האם הגיע הזמן לעבור לשוטנשטיין?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
מי אמר שצריך לגמור את הש"ס?

לא קראת כלום מכל המקורות שהבאתי לעיל, למיגמר והדר ליסבר?

וגם אם אף אחד לא היה אומר, השאלה מה אתה רוצה להיות, בור ועם הארץ או גדול הדור?

אברך אחד שאל את החזו"א מה היא הדרך לקנות ולקבל ידיעות בש"ס, אמר לו החזו"א 'עכשיו אתה רוצה לדעת ש"ס? ש"ס צריך לדעת בגיל בר מצווה!' (אורחות רבינו ח"ג עמוד קי"ב).
 
נערך לאחרונה:
ובפרט שהרב בן ציון בעצמו היה אומר שאברכים צריכים ללמוד עיון עד גיל 30 לפחות, ורק אז לגשת ללימוד הלכה וכדו' אם בכלל (הוב''ד אלו שם בהמשך) ומן הסתם סבר שצריך ללמוד לפחות 12-15 שנים, כדי לזכות ל'עיון'.

לא הבאת שום מקור לדבריך, ויתכן מאוד שאמר משהו אחר (כגון שילמדו ש"ס עד גיל 30) ואתה הוצאת את דבריו מהקשרם.
 
לא הבאת שום מקור לדבריך, ויתכן מאוד שאמר משהו אחר (כגון שילמדו ש"ס עד גיל 30) ואתה הוצאת את דבריו מהקשרם.
ספר אור לציון חכמה ומוסר חלק ב' בשפרק שמדבר על לימוד העיון וז''ל (בערך): ''אברכים צעירים לא יגשו ללמוד הלכה מיד אחרי החתונה, רק לפחות אחרי 5 שנים, שילמדו גמ' בעיון. וגם לאחר מיכן, ילמדו דווקא 'חושן משפט' או 'אבן העזר' שמי שילמד רק ענייני אורח חיים ישאר גמד כל ימיו, ולא יוכל להתקדם לשאר חלקי התורה'' ע''כ תקציר דבריו
 
ספר אור לציון חכמה ומוסר חלק ב' בשפרק שמדבר על לימוד העיון וז''ל (בערך): ''אברכים צעירים לא יגשו ללמוד הלכה מיד אחרי החתונה, רק לפחות אחרי 5 שנים, שילמדו גמ' בעיון. וגם לאחר מיכן, ילמדו דווקא 'חושן משפט' או 'אבן העזר' שמי שילמד רק ענייני אורח חיים ישאר גמד כל ימיו, ולא יוכל להתקדם לשאר חלקי התורה'' ע''כ תקציר דבריו
המציאות מוכיחה כדבריו
שהיום אנחנו סובלים מהרבה רבנים "מפלסטיק".
ודין גרמא
 
ספר אור לציון חכמה ומוסר חלק ב' בשפרק שמדבר על לימוד העיון וז''ל (בערך): ''אברכים צעירים לא יגשו ללמוד הלכה מיד אחרי החתונה, רק לפחות אחרי 5 שנים, שילמדו גמ' בעיון

הוא אשר אמרתי, הוא דיבר רק על לימוד ההלכה. ומה שנקט "גמרא בעיון" לא התכוון לשרוף חודשיים על דף אחד, אלא לאפוקי מגרסא.

וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים באשכול, וכמו שהבאתי מדברי גדולי הדור, גם עם גמ' שוטנשטיין אפשר ללמוד בעיון נמרץ, ויש בה תועלת עצומה למעיינים וחסכון בזמן יקר.
 
6 שנים זה בזבוז זמן משווע,
אכן כאן מתחילה הבעיה, כשחושבים שהזמן בישיבה זה ביזבוז, אפילו חילונים לא מדברים כך, רק כמה שמאלנים מ'קפלן' שרוצים לגייס חרדים לצבא הארור שלהם, ואכמ''ל...
בישיבות (טובות, כמובן) בחורים בונים את עצמם גם בלימוד, יוצאים למדנים אמיתיים - לא שטחיים, גם בהשקפה. [בגלל זה הוראת ראשי הישיבות שלא להתחתן לפני ועד חמישי, כי אז בחור לא מילא כרסו בתורה ואינו בנוי כלל ולא יודע ללמוד, אבל אין לי כוח להתחיל לתהווכח על הנושא, נשאיר את הנושא הזה לזמן אחר]
אני מכיר בחור אחד שיצא עם תעודת יורה יורה מהישיבה,
אני לא בטוח שזה רעיון טוב ללמוד הלכה בעיון בישיבה, עדיף להתיעץ עם ראש הישיבה או המשגיח במקרה כזה.
אני כן שמעתי על ראש ישיבה ספרדית חשובה מאוד שהתיר לכמה מבחוריו מועד ששי ומעלה (גיל 22-23) ללכת ללמוד סדר אחד ביום ב'כולל הלכה' שנמצא ע''י הישיבה שלהם, כי ממילא הם בחורים מבוגרים שקצת 'משעמם' להם בישיבה עם בחורים צעירים יותר, ומעדיפים ללמוד עם אברכים. אני חושב שזה דבר מבורך בתור ''הוראה פרטית'' לכמה בחורים, ובפרט בחורים מבוגרים.
ובחור אחר שסיים ש"ס,
לגמור את הש''ס בגיל צעיר זה מצוין ומאוד חשוב, בתנאי שלא יהיה על חשבון סדרי הישיבה. אני הקטן זכיתי לסיים נשים-נזיקין בגיל 22 (לפני החתונה), סדר מועד למדתי חלקו בישיבה בין הסדרים וחלקו בימי בין הזמנים. סדר קדשים למדתי כל יום שעה, גמרא רש''י וחלק מהתוספות מיד אחרי החתונה, בגיל 27 גמרתי את כל הש''ס.
אבל צריך להיזהר שלא יהיה בבחינת 'זבוב'.
ידועה האימרה בשם ר' ברוך מרדכי אזרחי זצ''ל, שבחור שמסיים את הש''ס בישיבה זה לא חוכמה, זה כמו זבוב שעובר על שורות הגמ'. גם הזבוב יכול לעבור עךל כל הש''ס. לא אני אמרתי, אל תבוא אלי בתלונות אח''כ....
החיים שלהם נראים לגמרי אחרת מכל חבריהם המסכנים.
בחורים שלומדים בישיבה ומשקיעים בלימוד העיון, ועוסקים בתורה יום וליל, הם לא ''מסכנים''. אני לא יודע באיזה ישיבה חונכת, וזה גם לא מענין אותי, אבל יש לך ביטויים מחרידים...
 
הוא אשר אמרתי, הוא דיבר רק על לימוד ההלכה. ומה שנקט "גמרא בעיון" לא התכוון לשרוף חודשיים על דף אחד, אלא לאפוקי מגרסא.
אני לא יודע למה אתה קורא לזה לשרוף. יש דפים בש'ס שצריך שבועות ארוכים כדי ללבן אותם, כמו דף ט' במסכת כתובות לדוגמא, ולא עליך המלאכה לגמור
תעיין שם באור לציון הוא מסביר בדיוק מה זה ''עיון''
 
בחורים שלומדים בישיבה ומשקיעים בלימוד העיון, ועוסקים בתורה יום וליל, הם לא ''מסכנים''. אני לא יודע באיזה ישיבה חונכת, וזה גם לא מענין אותי, אבל יש לך ביטויים מחרידים...

אני מבין שאתה מעדיף להתייחס אליי ולא "לביטויים המחרידים" של המהר"ל מפראג ועוד.
 
רק כמה שמאלנים מ'קפלן' שרוצים לגייס חרדים לצבא הארור שלהם, ואכמ''ל...

באופן שאתה מסלף את דבריי, ש"הזמן בישיבה הוא בזבוז", ברור שזה נשמע כמו שמאלני שרוצה לגייס חרדים לישיבה.

אבל אני דיברתי על אופן הלימוד בישיבה, מה שלא קשור כלל לשמאלנים ושאר ירקות, ומה שכתבתי הם דבריהם של גדולי עולם.
 
אם רוצים, אפשר גם חודשים ארוכים ושנים ארוכות.
לא צריך להגזים, יש גם מצוות ידיעת התורה
לענין מצוות תלמוד תורה נראה דגם אם כל חייו ילמד דף אחד בעיון, זה לא גורע. אבל מצד מצוות ידיעת התורה, לא יצא ידי חובה, והחלק העיקרי במצוות תלמוד תורה הוא מצוות ידיעת התורה
 
לידיעתך, בהמון ישיבות ישנם 2 סדרי בקיאות ביום, לעומת רק סדר אחד בלבד של עיון
 
לא צריך להגזים, יש גם מצוות ידיעת התורה
לענין מצוות תלמוד תורה נראה דגם אם כל חייו ילמד דף אחד בעיון, זה לא גורע. אבל מצד מצוות ידיעת התורה, לא יצא ידי חובה, והחלק העיקרי במצוות תלמוד תורה הוא מצוות ידיעת התורה

נזכרת שיש מצוה כזו?

מי המחליט מה מוגזם ומה לא? אתה?
 
ידועה האימרה בשם ר' ברוך מרדכי אזרחי זצ''ל, שבחור שמסיים את הש''ס בישיבה זה לא חוכמה, זה כמו זבוב שעובר על שורות הגמ'. גם הזבוב יכול לעבור על כל הש''ס

ויש זבובים שעוברים על הש"ס והראשונים, ללא יכולת עיון מינימלית.
 
ויש זבובים שעוברים על הש"ס והראשונים, ללא יכולת עיון מינימלית.
ובדיוק מהסיבה הזאתי יש משיבים ורבנים ורמ"ים ת"ח בישיבות, כדי ללמד בחור צעיר איך ללמוד. מי שלא רוצה לקבל מישיבה, יכול לחמם את הספסלים בבית המדרש, אך לא בזה עסקינן
 
גדולי ישראל = ראשי הישיבות

דעת רבי נחמן בעניין דרך הלימוד איננה רחוקה רחוקה מדעת הגרא"מ שך, או החפץ חיים ועוד הרבה מגדולי ליטא. הדעה היא - שידיעה והבנה אמיתית בעומק הסוגיא - מגיעה דווקא מהבקיאות בהרבה חלקי תורה. לדעת מוהר"ן הדרך לגדול בתורה ולהגיע להוראה ולהיות תלמיד חכם אמיתי - היא ע"י ניצול הזמן לצבירת הרבה מאד ידע.

ואכן, צריך ללמוד בעיון, אך גם אותו עיון יהיה הרבה יותר לאמיתה של תורה כשיש ללומד פרספקטיבה רחבה של ידיעה רבה בש"ס ופוסקים.

דברי ר' נחמן בשיחות הר"ן, שיחה ע"ו:

"טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות ובזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן..." וכו' ע"ש.

"שאין צריכין בלימוד [אלא] רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות, וממילא יבין, ואם לא יבין תיכף - יבין אחר כך".

המתבונן בדבריו יראה שהלומד צריך ריכוז מלא, "להכניס מוחו בהלימוד", ואז ללמוד במהירות ככל האפשר, דהיינו הבנה מינימלית של הדברים, מבלי להתעמק יותר מדי, ולהקשות ממקומות אחרים. ואם יש דבר שניסה להבין ולא הצליח להבין במהירות - ימשיך הלאה וילמד, ויניחו לאחר מכן.

וכן הוא לשונו של הגרא"מ שך:

"ללמוד יותר מהר, אבל בהבנה".
"ומה שלא יודעים בפעם הראשון, ידע בפעם השניה והשלישית"...
"אם אי אפשר להבין, לא להתעכב בזה".

מוהראש.jpg1.jpg
2.jpg
 
ראשי תחתית