באנר תרומה

האם ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות?

באנר

אזמר בשבחין

חבר חדש
הצטרף
28/10/25
הודעות
7
"יַרְכִּבֵהוּ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר".

בפשטות דברי המפרשים, הכוונה לארץ ישראל שהיא במת הארץ, וגבוהה מכל הארצות.

ותהיתי בדבר זה, האם הכוונה לפשט - שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות? או רק מצד חשיבותה ומעמדה?

ואם כפשט - האם זה מתיישב עם העובדות שעינינו רואות, שיש מקומות גבוהים לאין שיעור?
 
קודם כל צריך להביא את הגמ' בקידושין סט ע"א ובסנהדרין פז ע"א ששם מבואר העניין הזה.
ובאמת בתוס' יש קצת סתירה בזה, כי בבכורות נו ע"א כתבו שכל הנהרות בארץ שופכים מימיהם לבבל משום שא"י גבוהה משאר ארצות, ובריש עשרה יוחסין כתבו להיפך שהשפך הוא מבבל לא"י.
בעיקר השאלה המציאותית יש בזה כמה דרכים אצל בעלי המחשבה, והם הדרכים המפורסמות בזה, המהר"ל בבאר הגולה [באר ו פרק יב או יג] כותב שזה מצד המיצוע במזג האויר והטופוגרפיה, שזהו עליונות ביחס לשאר העולם, ר' צדוק בפריו כתב באחד המקומות שהיא גבוהה במעלתה הרוחנית על כל הארצות.
ואצל בעלי הפשט יש שני דרכים אחרות -
הרדב"ז [ח"ב אם יש לך אוצר החכמה חפש שם לקראת הסוף] כותב שמה שכתבו בגמ' שבית המקדש גבוה מכל א"י זה היה נכון פיזית, אבל זה השתנה בכלל חפירות הגוים תחת הר הבית אחר החורבן, וכן שירושלים נעשתה גבוהה יותר כי בנו אותה על גב חרבות העיר הקודמת שהרי היא נחרבה כמה פעמים, ויש שרוצים לומר שה"ה בארץ ישראל חלו שינויים היסטוריים, אם מחמת המציאות ואם מפני הסגולה, ומביאים דברי הגמ' בגיטין נז שארץ ישראל היתה עצומה בשטחה קודם החורבן כצבי זה שכאשר הוא חי הוא גדול ומשנשחט עורו קטן, וא"י נקראת צבי היא לכל הארצות.
החת"ס ביורה דעה בשו"ת כותב ביאור פשוט שהעולם עגול, ולעולם כל חלק בו יכול להיחשב הגבוה ביותר הכל שאלה מהיכן מסתכלים, ומא"י הושתת העולם ומשם התפשטו והתרחבו כל שאר הארצות היונקות מנקודת ההתחלה ופונות לארץ ישראל, וכן ראיתי לפני כמה שנים בכתב סופר פרשת שלח בשם אביו.
 
וראה עוד כאן:
אוצר החכמה_-_      ארים נסי - קידושין - מאזוז, מאיר בן מצליח__      449.jpg
אוצר החכמה_-_      ארים נסי - קידושין - מאזוז, מאיר בן מצליח__      450.jpg
 
שמעתי פעם שהרי כדור הארץ עגול, ולפי מה מחליטים מה למעלה ומה למטה?
הרי מי שבצד אחד חושב שהוא למעלה והאחרים למטה ולהפך

אלא שמצד אמת הדברים מגלה התורה שארץ ישראל היא הלמעלה, כיון שהיא מרכזו של עולם
וכן ירושלים היא הכי גבוהה (אפילו שהחרמון גבוה יותר ובודאי האוורסט)
 
"יַרְכִּבֵהוּ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר".

בפשטות דברי המפרשים, הכוונה לארץ ישראל שהיא במת הארץ, וגבוהה מכל הארצות.

ותהיתי בדבר זה, האם הכוונה לפשט - שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות? או רק מצד חשיבותה ומעמדה?

ואם כפשט - האם זה מתיישב עם העובדות שעינינו רואות, שיש מקומות גבוהים לאין שיעור?
ראה בקונטרס תכלא דפלזון הובא בילקו"י ציצית מה שביאר בזה.
 
לפי מה שזכור לי הביא שם עניין מסובך
שיש כמה ארצות וכמה זבולון וכו'
לא ברור לי העניין ומי חיבר ספר זה
עד עכשיו כדי לראות שאתה חדש היה צריך להסתכל באותיות הקטנות מתי הצטרפת וכמה הודעות כתבת
עכשיו אין ספק שאתה חדש טרי טרי...
 
לפי מה שזכור לי הביא שם עניין מסובך
שיש כמה ארצות וכמה זבולון וכו'
לא ברור לי העניין ומי חיבר ספר זה
הביא "תורת החילוק" לתפארת, וחידש יסוד בתרי ותרי שרבו האישים המקומות ועוד שישנם תרי, וביאר שתרי ארץ ישראל איכא והאחת מהן היא הגבוהה מכל ארצות ועל יושביה נאמר אוירה דארץ ישראל מחכים ועוד ועוד.
ואשריך צורבא מרבנן שהינך יורש תרי עולמות.
 
שהייתי קטן שמעתי משל על זה
תן לילד קטן 'לסדר' כדור כדורגל ישר והוא יסדר לך את הכדור עם 'החור' שמכניסים בו אויר למעלה
 
לא נראה ליישב כך לפי פשוטו, שהרי כידוע שחז"ל סברו שהעולם שטוח ולא עגול...
 
לא נראה ליישב כך לפי פשוטו, שהרי כידוע שחז"ל סברו שהעולם שטוח ולא עגול...
אינו ברור כלל.

וראה לרבנו הגאון הנאמ"ן זצ"ל בספרו סלת נקיה (קונטרס פרפראות לחכמה סי' ט' אות ט"ל),
והנה צור'ף:
מתוך ספר סלת נקיה להגאון הנאמ''ן זצ''ל_Page_1.jpg
מתוך ספר סלת נקיה להגאון הנאמ''ן זצ''ל_Page_2.jpg
 
לשון הירושלמי שהביאו התוס' שם [עבודה זרה פרק ג הלכה א] :
כדור שהעולם עשוי ככדור, א"ר יונה אלכסנדרוס מקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק, עד שראה את העולם ככדור, ואת הים כקערה. בגין כן ציירין לה ככדורא בידה, ויצורינה קערה בידה עכ"ל.

מה שמעיר הרב זצ"ל על דברי הגר"א כתבתי בעבר ליישב קצת וכדלהלן :
ביומא נד ע"ב איתא על אותה אבן שבמקום קוה"ק - ושתיה היתה נקראת, תנא שממנה הושתת העולם, תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם.
רש"י - מציון נברא, ציון נבראת תחילה, וסביביה נדבקו רגבים עד סוף העולם מכל צד.
עוד שם - רבי יהושע אומר עולם מן הצדדין נברא.
רש"י - מן הצדדין נברא - ארבע מוצקות היו לו, ונמתח והלך מכל צד, עד שנדבק באמצעיתו.
ולפי זה יש לומר שארבע רוחות העולם המוזכרים בדברי הגר"א הם אותם רוחות שהיו לעולם קודם שנדבקו ונתקבצו לצורת עיגול.
 
ראשי תחתית