האם הגיע הזמן לעבור לשוטנשטיין?

[עת שערי רצון]

לשם מה להקדיש את כל החיים?

אולי בשביל ללמוד תורה, לא?? הרי הלימוד הכי חשוב הוא לימוד הגמרא בעיון, כמבואר בשו''ע יורה דעה סימן רמ''ג

 

[משיב כהלכה]

אולי בשביל ללמוד תורה, לא?? הרי הלימוד הכי חשוב הוא לימוד הגמרא בעיון, כמבואר בשו''ע יורה דעה סימן רמ''ג

לא קראת כלום ממה שכתבתי, וחבל.

רח''ל מביטויים כאלה... כאחרון השמאלנים...

גם זה מוכיח שלא קראת את דברי האריז"ל שציינתי להם.

בנוסף לזה יש עוד מקורות רבים שגדולי הדורות התבטאו על כך שזו שריפת זמן וביטול תורה.

 

[עת שערי רצון]

גמ' עם ביאור זה נפלא ביותר, גן עדן התחתון, והביאור כולל בתוכו את רש"י ותוספות ועוד הרבה ראשונים ואחרונים, אין שום חיוב לקרוא את רש"י בלשונו ולא מתוך ביאור בשפה עכשווית, אין שום חיוב לפתוח את הראשונים הללו דוקא בפנים, אין שום חיוב ללמוד דוקא תוספות ולא ראשונים אחרים, כל הדברים הללו נובעים מצמצום המוחין.

ברור, כך יוצאים אנשים שטחיים, ולא מבינים מה כוונת הרש''י והתוס' באמת, ומגחיעים לשיבושים חמורים בהבנת הסוגיות, חורבן התורה...

רק מי שלומד הלכה מסויימת משורשה ומעיין היטב, צריך לקרוא הכל במקור ולדקדק בכל מילה. לא מי שרוצה לדעת ש"ס וטור ושו"ע ורמב"ם, ראשונים ואחרונים.

ומאי שנא לימוד גמ' בעיון/בקיאות שלא צריך לדקדק??? הרי כך בדיוק צריך לנהוג בלימוד הגמ', כדי להבין את דברי התורה באמת, את רצון ה', ולרדת לנקודת האמת ולאור הפנימי שבתורה. אין הבדל בין גמ' להלכה, ובפרט שכל סוגית הש''ס בסופו של דבר זה הלכה למעשה, חוץ מסוגיות קדשים וטומאה וטהרה, שעדיין לא זכינו ל-...

מהדורת שוטנשטיין היא מרצדס עבור מי שמעוניין ללמוד ולדעת את הגמ', בתוספת דברי הראשונים והאחרונים בקצרה.

ולא למי שרוצה ללמוד גמרא באמת, אלא למי שרוצה לעבור על הש''ס

ובוודאי שמהדורת שוטנשטיין איננה תחליף ללימוד דברי הראשונים והאחרונים בפנים, ובזה לא שייך סוסיתא ולא מרצדס, אבל לא עליך המלאכה לגמור (אלא אם כן הקדשת את כל כולך לתורה ובטלת מכל ענייני העוה"ז).

אין הכי נמי

רוב האברכים לא לומדים את כל ספרי הראשונים והאחרונים כסדר (אלא אם כן ההספק שלהם הוא דף לשבוע או לחודש).

לא נכון, אינני יודע על איזה 'כוללים'' אתה מדבר, אולי כוללי הבטלנים...

וכאן המקום להזכיר שוב את דברי האר"י שהביא שם, "גם בעניין פלפול ועיון ההלכה היה מורי [האר"י] זלה"ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקליפות שהם הקושיות כי הם גרמו לאותם הקושיות שהם בהלכה שלא יובנו תירוציהם כי אם בקושי ובדוחק גדול כנודע, ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכים שהם ראשי תיבות פרד"ס (ראשי תיבות של פשט רמז דרש סוד יוצא צירוף אותיות פרדס) כנודע וכמו שמי שרוצה לאכול האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיו כן צריך להקדים העיון בתחלה והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסיבה הנזכרת, אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם ויותר טוב לו שיעסוק בתורה עצמה בדינין ובמדרשים וסודות".

היינו 'הלכה' היינו 'גמרא' - דהרי ההלכה יוצאית מן הגמ' ויעיין רש'י בברכות ה.

מבהיל לראות את הגישה של האר"י, מה הוגדר אצלו "התורה עצמה", ומה ההגדרה שלו לעיון "לעיין הלכה" כי זה העיקר, להגיע להלכה למעשה ולצורך זה יש לשבר הקליפות.

אין הבדל בין לימוד הלכה ללימוד גמרא, ההמצאה הזאת היא שיבוש שנוצר בדור האחרון אצל כמה בעלי בתים מסיבות שונות, והתפשטה בטעות אצל אברכים ובני תורה ספרדים...

 

[משיב כהלכה]

הם לא היו צריכים לחידושי רע''א, כיון שידעו לחדש ולעיין בכוחות עצמם

אז כל הת"ח שלפני רע"א לא הוצרכו לחידושיו, ושאחרי רע"א לא יכולים להיות ת"ח בלי חידושיו. נפלא.

 

[עת שערי רצון]

אז כל הת"ח שלפני רע"א לא הוצרכו לחידושיו, ושאחרי רע"א לא יכולים להיות ת"ח בלי חידושיו. נפלא.

בדיוק כמו שהחכמים שהיו לפני השו''ע לא היו צריכים לספריו, ואלה שבאו אחריו לא זזו מספריו
בדיוק כמו שהאמוראים שלםני ר' אשי לא היו זקוקים לש''ס, ואלה שבאו אחריו לא זזו ד' אמות בלי הש''ס
בדיוק כמו שהתנאים שהיו לפני רבי לא היו זקוקים למשניות, ואלה שבאו אחריו לא זזה ידם מהמשניות של רבי

 

[משיב כהלכה]

ברור, כך יוצאים אנשים שטחיים, ולא מבינים מה כוונת הרש''י והתוס' באמת, ומגחיעים לשיבושים חמורים בהבנת הסוגיות, חורבן התורה..

כבר כתבתי לעיל שמי שלא למד לעיין, לא יעזור לו להמשיך לגרוס גמרא ותוספות, הוא ישאר שטחי. ומי שלמד לעיין, לא צריך לקרוא את לשונם כדי להמשיך ללמוד בעיון.

ומשוטנשטיין לעולם לא מגיעים לשיבושים חמורים בהבנת הסוגיות, נהפוך הוא, רק מגמרות רגילות שאין בהן שמץ בהירות.

הוא הדין גם לעמידה על כוונתו של רש"י, ת"ח מופלגים וידועי שם שנבחנו על הש"ס כולו, הם עורכי הפירוש החדש ומביאורם אין מקום לטעות בכוונת רש"י.

אמנם כפי שכתבתי, כל זה ללימוד שוטף, אבל המעיין בהלכה יסמוך אך ורק על עצמו בהבנת רש"י לעומק ובדקדוק בכל מילה בלשונו.

 

[משיב כהלכה]

בדיוק כמו שהחכמים שהיו לפני השו''ע לא היו צריכים לספריו, ואלה שבאו אחריו לא זזו מספריו

לא זזו זה ענין אחד, ו"אי אפשר להיות ת"ח בלעדיו" זה ענין אחר לגמרי. אל תנסה לעשות סלט.

 

[משיב כהלכה]

ומאי שנא לימוד גמ' בעיון/בקיאות שלא צריך לדקדק??? הרי כך בדיוק צריך לנהוג בלימוד הגמ', כדי להבין את דברי התורה באמת, את רצון ה', ולרדת לנקודת האמת ולאור הפנימי שבתורה. אין הבדל בין גמ' להלכה, ובפרט שכל סוגית הש''ס בסופו של דבר זה הלכה למעשה, חוץ מסוגיות קדשים וטומאה וטהרה, שעדיין לא זכינו ל-...

עיין בדברי האר"י הנ"ל להסבר בזמן שמותר "לבזבז" על עיון.

לימוד וידיעת הש"ס אינה דורשת דקדוק כמו פסיקת הלכה.

 

[משיב כהלכה]

ולא למי שרוצה ללמוד גמרא באמת, אלא למי שרוצה לעבור על הש''ס

הסיסמאות האלה לא יועילו לך. באמצעות שוטנשטיין אפשר ללמוד ולעיין היטב, ולרכוש ידע ובקיאות נפלאה בדברי הראשונים והאחרונים.

ואת זה לא אני המצאתי - כך אמרו כמה וכמה גדולים, כנזכר לעיל.

 

[משיב כהלכה]

אין הבדל בין לימוד הלכה ללימוד גמרא, ההמצאה הזאת היא שיבוש שנוצר בדור האחרון אצל כמה בעלי בתים מסיבות שונות, והתפשטה בטעות אצל אברכים ובני תורה ספרדים...

אתה ממשיך בסיסמאות נבובות.

יש הבדל עצום בין לימוד וידיעת הש"ס לבין פסיקת הלכה הדורשת עיון ודקדוק מירבי בדברי הראשונים בפנים.

 

[עת שערי רצון]

יש הבדל עצום בין לימוד וידיעת הש"ס לבין פסיקת הלכה הדורשת עיון ודקדוק מירבי בדברי הראשונים בפנים.

ידיעת התורה חשובה פחות??
בכל הדורות היו לומדים הש''ס בעיון ומוציאים מהסוגיות ההלכה למעשה, המושג ''הלכה'' היא המצאה של לפני 100 שנה, מזמן המשנ''ב בערך או קצת לפני

 

[עת שערי רצון]

עיין בדברי האר"י הנ"ל להסבר בזמן שמותר "לבזבז" על עיון.

לימוד וידיעת הש"ס אינה דורשת דקדוק כמו פסיקת הלכה.

אתה משבש את דברי האר''י, וקורא ללימוד העיון ''ביזבוז''. בושה. בוודאי שידיעת הש''ס דורשת עיון בדיוק כמו ההלכה, וכדאי לך להתחיל ללמוד ספר נפש החיים שער ד'

 

[בנאות דשא]

לשיטתך שר התורה לא היה בן תורה? הרי כל ימיו היו "הספקים".

לא כי,
סדר בבוקר וכל היום עיון כרגיל

 

[משיב כהלכה]

ידיעת התורה חשובה פחות??
בכל הדורות היו לומדים הש''ס בעיון ומוציאים מהסוגיות ההלכה למעשה, המושג ''הלכה'' היא המצאה של לפני 100 שנה, מזמן המשנ''ב בערך או קצת לפני

אין לזה שום קשר לחשוב פחות או חשוב יותר, אלא כל דבר לפי ייעודו, וכדברי האר"י.

אתה משבש את דברי האר''י, וקורא ללימוד העיון ''ביזבוז''. בושה. בוודאי שידיעת הש''ס דורשת עיון בדיוק כמו ההלכה, וכדאי לך להתחיל ללמוד ספר נפש החיים שער ד'

חוץ מלצעוק שיבוש ובושה, יש לך מה להגיב לגופו של ענין?

ידיעת הש"ס דורשת עיון, אז את כל ימיך תשרוף על דף אחד בגמ'?

והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסיבה הנזכרת

דברים ברורים ופשוטים, מה משובש כאן?

אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם

צריך פירוש רש"י ותוספות לדברים פשוטים כאלה?

אתה יודע ללמוד, לא? עברית פשוטה קשה לך לקרוא?

והוא עוד מדבר על "עיון הלכה", לא מה רש"י רוצה ומה הגמ' רוצה לומר, א' ב' של פשט שכל לומד ללא שוטנשטיין שורף על כך זמן יקר.

 

[משיב כהלכה]

לא כי,
סדר בבוקר וכל היום עיון כרגיל

את החובות שלו הרבה פעמים הוא לא הספיק עד סוף היום, ודחה למחרת.

ובוודאי שאם היה לומד "בעיון" ועל כל תג ותג פותח את כל הראשונים והאחרונים, הוא לא היה מסיים אפילו חצי דף ביום, כי אין סוף לעיון.

אז אם תלמד כל יום את ההספקים של ר' חיים, שזה כולל 7 דפי בבלי ועוד 7 דפי ירושלמי, אני מסכים לך בשאר הזמן לפתוח את כל הראשונים והאחרונים בפנים.

 

[משיב כהלכה]

ולכן שוטנשטיין בוודאי לא יעזור

לא יעזור כי?

לא נמאס לך לדקלם סיסמאות ריקות?

 

[בנאות דשא]

שאם היה

לא אם, כך היה לאחר החובות. עי' דרך אמונה ושא"ס

 

[משיב כהלכה]

בזמני בישיבת פוניובי'ז היו לומדים כ20 דף בכל זמן חורף בסדר עיון, ועוד איזה 30-40 דף בסדר בקיאות. עד היום ברוב הישיבות [הנורלמיות כמובן, לא הישיבות לפצועים בעם] לומדים לפחות 35-40 דף בזמן

60 דף בחמישה חודשים!!!

ממש הספק מדהים, לפי הקצב הזה יסיימו את הש"ס בגלגולים הבאים, מי מדבר על שאר הספרים שצריך ללמוד כדי להיות מינימום של תלמיד חכם ששואלים אותו בכל מקום ועונה.

 

[משיב כהלכה]

לא אם, כך היה לאחר החובות. עי' דרך אמונה ושא"ס

הוא בדיוק אשר אמרתי, זמן מיוחד לעיין הלכה ולכתוב ספרים, זמן שלא קשור ללימוד השוטף שאותו למד כדבעי ובמרוצה..

 

[בנאות דשא]

הוא בדיוק אשר אמרתי, זמן מיוחד לעיין הלכה ולכתוב ספרים, זמן שלא קשור ללימוד השוטף שאותו למד כדבעי ובמרוצה..

לא זה מה שאני אמרתי,
בבוקר חובות, כל היום עיון (לימוד שוטף)
וידוע הסיפור עם אביו זצוק"ל