טענה זו נכונה גם על שמועות בעל פה שאומר בשמו בנו הרב יצחק???
האם אפשר לסמוך על ספר מעין אומר?
- יוזם האשכול דברי מלך
- תאריך התחלה
על כגון זה אמרו בגמ' 'חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עלה'.
דהיינו שבכל מעשה רב נוכל לדחות שהיו שם דברים נוספים ושיקולים שלא עלו על דעת המעיד.
אלא שבזה עצמו נאמן המעיד - כשהוא בר סמכא - לומר שבמעשה ההוא לא היו נידונים אחרים שמשנים את ההלכה.
זו פירכא אפשרית על הדוגמא הספציפית של פאה. [שגם בה אפשר לדון עד כמה זה 'לא גורף', כי אינה דומה גרושה ששקדו חכמים על תקנתה שלא תשב ארמלו, לאשה שיש לה עצבת לב והיה אפשר לומר שלדעת הגרע"י עליה להתגבר על זה בדרכים אחרות].
ומ"מ הרעיון והעקרון נכון לגבי שאר ההלכות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,692
הפרכתי זאת לעיל, כי המעתיק הדייקן דייק היטב בשאלה ובתשובה ואף בהבעת הפנים של הגר"ע יוסף, וממילא אין צד שנגלה להגר"ע ולא נגלה לנו.
ואפילו אם השואל גילה לו פרטים, אבל השאלה להגר"ע היתה אחרת, גם את זה הוא ציין ברוב דייקנותו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,692
מסתבר שיש הרבה שאינם בר דעת.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,692
לכן יש הסתייגויות כלפי ספרים מעין אלה. אבל מה נעשה כאשר הגר"ע יוסף עצמו לא הסתייג מספר זה, וכן בנו רבי אברהם עבר היטב על הדברים ואישר אותם להדפסה.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
לדעתך אין מקום לדיון מה דעת הש"ך בנושא מסויים, שהרי בלא"ה אני מעיין בראיות שלו?
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 68
ברור שחשוב לדעת מה הש''ך סבר, אבל לפסוק זה לא מספיק, צריך להבין אותו עד הסוף עם ראיותיו, ואז לשמוע דברי החולקים אם זה הפרי חדש או הט''ז או כל נו''כ אחר, ולראות ראיותיו, לנסות להביא ראיות מראשונים או להכריע בצורה זו או אחרת אחרי ראיית כל הדברים לעומקם.
אני פשוט כאן לא מבין את הויכוח, הרי ודאי שהגרע''י אמר את זה, רק מה השאלה האם כשזה נראה מוקשה ולא מתקבל על הדעת בכל זאת לקבל או לומר שזה הוראת שעה, בכל כי האי גוונא, צריך לחדור לעומק הענין.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הפסק הזה סותר לפסק מרן זצ"ל בספריו שרק לתינוקות וכדומה.
באול"צ ג"כ לא מחשיב אותם לאפיקורוסים.
.
נערך לאחרונה:
איפה דיבר על זה בספריו???
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,692
אין כאן סתירה, גם לשיטת הרב עובדיה בספריו זה מותר מדינא ורק ראוי להחמיר.
לשון ילק"י: "אבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה [עם הכשר מהרבנות], מעיקר הדין אין בזה איסור משום חלב עכו''ם, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות. ולכן מותר לאכול שוקולד זה".
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
אין לי את הספרים עכשיו, אני בנופש...
ציטוטים מתלמידיו:
הראש"ל: עיין בספר ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב (עמ' צ"ו), דמבואר, דאבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה, עם הכשר מהרבנות, מעיקר הדין אין באבקת חלב נכרי איסור משום חלב נוכרי, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות. וחוששים לערב בו חלב בהמה טמאה. וכן דעת החזון איש, זקן אהרן, ציץ אליעזר, אגרות משה, ישכיל עבדי, לבושי מרדכי, ועוד. ומותר לאכול שוקולד זה, אולם עם כל זה אנו נוהגים להחמיר בזה, אך לקטנים יש להקל בשופי גם במיני מתיקה.
אתר הלכה יומית: ולענין אבקת חלב נכרי, בזה יש עוד צדדים להקל, והגאון רבי משה פינשטיין האריך בזה והעלה להיתר. אולם לדעת מרן הרב שליט"א יש להחמיר גם באבקת חלב נכרי שלא להשתמש בו אלא לילדים קטנים בלבד.
כושרות:
1. עיין בתשובות של הרב עובדיה זצ"ל בעיון רב. תשווה את המציאות דאז עם המציאות של היום.
2. כמעט אין לך שום מוצר המכיל אבקת חלב גוי שלא מכיל גם רכיבי חלב גוי העשויים על בסיס גבינת גוים- על רכיבים אלו הרב עובדיה זצ"ל לא התייחס שם התשובות על אבקת חלב גוי.
3. בד"ץ בית יוסף הפועל ע"פ פסקי הרב עובדיה זצ"ל והיה בנשיאותו עד לפטירתו, לא מתיר שימוש באבקת חלב גוי.
4. באופן כללי - כתבת שהרב עובדיה זצ"ל הקל בנושא אבקת חלב גוי. כתבת שהרב אליהו זצ"ל החמיר. האם אין דרך אמצעית בין חומרא וקולא? אם הרב עובדיה זצ"ל מקל אז אולי הרב אליהו זצ"ל פוסק לפי עיקר הדין, כפי שפסקו הרבה הפוסקים. תחשוב על זה.
שום מקור אין שדיבר על זה "בספריו"
והכל ציטוטים משמו.
וידוע גם מה שהקפיד הרב יצחק על הרב משה שהדפיס יביע אומר ולא התייעץ עמו מה להדפיס ומה להשמיט, ויצא מזה חורבן (איני יודע על מה יצא הקצף):
ולא יצא לי עדיין לראות את יביע אומר חלק י"א, ומאוד מסקרן לראות על מה התבטא רבי יצחק יוסף "חורבן", לא פחות ולא יותר, אודות התשובות של אביו. ועברתי באוצר החכמה על כל תוכן העניינים ולא ראיתי נושא חריג. אולי צריך לראות מה כתב לגבי פילגש (ראוי לאשכול בפני עצמו, איזה חורבן יש ביביע אומר לדעת הרב יצחק...)
ולמעשה הגר"ע יוסף כתב במו ידיו את חזון עובדיה ואת יביע אומר (כולל חלק י"א), והרב משה יוסף לא בדה מלבו שום דבר.
אפי' שבעת תחילת כתיבת התשובה מרן שם צידד להתירה אפי' שלא ידוע שבא הבעל לארץ, מ"מ אח"כ נודע בבירור שבא בעלה לארץ מידי פעם ולפ"ז מרן התיר אותם לכתחילה ולא כתבו פרט זה.
זה שהרב עובדיה התיר אותם זה מציאות, וזה גם נכתב שם בתשובה הנ"ל .
זה שהמצאת שנודע שבעלה אח"כ בארץ , זה לא משנה את הפסק, כי הוא התיר אותם.
ולשיטתך יוצא שהרב עובדיה התיר אותם למרות שבעלה היה בארץ , נו בסדר אז תוסיף זאת לאשכול היתר ממזרים לשיטת הגר"ע יוסף - שהרב עובדיה התיר ממזרים למרות שנודע אח"כ שבעלה היה בארץ
לא הבנת על מה אני מדבר.
תעבור על התשובה שם שזה שבעלה בא לארץ זה סיבה להתיר אותם ולכן התיר אותם.
נו אז אתה מחזק את דברי , א"כ איזה חורבן היה בתשובה שם שנקט אחיו?
שחסר פרט חשוב ומהותי לעיקר הפסק להתיר אותם.
בוא , מנסיון שלי
הרב עובדיה היה מתירם גם בלי הפרט הזה
בכלל לא בטוח.
ולא משנה מה הנסיון שלך, העובדה שלא ידעו את כל מה שהלך שם ופרסמו חלק מהתשובה שכלל לא בטוח שמרן רצה לפרסמה כך לרבים זה חורבן. (וראה באמת בסוף התשובה שנראית כחתוכה ושיש לה המשך)
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,809
מבחינתך כל היביע אומר הוא חורבן, אבל האם יש לך מדד מה יותר חורבן ומה פחות?
אני נותן לאינטליגנציה שלך לבד להחליט מה יותר ומה פחות
אתה לא צריך את העזרה שלי
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,692
אם התיר על סמך זה, בוודאי היה מציין בתשובתו ולא מעלים את הפרט הזה. ואם לא ציין, מה לך כי תלין על המדפיסים?
ובכלל, מדבריך נראה שה"חורבן" כאן הוא שיתפרסם לציבור שהגר"ע צידד להתיר אע"פ שלא ידוע שבא הבעל לארץ. כל הסיפור הוא יח"צ.
