האם הגיע הזמן לעבור לשוטנשטיין?

[משיב כהלכה]

גדולי ישראל = ראשי הישיבות

דעת רבי נחמן בעניין דרך הלימוד איננה רחוקה רחוקה מדעת הגרא"מ שך, או החפץ חיים ועוד הרבה מגדולי ליטא. הדעה היא - שידיעה והבנה אמיתית בעומק הסוגיא - מגיעה דווקא מהבקיאות בהרבה חלקי תורה. לדעת מוהר"ן הדרך לגדול בתורה ולהגיע להוראה ולהיות תלמיד חכם אמיתי - היא ע"י ניצול הזמן לצבירת הרבה מאד ידע.

ואכן, צריך ללמוד בעיון, אך גם אותו עיון יהיה הרבה יותר לאמיתה של תורה כשיש ללומד פרספקטיבה רחבה של ידיעה רבה בש"ס ופוסקים.

דברי ר' נחמן בשיחות הר"ן, שיחה ע"ו:

"טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות ובזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן..." וכו' ע"ש.

"שאין צריכין בלימוד [אלא] רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות, וממילא יבין, ואם לא יבין תיכף - יבין אחר כך".

המתבונן בדבריו יראה שהלומד צריך ריכוז מלא, "להכניס מוחו בהלימוד", ואז ללמוד במהירות ככל האפשר, דהיינו הבנה מינימלית של הדברים, מבלי להתעמק יותר מדי, ולהקשות ממקומות אחרים. ואם יש דבר שניסה להבין ולא הצליח להבין במהירות - ימשיך הלאה וילמד, ויניחו לאחר מכן.

וכן הוא לשונו של הגרא"מ שך:

"ללמוד יותר מהר, אבל בהבנה".
"ומה שלא יודעים בפעם הראשון, ידע בפעם השניה והשלישית"...
"אם אי אפשר להבין, לא להתעכב בזה".

 

[עת שערי רצון]

אני למדתי אצל הרב שך, ואני יודע בדיוק מה הוא אמר, והוא מעולם לא עודד את לימוד הבקיאות והשטחיות, וזה לא סותר בכלום את מה שהבאת מדבריו

 

[משיב כהלכה]

ואעתיק קצת לשונו עבור אלה המתקשים בקריאה.

ואקדים שהרב שך זעק כל ימיו על דרך הלימוד השגויה בישיבות. בתוך הדברים ניתן להבין כיצד הוא רואה את המערכת כולה, המתפקדת כמערכת של 'עילויים' המכתיבים לכל ההמון כיצד ללמוד. ההמון לא בנוי לזה, ואין פלא שהוא נשבר. כל המשגיחים מדברים על זה גלויות וזה לא סוד.

בפניה לבני הישיבות מניסן תשנ"ב כותב הרב שך: "סדר הלימוד בישיבות הולך ומתדרדר מיום ליום, וכבר התרעתי על מה שלמדו במשך זמן שלם כעשרים דפים, והמצב כעת התדרדר עד כדי כך, שיש ישיבות שאין מספיקים בשיעור ללמוד במשך כל הזמן אפילו עשרה דפים, ותורה מה תהא עליה? מה שלומדים חצי יום בקיאות, אין לזה שום ערך כי לא זוכרים זה… (מכתבים ומאמרים א, עמ' יא.)

לצד המכתבים הפומביים כתב הרב שך מכתבים פרטיים רבים לבחורים ששטחו לפניו את בעיותיהם וביקשו את עצתו, במכתבים אלה שפורסמו בקובץ 'מכתבים ומאמרים' הוא מחריף את התבטאויותיו ואינו חוסך במילים: "… דע יקירי, שבדרך שרגילים ללמוד עכשיו בישיבות, אין זה דרך לעליה בלימוד, אלא להשאר עמי הארץ...(שם עמ' טז)

…צר לי מאד אם אומר לך, כי רואה אני בדרך כלל אסון גדול בדרך זו שסללו להם בהישיבות ללמוד כמה דפים במשך הזמן… מחמת חוסר ידיעות נוטין מדרך הישרה בסברות אשר בדו להם... (שם עמ' יז)

…מה שכתבת בענין הלימוד שעכשיו כשגומרים הזמן הספיקו רק עד דף י"א, באמת, יש לזעוק על זה מרה כי זה איבוד לדעת ממש…

זהו ממש הרס, ועל ידי זה בא כמה פעמים לידי משברים, מפני שלא כולם מסוגלים לקבל חידושים… " (שם עמ' כב)

אם בעבר היה מושג של 'עם-הארץ גדול' אדם שלא קרא ולא שנה ואינו יודע כמעט כלום, בימינו מסתמן מונח חדש של 'גדול עם-הארץ', אדם שמעיין ומפלפל ומחדש בתורה אולם לאמיתו של דבר הוא עם הארץ כיון שאינו בקי בתורה, בגלל הפלפול הרב בגיל מוקדם (ר' יואל שוורץ, ספר 'קנין תורה' עמ' 94)

ממש שמאלנים מקפלן...

 

[עת שערי רצון]

ואעתיק קצת לשונו עבור אלה המתקשים בקריאה.

ואקדים שהרב שך זעק כל ימיו על דרך הלימוד השגויה בישיבות. בתוך הדברים ניתן להבין כיצד הוא רואה את המערכת כולה, המתפקדת כמערכת של 'עילויים' המכתיבים לכל ההמון כיצד ללמוד. ההמון לא בנוי לזה, ואין פלא שהוא נשבר. כל המשגיחים מדברים על זה גלויות וזה לא סוד.

בפניה לבני הישיבות מניסן תשנ"ב כותב הרב שך: "סדר הלימוד בישיבות הולך ומתדרדר מיום ליום, וכבר התרעתי על מה שלמדו במשך זמן שלם כעשרים דפים, והמצב כעת התדרדר עד כדי כך, שיש ישיבות שאין מספיקים בשיעור ללמוד במשך כל הזמן אפילו עשרה דפים, ותורה מה תהא עליה? מה שלומדים חצי יום בקיאות, אין לזה שום ערך כי לא זוכרים זה… (מכתבים ומאמרים א, עמ' יא.)

לצד המכתבים הפומביים כתב הרב שך מכתבים פרטיים רבים לבחורים ששטחו לפניו את בעיותיהם וביקשו את עצתו, במכתבים אלה שפורסמו בקובץ 'מכתבים ומאמרים' הוא מחריף את התבטאויותיו ואינו חוסך במילים: "… דע יקירי, שבדרך שרגילים ללמוד עכשיו בישיבות, אין זה דרך לעליה בלימוד, אלא להשאר עמי הארץ...(שם עמ' טז)

…צר לי מאד אם אומר לך, כי רואה אני בדרך כלל אסון גדול בדרך זו שסללו להם בהישיבות ללמוד כמה דפים במשך הזמן… מחמת חוסר ידיעות נוטין מדרך הישרה בסברות אשר בדו להם... (שם עמ' יז)

…מה שכתבת בענין הלימוד שעכשיו כשגומרים הזמן הספיקו רק עד דף י"א, באמת, יש לזעוק על זה מרה כי זה איבוד לדעת ממש…

זהו ממש הרס, ועל ידי זה בא כמה פעמים לידי משברים, מפני שלא כולם מסוגלים לקבל חידושים… " (שם עמ' כב)

אם בעבר היה מושג של 'עם-הארץ גדול' אדם שלא קרא ולא שנה ואינו יודע כמעט כלום, בימינו מסתמן מונח חדש של 'גדול עם-הארץ', אדם שמעיין ומפלפל ומחדש בתורה אולם לאמיתו של דבר הוא עם הארץ כיון שאינו בקי בתורה, בגלל הפלפול הרב בגיל מוקדם (ר' יואל שוורץ, ספר 'קנין תורה' עמ' 94)

ממש שמאלנים מקפלן...

הכל אמת וצדק, היום כבר התקבלה שיטת הרב שך ברוב הישיבות, חוץ מ'תפרח' ואולי עוד כמה שהרב שך בא לאפוקי משיטתם, אבל לא בא לומר ח''ו ששורפים זמן בישיבות

 

[משיב כהלכה]

הכל אמת וצדק, היום כבר התקבלה שיטת הרב שך ברוב הישיבות

צחוק עשה לי, כל השומע יצחק.

אפילו בישיבתו לא שמעו לו.

 

[עת שערי רצון]

אפילו בישיבתו לא שמעו לו.

אתה חושב שלא שמעו לו, כי אתה מפרשן את דבריו איך שנוח לך. וזה לא משנה כ''כ, תראה מה יצא מישיבות: חברון, פונובי'ז, בית מתתיהו, תפרח, ועוד. ותראה מה יצא מישיבות 'ברסלב' ודומיהן. וד''ל. (כובן אין כוונתי על ישיבות ברסלב האמיתיות שהולכים בדרך ר' נחמן, אלא לכל הפוסחים על 2 הסעיפים)

 

[עת שערי רצון]

דברי הגאון רבי חיים מוולאז'ין בהקדמה לביאור הגר''א על השולחן ערוך "רבים רבים כשלו לפרוק מעליהם עול יגיעת לימוד הש"ס להוציא ממנו הלכות, ואומרים כי הלימוד אשר למעשה הוא רק לימוד השו"ע, ואף אם לומדים גמרא אינם לומדים אלא לחדד השכל, ויש שמזניחים את הלימוד לגמרי ומסתפקים בלימוד השו"ע לבד, ולא זו הדרך הישרה שחננו ה' בינה לדלות ממעמקי דברי הש"ס אשר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחרש הכל נכלל בדבריהם הקדושים, וצדיקים ילכו ביושר דרכם להיות עיקר הוראותם מן הש"ס ולימוד השו"ע הוא להיות להם למזכרת לזכור הדינים כי הוא הסולת נקיה הנלקט משיטת הש"ס".

 

[עת שערי רצון]

דברי הגר''ד לנדו שליט''א:

 

[בקצרה ממש]

לא קראת כלום מכל המקורות שהבאתי לעיל, למיגמר והדר ליסבר?

וגם אם אף אחד לא היה אומר, השאלה מה אתה רוצה להיות, בור ועם הארץ או גדול הדור?

אברך אחד שאל את החזו"א מה היא הדרך לקנות ולקבל ידיעות בש"ס, אמר לו החזו"א 'עכשיו אתה רוצה לדעת ש"ס? ש"ס צריך לדעת בגיל בר מצווה!' (אורחות רבינו ח"ג עמוד קי"ב).

כמדומני שקראתי,
אתה מבין שקודם לגמור את כל הש"ס (או רובו) ורק אחר כך להתחיל להעמיק בו, יתכן ומסתבר שאיירי על כל סוגיא בפנ"ע או עכ"פ מסכת.

אבל רגע,
לא הצגתי את עמדתי, מיד דנתי בדברך הנעימים וזהו,
אז ככה (בקצרה ממש),
ראשית, אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ,
שנית, ללמוד ישר, בין אם מהר או לאט, לחתור ליושר ואמת.
שלישית, להיזהר לא לחלום, אם אפשר להתקדם, אז הלאה.
רביעית, לא לנסות לחקות אף אחד (קשור לא')

ההמשך, כבר יבוא לבד, וכשהלב ישר נמשך האדם ללימוד שהוא לפי שורש נשמתו.

לגבי הסיפור, אם תדון לפיו, אז מה עושים, הולכים הבייתה??

 

[בקצרה ממש]

אוסיף ואומר,
אני בישיבה (למעלה מעשור),
הייתי לומד לפי נטיית ליבי, (וכששיתפתי את הצוות בשקט בשקט ... הם מאוד תמכו)

 

[משיב כהלכה]

לפרוק מעליהם עול יגיעת לימוד הש"ס להוציא ממנו הלכות

ואידך זיל גמור.

 

[משיב כהלכה]

אתה מבין שקודם לגמור את כל הש"ס

לא לגמור, אלא לדעת אותו.

 

[עת שערי רצון]

גמ' יבמות עב:
אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש, ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה, אמר ליה ריש לקיש דידיה היא? מתניתא היא! היכא תנא ליה? בתורת כהנים! נפק, תנייה בתלתא יומי, וסברה בתלתא ירחי!

 

[משיב כהלכה]

אם רוצים, אפשר גם חודשים ארוכים ושנים ארוכות.

.

 

[אנו עמלים]

מעניין שלא ראיתי בביתו מעולם, כרך של שוטנשטיין

אני ראיתי היה אצלו את כל הסט. לא שזה ראיה לשום דבר כי הוא היה אז מעל שנתו הצ"ח וכמובן שלא הוא קבע איזה סטים יש לו בבית ואיזה אין.

 

[משיב כהלכה]

אז מי למד בזה, הרבנית?

 

[מהחבורה]

הרב אלישיב אכן למד בשוטנשטיין כפי שניכר מתמונה זאת...
זאת ועוד בקובץ 'בנתיבות ההלכה' ענה להדיה שאין בשוטנשטיין בעיה של עמל התורה.

 

[משיב כהלכה]

כבר הבאתי לעיל את דבריו, ולא הועיל מאומה, נכנס מאוזן ימין ויצא מאוזן שמאל, איידי דטריד למפלט לא בלע.

 

[עת שערי רצון]

הענין שהרב אליישיב למד בשוטנשטיין אחרי שהיה ''הרב אליישיב''
ולא נהיה מה שהיה בגלל שלמד בשוטנשטיין, כי עד גיל 95 הוא לא למד בזה, ובכל זאת הצליח לצאת מה שיצא, ואכמ''ל כבר טחנו נושא זה...
לכל הדעות, אין שום 'איסור' ללמוד בש-ן, השאלה האם זו הדרך שתעזור לאדם לצאת ת''ח, או לא. לש-ן יש גם הרבה 'מעלות', השאלה האם הלימוד בזה בקביעות מועיל יותר מלימוד רגיל או איפכא...

 

[אשיר לכבודו]

למה כולם קיצונים
האחד אומר בלי שוטנשטיין זה סוסיתא עגלה וכל מיני דברים צורמים
האחד אומר שוטנשטיין זה ביטול תורה
אפשר ללמוד את הגמ' ולהביט בפירוש שצריכים
בלימוד ראשוני מהפירוש שלהם יש חסרון של צורת הדף, ולחלק יכול להיות שהלשון שלהם ארוך ומעייף (לי קורה שאני לומד שוטנשטיין ועובר באמצע ההסבר לרש"י להבין את הדברים יוצר מהר וקצר
ומי שנתקע בכח ופותח כמה ספרים בשביל פשט במקום שוטנשטיין הוא סתם מפסיד
יש כאן כלי יפה וחשוב למה לא להעזר בו
אני לא מבין מה שייך ויכוח בזה כל אחד יעשה מה שנח לו העיקר שהוא לומד!
(אני רואה את ר' אשר ויס משתמש בשוטנטיין כסדר (הוא גומר ירושלמי ובבלי ובשנתיים)