האם אתה מחמיר כזמן ר"ת במוצאי שבת?

[כהנא דמסייע]

גם באירופה היה מנהג אך ורק כמנחת כהן, חוץ מצאנז וסאטמר שהמציאו מנהג חדש לפני 150-200 שנה.
רק שאצל הספרדים (חלקם, כגון החיד''א) ייחסו זאת לשיטת הגאונים, ואילו אצל האשכנזים ייחסו זאת לר''ת (או משום שלא ידעו משיטת הגאונים, או משום שבארצם זמן המנחת כהן יותר קרוב לשיעור ד' מילין של ר''ת משיעור ג'ר מיל של הגאונים)

זה ברור וראה ברשימה שהבאתי לעיל

רק בברכת יהודה הוכיח כן גם אצל כל הספרדים

א

'יומא טבא לרבנן! - שו"ת ברכת יהודה ח"ט'

29/5/25

בשעה טובה, יצא לאור שו"ת ברכת יהודה חלק ט

פרי עמלו של הגאון המפורסם רבי יהודה ברכה שליט"א.

הספר, בהיקף גדול במיוחד, מכיל שאלות ותשובות רבות, מגוונות ואקטואליות, הכתובות כולן בבהירות נפלאה, ומקיפות מגוון עצום של נושאים מחיי היומיום בהלכה.

מצורף הספר - לזיכוי הרבים, באדיבותו של הגאון המחבר שליט"א.

בברכה,

• א. כהן

• 

 

[שמואל בן עזרא]

כמדומה העמדת הדברים של הרב עת שערי רצון אינה מדוייקת.
בגמרא בריש ברכות פשוט לפירש''י וסתמות הסוגיא שעני אוכל פתו סמוך לצאה''כ עם האור של הדמדומי ערב. כלומר שבזמן הדמדומים יש אור בשמים שאפשר לאכול על פיו זה דבר שלא נמצא בו חולק מעולם עד מהר''י פראג'י וסיעתו. ובספר הישר רכ''א כשמוכיח את שיטתו הוא מוכיח מנר חנוכה שמדליקים עד הזמן של התרמודים כלומר שפשוט לו שהתרמודים שנמצאים בזמן הדמדומים אינם נמצאים בתחילת השקיעה. אלא 'אחרי' ע''ב דקות או צ' דקות. זה מוכיח בעליל שזמן של צ' או ע''ב דקות מקביל ללא יותר מ35 דילן. בעצם זה מה שנאחז הרב עת שערי רצון והוא מוסכם על רוב ככל העוסקים בעניין מלבד ממשיכי שיטת מהר''י פראגי דהיינו מרן היבי''א וסיעתו. אך השאלה איך להמשיך הלאה. יש דרך אחת לומר שר''ת דיבר על שקיעה מוקדמת יותר, ויש אפשרות לומר שהוא דיבר על שקיעה דילן ואמר את דבריו לפי מה שראה באופק שלו. בבית המדרש אוהבים יותר מחמת כבוד התורה את האופן הראשון. אך בסוגיא ברור מאוד כאופן השני. [מבואר בפסחים צד להדיא הקבלה בין שקיעה לזריחה, וזריחה ידועה לנו מפסחים י''א שהיא כפשוטה וחצות היום ידוע מיומא כח] ברמב''ן עולה כהאופן השני, אין טעם סתם להמציא שר''ת עצמו לא סבר כך אלא אם רוצים לומר כן משום כבוד התורה. [הגר''ש משאש אמר כאופן השני בצורה עדינה ומכבדת]
אגב יש לציין שהדבר ברור בסוגיא מכל הראשונים מבית מדרשו של ר''ת שי' פרסאות מחושב כולל הנשפים מה שמכריח צאת הכוכבים של עשירית מהזריחה עד השקיעה, זה כמובן מחייב ר''ת של צ' דקות.

 

[עת שערי רצון]

אגב יש לציין שהדבר ברור בסוגיא מכל הראשונים מבית מדרשו של ר''ת שי' פרסאות מחושב כולל הנשפים מה שמכריח צאת הכוכבים של עשירית מהזריחה עד השקיעה, זה כמובן מחייב ר''ת של צ' דקות.

והחשבון של ה' מיל מחייב נשפים של 120 דקות.

 

[עת שערי רצון]

אינני רואה שום בעיה להסביר את ר''ת שהשקיעה הראשונה שלו אינה השקיעה שלנו, אפשר להגיד גם ש30-40-50 דקות לפני השקיעה החמה נכנסת לעובי הרקיע. הבעיה היא ברמב''ן. ואדרבה, הרמב''ן קשי טפי שהיה גם בספרד (שהיא דרומית יותר) וגם בא''י. וגם הנמשכים אחריו כרב המגיד והב''י. וצ''ע טובא.