תורתך שעשועי
חבר חדש
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 30
כנראה בגלל הפעולות שלו למען עם ישראל!
אבל אשמח לדעת איך זה קשור לעצם הנדון ומטבע הברכה שחז"ל תקנו!
האם ראוי לברך על טראמפ "שחלק מכבודו לבשר ודם"?
- יוזם האשכול הולך בתמים
- תאריך התחלה
אבל אשמח לדעת איך זה קשור לעצם הנדון ומטבע הברכה שחז"ל תקנו!
מרנן ורבנן
חבר ותיק
לכאורה אין קשר לפעולות, לא חושב שיש בהגדרת מלך שעליו צריך לברך שיהא אוהב ישראל
תראה, הדברים נידונו פה באשכול בארוכה.
כדאי תעבור עליו, הוא עוד לא ארוך כ"כ. מחר זה יהיה מאוחר.
הנימוקים של הגר"ד הובאו כאן, ואני הקטן לא השתכנעתי.
עכ"פ תעבור על האשכול כמיסת הזמן ותראה.
(את עיקרי הטענות שלי ושל ברי פלוגתתי, הבאתי עתה בתמצתיות - השאר יש ללקט מהמקור).
תורתך שעשועי
חבר חדש
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 30
טוב, אז אשמח לדעת מה המקור, משום שיש הבדל בין תרבות המערב כגון ארה"ב אירופה ואף ישראל וכו' שיש דמקוטריה וקשה מאוד להוציא להורג, לבין תרבות המזרח כגון איראן סעודיה טורקיה ואף רוסיה ששם זה ממש קל לנשיא להחליט להוציא להורג ואין בית משפט שיעצור אותו! לכן רציתי לדעת!
אעבור על כל השרשור! תודה.
תורתך שעשועי
חבר חדש
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 30
עברתי על כל השרשור ולא זכיתי להבין את האומרים שיש לברך! אם משהו יוכל להסביר לי יותר טוב אשמח!
את הרב קוק, לא אוכל להסביר.
אבל את חברי הפורום שהתכתבתי איתם כאן אוכל להסביר, שכיון שהתנאי לברכה הוא שיוכל להוציא להורג ע"פ משפט ואין מוחה בידו,
האם טראמפ' שנותן פקודות להפגיז ואין מוחה בידו, חשיב כמי שמוציא להורג ע"פ משפט ואין מוחה.
או שפעולה צבאית לחוד, ומשפט ממש לחוד.
הם סוברים כהאפשרות הראשונה.
תורתך שעשועי
חבר חדש
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 30
נראה, שהכוונה ב "הוצאה להורג" זה על אדם יחידי ע"י תלייה או כדור וכד' לא על הפצצות! ודו"ק
נחדד זאת, "הוצאה להורג" הכוונה בשפיטה, ולא במלחמה.
אם יש לו את כל התנאים של מלך אז כן,
על נבוכדנצר אני מאמין שברכו למרות שלאכול ארנבת חיה זה יותר לא נורמלי מהכל ...
אכן, אבל שמעתי שהוא הורה גם לברך 'שהחיינו' לאחר המלחמה עם אירן שזכה העם היושב בציון וניצל בניסי ניסים.
שהחיינו, או הטוב והמטיב ?
כי הטוב והמטיב זה שו"ע שמברכים על בשורות טובות (עד כמה זו בשורה טובה איני יודע, אבל שהחיינו ?).
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
כדאי להעתיק לשונו של הרדב"ז (ח"א סי' רצ"ו):
שאלת ממני אם מברכים לבאש"א אשר שולח המלך למצרים, שחלק מכבודו לבשר ודם...
תשובה. דבר זה נשאל מלפני הר"ר אברהם אב ב"ד, והשיב ז"ל: "כללו של דבר, כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך, ודן והורג במשפט ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו הן, כמלך הוא ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו" ... עכ"ל. אבל צריך לדקדק אם השר של מצרים דומה לשלטונים, שהרי אין לו רשות להרוג במשפט, אלא במאמר השופט הגדול הממונה מאת המלך, ואם כן צריך לומר שכשיראה השופט הגדול יברך ולא כשיראה הבאש"א שהוא השר. ולתרץ דבר זה צריך שתדע, כי יש להם שני מיני משפט, אחר שרע"י ואחד עורפ"י. והמשפט השרע"י הוא מסור לשופט הגדול, והוא פוסק הדין, והשר מצוה לעשות המשפט. והמשפט העורפ"י שהוא כמו הוראת שעה, הוא מסור לשר המדינה ויכול להרוג כפי העורפ"י אפילו שלא מן הדין, ובלא ידיעת השופט הגדול. נמצאת למד שיש דברים שיכול לעשות הבאש"א לבדו ואין מי שישנהו מהן ללאו ומלאו להן. ואף על פי שיש ביד המלך יר"ה לשנותו לכל אשר יחפוץ שהרי הוא עבד מעבדיו, הני מילי אם היה במדינה שהמלך עומד בה, אבל כיון שהוא במקום רחוק, ונתן לו המלך שררה ושולטנות במצרים הרי הוא כמלך עצמו ומברך ברוך שחלק מכבודו, דמי לא עסקינן באותם השלטונין ששאלו מלפני הרב ז"ל שהיה המלך יכול לסלקם, ואפ"ה השיב שמברך.
ולענין לברך לשופט, לא מסתברא כלל. שהרי אף על פי שהוא פוסק הדין, מכל מקום אין יכול להרוג אלא בהסכמת השר. אף על פי שכתבתי כל זה, אין דעתי מסכמת לברך על השרים הבאים למצרים ולא על שום שר משרי המלך בשם ומלכות, שהרי המלך משנה דבריהם מהן ללאו ומלאו להן על ידי כתבים ומאמרים, כאשר אנו רואים בעינינו. ולכן הטוב והישר בזה לברך בלא שם ומלכות, שבזה לא הפסיד כלום, שהרי הוא נותן שבח להקב"ה שחלק מכבודו לבשר ודם. ואותם השלטונים ששאלו מלפני הרב הנז' ז"ל, הם שולטים בעריהם אין עול מלך עליהם לשנות דבריהם מהן ללאו ומלאו להן.
תשובה. דבר זה נשאל מלפני הר"ר אברהם אב ב"ד, והשיב ז"ל: "כללו של דבר, כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך, ודן והורג במשפט ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו הן, כמלך הוא ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו" ... עכ"ל. אבל צריך לדקדק אם השר של מצרים דומה לשלטונים, שהרי אין לו רשות להרוג במשפט, אלא במאמר השופט הגדול הממונה מאת המלך, ואם כן צריך לומר שכשיראה השופט הגדול יברך ולא כשיראה הבאש"א שהוא השר. ולתרץ דבר זה צריך שתדע, כי יש להם שני מיני משפט, אחר שרע"י ואחד עורפ"י. והמשפט השרע"י הוא מסור לשופט הגדול, והוא פוסק הדין, והשר מצוה לעשות המשפט. והמשפט העורפ"י שהוא כמו הוראת שעה, הוא מסור לשר המדינה ויכול להרוג כפי העורפ"י אפילו שלא מן הדין, ובלא ידיעת השופט הגדול. נמצאת למד שיש דברים שיכול לעשות הבאש"א לבדו ואין מי שישנהו מהן ללאו ומלאו להן. ואף על פי שיש ביד המלך יר"ה לשנותו לכל אשר יחפוץ שהרי הוא עבד מעבדיו, הני מילי אם היה במדינה שהמלך עומד בה, אבל כיון שהוא במקום רחוק, ונתן לו המלך שררה ושולטנות במצרים הרי הוא כמלך עצמו ומברך ברוך שחלק מכבודו, דמי לא עסקינן באותם השלטונין ששאלו מלפני הרב ז"ל שהיה המלך יכול לסלקם, ואפ"ה השיב שמברך.
ולענין לברך לשופט, לא מסתברא כלל. שהרי אף על פי שהוא פוסק הדין, מכל מקום אין יכול להרוג אלא בהסכמת השר. אף על פי שכתבתי כל זה, אין דעתי מסכמת לברך על השרים הבאים למצרים ולא על שום שר משרי המלך בשם ומלכות, שהרי המלך משנה דבריהם מהן ללאו ומלאו להן על ידי כתבים ומאמרים, כאשר אנו רואים בעינינו. ולכן הטוב והישר בזה לברך בלא שם ומלכות, שבזה לא הפסיד כלום, שהרי הוא נותן שבח להקב"ה שחלק מכבודו לבשר ודם. ואותם השלטונים ששאלו מלפני הרב הנז' ז"ל, הם שולטים בעריהם אין עול מלך עליהם לשנות דבריהם מהן ללאו ומלאו להן.
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 212
א. אומר ואינו מקיים זו ראיה לשילטוניות ולא להיפך.
ב. מאז ומעולם היה למלכים קונטרה, אלא שהם היו הגדולים ביותר. עיין במלבי"ם בריש אסתר שעיקר עצת המן היתה לעשות את אחשוורוש למלך בלעדי לחלוטין, ושלא יצטרך להוציא להורג עם הסכמה, ונפקא מינה לדידיה היתה בענין ושתי. יעויין שם. אבל זה דברים פשוטים בכל המלכויות שהמלך לא יכל לעשות כל מה שהוא רוצה.
ג. כבר כתבו שיש לו גינוני מלכות.
ולגבי מה שהזכירו שצריך שיוכל להוציא להורג, יש לומר שכיון שתכלית המלכות היום, אינה יכולה להוציא להורג על פי שום מלך, ממילא נמצא דהמלכות נמצאת בעיקר בידו ואפשר שיש לברך על זה.
ולדעתי אפשר לדון מעוד סברא, שכיון שכיום אין נוהגים כלל במלך כבוד המחוייב על פי החוק והדין, אפשר שאי אפשר לומר שחלק מכבודו.
א. שלטוניות כן, ברכה לא. - מלך לא מפר דברו, ואם הוא מפר הוא שליט ולא מלך.
ב. מי אמר שברכו על אחשורוש לפני החוק החדש ?
ג. מה הקשר ?
ולגבי מה שהזכירו..., לא הבנתי כלום.
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 212
א. מנין?
ב. הוא אחשוורוש המולך.
ג. אין צורך בבגדי מלך דוקא אלא בהנהגת מלכות מפורסמת.
ד. הכוונה שכיון שאין מלכות מעבר לרמה זו, נמצא שזוהי פסגת המלכות והיא המלכות אשר חלק ה' מכבודו.
והסברא שהזכרתי אחר כך, היא לא לפי מה שכתבתי באות ד.
א. זו תשובת הראב"ד שנידונה פה לכל אורך הדרך.
ב. ג"כ שם (ומסתמא "המולך" לא ענין ברכה קאמר, א"נ ע"ש העתיד שיעבור החוק של המן).
ג. חכם עובדיה לא סבר כך.
ד. זה לא כתוב, שהרי כל מלך יש מלך גדול הימנו, וכי מברכים רק על חד בדרא ?
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 212
לא עמד לי כוחי לחפש בכל הפורום, אבל בינתיים ראיתי שכבר קדמוני בדבריי.
את הראב"ד לא מצאתי, אולי תציין מקור. מה שכתבת באות ב לא הבנתי, ובדרך כלל למדים מלשונות המקרא מה נקרא כך (אדומים כדם, ורבים מאד), וכתוב גם כן בשנת שלש למלכו, שזה לא על שם העתיד. מה שכתבת בשם חכם עובדיה ראיתי בפורום בשם הנבחר מכסף.
שים לב לשינויי הלשון, ובפשטות האמת כגי' הרדב"ז.
ז"ל הארחות חיים: וכתב הראב"ד ז"ל בתשובה, שכל מי שהוא חשוב בשלטונות ובנשיאות כמלך וכן הורג במשפט ואין מי שימחה הידו ואינו משנה דברו מלאו להן ומהן ללאו.
ז"ל הרדב"ז: דבר זה נשאל מלפני הר"ר אברהם אב ב"ד, והשיב ז"ל, כללו של דבר כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך ודן והורג במשפט ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו הן.