באנר תרומה

האם אתה מחמיר כזמן ר"ת במוצאי שבת?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

האם אתה מחמיר כזמן ר"ת במוצאי שבת?

  • ספרדי ומחמיר כר"ת רק במלאכות דאורייתא

    הצבעות: 15 23.1%
  • ספרדי ומחמיר כר"ת אף בדרבנן (או משתדל להחמיר)

    הצבעות: 17 26.2%
  • ספרדי וסובר כר"ת מדינא (וחושש לגאונים)

    הצבעות: 0 0.0%
  • ספרדי ולא מחמיר כר"ת אך גם לא שולל חומרא זאת ומעריך את מי שמחמיר

    הצבעות: 9 13.8%
  • ספרדי וסובר שאין שום עניין להחמיר וראוי להמנע מכך (הוצאת לעז וכדו')

    הצבעות: 18 27.7%
  • אשכנזי ומחמיר כר"ת בדאורייתא

    הצבעות: 2 3.1%
  • אשכנזי ומחמיר כר"ת בדרבנן

    הצבעות: 2 3.1%
  • אשכנזי וסובר כר"ת מדינא

    הצבעות: 0 0.0%
  • אשכנזי ולא מחמיר כר"ת אך לא שולל חומרא זאת ומעריך את מי שמחמיר

    הצבעות: 2 3.1%
  • אשכנזי וסובר שאין שום עניין להחמיר וראוי להמנע מכך

    הצבעות: 0 0.0%

  • מספר המצביעים כולל
    65
רק ג וד מיליון
הוא בין 36
54 דק‘
ולא 20 דק‘
או 27
וכיו‘‘ב

במוצ"ש כולם החמירו יותר מ- 20 דקות ,כי בעינן "רצופים" שזה עוד כמה דקות יותר מהרגיל , וממילא אם הרגיל עושים 20 דקות , ממילא במוצ"ש עשו 30 דקות.

ואם כבר - במהר"י פראג'י כותב להדיא שהמנהג לעשול מלאכה "30 דקות" אחר השקיעה , אלא שאשתו הייתה מחמירה ומוסיפה עוד 10 דקות [וכלשונו שני שלישי שעה שזה יוצא 40 דקות].

מהר''י פראג'י.JPG
 
במוצ"ש כולם החמירו יותר מ- 20 דקות ,כי בעינן "רצופים" שזה עוד כמה דקות יותר מהרגיל , וממילא אם הרגיל עושים 20 דקות , ממילא במוצ"ש עשו 30 דקות.
לא דקת בדברי דברים על הגו‘‘ר
כמה זה מיל יח דקות
ב מילין לו
ג 54
השיעור המינימלי שהזכיר הוא ב מילין שהוא הרבה יותר
ועיין כה‘‘ח ר‘‘ס רסא שהמנהג בא‘‘י ב שלישי שעה
ואם כבר - במהר"י פראג'י כותב להדיא שהמנהג לעשול מלאכה "30 דקות" אחר השקיעה , אלא שאשתו הייתה מחמירה ומוסיפה עוד 10 דקות [וכלשונו שני שלישי שעה שזה יוצא 40 דקות].

הצג קובץ מצורף 19611
לגבי עדות מהרי‘‘ף. הבר פלוגתא צ‘‘ע
ומ‘‘מ החיד‘‘א וכולם מביאים את הגו‘‘ר
 
ועיין כה‘‘ח ר‘‘ס רסא שהמנהג בא‘‘י ב שלישי שעה

שני שלישי שעה לפי השקיעה שלו , כי הוא החשיב את השקיעה 10 דקות לפני השקיעה המקורית "בגלל ההרים".

ולפי השקיעה שלנו , יוצא 30 דקות , א"כ גם בכה"ח זה יוצא 30 דקות
 
שני שלישי שעה לפי השקיעה שלו , כי הוא החשיב את השקיעה 10 דקות לפני השקיעה המקורית "בגלל ההרים".

ולפי השקיעה שלנו , יוצא 30 דקות , א"כ גם בכה"ח זה יוצא 30 דקות
שמעתי על זה אבל הגו‘‘ר לא ענית

ומ‘‘מ בנושא ר‘‘תכתבי מלא
אם את מכותב לפורל‘‘ת אוכל להפנות בקישור
מלא חומר
 
אבל הגו‘‘ר לא ענית

הוא לא בא לומר כמה דקות אחרי השקיעה עשו מלאכה , אלא הוא בא לומר שם שעשו דלא כר"ת , ולפי ר"ת זה אחר ד' מילין , ואילו המנהג הוא אחר ב' וג' מילין שזה לא כר"ת
אבל איה"נ אם היה בא לומר את הדקות היה אומר בדיוק , אבל לא זה מה שהוא בא לומר שם, ולכן לא דקדק בעניין, אלא העיקר דהמנהג ב' וג' מילין דלא כר"ת.
 
רק ג וד מיליון
הוא בין 36
54 דק‘
ולא 20 דק‘
או 27
וכיו‘‘ב
לא שהם חשבו שצה''כ כזה מאוחר, אלא המתינו יותר לצאת שבת
עד היום צאת שבת המנהג הוא 36 או 40 דק', ולדעתי יוצאים בזה אליבא דר''ת, רק לפי הבנת הרמב''ן בד' ר''ת ששקיעה ראשוננה היא שקיעת האופק זה לא מסתדר, אבל בלא''ה לחשב את צה''כ 90 דק' (לפי הרמב''ן לכאורה המיל הוא 22.5 דקות, וצה''כ 90 דק', כך יוצא מדבריו, אף שלא כתב כן להדיא) בארץ ישראל, זו הזיה.
 
למה אי אפשר ודאות. אם מהר''א הלוי שהיה בדור שאחריו מעיד להדיא את המנהג בכל גלילות ישראל. והוא היה קרוב ממש לזמנו של מרן, אם אפשר להכחיש את זה ולומר שאפשר לשנות את מנהג כל כלל ישראל תוך שבעים שנה בלי שום מחאה משום רב אפשר רח''ל להכחיש כל דבר בתורה רחמנא ליצלן מהאי דעתא. וכנודע שחלק עיקרי מהחוזק של אמונת ישראל נעוצה בזה שעם ישראל עם קשה עורף ולא זז מהר. כל שכן בשבת החמורה שפתאום יקדימו להוציא שבת יותר מחצי שבת מהנהוג. זה שכתוב היסטוריה הזוי ומוזר.
שו"ת מהרי"ף סימן מו [מביא שם תשובת מהר''א הלוי]
ועינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש להא דר"ת שבמוצאי שבת בכדי שהוא שנים שלשה מילין מדליקין את הנר בבתי כנסיות ומעולם לא מיחו בהם חכמי הדורות.
רק לברר את ההיסטוריה, מהר''א הלוי נולד בת''י וגם אביו היה פוסק, כלומר הוא לא נולד בין עמי הארץ ומספר לך מנהגים בלי לדעת, הוא ידע את המנהגים והיה מושרש היטב בתוך מנהג כל ישראל, והוא יכל להעיד לנו את מנהג כל גלילות ישראל מעולם. [הקושיא הידועה הרי בודאי הוא חלק על הרדב''ז? התשובה היא גם פשוטה כי ודאי הרדב''ז לא נתכוין לע''ב דקות, והרי זה ברור שהערך לחם והמהר''א אלשקר היו בד בבד במצרים עם הרדב''ז, ואיך יתכן שלא נוצר מלחמת עולם בינם לבין הרדב''ז, (ואם נוצר, איך המהר''א הלוי לא שמע על זה במרחק קצר כזה של זמן באותו מקום) אלא בהכרח שהויכוח ביניהם היה רק על תינוק שנולד ברבע שעה הראשונה מהשקיעה, שהוא ויכוח מקומי ולא בכל ההנהגה של כלל ישראל]
ביוגרפיה - גינת ורדים
רבי אברהם בן מרדכי הלוי נולד במצרים בערך בשנת ה"א ת"י (1650). הוא שימש בדיינות ואחר כך נבחר כראש רבני מצרים בקהיר. אביו, ר' מרדכי הלוי, אף הוא היה פוסק חשוב, וחיבר ספר תשובות
אור יעקב טען שהמנהג היה כר''ת בזמן מרן ואחריו, ואני אמרתי שאין שום ראיה לומר כן, כך שאתה רק מחזק אותי.
בכל מקרה, לא ברור בכלל למה לומר שרבנו תם התכוין שצה''כ כל כך מאוחר, בעוד בדברי ר''ת עצמו אין זכר לכך, ורק בדברי הרמב''ן. וכמובן הכל שם במושגים אסטרונומיים שאין להם שום אחיזה במציאות האמיתית, כגון חלוני הרקיע, כיפת הרקיע, והיכן החמה מהלכת בלילה, ו'עביו של רקיע'.
אבל מה לעשות שעד לפני כמה דורות כמעט לא הועלתה האפשרות שצה''כ דר''ת מוקדם טפי, כמדומה שהראשון שהעלה את זה היה המנחת כהן, ולאחריו ר''ח פלאג'י כותב להדיא משהו בסגנון, אבל לא ברור ממש.
 
טענתי מה מבואר ביבי"א ועוד,

הצג קובץ מצורף 19616

לא נכון, המנהג היה מאז ומעולם שחישבנו לפי "כוכבים" ולא לפי "ד' מילין".

כל השו"ע מלא במקומות רק על "כוכבים" ולא לפי 72 דקות וכד'.

ולא זו בלבד - דבשו"ע ביור"ד להדיא נגד ר"ת סימן רסב סעיף ה'

וז"ל "אם נולד כשהיו נראים ברקיע כוכבים קטנים מאוד יש לסמוך על הכוכבים לספק למול למחרת וכו' ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום".

כותב להדיא- אף אם הרקיע מזהיר כאור יום, אם ראית כוכבים קטנים זה לילה, וזמן זה שהרקיע עדיין מאיר לכה"פ 20 דקות אחרי השקיעה אפשר עדיין לקרוא לרקיע שהוא מואר, וע"ז כותב השו"ע שאם יש כוכבים קטנים זה לילה ולכן ימול למחרת

דלר"ת- רק אחרי 72 נגמר היום דאז הרקיע שחור לגמרי.

ובאמת זה מסתדר - עם מה שנקטו הר"י פראג'י והגינת ורדים שהיו "דור" אחרי השו"ע , והעידו שאף אחד לא נוהג כר"ת במוצ"ש .

כי באמת לא מצינו מנהג כר"ת ב- 500 שנה האחרונות לפחות

ויתרה מזו:

גם המנחת כהן והפרי חדש דפסקו כר"ת ואעפ"כ הורו בא"י 40 דקות שזה מעל 30 דקות לפני זמן ר"ת.
 
עצם זה ששום קהילה מעולם לא נהגו 72 דקות (המנהג של סאטמר וצאנז הוא חדש יחסית) , אפילו באירופה שכלל לא ידעו משיטת הגאונים, זה אומר שאף אחד לא העלה בדעתו את האפשרות הזאת, וזה קצת קשה כי ברמב''ן זה כמעט מופרש.
 
ולא זו בלבד - דבשו"ע ביור"ד להדיא נגד ר"ת סימן רסב סעיף ה'

וז"ל "אם נולד כשהיו נראים ברקיע כוכבים קטנים מאוד יש לסמוך על הכוכבים לספק למול למחרת וכו' ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום".

כותב להדיא- אף אם הרקיע מזהיר כאור יום, אם ראית כוכבים קטנים זה לילה, וזמן זה שהרקיע עדיין מאיר לכה"פ 20 דקות אחרי השקיעה אפשר עדיין לקרוא לרקיע שהוא מואר, וע"ז כותב השו"ע שאם יש כוכבים קטנים זה לילה ולכן ימול למחרת
כנראה שלא פתחת את מקורו של השו"ע.
1777635838865.png


פעמים שאין מתחיל להחשיך כל כך אע"פ שלילה הוא כבר!
 
טענתי מה מבואר ביבי"א ועוד,

הצג קובץ מצורף 19616
כאמור, גם היבי''א אין לו שום אפשרות לדעת מה היה בזמן מרן, והכל השערות בעלמא, שלדעתי ולדעת רבותיו של החיד''א ולדעת רוב הפוקים והרבה הוכחות לא נכונות.
קודם כל, זה שמרן התעלם זה אומר כי אולי הוא לא ראה סתירה בין מנהג העולם, לשיטת ר''ת
יש לשים לב שמרן השו''ע לא (!) פסק כר''ת, אלא הזכיר שיטה זו דרך אגב בדין תוספת שבת, ולא בסימן רצ''ג ששם סתם שהקובע הוא הכוכבים, וביורה דעה הביא את המרדכי, שהכל תלוי בכוכבים, אפילו הרקיע מזהיר כעין אורה של יום. כך שדברי הרב יבי''א בכלל בנוים, ע''ז שמרן סבר שצה''כ הוא מאוחר, ואין שום ראיה לכך, וממילא אולי המנהג בזמן מרן היה כמנחת כהן או כגאונים, ולא ראה בזה סתירה עם ר''ת, והדברים ארוכים.
ולכן מה שכותב שבע''ש מותר לעשות מלאכה וכו', אכן אלו דברי השו''ע, אך אם מנהג העולם היה ברור כגר''א/מנחת כהן, על כרחך שהם הבינו בתחילת השקיעה, אינו כפשוטו ממש, ומצאתי שגם בכף החיים (סופר) נוטה קצת לבאר את דברי מרן בכה''ג.
לגבי האר''י, אין שום ראיה ממנו לשיטת ר''ת. וגם אם כן, לכל היותר שבין השמשות לא מתחיל מיד עם השקיעה, ולא לשיעור המופקע של 58.5-72.5 דקות.
ומה שהשבט הלוי הוכיח מהרדב''ז, כאמור ברדב''ז אין זכר לכך שצה''כ מאוחר.
ולגבי מהר''ם אלשקר, מוכח מדבריו שהבין את ר''ת כמו המנח''כ, ומי שיקרא את התשובה יראה שעיקר המחלוקת היא על תחילת בין השמשות, וכמעט אין צד לבאר בדבריו שלפי ר''ת הלילה כל כך מופלג ממה שהוא מיחס לגאונים.
כאמור, הכל השערות בעלמא.
 
כנראה שלא פתחת את מקורו של השו"ע.
הצג קובץ מצורף 19623

פעמים שאין מתחיל להחשיך כל כך אע"פ שלילה הוא כבר!
לפי שיטת ר''ת של 72-90 דקות, אין שחר לדברין אלו, כי בבין השמשות הרקיע לא מזהיר, כי יש חושך גמור.
וזה לא משנה, כי כאמור מרן לא הכריע כלל את המחלוקת הזו, ולא פסק כר''ת, אלא הזכיר דרך אגב, וב-5 מקומות שונים בשו''ע סתם שהלילה תלוי בכוכבים בינונים רגילים.
 
לפי שיטת ר''ת של 72-90 דקות, אין שחר לדברין אלו, כי בבין השמשות הרקיע לא מזהיר, כי יש חושך גמור.
וזה לא משנה, כי כאמור מרן לא הכריע כלל את המחלוקת הזו, ולא פסק כר''ת, אלא הזכיר דרך אגב,
אדרבה זה המקום היחידי שמשמע ממנו להדיא כשיטת ר"ת, על כל שאר המקומות יש הרבה מה להתווכח.
 
ראשי תחתית