים והנתונים, והתשובה היא בדיוק על השאלה.
ששואלים שאלה בע"פ, מנין לומר שהרב המשיב, שמע ונתן אל ליבו את כל פרטי השאלה, אולי לא שמע הכל, אולי לא הבין נכון את השאלה, הן וכיו"ב.