כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,856
גם התרגום של מילה זו לבד
היא "סיכה דקה"
האם החיד"א בירך על פיל כל שלושים יום
- יוזם האשכול הלכה ברורה
- תאריך התחלה
היא "סיכה דקה"
זה אינו דבכתב יד יש להדיא נקודה בין שניהם. (ותסכים איתי שאין דבר מפעים במחט או בסיכות...)
ויותר מסתבר שכוונתו לאגוגה שהוא מחנה אימונים ופיל שהם דברים מפעימים.
כפי שכתבתי לעיל, אפילו שהחיד"א יודע שלאריה קוראים אריה וכו' כנראה קרא להם בשפה שהציגו לו אותם.
בוודאי שלא הייתי נסמך על זה לבד, אבל אחרי שהרב יצחק בהתחלה כתב לברך כל ל' יום ואחרי זה חשש קצת לסב"ל הראיה הזאת טובה בשבילו להכריע לברך בשופי יותר.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,856
הנקודה לא משנה
וכמוש''כ לעיל
זה לא התרגום בספרדית גם כששניהם נפרדים
זה לא קשור למה ידע ודאי שידע עברית...
אך את אותו עצם באותו מאורע קורא 'ראש פיל' למה שישנה את זה שלוש מילים אחרי. זה מוזר. ולכן אין מכאן ראיה.
היא משנה לפי מי שרצה לכתוב לעיל שכוונתו לאגף של סיכות או משהו בסגנון.
זה לא מובן שהחיד"א יכתוב בתוך הדברים המפעימים דברים כאלה פשוטים כמו "מחט" או "סיכה".
זה לא תרגום.
זה שם של מקום ובכל השפות קוראים לו "אגוגה".
יכול להיות שזה פיל מסוג שונה כמו שאפשר לראות כאן.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
אותו ת"ח ביקש להוסיף -
שכולם כעת רואים שהתרגום של החיד"א הוא 'פוליטי'.
יש לו ענין בכח לדחוף את 'הפיל' לכל מקום 'כדי' להוכיח שמברכים על הפיל פעמיים (כמו הרב עובדיה והרב יצחק).
הוא גם לא יודע באיזה שפה נכתב כל דבר.
זה ממש מוריד מהערך של המהדורה.
במקום להודות בטעות הוא מתחפר בטעותו ומוכיח שוב ושוב כמה אין לו יד ושם בתרגום דברי החיד"א.
כדאי שיקיים בעצמו ומודה ועוזב ירוחם.
כך אולי יקנו יותר את המהדורה שלו.
שכולם כעת רואים שהתרגום של החיד"א הוא 'פוליטי'.
יש לו ענין בכח לדחוף את 'הפיל' לכל מקום 'כדי' להוכיח שמברכים על הפיל פעמיים (כמו הרב עובדיה והרב יצחק).
הוא גם לא יודע באיזה שפה נכתב כל דבר.
זה ממש מוריד מהערך של המהדורה.
במקום להודות בטעות הוא מתחפר בטעותו ומוכיח שוב ושוב כמה אין לו יד ושם בתרגום דברי החיד"א.
כדאי שיקיים בעצמו ומודה ועוזב ירוחם.
כך אולי יקנו יותר את המהדורה שלו.
תגובה ממש מבישה ולא במקום בכלל.
טובה השתיקה ולהסתפק במה שכבר הגיב.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
הרב @כהנא דמסייע אומר דברי טעם ואתה עונה לו "יכול להיות"...
כל עוד אין ראיה ברורה לא כותבים!!!
(בפרט שהרב כהנא דמסייע אמר לך שהוא עצמו כן נוהג לברך כל חודש, אבל הוא לא "נגוע" להסכים עם כל ראיה, אם היא לא ברורה ונכונה, זה ראש בריא!!!)
אל תעתיק חלק מהמשפט, תעתיק את כולו.
זה בסך הכל השערה למה שינה ולא כתב פיל.
זה לא מוריד מהראיה וכמש"כ הראיה הזאת זה לא הדבר שנסמכים עליו לברך לגמרי אלא פחות לחוש לסב"ל.
ואם אני יגיד לך שאני לא מברך כל חודש...?
זה גם ראש בריא!!!
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
למה אתה כועס הרי בתגובת הרב רביב כבר מבואר שהוא "התייחס" להודעתי רק בגלל כבוד הרב עובדיה... (כאילו הרב עובדיה כתב ראיה זו)....
עכ"פ זה ברור שיש כאן משהו פוליטי, כי הרי אין כאן שום ראיה שזה פיל, סתם לדחוף (או שיש לרב רביב קושי גדול להודות אחרי שזה נדפס בילקו"י - אני מאמין שאם יעירו לרב יצחק על פדיחה זו, הוא יכעס על מי שהביא לו את הדברים, אבל כפי שכתבתי לעיל שבגלל זה צריך לומר דבר בשם אמרו!!)
אדרבה...
הרי אם היה פוליטי לא היה "ממציא" ראיה כדי שהרב יצחק יחזור בו ויורה לברך, היה משאיר את הדבר על תילו שהרב יצחק לא יחזור בו.
אני כבר כתבתי את הדעה שלי.
מבחינתי מהמשפט השני יש ראיה.
מהמשפט הראשון לא יודע ואני מחכה לתגובה של הרב רביב.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
תראה את הסרטון הנ"ל שוב, לפני שהרב רביב אמר לרב יצחק את הראיה, הוא אמר שהוא האריך בזה, וזה דעתו, והוא הביא לו ראיה ל"חזק" אותו.
אם זה עושה לך טוב תחשוב שזה פוליטי.
זה לנו רע...
וכיון שטובה השתיקה
לא צריך להידחק בכל מקום ובכל פינה ובכל זוית.
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 893
אני סתם חושב שלא שייך להמציא מנהג על סמך בדל ראיה מהחיד"א, ללא שום איזכור רחב בעוד ספרים.
וכבר כתבו זאת - שאם יש מנהג לברך משנה הבריות כל חודש ע"ס אולי רמז ביומנו של החיד"א, כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו שיש מנהג מבוסס לברך אחרי ההדלקת נרות שבת, ושנשים יברכו על מצוות עשה שהז"ג.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
זה הבעיה בדורנו בכמה ספרים,
שאין להם עקביות, אלא מה שמסתדר עם האג'נדה שלו הוא כותב, ומה שלא מסתדר, זה טעות נוראה וברכה לבטלה (ובנים שבבניקים רח"ל)
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 893
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
הערת אותו ת"ח -
היכן מצאנו בדוברי שפת הלאדינו שכתבו 'אגוג'ה' במובן של 'מחנה'???
שיחפש באוצר החכמה בדברי המעם לועז ושאר החכמים ויראה שכולם כתבו בלשון של 'מחט'.
אז למה לבלבל את הציבור בתרגומים מוטעים וחסרי הבנה?
אינו לפני.
כך כתב לי הרב אסף רביב.
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 893
תבקש ממנו, כי זה מאוד משמעותי כאן איפה בדיוק הנקודה.
אשמח לדעת מי זה "שאר החכמים".
חוץ מהמעם לועז לא מצאתי כלום.
(ואף אחד לא התווכח שבלאדינו זה מחט)
המקור של המילה אגוג'ה הוא מחנה אימונים מהשפה היוונית ורבים משתמשים עימו.
(משהו שלח לי בפרטי שגם זה יכול להיות תרגום לאובליסק (עמודים גבוהים) שנמצאים בקושטא)
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,856
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
תגובתו -
מי זה 'רבים' שמשתשמים בו בלשון של 'מחנה'?
שיראה אחד כזה באוצר החכמה או מישהו אחר.
כנראה שהחיד"א ידע יוונית ולא לאדינו. הוא לא הכיר כלל את שפת הלאדינו. הוא כותב את היומן שלו בערבות שפות של איטלקית, יונית עתיקה, רק לא לאדינו [שפת האם שלו...]
ממש ויכוח פורה ועשיר עם סברות יפות....
לא באוצר החכמה.
בשפות בעולם השתמשו במושג הזה.
משהו אמר שלא הכיר את שפת הלאדינו?
פשוט לא מסתבר שהתכוון למחט. סיכה.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 427
תגובתו -
מי 'מחכמי ישראל' בכל מקום שהוא השתמש במילה זו בשביל לתאר 'מחנה אימונים'?
יש מילה שמצאנו אותה בחכמי ישראל באותו האזור והשפה של החיד"א שמשתמשים בה רק בתור מחט.
יש מילה שיש אנשים, אולי גויים, לא יודע, שמשתמשים בה במובן אחר לחלוטין.
פתאום קם אחד ומחליט שהחיד"א כיון לאיזה עב"ם ולא לדבר השגור בפי כל. והוא גם לא חשש שמי שקורא את זה ובקי בשפת הלאדינו יטעה בזה...
ולמה לא להודות בטעות פשוטה, במקום לנסות יותר ויותר להידחק לקיר.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,856
לגבי האולפי שהוזכר בהתחלה שלחתי לאחד מחו''ר פורל''ת בשם @במבי שיש לו אשכול מיוחד על מעגל טוב, ומביא כל המקומות איך הם נראים היום וממה התפעל החיד''א, והתרגומים, אשכול מאד יפה, (יש לו ידע עולם).
הוא שלח לי כך
מהו ULUFE בטורקית
המונח Ulufe (בעברית: אולופה; בטורקית עות'מאנית: עלופה) מתייחס למשכורת הקבועה ששולמה לחיילים ולפקידים באימפריה העות'מאנית.
להלן כמה נקודות מרכזיות להבנת המושג:
חלוקת הULUFE הייתה טקס ?
כן, חלוקת ה-Ulufe (השכר הרבעוני) לא הייתה רק פעולה מנהלתית, אלא טקס שלטוני רב-רושם שנערך בחצר השנייה של ארמון טופקאפי באיסטנבול. הטקס נועד להפגין את עוצמתו הכלכלית של הסולטאן ואת נאמנות הצבא אליו.
להלן המאפיינים המרכזיים של הטקס:
הוא שלח לי כך
מהו ULUFE בטורקית
המונח Ulufe (בעברית: אולופה; בטורקית עות'מאנית: עלופה) מתייחס למשכורת הקבועה ששולמה לחיילים ולפקידים באימפריה העות'מאנית.
להלן כמה נקודות מרכזיות להבנת המושג:
- מקור השם: המילה נגזרת מהמילה הערבית 'alaf (עַלַף), שמשמעותה המקורית היא "מספוא" או "מזון לבהמות". עם הזמן, המשמעות התרחבה לתיאור הקצבה הכספית שנועדה לכלכלת החייל וסוסו.
- קהל היעד: המונח מזוהה בעיקר עם חיל היניצ'רים (Yeniçeri) ועם יחידות הפרשים של משק הבית (Altı Bölük Halkı). בניגוד ללוחמים שקיבלו קרקעות (טימאר), מקבלי האולופה היו חיילים בשירות קבע שקיבלו שכר ישירות מאוצר המדינה.
- תדירות התשלום: השכר שולם אחת לשלושה חודשים (כל רבעון). טקס חלוקת האולופה בחצר ארמון טופקאפי היה אירוע רשמי ומרשים, שנועד להפגין את עושרה ועוצמתה של האימפריה.
- משמעות פוליטית: מכיוון שהיניצ'רים היו תלויים בשכר זה למחייתם, עיכובים בתשלום האולופה או פיחות בערך המטבע שבו שולמה היו לעיתים קרובות העילה למרידות מפורסמות נגד הסולטאן.
חלוקת הULUFE הייתה טקס ?
כן, חלוקת ה-Ulufe (השכר הרבעוני) לא הייתה רק פעולה מנהלתית, אלא טקס שלטוני רב-רושם שנערך בחצר השנייה של ארמון טופקאפי באיסטנבול. הטקס נועד להפגין את עוצמתו הכלכלית של הסולטאן ואת נאמנות הצבא אליו.
להלן המאפיינים המרכזיים של הטקס:
- מועד הטקס: הטקס נערך אחת לשלושה חודשים. לעיתים קרובות הוא תואם לביקורים של שגרירים זרים בארמון, כדי להרשימם בסדר המופתי ובעושר של האימפריה.
- מבחן המרק (Çorba): לפני קבלת הכסף, הוגשה לחיילים (בעיקר ליניצ'רים) ארוחה שכללה מרק, אורז (פילאף) וזירבה (קינוח). אם החיילים אכלו את המרק, זה היה סימן לשביעות רצונם מהשלטון. אם הם סירבו לאכול, זה היה אות מבשר רעות למרד קרב.
- הצגת שקי הכסף: אלפי שקי מטבעות כסף הונחו לפני הדיוואן (מועצת המדינה). בסימן מוסכם, רצו נציגי היחידות השונות קדימה כדי לקחת את השקים המיועדים ליחידתם, במפגן של זריזות ומשמעת.
- נוכחות הסולטאן: הסולטאן היה צופה בטקס מחלון ה"שבכה" של הדיוואן או ממרפסת מיוחדת. נוכחותו סימלה שהוא המפרנס והמפקד העליון של כוחות הצבא.
- הקשר הפוליטי: טקס חלוקת ה-Ulufe היה המומנטום שבו נבחנה היציבות השלטונית. כשהקופה הייתה ריקה או כשהמטבעות היו מזויפים/מופחתים בערכם, הטקס היה עלול להפוך ברגע אחד מהפגנת נאמנות למהומת דמים.
