האם ראוי לעודד בני תורה להחמיר בעניני הלכה?
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
זכית לכוין לדברי השל"ה הקדוש.
על מאמרם ז"ל "גדול הנה מיגיע כפיו, יותר מירא שמים".
זה שעמל ויודע ומיקל ע"פ ידיעה, גדול יותר מזה שמתעצל ללמוד, ומחמיר רק מחמת ירא"ש.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
ישנה נקודה נוספת, והיא שגם כאשר מחמיר, ראוי שידע מהו עיקר הדין, דהיינו מהו הקו האדום שאותו אסור לחצות בשום אופן, אני זוכר בישיבה מסוימת שלמדתי בה, היו בחורים שבאו מבתים ומקהילות שאצלם שבת 40 או 50 דקות לפני השקיעה זה הצורה היחידה, ומי שמקבל שבת יותר מאוחר אינו אלא בעלב'ת מופקע וכו', וכשאותם גדיים נעשו תיישים וקלטו שמעיקר הדין אפשר להקל יותר, היו נשארים עם הסיגריה והמוזיקה עוד ועוד ועוד עד קרוב ממש לשקיעה ולא העלו בדעתם שנכנסים כבר בספק כרת או חטאת ממש, כי לא הכניסו להם בראש שיש קו אדום, ויש חומרא שנכונה לבני תורה משום כבוד השבת וחומר חילולה ודין תוספת שבת וכו'.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
יישר כוח.
אשמח למקור
הרוצה בתשובה
חבר חדש
- הצטרף
- 16/6/25
- הודעות
- 92
הרב שצוטט בתחילת האשכול לא דיבר על חומרות יותר ויותר מהדין
כוונתו על כל מי שלא מיקל בכל הקולות המקובלות ע"פ צירופים וכו'
לדוגמא: המחלוקת הכי מפורסמת - פתיחת אריזות ובקבוקים:
ההיתר של הגרע"י בנוי על כמה וכמה חידושים [א. אילו מרן היה רואה את האחרונים היה חוזר בו, ב. נראה שהיה כלי לפני"כ - דבר שנתון לויכוח והרוב לא ס"ל כן. ג. ע"פ המגיד משנה שאין פס"ר במכה בפטיש]
ומי שרוצה עכ"פ לחשוש בדאורייתא - כבר אומרים עליו 'מחמיר - חמור'
כוונתו על כל מי שלא מיקל בכל הקולות המקובלות ע"פ צירופים וכו'
לדוגמא: המחלוקת הכי מפורסמת - פתיחת אריזות ובקבוקים:
ההיתר של הגרע"י בנוי על כמה וכמה חידושים [א. אילו מרן היה רואה את האחרונים היה חוזר בו, ב. נראה שהיה כלי לפני"כ - דבר שנתון לויכוח והרוב לא ס"ל כן. ג. ע"פ המגיד משנה שאין פס"ר במכה בפטיש]
ומי שרוצה עכ"פ לחשוש בדאורייתא - כבר אומרים עליו 'מחמיר - חמור'
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
כעת אני חושב שזה נכון גם מסיבה נוספת, והיא מה שכתב אדוננו הרמח"ל בפרק כ ממס"י בנושא משקל החסידות, כגון שאדם מחמיר בעניין מסוים, אבל בעת מן העתים נזקק להקל מפני צורך שלום בית, או הפסד ממון, או חולי מסוים, או כיבוד הורים, וכו', אם יודע מה עיקר הדין יודע כמה להקל ובאיזה אופן, אך אם יודע שהוא מחמיר וכל מי שלא עושה כמוהו הוא מהג'וליקעס, יבוא לומר על אסור מותר, וכנראה זה הפשט בירושלמי שחכם עובדיה מרבה להביא בספריו לא מסתייך דאמרת על מותר אסור סופך לומר על אסור מותר, דהיינו שלהחמיר זה אכן ראוי, אבל לומר על המותר אסור זה נורא, אלא צריך לדעת שהמותר מותר, ושיש ענין גדול להחמיר אם מפני החולקים על ההיתר, ואם מפני שעלול לבוא לכלל איסור אם ינהג את ההיתר.
שבועות צא פרק נר מצוה
קבצים מצורפים
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 106
יש לציין גם לדברי הר"ן המפורסמים, שהובאו בב"י בסימן תר"צ:
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
יישר כוח!
זה נוגע לדקדוק הלכה וזהירות מכל ספק איסור, לדעתי זה לא שייך להגדרה של חומרא.
אלא חומרא היא בדבר שנפסק להיתר ויש דעות להחמיר או שעל ידי ההיתר עלול לבוא לספק איסור.
ובימינו מצוי מאוד עניינים שמורי הוראות מובהקים וגדולים מורים בהם לחד גיסא, ואחרים לאידך גיסא, באופן שמי שעדיין לא למד את הנושא בעיון כל הצורך, רשאי לסמוך על המתירים, ואם הוא בן תורה ראוי שיחמיר.
הרוצה בתשובה
חבר חדש
- הצטרף
- 16/6/25
- הודעות
- 92
מספר בית אל [ר' אברהם חמוי] בשם התולדות שמשון:
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
לא עלה כמו שצריך אם אפשר להעלות שובמספר בית אל [ר' אברהם חמוי] בשם התולדות שמשון:
קודם כל צריך לעקור מהשורש, את מה שהשתרש בדורינו , שאת הדיעבד והצירופים הופכים לעיקר הדין, ואילו את עיקר הדין נהפך למידת חסידות , ותע"ב.
אח"כ נעבור לשלב ב , לדון האם חומרות עדיף וכד'.
אך כל עוד ששלב א קיים ודומיננטי, אם נדון פה על חומרות זה יכול רק להזיק ולקלקל עוד
מעשה לסתור?!...
צריך שידע!
קודם כל מצד מצוות ידיעת התורה ולימודה. ברור שהעיקר כמו שעיקר ההלכה. והחומרא צריך לדעת כחומרא.
האומר בשר עוף בחלב אסור מה"ת, לדעת הרמב"ם עובר בבל תוסיף (אמנם יש פוסקים שפסקו כן)... וכמובן אסור לגלות פנים שלא כהלכה. אבל להדר, לחשוש וכיו"ב, זהו דרך הפוסקים בכל הדורות כל אחד כפי דרכו.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
לא דייקתי.
אני לא מדבר על זה, זה הבסיס של הבסיס.
אני מדבר על מה שמצוי מאוד שאדם יודע מה שנהוג אצל בני התורה, אבל לא יודע מהו עיקר הדין, רק יודע שבני התורה מחמירים ושהדין קל יותר, אבל כמה עיקר הדין קל יותר, ומה שורת הדין, הוא לא יודע, ולא שאומר הפוך פשוט אין לו מושג, וברגע הראשון שיוצא לו להקל אם מפני צורך אמיתי, או סתם קלות דעת, הוא מיקל יותר מהדין, כי מעולם לא הנחילו לו את הדין כפי שהוא, וזה לא עניין של איך ללמוד אלא של איך לחנך.
אצל חסידים הזהירו מאוד מעצבות שעלולה להגרם ע"י חומרות. ואכן כל אחד צריך לדעת מה מתאים לו ומקרבו לקיים רצון השי"ת.
וכידוע מבעלי המוסר כמדומני שהביאו ראיה מהגמ' דאנא לגבי אבא כחלא לגבי חמרא, לענין המתנה בין בשר לחלב וכיו"ב.
אבל אין להחליט מראש בייאוש מוחלט, שאני וודאי לא שייך לגדולות. בכל חלקי התורה
משפט חכם שמעתי בשם הנתיבות שלום מסלונים זי"ע (שאמרו לגבי עבודת ה', ונכון בכל ענין):
אל תאמר גדולות אתה מבקש, אלא גדולות אתה מתבקש.
וכידוע מבעלי המוסר כמדומני שהביאו ראיה מהגמ' דאנא לגבי אבא כחלא לגבי חמרא, לענין המתנה בין בשר לחלב וכיו"ב.
אבל אין להחליט מראש בייאוש מוחלט, שאני וודאי לא שייך לגדולות. בכל חלקי התורה
משפט חכם שמעתי בשם הנתיבות שלום מסלונים זי"ע (שאמרו לגבי עבודת ה', ונכון בכל ענין):
אל תאמר גדולות אתה מבקש, אלא גדולות אתה מתבקש.
כלום מעשה בא לידך?!...
לענ"ד אינו.
כיום זה זהירות שנכללה בדקדוק הלכה. אבל כשהראשונים עצמם דנו בענין, היה בזה צד היתר ברור וחשו לצד האיסור מאותו סיבה שאתה תחשוש היום במחלוקת בין האחרונים. כנלענ"ד הקלושה...
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 616
זוית נוספת לנידון המרתק.
ביתו של הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל סיפרה שפעם המורה בכיתה שלה שאלה את התלמידות במה מחמירים אצלם בבית, וכל אחת אמרה משהו אחר, אחת בד' מינים, אחת בשופר, אחת בחשמל כשר וכן הלאה, וכשהגיע תורה היא מאוד התביישה שאצלם לא מחמירים בשום מצווה.
כששמע הגר"ר זצ"ל אמר לה "אצלנו מחמירים בביטול תורה".
ביתו של הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל סיפרה שפעם המורה בכיתה שלה שאלה את התלמידות במה מחמירים אצלם בבית, וכל אחת אמרה משהו אחר, אחת בד' מינים, אחת בשופר, אחת בחשמל כשר וכן הלאה, וכשהגיע תורה היא מאוד התביישה שאצלם לא מחמירים בשום מצווה.
כששמע הגר"ר זצ"ל אמר לה "אצלנו מחמירים בביטול תורה".
ח"ו, לא מכך דברתי.
הובא כן כנגד אלו שמאיימים בכל מיני איומים על חומרות, והבאת ממנו בעצמו מה שמאיים (כמובן בדבר שהוא לדעת המאיימים "מעיקר הדין" ואין להם על מה לסמוך כלל, רק מנהג קצת נשים שבטעות חדר לתוך דברי הפוסקים בחוסר שימת לב)
אין בדבריי משום הבעת עמדה כלל בנושא, שהנני סבור ג"כ להעדיף לברך קודם ההדלקה כבכל המצוות
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
לא הבנתי עד הסוף אהייא קאי.
אני דיברתי בעניינים שהתקבל אצל גדולי הפוסקים שכלל ישראל נשענים עליהם להיתר, כמו מרן הב"י הרמ"א המהרש"ל המג"א הט"ז הש"ך החיד"א הגר"א ודומיהם מסקנא מסוימת, אך יש מי מהם שדעתו להחמיר, בזה ראוי שבן תורה יחמיר, לדוגמא שעולה בדעתי כעת זה לא לקדש אלא על פת ולא על פת הבאה בכיסנין, או לפטור משקין הבאין בסעודה בברכת שהכל שיברך על איזה מאכל קודם הסעודה לחוש לשיטת המחזור ויטרי שמשקין אינן נפטרים בסעודה וכיו"ב.
כלומר? הוא סבר שמעיקר הדין יש זמנים שמותר לו לבטל בהם, ואינו מבטל? או שנקט שאין חיוב תמידי ללמוד ומחמיר ללמוד כל הזמן.
בקיצור, מה זה אומר להלכה...
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
הוא סבר שמעיקר הדין אדם לא חייב למסור נפש כדי לא לבטל תורה, אבל הוא החמיר ומסר נפש כדי לא לבטל תורה.
אגב היה מחמיר מאוד גם בכבוד אשתו ובעוד ענייני בן אדם לחבירו.
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 318
צאי לך בעקבי הצאן.
מה שאנחנו רואים שהם החמירו, במה שמעיקר הדין יכלו להקל, נותן לנו הבנה איך להתייחס לכל ענין.
כשלומדים ב"י, ורואים כל מחלוקת ראשונים שקיימת, ויש להתחיל לפלפל שהיא בדרבנן, ויש ספק ספיקא וכו'... והוא לא עושה את זה. אף שכשצריך אכן יודעים לעשות את זה.
לדוגמא, כל הלכות שמיטה יכלו לעקור לגמרי. הרי זה מעיקה"ד רק מדרבנן. וי"א שאינו נוהג כלל בזה"ז. ויש מחלוקת מהי שנת השמיטה. ודי בזה. וחלק מהמלאכות, גם בשמיטה דאורייתא, אסורות רק מדרבנן וכיו"ב
הרבה פעמים מעתיק דברי הרשב"א וכיו"ב שמחמיר, ובקל ניתן להבין דהיינו לשיטתו דספיד"א מדאו' לחומרא. ומ"מ הב"י לא "חישבן" את זה בכל מקום, דלפי"ז להרמב"ם שרי...
לא מבין את הדיבור הערטילאי.
הכוונה לכאורה שמותר לו לצאת לעבוד לפרנסתו כענין הנהג בהם מנהג דרך ארץ ודוחק את עצמו ללמוד. ואכן בזה הבנתי [מסי"נ הוא גדר אחר, סליחה על הדיוק הלשוני, אך יאמין לי מר שחביבין עלי דבריו מאוד! ואין כוונתי לקנטר ח"ו]
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 773
[יישר כוח!].
הוא מסר נפש.
אני משתדל מאוד להימנע מהגזמות והתכוונתי לזה.
הכוונה מצד חולי וחולשה איומה ונוראה, שלא שת לבו ומסר כל כולו ללימוד.
וגם לפני שמסר נפש התמיד הרבה יותר ממה שמחויב, רדה את כוחות הגוף, ייגע את מוחו בעומק העיון באופן שלא יאומן כי יסופר, ומסתבר שאם לא היה עושה כן אף אחד לא היה בא אליו בתביעה בבי"ד של מעלה...
התורה היתה כל חייו וכל כוחותיו, ואך טבעי שיאמר אנחנו מחמירים בביטול תורה...
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 106
לענ"ד כוונתו פשוטה לפניה, שרצה ללמדה שקודם שמחפשים כל מיני "חומרות", צריך לדעת שיש להקפיד ולדקדק במה שמוטל עלינו כחובה.
איש ההשקפה
חבר חדש
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 22
אכתוב מה שמפורסם מה שראו כולם אצל רבינו מרנא הגרש"א זיע"א, בדקדוק הדין לקיים את ההלכה הצרופה ע"פ כל השיטות ולהחמיר כמה שאפשר,
ושמעתי מגדולי תלמידי רבנו, שבכל שנה ושנה היה לומד הל' שופר מחדש, ומשדד מערכות בעומק והיקף עצום, באופן שבכל שנה היו לו חומרות חדשות שהיה מבקש מהבעל תוקע וכו', וכשנשאל הלא בשנה שעברה אמר בהיפך, השיב במתק לשונו זיע"א: שהשנה יגע בדברים ויצא לו אחרת וכו' וכל ימיו בעמוד והחזר קאי.
וגם בענין מקום הדלקת נ"ח, שבכל שנה היה מעמיק בזה ומשדד מערכות וכו', וכ"פ שינה מקום ההדלקה, וכו',
ותמיד היה מדבר על דקדוק הדין המביא לירא"ש, והיה מזכיר ד' מרן החזו"א בענין זה [איני זוכר בדיוק, אולי היודעים יביאו המקור] שדקדוק הדין בהלכה הוא סגולה לירא"ש, ולהבנה בתורה,
וכך היו נראים הגדולים האמתיים, וכך חינכו כל הדורות, וכך הרגישו קירבה להשי"ת, וכו',
וזו דרכה של תורה.
ושמעתי מגדולי תלמידי רבנו, שבכל שנה ושנה היה לומד הל' שופר מחדש, ומשדד מערכות בעומק והיקף עצום, באופן שבכל שנה היו לו חומרות חדשות שהיה מבקש מהבעל תוקע וכו', וכשנשאל הלא בשנה שעברה אמר בהיפך, השיב במתק לשונו זיע"א: שהשנה יגע בדברים ויצא לו אחרת וכו' וכל ימיו בעמוד והחזר קאי.
וגם בענין מקום הדלקת נ"ח, שבכל שנה היה מעמיק בזה ומשדד מערכות וכו', וכ"פ שינה מקום ההדלקה, וכו',
ותמיד היה מדבר על דקדוק הדין המביא לירא"ש, והיה מזכיר ד' מרן החזו"א בענין זה [איני זוכר בדיוק, אולי היודעים יביאו המקור] שדקדוק הדין בהלכה הוא סגולה לירא"ש, ולהבנה בתורה,
וכך היו נראים הגדולים האמתיים, וכך חינכו כל הדורות, וכך הרגישו קירבה להשי"ת, וכו',
וזו דרכה של תורה.
ראה בסרטון.
לא יודע. אבל אמו של מרן זצ"ל מסתמא קודם הדליקה ואחר כך בירכה
נושאים דומים:
