לא אמרתי שהגרי"ח לא נקט כן.
אבל תלונתי על כאחד העם שהציג זאת כדברים פשוטים וכאילו הבית יוסף כתב זאת במפורש.
האם הרב מנוח"א המציא דין שלא הוזכר באף אחד מן הפוסקים
- יוזם האשכול כאחד העם
- תאריך התחלה
אבל תלונתי על כאחד העם שהציג זאת כדברים פשוטים וכאילו הבית יוסף כתב זאת במפורש.
תורה אמת כתיב בה
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 649
ודו''ק
לא רק הגרי"ח נקט כן
אלא גם הרב עובדיה בכבודו כתב כן כמה פעמים גם ביביע אומר וגם בחזון עובדיה
אלא שסתר עצמו במקומות אחרים [ואף באותו תשובה] , אבל כתב כמה וכמה פעמים שאיסור ריסוק שלג וברד בשו"ע הוא משום "מוליד"
לא כתב זאת ולו אפי' פעם אחת.
כל הציטוטים לעיל זה אחרונים שהביא, וסבירא ליה בשו"ע שאין טעמו משום נולד כמו שציטטתי לך להדיא.
אתה מתגובה לתגובה רק מראה שאינך מונח בסוגייא , ואתה "נחפז" להגיב בכל נושא .
אבל הדברים ברורים ומבוררים כולל ברב עובדיה , שהשו"ע אית ליה טעם ד "מוליד" ולכן אסר בהנ"ל
ומה שחלק על התרומה זה על "נולד"
תראה לי איפה
כמה צער רב יש להצטער על אותם אלה שאינם לומדים את הסוגייא בעיון עם הראשונים ובהבנה, וחושבים שהם יכולים לפסוק ולהורות ע"פ מה שקראו תשובה ביביע אומר וכד' מבלי להכיר את הסוגייא.
שהרי הראשונים להדיא על הסוגייא , מחלקים בין מוליד של רש"י ולבין נולד של התרומה.
א. הרשב"א על הסוגייא , וז"ל:
ומה שכתב הרב ז"ל משום דקא מוליד לא למיסר משום נולד קאמר אלא שהאיסור הוא משום סרך מלאכה לפי שהוא כבורא ומוליד המים הללו.
אבל בספר התרומה כתוב שהוא אסור משום נולד ולפיכך אסר ליתן קדרה או פנאדה שקרש שמנוניתה כנגד המדורה וכו' ואינו מחוור וכו'.
ולי נראה משום גזירת משקין וכו'.
להדיא ברשב"א – להפקיע מההבנה המוטעית שכתבת [ @אור יעקב ] , וכותב להדיא דהמוליד של רש"י אינו קשור לנולד של התרומה.
כי לרש"י- האיסור שמוליד בידיים ובורא מים, מאשא התרומה שאסר אף בנולד ממילא.
ב. וכן הוא להדיא ברמב"ן – דכותב שלשי' רש"י "שרי לשים מאכל כנגד האש" כי זה רק נולד ולא מוליד , ולרש"י כל האיסור הוא להוליד בידיים ולא בממילא.
ואח"כ הביא את שיטת התרומה דאסר משום נולד ולכן אסור לשים מאכל כנגד האש.
להדיא - מחלק בין רש"י להתרומה , שמה שהתרומה אסר רש"י התיר, כי זה שני טעמים שונים
ג. ויותר מזה הוא בריטב"א- דהוא להדיא – דוחה את הפשט של "גזירה משום סוחט", וע"ז מבאר כפירוש רש"י של מוליד , ובפירוש רש"י כותב להדיא דהאיסור הוא רק בריסוק בידיים אך שזה מאיליו וממילא שרי.
ולכן מתיר בשיטת רש"י- לשים מאכל קרוש ליד האש.
ורק לאחמ"כ מביא את רבינו ברוך [התרומה] שאסר לשים ליד האש אע"פ שזה ממילא.
להדיא בדבריו – בשיטת רש"י להתיר נולד בממילא , ורק לבעל התרומה הוא אסור.
וכפי שהקדמתי מי שאינו מעיין בסוגייא אלא סומך על מה שקורא ביביע אומר אינו מבין בכלל מה קרא וממילא טועה גם בהבנה וגם בהוראה.
ועתה נעבור ליביע אומר - ונראה לך שלא הבנת מה שקראת בדבריו כי פשוט לא למדת את הסוגייא
נעלה שני קטעים מדבריו , ויראה דכתב בדיוק כמו שהארכתי לעיל.
קטע א :
[ס"ק יא] אחרי שהוכיח מהשו"ע דס"ל שאים איסור נולד , כותב שאין להקשות מזה שהביא את הרא"ש שהיה נזהר מלהטיל מי רגלים על השלג , מכיון שכתב זאת רק בלשון זהירות , וע"ז משיב ואם נפשך לומר, והיינו- שאם לא תקבל שזה רק זהירות אלא זה איסור, ע"ז משיב – בדיוק את מה שכתבנו לעיל שיש לחלק בין מוליד לנולד, ולכן מה שאסר השו"ע הוא רק במוליד בידיים אך בנולד שזה ממילא שרי.
קטע ב :
הביא את שו"ת בנימין זאב שהטעם שאסר השו"ע בבורית הוא מטעם "נולד" , דאז משמע מדבריו שהשו"ע אסר גם בנולד, ומוסיף עוד- שהפחד יצחק נמשך אחרי בנימין זאב הנ"ל.
ועל זה משיב עליהם ודוחה- דז"א ושיש להבדיל בין ב' הטעמים של מוליד ונולד וכו'.
וע"ז מסיים – שיש על פי זה לדחות את ראיית האגלי טל שהשו"ע אסר "נולד" מזה שאסר להטיל מי רגלים, דשאני שמטיל מי רגליים הוי מוליד בידיים ולכן אסר, אך בנולד ממילא השו"ע מתיר
זאת תורת העולה - מהראשונים להדיא בסוגייא יש חילוק בין שיטת רש"י להתרומה , וכן הוא בב"י להדיא שהביא ג' טעמים לאיסור ריסוק שלג וברד , הן את רש"י והן את הרשב"א והרמב"ם משום סוחטו , והן את התרומה מטעם נולד.
ומה שדחה הב"י הוא את שיטת התרומה של "נולד" וככל הראשונים הנ"ל.
חבל להאריך במקום שלא צריך להאריך.
זה שיש חילוק בין מוליד לנולד זה דברים פשוטים שאף פעם לא עוררתי לך עליהם.
הערתי אליך מהתחלה הייתה גבי זה שכתבת בתור דברים פשוטים שלב"י יש איסור מוליד גבי חלב וזה אינו כמו שהבאתי לך את דברי היבי"א.
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 258
גם הגר"י שליט"א חזר והודה שלדעת הב"י יש איסור מוליד בחלב, רק שלטענתו יש לחלק בין חלב ש"בעין זה נראה כנוזלי" (ודמי לשלג וברד שנעשה נוזל ממש) לבין משחה שנבלעת בעור, ואינה נראת כנוזל.
ועיקר חילוקו מבוסס על כך שכל הפוסקים שדנו במריחת משחה ודאי לא נעלם מעניהם הב"י, ואפ"ה לא הזכירו איסור מוליד.
אני דן בדברי אביו שדחה הראיה משם.
אז בוא נזכר מה כתבת , ונפשט את הדברים.
תחילה כתבת
אז כבר ממה שכתבת לא הבחנת בין נולד למוליד, כי כאן מדובר בבורית ובחלב שהוא עושה "בידיים" ולא ממילא.
ובאת לדחות דברי הר' מנוח"א, שהרי - השו"ע דחה את התרומה של נולד, ולכן הר' מנוח"א אינו צודק שכתב שיש איסור מוליד במשחה.
ולא הבחנת והבנת - שיש כאן שני נושאים, א. שעושה בידיים דהוי מוליד, ב. שנעשה ממילא דהוי נולד.
אח"כ הגבת עוד פעם והפגנת בורות
וגם כאן באת לטעון - איך מנוח"א טוען שיש במשחה מוליד הרי הב"י דחה את התרומה.
ולא הבנת עדיין - שמה שדחה את התרומה זה על נולד שזה ממילא, ולא על מוליד שזה עושה כן בידיים.
ופעם שלישית שהגבת בלי קשר, ובלי ידיעה ובלי הבנה, ומה שנקרא פעם שלישית "חזקה"
וכאן כוונתך שוב לטעון - שהב"י הביא רק "ב" טעמים , א. סוחט, ב. נולד של התרומה, ואם הב"י דחה את התרומה נשאר לנו רק את טעם סוחט.
ושוב לא הבנת ולא ידעת - שיש שם "ג" טעמים בב"י א. מוליד. ב. נולד. ג. סוחט, ומה שדחה זה רק נולד של התרומה, ונשארנו עם ב' טעמים הן מוליד בידיים והן חשש סחיטה.
ועכשיו באת לצחק ולשחק בי ואתה כותב בשיא הרצינות
מישהו יכול להסביר לי את התופעה הזו???
ואם האשכנזים מחמירים בנולד כ"ש במוליד בידיים ולכן אין להביא מהם ראיה...
ואתה בכוונה מתעלם ממה שכתבתי בהמשך שהביא את דברי התרומה גבי ריסוק שלג בידיים.
לא
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 783
מה הקשר?
אם הם סוברים שזה בגדר מוליד, א"כ גם לב"י שלא סובר נולד, זה אסור מטעם מוליד.
לומדים מהם את הסברא, לא את הדין.
התכוונתי שרבים מהם לא נכנסו לחילוק הנ"ל אלא דימו זאת ישר לדברי הרמ"א בסבון.
ולכן הבאנו ראיה מהב"י שאוסר להוליד בידיים , ומכיון שכך כל דבר שהולדת בידיים הוא אסור
לא צריך כל דבר להגיע לאשכנזים, תלמד ב"י לפני שאתה מגיע לאשכנזים
